Miketz Shabbat Chanukah

To the refuah shleima of Chava Miryam bat Channa Sarah

My Musing

Is there a limit to how much good (or bad) can come to us from God?

What does it mean to have a “limit” or an “end”?

This week’s selection, the opening Tanhuma takes us from a blessing recognizing the providence in having enough rain in its correct season to the physical limits of Heaven and Earth to the limits of darkness and the end of Joseph’s captivity.

Joseph is seen as the paradigm for the exiled Jew. He was forcibly taken from his land and his family, imprisoned and yet rose to the heights of the society where he lived,yet never forsaking his heritage and Jewish identity. Just as Joseph’s captivity comes to an end so may our exile.

מדרש תנחומא (וורשא) פרשת מיקץ סימן א

The midrash begins with the early formulation of “yelmadeinu Rabbeinu” our teacher should teach us.

ילמדנו רבנו:

What should the blessing be for sufficient rain in the right season?

הרואה את הגשמים יורדין בזמן שהבריות צריכין להן כיצד הוא מברך?
כך שנו רבותינו:

על הגשמים הוא אומר ברוך הטוב והמטיב.

Our rabbis taught that the blessing is “On the good and the One who does good” Interesting to note that this is the same blessing said over an additional bottle of wine brought to the table during a meal and over the birth of a daughter.

Then the midrash examines the source of the rain and the source of everything in its time.

והגשמים מהיכן יורדין?
רבי אליעזר אומר:
העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה.
אמר לו רבי יהושע ,

והלא מי אוקיינוס מלוחין הן?!

אמר לו, מתמתקין מן העבים שברקיע. דאמר רבי שמעון בן לקיש:

למה נקרא שמן שחקים?
שהן שוחקין את המים וממתקין אותם ואחר כך הן יורדין. ובקצבה הן יורדין, שהקדוש ברוך הוא קוצב לבריות כמה גשמים יורדין מראש השנה ועד סוף השנה.

Where does the rain come from? Rabbi Eiliezer says that all water comes from the Atlantic Ocean. “But the Ocean is salty?” counters Rabbi Yehoshua. Rabbi Eliezer answers him that the clouds sweeten (filter by evaporation) the water. And he offers a teaching of Reish lakish that the clouds scrub the water clean before they fall to the earth. He also explains that God determines the limit of the water that falls to the earth during the year.

The midrash continues to offer examples of limits that are set by God.

אמר רשמעון ב”ר יוחאי:
כשישראל זוכין, יורדין על הצמחין ועל האילנות ועל הזרעים והעולם מתברך.

וכשהן חוטאין, יורדין בימים ובנהרות; מכל מקום אינו פוחת מקצבה שפסק, מפני שכל דבר ודבר

שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא בקצבה הוא נותן.

לחמה נתן קץ, שנאמר: (תהלים יט) מקצה השמים מוצאו.
לשמים נתן קץ, שנאמר: (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים.
לארץ נתן קץ, שנאמר: (ישעיה מ) בורא קצות הארץ.
ליציאת מצרים נתן קץ, שנאמר: (שמות יב) ויהי מקץ שלשים שנה.
לחשך נתן קץ, שנאמר: (איוב כה) קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר.
ואף כשנחבש יוסף קץ שם לו, שנאמר: ויהי מקץ שנתיים ימים:

Rabbi Shimon Bar Yochai said, when Israel are worthy the rain falls on the plants and trees and seeds and the world is blessed. When Israel sins the water comes from the seas and the rivers in the amount He determined, just not as rain. Additionally, God assigned limits to bread, Heaven (the atmospheres), the earth, the exodus from Egypt, darkness and Joseph’s captivity in Egypt.