בהר בחוקתי Behar Bechukotai

מדרש תנחומא(ורשא) פרשת בחוקותי סימן ד

(ויקרא כז:א- ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַידֹוָד"

“And the LORD spoke unto Moses, saying:

Speak unto the children of Israel, and say unto them: When a man shall clearly utter a vow of persons unto the LORD, according to thy valuation,”

זה שאמר הכתוב (תהלים פט:ז) " כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד יִדְמֶה לַידֹוָד בִּבְנֵי אֵלִים" אמר הקדוש ברוך הוא, 'מי שהוא עושה כמעשי יהא דומה לי.'

This is what the Scripture says, “For who in the skies can be compared unto the LORD, who among the sons of might can be likened unto the LORD,”

אמר רבי לוי, 'משל למלך שבנה מדינה והדליק בה שני פנסין, והיו כל אלו אוכלסין קוראין לו אגוסטו. אמר המלך, כל מי שבנה מדינה כזאת והדליק בה שני פנסין כשם שהדלקתי קראו לו אגוסט"א, ואיני מקנא בו. כך הקדוש ברוך הוא עשה את השמים ונתן שם שני פנסין שיהיו מאירין את העולם, חמה ולבנה. שנאמר (בראשית א:יז) " וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ"

אמר הקדוש ברוך הוא, 'מי שיכול לעשות כשני מאורות הללו, שיהו מאירין לעולם, יהא שוה לי.' שנאמר (תהלים פט:ז) "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד יִדְמֶה לַידֹוָד בִּבְנֵי אֵלִים" אם יערך שני פנסין אלו ידמה לי. ואין יערך אלא אורה שנאמר (ויקרא כד:ד) "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְדֹוָד תָּמִיד"  הוי "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד"

Said Rabbi Levi, This is analogous to a king who built a state and lit two lanterns, and each visitor would call him Augustus. Said the king, all who built a state like this and lit two lanterns like I have lit is called Augustus, and I am not jealous. Similarly the Holy One, blessed be He, made the heavens and placed two lights there to light the world, the sun and the moon. As it says, “And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth,” Said the Holy One, blessed be He, Whomever can make like these two lights, that they illuminate the world, can be equal to me. As it says, “For who in the skies can be compared (valued) unto the LORD, who among the sons of might can be likened unto the LORD,” If they can value two lanterns they will be like Me. And there is no mention of “value” other than light, as it says, “He shall order the lamps upon the pure candlestick before the LORD continually.”

זה שאמר הכתוב, (ישעיהו מ:כו) "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר"  (ישעיהו מ:כה) "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ"

אל תהי קורא יֹאמַר אלא 'יֹאמַר לו' קדוש כשם שנאמר (ישעיהו יז:ז) " בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה"

This is what the scripture said, “Lift up your eyes on high, and see: who hath created these? He that bringeth out their host by number, He calleth them all by name; by the greatness of His might, and for that He is strong in power, not one faileth” “To whom then will ye liken Me, that I should be equal? saith the Holy One.” Do mot read it as “saith the Holy One’ but rather, “ay to Him, Holy” as it says, “In that day shall a man regard his Maker, and his eyes shall look to the Holy One of Israel.”

דבר אחר:  "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד" אמר רבי אבון הלוי, 'מי כמוך מאיר עיני חשוכים כענין שנאמר "עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ".

Another idea: “For who in the skies can be compared unto the LORD” Said Rabbi Abon the Levi, ‘Who is like you illuminte my eyes, that are darkened like that which is said, ““He shall order the lamps upon the pure candlestick”

דבר אחר: "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד", אמר רבי אבון הלוי, 'מי כמוך מלביש ערומים [כבר נכתב בסדר אמור אל הכהנים]

Another idea: “For who in the skies can be compared unto the LORD” Said Rabbi Abon the Levi, Who is like you who clothes the naked. [this is written already in the order of Emor]

דבר אחר: 'מי כמוך זן את הרעבים ואין יַעֲרֹךְ אלא מזון, שנאמר (ויקרא כד:ח) " בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְדֹוָד תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם" וכתיב (ויקרא כד:ט) "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יְדֹוָד חָק עוֹלָם"

Another idea: Who is like You, sustainer of the ravenous, and there is no mention of the word “order” except for food, as it says, “Every sabbath day he shall set it in order before the LORD continually; it is from the children of Israel, an everlasting covenant.” And it is written, “And it shall be for Aaron and his sons; and they shall eat it in a holy place; for it is most holy unto him of the offerings of the LORD made by fire, a perpetual due.'”

דבר אחר: "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד", בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם ובקש לבראות את האדם היו מלאכי השרת אומרים (תהלים ח:ה)  "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ" מה אתה מבקש מן האדם הזה? אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'ומי מקיים מצותי וחקותי ותורותי?' אמרו לו, 'אנו מקיימין תורתך.' אמר להם, כתיב בה (במדבר יט:יד) " זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים" ואתם אין ביניכם מתים. כתיב בה (ויקרא יב:ב) " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא" ואתם אין בכם ילדות. כתיב בה (ויקרא יא:ד) " אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם" ואתם אין ביניכם אכילה. הוי אין התורה יצאת אצלכם, שנאמר  (איוב כח:יג) " לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים" כיון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל שיעשו לו משכן ומזבח העולה, התחילו מקריבין בתוכו. התחיל הקדוש ברוך הוא מצוה כמה מצות על כל דבר ודבר והן עושין. התחיל הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת,  "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד" כשם שישראל עורכין לי שהייתם אומרים לי "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"  עורכין לי קרבנות כמה שנאמר (ויקרא א:יב) "וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ", (ויקרא ד:י) "כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה"  עורכים לפני שלחנות כמה שנאמר (ויקרא כד:ח) " בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְדֹוָד תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם"  או יש ביניכם ערך נפשות כמה שנאמר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַידֹוָד"

הוי "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַידֹוָד".

Another idea: “For who in the skies can be compared unto the LORD” At the time the Hole One blessed be He, wanted to create the world and desired to create man, the ministering angels would say, “What is man, that Thou art mindful of him? and the son of man, that Thou thinkest of him?” What will you ask of the man? Said to them the Holy One, blessed be He, And who will fulfill my commandments and my statutes and my teachings? They answered, “we will fulfill them!” Said to them, it is written in it, “This is the law: when a man dieth in a tent, every one that cometh into the tent, and every thing that is in the tent, shall be unclean seven days.” And you do not die amongst yourselves. It is written in it, “Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean.” And you do not give birth. It is written in it, “Nevertheless these shall ye not eat of them that only chew the cud, or of them that only part the hoof: the camel, because he cheweth the cud but parteth not the hoof, he is unclean unto you.” And you do not eat amongst yourselves.  That is the Torah cannot be discharged by you. As it says, “Man knoweth not the price thereof; neither is it found in the land of the living.”  Once the Holy One, blessed be He, said to Israel to make a sanctuary and an altar, they began to offer sacrifices. The Holy One, blessed be He, began to command many commandments, on every item and they would comply. The Holy One, blessed be He, began to say to the ministering angels, “For who in the skies can be compared unto the LORD” like Israel values me that you said, What is man that he should be remembered” they order for me sacrifices as it says, “And he shall cut it into its pieces; and the priest shall lay them, with its head and its suet, in order on the wood that is on the fire which is upon the altar.” “s it is taken off from the ox of the sacrifice of peace-offerings; and the priest shall make them smoke upon the altar of burnt-offering.” They order before me tables as it says, “Every sabbath day he shall set it in order before the LORD continually; it is from the children of Israel, an everlasting covenant.” Is there among you one who can value the souls as it says, “And the LORD spoke unto Moses, saying:

Speak unto the children of Israel, and say unto them: When a man shall clearly utter a vow of persons unto the LORD, according to thy valuation,” That is the fulfillment of the verse “For who in the skies can be compared unto the LORD”

Emor 16 אמר

My Musing

What does it take to get beyond the worst mistake you can make? It takes a fortitude to accept responsibility for your actions and also for God to accept your new actions, even if they are only good thoughts.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור סימן טז

(ויקרא כב:כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַידֹוָד"

“When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the LORD.”

זה שאמר הכתוב, (תהלים כז:ו) "וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַידֹוָד"  כיון שעשו ישראל אותו מעשה, היו אומות העולם אומרין, 'אין להם תקומה ואינו חוזר עליהם לעולם'

This is what the Scripture said, “And now shall my head be lifted up above mine enemies round about me; and I will offer in His tabernacle sacrifices with trumpet-sound; I will sing, yea, I will sing praises unto the LORD.” Since the Israelites did that act, the nations of the world would say “There is no future and there will be no return forever.

כיון ששמעו ישראל שיקרבו קרבן שור רמה ראשם שנאמר "וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי", והיו מהלכין בהרמת ראש, ואומרין, 'עכשיו אנו יודעין שנתרצה לנו הקדוש ברוך  הוא, שנאמר, "וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַידֹוָד"

Once Israel heard that they will offer a sacrifice of an ox, they raised their heads as it says, ““And now shall my head be lifted up” and they would walk with their heads held high, and say, ‘Now we know that we are desired by the Holy One, blessed be He, as it says, “and I will offer in His tabernacle sacrifices with trumpet-sound; I will sing, yea, I will sing praises unto the LORD.”

"שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" יש שור נולד? עגל אינו נולד שיהא שור?! ש(נ)אמר להקריב שור, ולמה אמר שיקריבו שור? לכפר על תבנית שור, שנאמר (תהלים קג:ג) "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי"

“When a bullock, or a sheep, or a goat”- there is a bull that is just born? Rather it is the calf that is born and grows into a bull! As it says to offer a bull, and why did it says to offer a bull? To atone for the figure of the bull, as it says, “Who forgiveth all thine iniquity; who healeth all thy diseases;”

תדע לך בא וראה מה כתיב (יחזקאל א:ו) "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם"

מה כתיב שם (יחזקאל א:ז) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל"

ובשביל כפרתן של ישראל הוסיף להם עוד שתי כנפים שנאמר (ישעיהו ו:ב) "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף"  למה?

אמר הקדוש ברוך הוא, 'יכסו רגליהם שהן דומות כעגל', כביכול שלא יראה אותן ויזכור מעשה העגל. בשתים יכסה רגליו, וכל כך למה? אלא לכפר על ישראל. זהו "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי".

You should know, come and see what is written, “And every one had four faces, and every one of them had four wings” What is also written there, “And their feet were straight feet; and the sole of their feet was like the sole of a calf's foot; and they sparkled like the colour of burnished brass.” And for the atonement of Israel, it was added an additional two wings, as it says, “Above Him stood the seraphim; each one had six wings: with twain he covered his face and with twain he covered his feet, and with twain he did fly.” Why? Said the Holy One, blessed be He, ‘their legs should be covered as they are similar to calf’s feet’, that is to seem, that they should not see them and be reminded of the act of the calf. With two they will cover the legs, Why so much? To atone for Israel, as it says, ““Who forgiveth all thine iniquity”

אין לך גדול בעופות אלא הנשר ונעשה פנים לחיה שנאמר (יחזקאל א:י) "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן". הגדול שבחיה ארי, ונעשה פנים לחיה שנאמר " וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין". השור גדול שבבהמות ונעשה פנים לחיה שנאמר "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן"

There is no greater among the birds than the griffon vulture, and its face were made to an animal as it says, “As for the likeness of their faces, they had the face of a man; and they four had the face of a lion on the right side; and they four had the face of an ox on the left side; they four had also the face of a griffon vulture.” The greatest of the animals is the lion, and it was made for the face of the lion, as it says, “the face of a lion on the right side”. The ox is the most powerful of the animals and was made the face for the animal side as it says, “and they four had the face of an ox on the left side;”

" פְּנֵי אָדָם", בשביל ישראל, מחה הקדוש ברוך הוא את השור ונתן כרוב תחתיו. שכן אתה מוצא שאין מזכיר שם אלא כרוב שנאמר (יחזקאל י:יד) "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר" כל כך למה? כדי לכפר על ישראל. הוי "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי". ולמה הסיר הקדוש ברוך הוא את העגל? שיהיו ישראל זכאין לפניו, ולא עוד, אלא, כשיהיה אחד מישראל מהרהר בלבו עבירה או דבר רע אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. שכן דוד אומר, (תהלים סו:יח) "אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי" ומה הקדוש ברוך הוא שומע בשעה שאדם עומד ומהרהר בתפלה? שנאמר (תהלים לא:כג) "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ" ולא עוד אלא שני בני אדם יושבין ועוסקין בתורה הקדוש ברוך הוא מקשיב שנאמר  (מלאכי ג:טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְדֹוָד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְדֹוָד וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְדֹוָד וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ:

“The face of man” for Israel, The Holy One, blessed be He, erased the bull and put a cherub in its place. That you do find that there is no mention there of anything but a cherub, as it says, “and the four faces to one, the face of a cherub, and the face of the second was of a man, and the third the face of a lion and the fourth, the face of the griffon vulture” Why so much? To atone for Israel. That is the verse” ““Who forgiveth all thine iniquity”” And why did the Holy One, blessed be He, remove the calf? That Israel should be meritous before Him, and not only that but also, that when one of Israel entertains the thought of a sin or an evil act the Holy One, blessed be He does not attach it to his actions. And so David said, “If I had regarded iniquity in my heart, the Lord would not hear” And what does the Holy One, blessed be He hear when a man stands in prayer? As it says, “As for me, I said in my haste: 'I am cut off from before Thine eyes'; nevertheless Thou heardest the voice of my supplications when I cried unto Thee.” And not only that but, also two people sit and occupy themselves with Torah, the Holy One, blessed be He, listens to them ans it says, “Then they that feared the LORD spoke one with another; and the LORD hearkened, and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that feared the LORD, and that thought upon His name.”

אמר הקדוש ברוך הוא, 'בזכות התורה שאתם עוסקין בה הייתי מקשיב ושומע תפלותיכם, אבל לעתיד עד שלא תקראו לפני אני עונה אתכם שנאמר (ישעיהו סה:כד) "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע"

Said the Holy One. Blessed be He, “in the merit of the Torah that you are occupying yourselves with, “I listen and hear your prayers, but in the future until you call to me I will answer them, as it says, “Then they that feared the LORD spoke one with another; and the LORD hearkened, and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that feared the LORD, and that thought upon His name.”

Acharei mot אחרי מות

My Musing


The burden on Aaron was incomprehensible. His sons had died and he had to begin the service. And God makes it clear that the success of the whole enterprise rests on him.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ג

ר' יוחנן בר יודן דמן גלילא פתח (איוב לט:כז) "אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו"

אמר הקדוש ברוך הוא לאהרן, 'על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון, או על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון.' מקדש ראשון (איוב לט:כח ) "סלע ישכן ויתלנן, על שן סלע, ומצודה" לינה אחת, במקדש שני "על שן סלע ומצודה"

Rabbi Yochanan bar Yudan from the Galilee opened “Doth the vulture mount up at thy command, and make her nest on high?”

Said the Holy One, blessed be He to Aaron,’ by the word of your mouth I would dwell upon the Ark or by the word of your mouth I would remove the Divine Presence from upon the ark.’ The first Temple, “She dwelleth and abideth on the rock, upon the crag of the rock, and the stronghold.” One resting and with the second Temple, “upon the crag of the rock, and the stronghold.”

ותמן תנינן משנטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתיה היתה נקראת. ולמה נקראת שתיה? אמר רבי יוסי בר חלפתא, 'שממנה הושתת העולם'. וכיצד היתה תפלתו של כהן גדול ביום הכפורים, 'יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא השנה הזאת דשונה גשומה טלולה, שנת זול, שנת שובע, שנת רצון, שנת ברכה, שנת משא ומתן באמונה, שנה שלא יצטרכו בה עמך ישראל אלו את אלו, שנה שלא יגביהו שררה אלו על אלו.'

ורבנן דקיסרין אמרין על אחינו שבקיסרין שלא יגביהו שררה אלו על אלו.

ורבנן דדרומא אמרין על אחינו שבשרון שלא יעשו בתיהם קבריהם.

And there they learned that when the ark was taken, there was a stone under it from the days of the first prophets and it was called Shtia- drinking. And why was it called Shtia? Said Rabbi Yossi bar Chalafta, ‘Because from it was drawn the water of the world’. And how was the prayer of the high priest composed on Yom Kippur? ‘May it be the will before you Lord our God and God of our fathers, that this coming year should be rainy, a year of inexpensive prices, a year of satiety, a year of pleasing will, a year of blessing, a year of faithful business, a year that your nation Israel will not require assistance one from another, and that one will not become powerful over another’

The rabbis of Caesarin said on our brothers in Caesarin that they should not rule over each other.

The rabbis of the south said on our brothers in the Sharon plain, that their houses should not become their graves.

(איוב לט:כט ) "משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו" משם היה מאכיל אוכל לכל ימות השנה, "למרחוק עיניו יביטו", מראש השנה היה יודע מה יהא בסוף. הא כיצד? כיון שהיה צופה ורואה עשן המערכה עולה לדרום היה יודע שבדרום שובע, עולה למזרח יודע שהמזרח שבע, עולה לצפון יודע שהצפון שבע. כלפי רקיע יודע שהעולם כולו שבע. ואחר כל השבח הזה (איוב לט:ל) "[ואפרחו] ואפרחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא" חמי אפרוחיו מגעגעין בדם ושתיק, אלא "ובאשר חללים שם הוא" השכינה.

“From thence she spieth out the prey; her eyes behold it afar off.” From there was the food for the whole year. “her eyes behold it afar off.” From Rosh Hashanah we would know what to expect. How? He would look at the smoke of the wood pile of the altar and if it would rise to the south, the south would be sated. If it would rise to the east he would know that the east would be sated. If it would rise to the north he would know that the north would be sated. If it would rise to the sky, he would know that the whole world will be sated. And after all the praise “Her young ones also suck up blood; and where the slain are, there is she.”

רבי יודן בשם ריהושע בן לוי ורבי ברכיה בשם רבי חייא בר אבא אמרו, קרבו שאו את אחיכם מאת הקדש אין כתיב כאן אלא מאת פני הקדש כאדם שאומר לחברו העבר המת הזה מלפני אביו עד מתי אביו יראה את בנו מת לפניו, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן.

Rabbi Yudan in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi and Rabbi Berachia in the name of Rabbi Chiya bar Abba said, “approach, take up your brothers from the Holy” is not written here, rather from the face of the holy, as a person who says to his friend, take this deceased from in front of his father, since when his father will see him dead he will die, therefore it says acharei mot- after the death.

Tazria - תזריע

My Musing

This midrash is a rarity in that it is a continuation from a midrash yelamdeinu in the next sidra, Metzora ( Tanhuma 4). It reverses the order of the three types of tza’raat as they are encountered in Leviticus. The verses in this sidra introduce the tzara’at of the body followed by that of the clothes. In Metzora, tzara'at of the house is discussed. The order presented in this week's selection is house, clothes, and body. The midrash posits that the punishment is in fact a difficulty for God to inflict. The Midrash uses the inverted order to explain that the negaim, lesions, of the house and clothes are first and second chances for repentance. It is only after the second chance that the third negah gets put to use.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן י

(ויקרא יג:ב) "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים"

When a man shall have in the skin of his flesh a rising, or a scab, or a bright spot, and it become in the skin of his flesh the plague of leprosy, then he shall be brought unto Aaron the priest, or unto one of his sons the priests.

קשה לפני הקדוש ברוך הוא לפשוט ידו באדם הזה. ומה הוא עושה? מתרה בו תחלה ואחר כך מלקה אותו. שנאמר  (ויקרא יד:לד)  "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" בתחלה מלקה ביתו. חזר בו מוטב, ואם לאו, מלקה בגדיו. שנאמר, (ויקרא יג:מז) "וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים" חזר בו מוטב, ואם לאו, באים בגופו שנאמר "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ".

It is difficult before the Holy One, blessed be He, to punish a person. And what does He do? He first warns him and then hits him. As it says, “When ye are come into the land of Canaan, which I give to you for a possession, and I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession;” In the beginning He strikes the house. If he returns from his ways, that is fine, and if not, he is stricken in his clothes. As it says, “And when the plague of leprosy is in a garment, whether it be a woolen garment, or a linen garment;” If he returns from his ways, that is fine, and if not, they come to his body as it says, “When a man shall have in the skin of his flesh”

Shemini שמיני

My Musing

On the last day of the initiation of the kohanim to the divine service of the Mishkan, Moses tells them to offer a calf?! Even a shofar is not allowed to be from a bull or calf, because it is too reminiscent of the Golden Calf. Yet here at the inauguration of the sanctuary 2 calves are offered. The Midrash opines that it is to show that we are no tainted by the past sin. Don’t be afraid of blemishes in your past, use them to grow.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ד

(ויקרא ט: ב-ג) "וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְדֹוָד. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה"

“(And it came to pass on the eighth day, that Moses called Aaron and his sons, and the elders of Israel;) and he said unto Aaron: 'Take thee a bull-calf for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering, without blemish, and offer them before the LORD. And unto the children of Israel thou shalt speak, saying: Take ye a he-goat for a sin-offering; and a calf and a lamb, both of the first year, without blemish, for a burnt-offering;”

"וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר", ולמה לא אמר לו פר אלא עגל? לפי שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך ובעגל היא מתבססת בידך. ולא עוד אלא שלא יהו ישראל אומרים יש להם עונות ממעשה העגל לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אף הם יקריבו עגל.'

“and he said unto Aaron: 'Take thee a bull-calf”, and why didn’t he say a bull rather than a calf? Because of a calf he lost the priesthood and through a calf the priesthood will be established in your hands. And not only that but alos that Israel should not be able to say that they stil have iniquities from the action of the calf, therefore said the Holy One, blessed be He, ‘They will also offer a calf.’

"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל" שידעו הכל שנתכפר להם על מעשה העגל. אמר הקדוש ברוך הוא,  'בעולם הזה נתכפר להם על ידי קרבן, ולעולם הבא אני מוחה עונותיהם שלא בקרבן.' שנאמר (ישעיהו מג:כה) "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר"

“And unto the children of Israel thou shalt speak, saying: Take ye a he-goat for a sin-offering; and a calf” That all should know that they atoned for the act of the calf. Said the Holy One, blessed be He, ‘In this world, you will atone through a sacrifice, and in the world to come, I will forgive your sins without a sacrifice” As it says, “ I, even I, am He that blotteth out thy transgressions for Mine own sake; and thy sins I will not remember.”

vayikra ויקרא

My Musing
This midrash continues from an earlier “Yelamdeinu” teaching laws pertaining to the reading. But there are two lessons contained within. One- that the fruits can bring honor to the tree- so that parents are the beneficiaries of the honor betwoed upon their children. Two- that the effort exerted by the poor to offer sacrifices equates the offering as if the finest animal was offered.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ה
(ויקרא א:ז) "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ"

And the sons of Aaron the priest shall put fire upon the altar, and lay wood in order upon the fire.

כל העצים כשרים למערכה חוץ מגפן ומזית. למה? שהם עושין פירות משובחים. הא למדת שבזכות הבנים אבותיהם מתכבדין.

All the trees are acceptable for the fire pile on the altar, except the wood of the vine and olive wood. Why? Because they make praiseworthy fruit. This teaches that the merit of the children honors the parents.

(ויקרא ב:א) "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַידֹוָד סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה"
לא נאמר נפש בכל הקרבנות אלא במנחת עני. אמר הקדוש ברוך הוא, 'מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו.'

“And when any soul brings a meal-offering unto the LORD, his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense thereon.” It does not refer to the one offering the sacrifice as “soul” [nefesh] in all the sacrifices except with regard to the gift offering of the indigent. Said the Holy One, blessed be He, ‘I consider it as if he sacrificed his soul”

(ויקרא ב:ה) "וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה" וכתוב אחד אומר (ויקרא ב:ז) "וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה" מהו בין מַּחֲבַת ל מַרְחֶשֶׁת?
מַרְחֶשֶׁת יש לה כסוי, מַּחֲבַת אין לה כסוי.
מַרְחֶשֶׁת עמוקה ומעשיה רוחשין, מַּחֲבַת צפה ומעשיה קשין,

“And if thy offering be a meal-offering baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil.” And another scripture says, “And if thy offering be a meal-offering of the stewing-pan, it shall be made of fine flour with oil.” What is the difference between the griddle and stewing pan?
The stewing pan has a cover and the griddle does not.
The stewing pan is deep and the food is soft, the griddle is flat and the food is hard.

חביתי כהן גדול לישתן ועשייתן בפנים ודוחין השבת. טחנן והרקידן אינו דוחה את השבת. כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם. כל המנחות נלושין בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו. ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר, (ויקרא ב:יא) "כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַידֹוָד לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַידֹוָד"

The meal offering of the Kohen Gadol – the kneading and assembly was done inside and pushes off the Shabbat. The grinding and grating does not push off the Shabbat. All the meal offerings are from matzah, except the leavened bread of the thanks offering and the shew loaves. All the meal offerings are kneaded with lukewarm water and are guarded to prevent rising. And if the remains become leavened, that transgresses the negative rule, No meal-offering, which ye shall bring unto the LORD, shall be made with leaven; for ye shall make no leaven, nor any honey, smoke as an offering made by fire unto the LORD.

Tzav צו

My Musing
What does it mean to be appreciative? What does it mean to be repentant?
The midrash links the two.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן ו
(ויקרא ז:יב) "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן"

If he offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour soaked.

ראה היאך הקדוש ברוך הוא סולח לעונותיהם של ישראל. ראה מה היו מקריבין להקדוש ברוך הוא: "וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה". אלא אמר הקדוש ברוך הוא, 'מי שיש לו פר יביא פר, מי שיש לו איל יביא איל, ומי שיש לו שה יביא שה, ומי שיש לו יונה יביא יונה, ומי שאין לו אחד מכל אלו יביא סולת. ומי שאין לו סולת ולא כלום יביא דברים.' שנאמר, (הושע יד:ג) " קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְדֹוָד אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" ותאמר שהוא מקובל. אמר הקדוש ברוך הוא, הן "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" למה? שאין תשובה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן הודייה. לכך נאמר, "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ."

Behold how the Holy One, blessed be He, forgives the iniquities of Israel. Behold, what did they offer to the Holy One, blesses be He:” then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving” Rather, said the Holy One, blessed be He, ‘Whoever has a bull should bring a bull, and whomever has a ram should bring a ram, and whomever has a sheep should bring a sheep, and whomever has a dove should bring a dove, and whoever does not possess those should bring flour. And whoever, does not possess even flour, and has nothing, should bring words.’ As it says, “Take with you words, and return unto the LORD; say unto Him: 'Forgive all iniquity, and accept that which is good; so will we render for bullocks the offering of our lips” and say that it is accepted. Said the Holy One, blessed be He, ‘that is “we render for bullocks the offering of our lips”’ Why? Because there is not a more genuine repentance before the Holy One, blessed be He than sincere appreciation and gratitude. Therefore it says, “If he offer it for a thanksgiving”