EMOR

My Musing
How do we emphasize our instructions? How does one indicate emphasis in the Biblical text? One method is evident from this week’s midrash selection- repeating the command. But simple repetition is negated by the madate that there are no extra words in the Torah text. Therefore the midrash seeks to find a deeper meaning in the repetition of the word. At the end comes a unique promise of the world to come.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור סימן ג
(ויקרא כא:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו"

“And the Lord said to Moses: Speak to the priests the sons of Aaron, and say to them: There shall none defile himself for the dead among his people

”
אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר 'אמור ואמרת' צריך לדרוש.

Rabbi Yochanan said every incident that there is the repetition of speak and say requires extrapolation.

(אסתר ז:ה) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן "

And the king Ahasuerus spoke and said to Esther the queen: 'Who is he, and which is he, that presumes in his heart to do so?'

"וַיֹּאמֶר" "וַיֹּאמֶר" למה לי?
אמר לה, 'אם הוא זה מוטב, ואם לאו אמרי שהוא הוא.
דבר אחר, עד שלא הכיר בה שהיא יהודית היה משיח עמה על ידי תורגמן. משהכיר בה התחיל לספר עמה.

The repetition of speak and say, why do I need it?
He said to her, if it is him, fine, and if not say that it is he.
Another idea, until he recognized that she was Jewish, he would converse with her with a translator. When he knew her he spoke with her.

כיוצא בו (מלכים א, כ:כח) "וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹקִים, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יְדֹוָד, יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹקֵי הָרִים יְדֹוָד וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא, וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד"
"וַיֹּאמֶר" שני פעמים למה לי?
אלא, אמר לו, 'כשיפול בן הדד בידך לא תחמול עליו; אמירה שנייה, אמר לו, הוי יודע כמה מצודות וחרמים פרשתי לו עד שבא לידך. ועכשיו (מלכים א, כ:לט) "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל"
(מלכים א, כ:מב) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדֹוָד יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ"

Similarly, And a man of God approached and spoke unto the king of Israel, and said: 'Thus says the Lord: Because the Arameans have said: The Lord is a God of the hills, but he is not a God of the valleys; therefore will I deliver all this great multitude into your hand, and you will know that I am the LORD.'
Why the repetition of the speak and say?
Rather he said, when Ben-hadad falls to your hand do not have mercy on him. The second statement is to say to him how many fortresses and strongholds I separated fro him until he came to your hand. And now “And as the king passed by, he cried unto the king; and he said: 'Thy servant went out into the midst of the battle; and, behold, a man turned aside, and brought a man unto me, and said: Keep this man; if by any means he be missing, then shall thy life be for his life, or else thou shalt pay a talent of silver. And he said unto him: 'Thus saith the LORD: Because thou hast let go out of thy hand the man whom I had devoted to destruction, therefore thy life shall go for his life, and thy people for his people.'

כיוצא בו (יחזקאל י:ב) "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר, בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי"
הקדוש ברוך הוא אמר למלאך, והמלאך לכרוב. אמר לו, גזר עלי הקדוש ברוך הוא ואני, אין לי רשות להכנס בתוך מחיצתך. אלא עשה עמי צדקה, ותן לי שני גחלים. מיד וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים.

Similarly “And He spoke unto the man clothed in linen, and said: 'Go in between the wheelwork, even under the cherub, and fill both thy hands with coals of fire from between the cherubim, and dash them against the city.' And he went in my sight.” The Holy One, blessed be He, said to the amgel and the angle to the cherub. He said, the Holy One, blessed be He, decreed on me, that I do not have permission to enter in your courtyard. Rather, do me a favor and give me two coals. Immediately he lifted and gave to Chofni clothed in linen.

רבי פנחס אמר הפשירן ונתנן לו, רבי שמעון דסכנין בשם רבי לוי אמר שני גחלים היו עמומות ביד גבריאל, סבור שישראל יעשו תשובה. כיון שלא עשו, בקש לזרוק ולקעקע ביצתן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל, גבריאל להונך להונך, יש בהן בני אדם שעושין צדקה אלו עם אלו. שנאמר, (יחזקאל י:ח) " וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם"

ואף כאן "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ", אמירה ראשונה למת מצוה יטמא, והשנייה לאחרים לא יטמא לפיכך אמור ואמרת, לפי שבעולם הזה כהן מטמא למת מצוה, אבל לעתיד אין אתם מטמאין כל עיקר. למה? שאין מיתה לעתיד, הדא הוא דכתיב (ישעיהו כה:ח) " בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְדֹוִד דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר"

And here “Speak to the priests the sons of Aaron, and say to them”. The first speech concerned an obligatory burial- met mitzvah, the second to others do not become tameh. Therefore “speak and say” In this world the cohen will become tameh to bury the obligatory corpse but in the future to come you will not become tameh at all. Why? Because there will be no death in the future, this is what is written “swallow up death for ever; and the Lord God will erase tears from off all faces; and the reproach of His people will He take away from off all the earth; for the Lord hath spoken it”