Vayishlach וישלח

My Musing

What was Yaakov afraid of and what distressed him?

Apparently, Yaakov was Eisav’s twin in more ways that we imagine. The midrash sets up the appearance that Yaakov was strong enough to handle Eisav. (This explains Rivka’s comment when she convinces Yaakov to flee, to the effect that she will lose both of them)

Just because something is justified, does not mean it doesn’t take its toll on the soul. As Golda Meir said to President Sadat “We can forgive you for killing our sons. But we will never forgive you for making us kill yours.”

 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן ד

(בראשית פרק לב:ז-ח) "וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר:  בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"

“And the messengers returned to Jacob, saying: 'We came to thy brother Esau, and moreover he cometh to meet thee, and four hundred men with him.’ Then Jacob was greatly afraid and was distressed. And he divided the people that was with him, and the flocks, and the herds, and the camels, into two camps.”

"וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים", מיד "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ" שני פעמים. ויירא שלא יהרוג, ויצר שלא יהרג. שהיה יעקב גבור, תדע שלשר הגדול רפש שנאמר (הושע יב:ה) " וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ; בֵּית-אֵל, יִמְצָאֶנּוּ, וְשָׁם, יְדַבֵּר עִמָּנוּ" באותה שעה התחיל מבקש רחמים שנאמר (בראשית לב :יב) " הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים"

“And the messengers returned”, immediately, “Jacob was greatly afraid and was distressed.” Two times. “greatly afraid,” that he should not kill, “distressed” that he should not be killed, since Jacob was strong. Know, that for the great official, slime, as it says, “So he strove with an angel, and prevailed; he wept, and made supplication unto him; at Beth-el he would find him, and there he would speak with us” At that moment, he pleaded for mercy as it says, “Deliver me, I pray Thee, from the hand of my brother, from the hand of Esau; for I fear him, lest he come and smite me, the mother with the children.”

ראה גבורתו של יעקב מה כתיב בו (בראשית לא:מה) " וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ, מַצֵּבָה"  וכמה שעורה? אמר רבי יוחנן, שעורה כשינה של טבריה, התחיל לבן אומר ליעקב  (בראשית לא : כט) "יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; וֵאלֹקֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב--מִטּוֹב עַד-רָע"

Observe the courage (strength) of Jacob. What is written regarding him, “And Jacob took a stone, and set it up for a pillar.” And what was its measure?  Said Rabbi Yochanan, ‘Its measure was like the tooth of Tiberius.’ Laban began to say to Jacob, “It is in the power of my hand to do you hurt; but the God of your father spoke unto me yesternight, saying: Take heed to thyself that thou speak not to Jacob either good or bad.”

"יֶשׁ-לְאֵל יָדִי", אמר לו יעקב, 'אילולי שאמר לך השמר יש לאל ידך שתהרגני' בא אתה וכל אוכלוסיך. אם יש בהן כח יתגוששו עם אבן הזו, וירימה, והוא הרימה מצבה כאדם שמעביר פקק צלוחית מן הצלוחית, ואף בני יעקב גבורים כמותו היו שכן הוא אומר להם (בראשית לא:מו) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל" וכי אחיו היו? חד הוה ליה ולוי קבריה, אלא בניו היו והיו גבורין כמותו.

“It is in the power of my hand” Said him to Jacob, “were it not that He said to you, Take heed, It is in the power of your hand to kill me. Come along with all your camp. If there is enough strength in them, let them struggle with this stone, and lift it. And he lifted it as a man that removes the stopper from the bottle, and even the sons of Jacob were strong like him, as he said to them, “And Jacob said unto his brethren: 'Gather stones'; and they took stones, and made a heap. And they did eat there by the heap.” And were they his brothers? He only had one and he came to bury him, rather they were his sones and they were as strong as he was.

כיון שפגע בעשו מה כתיב בו  (בראשית לג:ד) " וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ"

בקש עשו לנשכו ונעשה צוארו של שיש לכך נקוד וישקהו שלא היתה נשיקה של אמת. "וַיִּבְכּוּ" למה בכו? מה להדבר דומה? לזאב שבא לחטוף את האיל. התחיל האיל לנגחו, נכנסו שיני הזאב בקרני האיל. זה בוכה, וזה בוכה. הזאב בוכה שלא יכול לעשות לו כלום, והאיל בוכה שלא יחזור ויהרגנו. אף כך עשו ויעקב עשו בוכה על שנעשה צואר יעקב כשיש ויעקב בוכה שמא יחזור עשו וינשכנו. על יעקב הכתוב אומר (שיר השירים ז: ה ) " צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן; עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים--אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק"

ועל עשו נאמר (תהלים ג: ח) " קוּמָה יְקוָה, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקַי--  כי-הִכִּיתָ אֶת-כָּל-אֹיְבַי לֶחִי; שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ"

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה הפלתי שונאיכם, ולעתיד ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מג: ד) " מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ; וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ, וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ"

Once he engaged Eisav, what is written? “And Esau ran to meet him, and embraced him, and fell on his neck, and kissed him; and they wept” Eisav wanted to bite him and his neck was turned to stone, therefore the word “and kissed him” is marked that it was not a kiss of truth. “And they wept”, why did they cry? To what is this similar? TO a wolf that attacks the ram. The ram begins to gore and and teeth of the wolf sink into the horn of the ram. This cries, and this one cries. The wolf cries that he is powerless to inflict harm on the ram, and the ram cries worrying that the wolf will come back to kill him. Similarly, here, with Eisav and Jacob. Eisav cries that Jacob’s neck became like stone, and Jacob cried that Eisav might return to bite him. Regarding Jacob the the scripture said, “Thy neck is as a tower of ivory; thine eyes as the pools in Heshbon, by the gate of Bath-rabbim; thy nose is like the tower of Lebanon which looketh toward Damascus.” And regarding Eisav it says, “Arise, O LORD; save me, O my God; for Thou hast smitten all mine enemies upon the cheek, Thou hast broken the teeth of the wicked.”

Said the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘I felled your enemies, and in the future, I will give man under you. “Since thou art precious in My sight, and honourable, and I have loved thee; therefore will I give men for thee, and peoples for thy life.”

Vayeitzei ויצא

My Musing

This week’s selection begins with a passage that is known by the students of Rashi. Yaakov saw the angles of the nations going up and down and feared for his nation, because Edom, which was the identity assigned to Rome and its exilich authority, kept on going but did not come down. This selection offers a different approach; Yaakov saw all the nations fall even Edom and was scared that he too would fall. Sometimes fear can be paralyzing.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ב

(בראשית כח:יב) "וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"

“And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it.”

אמר רבי שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העובדי כוכבים  ומזלות, דאמר רבי שמואל בר נחמן מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים [ויורד], ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה. באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה?! אמר לו הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל:י) "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד" כביכול אפילו אתה רואהו עולה אצלי, משם אני מורידו. שנאמר, (עובדיה א:ד) "אִם-תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם-בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ--מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם-יְקוָה"

Said Rabbi Shmuel bar Nachman, These were the ministering angels of the nations that worship the stars and the constellations. As said Rabbi Shmuel bar Nachman, this teaches that the Holy One blessed be He, showed to Yaakov, our father, the angel of Babylonia rose 70 rungs and came down, the angel of Madai rose 52 rungs and came down, and the angel of the Greeks rose 100 and came down, and of Edom rose and he could not fathom how many. At that moment, Jacob, our father, was fearful and said, “perhaps this one does not have a downfall?!. Said to him the Holy One, blessed be He, “Therefore fear thou not, O Jacob My servant, saith the LORD; neither be dismayed, O Israel; for, lo, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity; and Jacob shall again be settled, quiet and at ease, and none shall make him afraid” As it were, even if you see it rise to be near me, from there I shall bring it down. As it says, “ Though thou make thy nest as high as the eagle, and though thou set it among the stars, I will bring thee down from thence, saith the Lord.”

אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבי שמעון בן יוסינה מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב, 'יעקב למה אין אתה עולה? באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר, 'כשם שיש לאלו ירידה, כך אני יש לי ירידה?!' אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אם אתה עולה אין לך ירידה.' ולא האמין ולא עלה.

Said Rabbi Berachia in the name of Rabbi Chelbo and Rabbi Shimon ben Yosinah, it teaches that The Holy One, blessed be He, showed to Yaakov, our father, the angel of Babylonia  rise and fall, and of Madai, rise and fall, and of Greece rise and fall, and of Edom, rise and fall. Said to him the Holy One, blessed be He to Yaakov, ‘Yaakov, why do you not go up?’ At that moment, Yaakov feared and said, ‘just as they fall, so will I fall? Said to him the Holy One, blessed be He, ‘If you rise, you will not fall, and he did not believe in Him and did not go up.  

רבי שמעון בן יוסינה היה דורש (תהלים עח:לב) "בְּכָל-זֹאת חָטְאוּ-עוֹד; וְלֹא-הֶאֱמִינוּ, בְּנִפְלְאוֹתָיו"   אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אלו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם. אלא, הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדין בהללו ד' מלכיות בעולם הזה במסים ובארנוניות ובגולגליות. אמר לו יעקב, 'יכול לעולם?' אמר לו,  "אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב"- "וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל --כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם"  מארץ מגליא מאספניה ומחברותיה. "וְשָׁב יַעֲקֹב" מבבל, "וְשָׁקַט" ממדי, "וְשַׁאֲנַן" מיון, "וְאֵין מַחֲרִיד" מאדום. (ירמיהו ל:יא) " כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" באומות העולם שהן מכלין את שדותיהן אבל ישראל שאין מכלין את שדותיהן ואותך לא אעשה כלה אלא מיסרך ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעתיד לבא, לכך נאמר ויחלום.

Rabbi Shimon ben Yosinah would expound, “For all this they sinned still, and believed not in His wondrous works” Said to him the Holy One, blessed be He, ‘ If you have gone up and believed, there would never have been a downfall, rather since you did not believe, your children will be subject to these four kingdoms, in this world, paying taxes, tributes, and head taxes. Said to Him, Yaakov, ‘forever?’ Said to him, “fear thou not, O Jacob My servant” – “neither be dismayed, O Israel; for, lo, I will save thee from afar, and thy seed from the land of their captivity”; Form the land of the exile and gathering and society. “and Jacob shall again be settled” –from Babylonia, “quiet”  from Madai, “and at ease” from Greece, and none shall make him afraid”- from Edom. “For I am with thee, saith the LORD, to save thee; for I will make a full end of all the nations whither I have scattered thee, but I will not make a full end of thee; for I will correct thee in measure, and will not utterly destroy thee” This is referencing the nations of the world, who would lay waste to their fields, but Israel that do not lay waste to their fields, You I will not obliterate, but rather afflict you with travails and afflictions in this world, to cleanse you from your iniquities for the world to come, therefore it said, “And he dreamed”

Toldot תולדות

My Musing

This midrash takes flight from the point of Isaac’s blindness. Why did he become blind. Classic midrashic understanding was that he was old or that he was affected by the akeida, being bound on the altar by his father. It is also a metaphor that Isaac could not really see the reality of Eisav. However, towards the end of this midrash yelamdeinu a different cause (or effect) is entertained. Being blind also protects you from being led astray.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ז

וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת; וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּנִי.

And it came to pass, that when Isaac was old, and his eyes were dim, so that he could not see, he called Esau his elder son, and said unto him: 'My son'; and he said unto him: 'Here am I.'

ילמדנו רבינו: סומא מהו שיעבור לפני התיבה להוציא את הצבור?

כך שנו רבותינו: סומא פורס על שמע ומתרגם. אבל אינו עובר לפני התיבה, ואינו קורא בתורה, ואינו נושא את כפיו. רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע מפני שנראה כמעיד עדות שקר, שהוא אומר 'ברוך יוצר המאורות' והוא לא ראה מאורות מימיו. אתה מוצא כל מי שנתייסם בעיניו כאלו הוא מת. כיצד? אמר רבי שמעון בר יוחאי, 'אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הצדיקים בחייהן, אלא לאחר מיתתן. שנאמר, (תהלים טז:ג) "לִקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי, כָּל-חֶפְצִי-בָם"

Our Master should instruct: A blind person, may he pass before the ark to exempt the congregation in prayer (may he lead the prayers)?

Thus taught our rabbis: A blind person can spread the Sh’ma prayer and translate. But he may not pass before the ark, and may not read from the Torah scroll, and may not lift his hands (priestly blessing). Rabbi Yehudah says, anyone who did not see the lights from the earliest of his days, may not spread the Sh’ma prayer, because he will appear as giving false testimony. Since he will say the blessing, “Blessed are You, Creator of the lights” and he never saw the lights all his days.  You find that all who became blind are considered as dead. How? Said Rabbi Shimon bar Yochai, ‘the Holy One, blessed be He, does not designate His name on the righteous in their lifetimes, rather after their death. As it says, “As for the holy that are in the earth [literally], they are the excellent in whom is all my delight.”

אימתי הן קדושים? כשהן קבורים בארץ. שכל זמן שהן חיין אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו עליהן. כל כך למה? שאין הקדוש ברוך הוא מאמין בהן שלא יטעה אותן היצר הרע. וכיון שמתים הקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליהן. והרי מצינו שיחד הקדוש ברוך הוא שמו על יצחק הצדיק בחייו שכן הוא אומר ליעקב (בראשית כח:יג) , וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ—לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ"

רבי ברכיה ורבנן. רבנן אמרי, 'רואה את אפרו כאלו הוא צבור על גבי המזבח.' ורבי ברכיה אמר, 'הואיל ונתייסם בעיניו כאלו הוא מת, לפי שהיה גנוז לתוך הבית, ויצר הרע פסק הימנו לכך כתיב "וַיְהִי כִּי-זָקֵן יִצְחָק"

When are they holy? When they are buried in the land. That all the time they are alive, the Holy One, blessed be He, does not establish His name on them. Why so? That the Holy One, blessed be He, does not trust in them that the evil inclination will not cause them to go astray.  And since they are deceased, the Holy One, blessed be He, establishes His name on them. But behold we have found that the Holy One, blessed be He, established His name on Isaac the righteous, in his lifetime, that He said to Yaakov, “And, behold, the LORD stood beside him, and said: 'I am the LORD, the God of Abraham thy father, and the God of Isaac. The land whereon thou liest, to thee will I give it, and to thy seed”

Rabbi Berachia disagreed with the rabbis. The Rabbis said, he saw his dust as if he was bound upon the altar. Rabbi Berachia says, ‘behold and he became blind it is as if he was dead, because he was hidden in the midst of the house, and the evil inclination separated from him , therefore it is written, “And it came to pass, that when Isaac was old,”

Chayei Sarah חיי שרה

My Musing

What should be the priority? Can we fairly distribute limited resources? Really, where should we focus our energies? In this midrash, we get an insight. – The Future.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ח

(בראשית כה:א)"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה"

And Abraham took another wife, and her name was Keturah.

"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם" מה כתיב למעלה מן הענין (בראשית כד: סז)  "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ" מכאן אתה למד שאם מתה אשתו של אדם ויש לו בנים שלא ישא אשה עד שישיא את בניו ואחר כך ישא אשה לעצמו. שכך עשה אברהם אחר מיתת שרה. השיא את יצחק ואחר כך נשא אשה לעצמו.  מנין? ממה שכתוב "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק" ואחר כך "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם".

“And Abraham took another”, what is written above this episode? “And Isaac brought her into his mother Sarah's tent, and took Rebekah, and she became his wife; and he loved her. And Isaac was comforted for his mother.” From here you learn that if a person becomes a widower and he has sons, that he should not marry another woman until he arranges for his children to get married and then he can get married. And that is how Abraham acted after the death of Sarah. He married off Isaac and then married a woman himself. From whence do we know this? From that it is written, “And Isaac brought her” and afterwards it is written, “And Abraham took another.”

אמר יצחק, 'אני לקחתי אשה ואבי עומד בלא אשה.' מה עשה? הלך והביא לו אשה. רבי אומר, היא הגר היא קטורה, ולמה נקרא שמה קטורה? שהיתה קשורה כנוד. ורבותינו אומרים, אשה אחרת לקח.

 ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה? שכתוב ביצחק (בראשית כד:סב) " וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" אותה שכתוב בה (בראשית טז:יג-יד) " וַתִּקְרָא שֵׁם-יְקוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵ-ל רֳאִי:  כִּי אָמְרָה, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי--אַחֲרֵי רֹאִי. עַל-כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי--הִנֵּה בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד" מכאן אתה למד שהיא הגר.

Said Isaac, ‘I took a wife and my father is without a wife.’ What did he do? He went a brought him a wife. Rebbe said, she was Hagar, she was Keturah. And why was she called Ketura? That she was tied like a water skin.   And our rabbis say, he took a different woman. And what is the reasoning of Rebbe that he says that Hagar was Keturah? That it is written regarding Yitzchak, “And Isaac came from the way of Beer-lahai-roi; for he dwelt in the land of the South.” That is the one written regarding her (Hagar) “And she called the name of the LORD that spoke unto her, Thou art a God of seeing; for she said: 'Have I even here seen Him that seeth Me?' Wherefore the well was called 'Beer-lahai-roi; behold, it is between Kadesh and Bered.”

דבר אחר: למה נקרא שמה קטורה? שנאים מעשיה כקטרת.

(בראשית כה:ב) "וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן, וְאֶת-מְדָן, וְאֶת-מִדְיָן--וְאֶת-יִשְׁבָּק, וְאֶת-שׁוּחַ." הוי אומר (איוב ח:ז) " וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר;    וְאַחֲרִיתְךָ, יִשְׂגֶּה מְאֹד."

אמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזה הצדיקים מולידים טובים ורעים, אבל לעולם הבא כלם יהיו צדיקים. (ישעיה ס:כא)   "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו [מַטָּעַי] מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר." ואומר  (ישעיה ס:כב) "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְקוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה"

וכן יהי רצון אמן.

Another idea: Why was she called keturah? That her actions were pleasing like the incense (ketoret)

“And she bore him Zimran, and Jokshan, and Medan, and Midian, and Ishbak, and Shuah.” That is the fulfillment of the verse “And though thy beginning was small, yet thy end should greatly increase.”

Said the Holy One, blessed be He, in this world, the righteous bear both good and evil children. But in the world to come, they all will be righteous. “Thy people also shall be all righteous, they shall inherit the land for ever; the branch of My planting, the work of My hands, wherein I glory.” The smallest shall become a thousand, and the least a mighty nation; I the LORD will hasten it in its time. 

And so it may be His will, Amen. 

My Musing

What was the sin of S'dom?

Many different midrashim offer many different opinions. This week's selection focuses on the punishment as the telltale sign of the cause.  The fire and brimstone of S’dom bring to mind the ecclesiastical death of burning imposed to a Kohen's daughter who was sexually immoral. Then the midrash segues into a discussion of choose your social associations wisely

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן ט

) בראשית יט: א“(וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.”

“And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom; and Lot saw them, and rose up to meet them; and he fell down on his face to the earth

"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים"

 ילמדנו רבינו: כמה מיתות נמסרו לבית דין?

כך שנו רבותינו: ארבע מיתות נמסרו לבית דין. סקילה, שריפה, הרג, וחנק. ואיזו היא החמורה?

רבנן אמרי סקילה חמורה שכן נתנה למגדף ולעובדי עובדי כוכבים ומזלות.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שריפה חמורה שכן נתנה לבת כהן שזנתה. ראה כמה קשה הזנות שהיא בשריפה.

“And the two angels came”

Our master should instruct: How many deaths (penalties) were given to the ecclesiastical courts?

Such taught our masters: Four deaths were given to the ecclesiastical courts. Stoning, burning, decapitation, strangling. And which is the most severe?

The Rabbis said, stoning is the most severe, for it is meted out to the blasphemer and to the worshipers of the stars and the constellations.

Rabbi Shimon bar Yochai said, burning if the most severe since it was meted out to the daughter of a priest who was licentious. Behold how severe is the prohibition of licentiousness since it is punished by burning.

אמר רבי יהושע בר לוי בשם בר קפרא, על הכל הקדוש ברוך הוא מוותר, חוץ מן הזנות.

אמר רבי יהודה בר נחמיה, אף בסדום לפי שנפרצו מעשיהם בזנות המטיר עליהן אש וגפרית מן השמים ושרפן. שנאמר (בראשית יט:כד) "  וַיקוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ:  מֵאֵת יְקוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם." כיון שנתחייבו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים צאו ושחתוה. עמדו ועשו שליחות בוראן שנאמר "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה."

Said Rabbi Yehoshua bar Levi in the name of bar kapara, on everything the Holy One, blessed be He, can overlook, except for licentiousness. Said Rabbi Yehudah bar Nechemia, even with S’dom, because their actions were expanded with the licentiousness, it rained upon them fire and ash from the heavens and burned them. As it says, “Then the LORD caused to rain upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from the LORD out of heaven;”

זה שאמר הכתוב (תהלים עח:מט) " יְשַׁלַּח-בָּם, חֲרוֹן אַפּוֹ--עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה; מִשְׁלַחַת, מַלְאֲכֵי רָעִים"

מהו "חֲרוֹן אַפּוֹ?"

אמר רבי שמעון בר יוחאי, אף יש בו חמש מכות, שנאמר, (יחזקאל יד:כא) " כִּי כֹה אָמַר אֲ-דֹנָי יְקוִה, אַף כִּי-אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי, אֶל-יְרוּשָׁלִָם--לְהַכְרִית מִמֶּנָּה, אָדָם וּבְהֵמָה."  

This is what the Scripture says, “He sent forth upon them the fierceness of His anger, wrath, and indignation, and trouble, a band of messengers (angels)  of evil.”

What is the “the fierceness of His anger”

Said Rabbi Shimon bar Yochai, “there is in it five plagues, as it says, “For thus saith the Lord GOD: How much more when I send My four sore judgments against Jerusalem, the sword, and the famine, and the evil beasts, and the pestilence, to cut off from it man and beast.”

והיכן החמישית?

זו עצירת גשמים. מנין?  אמר רבי שמעון בר יוחאי, שכן כתיב (דברים יא:יז) " וְחָרָה אַף-יְקוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְקוָה, נֹתֵן לָכֶם"

"עֶבְרָה" שנתמלא עליהם עברה כאשה עוברה.

וָזַעַם שאררן כד"א (במדבר כג:ח) " מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְקוָה"

And where is the fifth?

That is the cessation of rain. From where do we know this? Said Rabbi Shimon bar Yochai, for it is written, “and the anger of the LORD be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you.”

“wrath” that He was filled against them with wrath as a pregnant woman is filled by her fetus.

“and indignation,” that He will curse them as it says, “How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the LORD hath not execrated?”

אפילו בחמתו של הקדוש ברוך הוא יש רחמים לפניו, שנזכר ללוט והצילו בזכות אברהם. שנאמר, ( בראשית יט:כט) " וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹקִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"

התם תניא, [מס' שבת פרק טז, משנה א] מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין. ללמדך אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם וכן הוא אומר (בראשית ח:א) "  וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹקִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם."  כולן בזכות נח.

Even with the anger of the Holy One, blessed be He, there is mercy, as Lot was remembered and was saved in the merit of Abraham. As it says, “And it came to pass, when God destroyed the cities of the Plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the midst of the overthrow, when He overthrew the cities in which Lot dwelt.”

It was taught, one rescues the case of the book with the book, and the case of the phylacteries with the tefillin. To teach you, that happy are the righteous and happy are their followers. And so it says, “And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;” all in the merit of Noah.

וכן ", וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט"

ווי להן לרשעים, ווי להן לדובקיהן, שנאמר, (בראשית ז:כג) " וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה" וכן (בראשית ו:ז) " וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם"

And similarly, “that God remembered Abraham, and sent Lot out”

Woe unto the wicked and woe unto their followers. As it says, “And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man, and cattle, and creeping thing, and fowl of the heaven; and they were blotted out from the earth; and Noah only was left, and they that were with him in the ark” And similarly, “And the LORD said: 'I will blot out man whom I have created from the face of the earth; both man, and beast, and creeping thing, and fowl of the air; for it repenteth Me that I have made them.'”

"מִשְׁלַחַת, מַלְאֲכֵי רָעִים" שבאו בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לשחת את סדום.

“a band  of messengers (angels)  of evil.” That they came with the mission of the Hlly One, blsessed be He, to destroy S’dom. 

Noah נח

My Musing

In a standard genre, this midrash, extols God’s virtues in comparison to mankind’s. But the virtue here is worthy of consideration for humans to model: continuity of a promise made to one generation to the next.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן ו

(בראשית ח:א) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹקִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם"

And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;

ילמדנו רבינו הרואה קשת בענן מה צריך לברך?

כך שנו רבותינו הרואה קשת בענן מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. הרי מן המשנה.

Our master should instruct: One who sees a rainbow, what should he bless?

This is what our sages taught, upon seeing a rainbow in the cloud, one should bless, “Blessed are You, Lord, our God, king of the universe, who remembers the covenant and is trustworthy in His covenant and fulfills His word.” This is from the mishna.

מן התורה מנין? דכתיב את (בראשית ט:יג) "אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" ואין מעשיו כמעשה בשר ודם.  בשר ודם, כל זמן שאוהבו חי אהבתו קיימת עמו. מת בטלה האהבה.

Whence from the Torah is this? As it is written, “And it came to pass in the six hundred and first year, in the first month, the first day of the month, the waters were dried up from off the earth; and Noah removed the covering of the ark, and looked, and behold, the face of the ground was dried.” And His works are not like the works of flesh and blood. Flesh and blood, all the time that his loved one is alive, his love extends. When he dies, the love is gone.

והקדוש ברוך הוא  אינו כן. מת אברהם, היתה אהבתו קיימת ליצחק בנו. שנאמר,(בראשית כה:יא) "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי."

בנוהג שבעולם, המלך מכבד אוהבו בכסף וזהב ובגדים ומעשרו. נכנס לספינה, עומד עליו סער גדול מאבד את נפשו וממונו לפי שאין יכול המלך לשמרו מן הים ומן הלסטין. והקדוש ברוך הוא נותן לאוהבו מתנה ומשמרו שנאמר (במדבר ו:כד)" יְבָרֶכְךָ יְקוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ."

ברך לאברהם ושמרו שנאמר (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיקוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל" וכן ליצחק וליעקב.

And the Holy One, blessed be He, is not like that. When Abraham died, His love extended to his son Isaac. As it says, “And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son; and Isaac dwelt by Beer-lahai-roi.”

The way of the world, the a king honors his close friends with silver and gold and fine clothes. He goes on the ship, and a bad storm comes up and he loses his life and his money because the king cannot protect him from the sea or highwaymen. And the Holy One, blessed be He, gives his loved one gifts and protects him, as it says, “The LORD bless thee, and keep thee”

He blessed Abraham and guarded him, as it says, “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.” And so for Isaac and to Jacob.

אדם נכנס בספינה עמד עליו סער אם יש עמו בהמה וכלים מזרקן לים ומקיימין את האדם שאין מרחמין על הבהמה וכלים כשם שמרחמין על האדם. אבל הקדוש ברוך הוא, כשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה. שנאמר (תהלים קמה:ט) "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל;    וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו."

וכן הוא אומר "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ,..".

A man goes on a ship, and a major storm comes upon him, if he has with him animals and possessions, he throws them to the sea and sacrifices them for his own wellbeing, because one does not have mercy on the animals and possessions the same as they have mercy on a person. But the Holy One blessed be He, just as He is merciful to man,he is merciful to animals. As it says, “The LORD is good to all; and His tender mercies are over all His works.”