Vayishlach וישלח

My Musing
There are two wonderful messages taught in this weeks midrash. The first message is how precious our choice of words are. While everyone can and should avoid profanity, most will not be sensitive to clinical terms. Here the midrash is explaining that the idea of purity extends to our choice of even using clinical words or rather even using negations of pure to explain impure.
The second message is the efficacy of prayer and the efficacy of the place of prayer- namely the Beit Hamikdash nd that even though the Temple is destroyed, it is as the joke says, a local call from the area of the Temple.
How does this tie together and to our parsha? The prayers that Jacob is instructing his sons, and by midrashic extension us, need to be uttered by as clean a mouth as we can achieve and that there is merit to being near the Beit Hamikdash even though it is not around

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת וישלח סימן ט
(בראשית לה:א) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ"

And God said unto Jacob: 'Arise, go up to Beth-el, and dwell there; and make there an altar unto God, who appeared unto thee when thou didst flee from the face of Esau thy brother.'

זה שאמר הכתוב (תהלים ה:ה) "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע"
מהו "לֹא יְגֻרְךָ רָע"? אין דבר טומאה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר (תהלים יב:ז) "אִמֲרוֹת יְדֹוָד אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"

This is what the scripture said "For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee" What is "evil shall not sojourn with Thee"? No mention of impurity uttered from the mouth of the Holy One, blessed be He. And thus it says, " The words of the LORD are pure words, as silver tried in a crucible on the earth, refined seven times"

תדע לך, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח (בראשית ז:ב) "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" 'מן הבהמה הטמאה' אין כתיב כאן אלא "וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא".

Know for yourself, that at the moment that the Holy One, blessed be He, said to Noah, " Of every clean beast thou shalt take to thee seven and seven, each with his mate; and of the beasts that are not clean two [and two], each with his mate". 'From the impure animals' it does not say, rather, " beasts that are not clean".

אמר רבי יהושע בן לוי,'עקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תיבות בתורה שלא להוציא דבר טומאה מפיו. וכן את מוצא כשבא לפרסות אף על פי שהוא מזכיר על בהמה טמאה אינו מזכיר תחלה אלא סימן טהרה. שנאמר, (ויקרא יא:ד) "אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם" שהוא סימן טהורה כל כך למה? שלא להוציא דבר טומאה מפיו הוי "לֹא יְגֻרְךָ רָע".

Said Rabbi Joshua ben Levi, The Holy One, blessed be He, twisted two and three words in the Torah in order to avoid uttering a word of impurity from His mouth. And so you find when it came to the animals who do not have split hooves, even though He does mention the idea of an impure animal, the text begins with the sign of purity. As it says, " Nevertheless these shall ye not eat of them that only chew the cud, or of them that only part the hoof: the camel, because he cheweth the cud but parteth not the hoof, he is unclean unto you." Why did God use the language of the signs of purity? To avoid uttering something of impurity. That is ""evil shall not sojourn with Thee"

דבר אחר: "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע"
אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, 'אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב בריה אלא מבקש שיתפללו בריות לפניו ויקבלם. אמר רבי יצחק, 'עכשיו, אין לנו, לא נביא, לא כהן, לא קרבן, לא מקדש, לא בזבח [מזבח]. מי מכפר עלינו? אף על פי שחרב בית המקדש לא נשתייר בידינו אלא התפלה הזו'. לפיכך (דניאל ט:יט) "אֲדֹ-נָי שְׁמָעָה, אֲדֹ-נָי סְלָחָה, אֲדֹ-נָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹקַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ"

Another idea: ""For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee"
Said Rabbi Pinchas the Priest the son of Chama, 'The Holy One, blessed be He, does not desire to obligate His creation rather He wants them to pray before Him an He will accept their prayers'. Said Rabbi Isaac, 'Now, we do not have, not a prophet, not a priest, not a sacrifice, not a sanctuary, and no offerings [altar]. Who will atone for us? Even though the Temple was destroyed, there remains with us only prayer. Therefore "O Lord, hear, O Lord, forgive, O Lord, attend and do, defer not; for Thine own sake, O my God, because Thy name is called upon Thy city and Thy people.'"

לא כך אמרת, (מלכים א,ט:ג) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים"
ראה, מה כתיב (מיכה ד:י) "חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה, וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצֵלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ יְדֹוָד מִכַּף אֹיְבָיִךְ"?

Did you not say just this idea? "And the LORD said unto him: 'I have heard thy prayer and thy supplication, that thou hast made before Me: I have hallowed this house, which thou hast built, to put My name there for ever; and Mine eyes and My heart shall be there perpetually." Behold, what is written, "Be in pain, and labour to bring forth, O daughter of Zion, like a woman in travail; for now shalt thou go forth out of the city, and shalt dwell in the field, and shalt come even unto Babylon; there shalt thou be rescued; there shall the LORD redeem thee from the hand of thine enemies."?

"וְשָׁכַנְתְּ" כתיב. אף על פי שגליתיך מתוכה אין שכינתי זזה ממנה. ואין שדה האמור כאן אלא ציון שנאמר (מיכה ג:יב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר"
אמר הקדוש ברוך הוא, 'תהיו מתפללים לפני כנגד אותה העיר, ואני אשמע מן השמים, וארפא את ארצכם.' לפיכך אמר יעקב לבניו (בראשית לה:ג) "וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי" אמרו לו, מה נעשה שם?
אמר להן כך אמר לי הקדוש ברוך הוא, "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וגו'"

"And dwell" is written. Even though I exiled you from its midst, my Divine Essence will not move from there. And the field mentioned here is only Zion as it says, "Therefore shall Zion for your sake be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest."
Said the Holy One, blessed be He, 'be in prayer before me opposite that city and I will hear you from the Heavens, and I will heal your land. Therefore said Jacob o his sons, "and let us arise, and go up to Beth-el; and I will make there an altar unto God, who answered me in the day of my distress, and was with me in the way which I went.'" They said to him, what will we do there?
He replied, thus said the Holy One, blessed be He, "'Arise, go up to Beth-el"