וישב VaYeishev

My Musing
What comes around goes around or as the Rabbis taught, we are punished midah keneged midah, measure for measure. That is what you do to others will come to haunt you. The midrash asserts that different events in Yosef's life were a direct consequence of the actions he took with his brothers. In reality the midrash just drives home the point. We see what Yosef does to inflame his brothers' hatred of him. The midrash clarifies for us what he did in light of later events.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ז
(בראשית לט:ז) "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי"
זה שאמר הכתוב (משלי יח:כא) "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ"

And it came to pass after these things, that his master's wife cast her eyes upon Joseph; and she said: 'Lie with me.' This is what the scripture says, "Death and life are in the power of the tongue; and they that indulge it shall eat the fruit thereof."

אמר רבי חייא בר אבא, 'כלכלה של תאנים לפניו. אם אכל ממנה עד שלא בירך 'מָוֶת' 'בְּיַד לָשׁוֹן'. בירך ואחר כך אכל, 'חַיִּים' 'בְּיַד לָשׁוֹן'. וכן ביוסף לא הגיעוהו כל אותן הצרות אלא על לשון הרע שספר על אחיו שנאמר, (בראשית לז:ב) "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"

Said Rabbi Chiya bar Abba, a person has a circle of figs before him. If he eats of it before he blesses, death is in the hand of the tongue. If he blesses and then eats, life is in the hands of the tongue. And so with Joseph, all his troubles did not come to him except on account of the evil tobgue that he told about his brothers, as it says, These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren, being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives; and Joseph brought evil report of them unto their father.

ומה אמר לו?
רבנן אמרי, אמר לאביו שהן נוהגין בבני בלהה וזלפה מנהג עבדים וקורין אותן עבדים ואני נוהג בהן מנהג אחוה. שנאמר, "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו"
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! בו בדבר תלקה.' שנאמר, (תהלים קה:יז) "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף"

And what did he say to him?
The rabbis say, He said to his father that they (the brothers) were treating the sons of Bilha and Zilpa, the handmaidens as salves and calling them slaves, and I treat them as brothers. As it says, "being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives" Said to him the Holy One, blessed be He, 'On your life!'In that very thing you will be stricken. As it says, " He sent a man before them; Joseph was sold for a servant;"

רבי יהודה אומר, אמר לאביו אחי אוכלין אבר מן החי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אפילו בשעת קלקלה לא יעשו אלא בשחיטה. שנאמר, (בראשית לז:לא) "וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם"

Rabbi Yehudah said, he said to his father that they ate limbs from a living animal. Said to him the Holy One, blessed be He, Even at the moment when they will be at their worst, they will not do anything without proper slaughter. As it says, " And they took Joseph's coat, and slaughtered a he-goat, and dipped the coat in the blood"

רבי יוסי אומר, יוסף היה אומר לו שהיו נותנין עיניהן בבנות הארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! בו בדבר תלקה, הרי אדונתך נותנת עיניה בך. שנאמר, "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף".

Rabbi Yosi said, Joseph used to tell him that they were looking at the girls of the land. Siad to him the Holy One, blessed be He, 'on your life!' In that very thing you will be stricken. Behold your mistress has set her eyes on you, as it says, " that his master's wife cast her eyes upon Joseph"

Vayishlach וישלח

My Musing
There are two wonderful messages taught in this weeks midrash. The first message is how precious our choice of words are. While everyone can and should avoid profanity, most will not be sensitive to clinical terms. Here the midrash is explaining that the idea of purity extends to our choice of even using clinical words or rather even using negations of pure to explain impure.
The second message is the efficacy of prayer and the efficacy of the place of prayer- namely the Beit Hamikdash nd that even though the Temple is destroyed, it is as the joke says, a local call from the area of the Temple.
How does this tie together and to our parsha? The prayers that Jacob is instructing his sons, and by midrashic extension us, need to be uttered by as clean a mouth as we can achieve and that there is merit to being near the Beit Hamikdash even though it is not around

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת וישלח סימן ט
(בראשית לה:א) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ"

And God said unto Jacob: 'Arise, go up to Beth-el, and dwell there; and make there an altar unto God, who appeared unto thee when thou didst flee from the face of Esau thy brother.'

זה שאמר הכתוב (תהלים ה:ה) "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע"
מהו "לֹא יְגֻרְךָ רָע"? אין דבר טומאה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר (תהלים יב:ז) "אִמֲרוֹת יְדֹוָד אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"

This is what the scripture said "For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee" What is "evil shall not sojourn with Thee"? No mention of impurity uttered from the mouth of the Holy One, blessed be He. And thus it says, " The words of the LORD are pure words, as silver tried in a crucible on the earth, refined seven times"

תדע לך, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח (בראשית ז:ב) "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" 'מן הבהמה הטמאה' אין כתיב כאן אלא "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא".

Know for yourself, that at the moment that the Holy One, blessed be He, said to Noah, " Of every clean beast thou shalt take to thee seven and seven, each with his mate; and of the beasts that are not clean two [and two], each with his mate". 'From the impure animals' it does not say, rather, " beasts that are not clean".

אמר רבי יהושע בן לוי,'עקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו. וכן את מוצא כשבא לפרסות אף על פי שהוא מזכיר על בהמה טמאה אינו מזכיר תחלה אלא סימן טהרה. שנאמר, (ויקרא יא:ד) "אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם" שהוא סימן טהורה כל כך למה? שלא להוציא דבר טומאה מפיו הוי "לֹא יְגֻרְךָ רָע".

Said Rabbi Joshua ben Levi, The Holy One, blessed be He, twisted two and three words in the Torah in order to avoid uttering a word of impurity from His mouth. And so you find when it came to the animals who do not have split hooves, even though He does mention the idea of an impure animal, the text begins with the sign of purity. As it says, " Nevertheless these shall ye not eat of them that only chew the cud, or of them that only part the hoof: the camel, because he cheweth the cud but parteth not the hoof, he is unclean unto you." Why did God use the language of the signs of purity? To avoid uttering something of impurity. That is ""evil shall not sojourn with Thee"

דבר אחר: "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע"
אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, 'אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב בריה אלא מבקש שיתפללו בריות לפניו ויקבלם. אמר רבי יצחק, 'עכשיו, אין לנו, לא נביא, לא כהן, לא קרבן, לא מקדש, לא בזבח [מזבח]. מי מכפר עלינו? אף על פי שחרב בית המקדש לא נשתייר בידינו אלא התפלה הזו'. לפיכך (דניאל ט:יט) "אֲדֹ-נָי שְׁמָעָה, אֲדֹ-נָי סְלָחָה, אֲדֹ-נָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹקַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ"

Another idea: ""For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee"
Said Rabbi Pinchas the Priest the son of Chama, 'The Holy One, blessed be He, does not desire to obligate His creation rather He wants them to pray before Him an He will accept their prayers'. Said Rabbi Isaac, 'Now, we do not have, not a prophet, not a priest, not a sacrifice, not a sanctuary, and no offerings [altar]. Who will atone for us? Even though the Temple was destroyed, there remains with us only prayer. Therefore "O Lord, hear, O Lord, forgive, O Lord, attend and do, defer not; for Thine own sake, O my God, because Thy name is called upon Thy city and Thy people.'"

לא כך אמרת, (מלכים א,ט:ג) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"
ראה, מה כתיב (מיכה ד:י) "חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה, וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ יְדֹוָד מִכַּף אֹיְבָיִךְ"?

Did you not say just this idea? "And the LORD said unto him: 'I have heard thy prayer and thy supplication, that thou hast made before Me: I have hallowed this house, which thou hast built, to put My name there for ever; and Mine eyes and My heart shall be there perpetually." Behold, what is written, "Be in pain, and labour to bring forth, O daughter of Zion, like a woman in travail; for now shalt thou go forth out of the city, and shalt dwell in the field, and shalt come even unto Babylon; there shalt thou be rescued; there shall the LORD redeem thee from the hand of thine enemies."?

"וְשָׁכַנְתְּ" כתיב. אף על פי שגליתיך מתוכה אין שכינתי זזה ממנה. ואין שדה האמור כאן אלא ציון שנאמר (מיכה ג:יב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר"
אמר הקדוש ברוך הוא, 'תהיו מתפללים לפני כנגד אותה העיר, ואני אשמע מן השמים, וארפא את ארצכם.' לפיכך אמר יעקב לבניו (בראשית לה:ג) "וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי" אמרו לו, מה נעשה שם?
אמר להן כך אמר לי הקדוש ברוך הוא, "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וגו'"

"And dwell" is written. Even though I exiled you from its midst, my Divine Essence will not move from there. And the field mentioned here is only Zion as it says, "Therefore shall Zion for your sake be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest."
Said the Holy One, blessed be He, 'be in prayer before me opposite that city and I will hear you from the Heavens, and I will heal your land. Therefore said Jacob o his sons, "and let us arise, and go up to Beth-el; and I will make there an altar unto God, who answered me in the day of my distress, and was with me in the way which I went.'" They said to him, what will we do there?
He replied, thus said the Holy One, blessed be He, "'Arise, go up to Beth-el"

Vayeitzei ויצא

My Musing
What is the power of prayer? This midrash explains that it is the ability of the unspoken prayer to be heard by God. While I cannot make any guarantees about whether God will answer your prayers, the midrash guarantees that He hears them.
How the midrash segues into this lesson has to be teased out, because it is a jump from a halachic question of the propriety of making a blessing over spices used for idolatry to the idea that idols do not and cannot answer your prayers, and then jump to God hears even the unarticulated prayers.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ד
(בראשית כט:לא) "וַיַּרְא יְדֹוָד כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה"

And the LORD saw that Leah was hated, and he opened her womb; but Rachel was barren

.
ילמדנו רבינו: מהו שיברך אדם על ריח בשמים של עבודת כוכבים ומזלות?

כך שנו רבותינו. אין מברכין על הנר ולא על הבשמים ולא על הריח של עבודת כוכבים ומזלות. אבל אם עבר בשוק על חנויות של בשמים חייב לברך, אבל על ריח של עבודת כו"ם אסור.

Our master should instruct: What is the rule? Should a person make a blessing over the fragrance of the incense of the idolater?
Our rabbis instructed that we do not make a benediction over the candle or the incense and not over the fragrance of idolatry. But if he was passing a store of spices he must make a blessing. But it is forbidden to make a blessing over the fragrance of idol worship.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: 'אל תטעו אחר עבודת כו"ם, שאין בה ממש. שנאמר, (תהלים קטו:ה) "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" (תהלים קטו:ח) "כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם"
אבל הקדוש ברוך הוא, אדם מלחש בתוך לבו בתפלה, מיד הוא שומע. מנין? מחנה, שנאמר, (שמואל א,א:יג) "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה"

Said the Holy One, blessed be He to Israel: Do not lean to idolatry in that it has no substance. As it says, “They have mouths, but they speak not; eyes have they, but they see not;” “They that make them shall be like unto them; yea, every one that trusteth in them.” But regarding The Holy One, blessed be He, a person whispers a prayer in his heart, and He hears it immediately. From where do we know this>? From Hannah, as it says, “Now Hannah, she spoke in her heart; only her lips moved, but her voice could not be heard; therefore, Eli thought she had been drunken.”

תדע לך, שהרי רחל ולאה. לאה לא היתה ראויה להנשא אלא לעשו, ורחל ליעקב. והיתה לאה יושבת בפרשת דרכים ושואלת על עשו 'מה מעשיו'?
והיו אומרים לה, 'איש רע, שופך דמים, מקפח עוברים ושבים, "אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" [בראשית כה:כה], רשע, כל תועבות ה' עשה.'
כיון שהיתה שומעת כך, היתה בוכה ואומרת, 'אני ורחל אחותי מבטן אחד יצאנו; רחל תנשא ליעקב הצדיק ואני לעשו הרשע', והיתה בוכה ומתענה עד שנעשו עיניה רכות. לפיכך כתיב, "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" [בראשית כט:יז]

Know that this applies to Leah and Rachel. Leah was not eligible to marry anyone but Esau and Rachel to Jacob. And Leah would sit at the crossroads and ask about Esau, ‘what is he like?’
And they would tell her that he was evil, a murderer, attacks wayfarers, “ruddy, all over like a hairy mantle”, evil, he would do all that is abominable’
Since she heard this, she would cry and wail, ‘Rachel and I were born of the same belly, Rachel will marry Jacob the righteous and I will marry Esau the evil’. She would cry until her eyes became weak. Therefore it says, “And Leah's eyes were weak”

"וַיַּרְא יְדֹוָד כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" שנואין מעשה עשו בפניה.
אבל רחל, שהיתה שומעת שהיא תנשא ליעקב היה לבה שמח ומתגאה. כיון שנשאו שתיהן ליעקב אמר הקדוש ברוך הוא, 'אותה, שהיתה בוכה ומתענה ושנאה מעשי עשו, ומתפללת לפני בדין שלא תתרחק מן אותו צדיק, הריני נותן לה בנים תחלה, לכך נאמר, "וַיַּרְא יְדֹוָד כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה".

And the LORD saw that Leah was hated
But Rachel, who heard that she was to marry Jacob, her heart was happy and proud. From when both married Jacob, said the Holy One, blessed be He, ‘you who cried and afflicted yourself and despised the actions of Esau, and prayed to me lawfully that you should not be distanced from this righteous person, I am going to grant her children first, therefore it says, “And the LORD saw that Leah was hated“

Toldot תולדות

My Musing
What is the fate of the Jewish people? This midrash wants us to understand that the Toldot- the derivatives or generations of Abraham are destined to be the entertainment of the idolaters. Whether it is the Philistines filling in the wells if Abraham and Isaac needing to dig them from anew, or it is Pharaoh plotting to kill the infants, to the middle ages where Jews were at the whim of the feudal lords, we must not despair. God is with us and while there will be people who do die for the entertainment of the idolaters; God will not forsake the Jewish people. We will always be here. And as the midrash makes sure to point out- it is by the grace of God that we exist.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ה
(בראשית כה:יט) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

"And these are the generations of Isaac, Abraham's son: Abraham begot Isaac".

זה שאמר הכתוב (ישעיהו נד:יז) "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְדֹוָד וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְדֹוָד"

This is what scripture said, "No weapon that is formed against thee shall prosper; and every tongue that shall rise against thee in judgment thou shalt condemn. This is the heritage of the servants of the LORD, and their due reward from Me, saith the LORD

אתה מוצא ישראל אומרים לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבון העולמים, ראה האיך העכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] משתעבדין בנו. אין להם מלאכה אחרת אלא יושבין ומתיעצין עלינו. שנאמר, (איכה ג:סג) "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם"'

You find Israel saying before the Holy One, blessed be He, 'Master of the Universe, see how the idolaters enslave us. They have no other job but to sit and demand of us. As it says, "Behold Thou their sitting down, and their rising up; I am their song."

אמר להן הקדוש ברוך הוא, 'מה הן מועילין? גוזרין עליכם גזירות ואני מבטלן ושוברן. שנאמר, "אֲנִי מַנְגִּינָתָם"
כמה דאת אמר (בראשית יד:כ) "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"

Said to them, the Holy One, blessed be He, What benefit does it pay to them? They decree on you and 'I' nullify and break them. As it says, "I am their song (shield)"
As it was that you said, " and blessed be God the Most High, who hath delivered thine enemies into thy hand.' And he gave him a tenth of all"

(שמות א:ב) "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן"
ורוח הקודש צווחת (איכה ג:לז) "מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה"
פרעה צוה, ה' לא צוה. אלא (שמות א:יב) "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

And Pharaoh charged all his people, saying: 'Every son that is born ye shall cast into the river, and every daughter ye shall save alive.
And the Holy Spirit cries " Who is he that saith, and it cometh to pass, when the Lord commandeth it not?"
Pharaoh commanded, God did not. Rather " But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread abroad. And they were adread because of the children of Israel.

המן בקש להשמיד את כל היהודים וה' לא בקש (אסתר ט:א) "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם"

Haman requested to decimate all the Jews and God did not ask. " Now in the twelfth month, which is the month Adar, on the thirteenth day of the same, when the king's commandment and his decree drew near to be put in execution, in the day that the enemies of the Jews hoped to have rule over them; whereas it was turned to the contrary, that the Jews had rule over them that hated them;

בלק ובלעם בקשו לקלל את ישראל וה' לא בקש שנאמר (דברים כג:ו) "וְלֹא אָבָה יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְדֹוָד אֱלקֶיךָ"
לפיכך כתיב "מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה". הוי "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח".

Bilam and Balak wanted to curse Israel and God did not as it says," Nevertheless the LORD thy God would not hearken unto Balaam; but the LORD thy God turned the curse into a blessing unto thee, because the LORD thy God loved thee." Therefore it is written, "when the Lord commandeth it not?"

אדריאנוס אמר לרבי יהושע, 'גדולה הכבשה העומדת בין שבעים זאבים'. אמר ליה, 'גדול הוא הרועה שמצילה ושומרה ושוברן לפניה.'
הוי "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח".

Adrianus said to Rabbi Yehoshua, "greater is the lamb who stands among 70 wolves. Said to him, Greater is the shepherd who saves her and protects her and breaks them in front of her". That is the fulfillment of the verse " No weapon that is formed against thee shall prosper"