Beshalach

My Musing
What does it mean to eat your words? The midrash sees Pharaoh’s repentance as a case of eating your words. The midrash concludes with the teaching that close to 80% of the Israelites died in Egypt under cover of the plague of Darkness.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן א
(שמות יג:יז) "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים, דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹקִים, פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"

The midrash explains that sending here means escorting. This is supported by two proof texts where the use of the word send means escorted. The first is when Abraham sends the men (angles) on their way to Sodom and the text explains that Abraham walked with them. The second is when Isaac parts with Abimelech after sealing a treaty with him.

שלוח הזה לויה. כמה דאת אמרת (בראשית יח:טז) "וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם
הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" וכן הוא אומר (בראשית כו:לא) "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם" ולמה פתח הכתוב בלשון הזה?

The midrash asks why use this language of implied escort with Pharaoh sending the Israelites out. The midrash answers that it is a series of ‘Pharaoh eating his words”
Pharaoh questioned God’s omnipotence and said he would not send out the Israelites. He now sends out the Israelites.

הפה שאמר (שמות ה:ב) " וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְדֹוָד אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְדֹוָד וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּח" חזר ואמר (שמות ח:כד)"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי"

Interestingly, the midrash then indicates that there was a reward given to the Egyptians for Pharaoh “sending” the Israelites out.

לכך פתח "וַיְהִי בְּשַׁלַּח". ומה שכרו? (דברים כג:ז) " לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ"

Continuing with the theme of “eating your words” the midrash shows Pharaoh recanting his declaration that he did know God. The midrash adds the reward for this statement, that God buried the Egyptians.

הפה שאמר " לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְדֹוָד" חזר ואמר (שמות ט:כז) "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם, יְדֹוָד הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים". ומה שכרו? נתן להן קבורה שנאמר(שמות ט:יב) "נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.

The midrash returns to its original intent of explicating the opening verse of the parsha. The

midrash uses regular exegetics to explain the word as lead.

"וְלֹא נָחָם" נהגם. כמו דאת אמרת (תהלים עז:כא) "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" ואומר (תהלים עח:יד) "וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ"

The midrash continues its exegesis of the verse. What does the word close (קָרוֹב) mean? The midrah answers that it refers to many things. The literal understanding is the return to Egypt would be close. But it could also refer to the pending fulfillment of an oath made between Abimelech and Abraham.

"דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" קרוב הדבר שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, ועוד קרוב הדרך לחזור למצרים. ועוד קרובה שבועה שנשבע אברהם לאבימלך (בראשית כא:כג) "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹקִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" ועדיין לא בא נכדו.ועוד קרובה מלחמה ראשונה לשניה.

The midrash also posits an additional interpretation. The close event is the settlement of the land of Canaan by the Canaanites which is a prerequisite of the entrance to the land by the Israelites. The Canaanites needed to build up the land for forty years, just in time for the Israelites.

דבר אחר: "כִּי קָרוֹב הוּא", קרוב הוא שירשו הכנענים את הארץ, דכתיב, (בראשית טו:טז) "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה" ועדיין לא היה להם דור רביעי, והקיפן במדבר ארבעים שנה. אמר הקדוש ברוך הוא, 'אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה. אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר והתורה מתישבת בגופן. ועוד, כששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו ושרפו את הזרעים ועקרו את האילנות וקצצו את הנטיעות וסתרו את הבנינים וסתמו את המעינות.'
אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני הבטחתי את אברהם אביהם להכניסם בארץ מלאה כל טוב. הריני מעכבן במדבר ארבעים שנה עד שיעמדו הכנעניים ויתקנו מה שקלקלו.'

The midrash concludes with a teaching about the number of Israelites who left Egypt. Working from the word Chamushim (חֲמֻשִׁים) which means girded but has the root of the number 5, chamesh, the midrash explains that it refers to a ratio of 1/5 for the Israelites that left. Rabbi Nehorai teaches that the Israelites bury the dead under the cover of the plague of Darkness.

(שמות יג:יח) "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
אחד מחמשה. ויש אומרים אחד מחמשים. ויש אומרים אחד מחמש מאות.
רבי נהוראי אומר העבודה לא אחד מחמשת אלפים. ואימתי מתו? בימי האפלה שהיו קוברין ישראל מתיהן ומצרים יושבין בחשך. ישראל הודו ושבחו על שלא ראו שונאיהם ושמחו בפורענותן.