My Musing
This midrash opens the book of Exodus with a lesson in discipline. The verse it offers from Proverbs is an interesting answer to the unspoken question. The verse is the Biblical equivalent to spare the rod spoil the child. Here is it slightly different and more derisive. But the unspoken question seems to be what did Jacob do that merited all his children remaining faithful to his religion and values? As we have seen before and in this midrash, this was an accomplishment that the other patriarchs, Abraham and Isaac were not able to accomplish. The midrash is very long so we will only cover a part of it this time around.
This midrash opens the book of Exodus with a lesson in discipline. The verse it offers from Proverbs is an interesting answer to the unspoken question. The verse is the Biblical equivalent to spare the rod spoil the child. Here is it slightly different and more derisive. But the unspoken question seems to be what did Jacob do that merited all his children remaining faithful to his religion and values? As we have seen before and in this midrash, this was an accomplishment that the other patriarchs, Abraham and Isaac were not able to accomplish. The midrash is very long so we will only cover a part of it this time around.
מדרש תנחומא ורשא פרשת שמות סימן א
(שמות א:א) "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת"
“And these are the names of the sons of Israel who came to Egypt, Jacob, a man to his household they came” To this the verse from Proverbs “Spare the rod, (will) hate the child, love him, be diligent in discipline”
זה שאמר הכתוב (משלי יג:כד) "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר"
In the custom of the world; a man says to his friend to hit his child, and goes with him to his cheek. What does it mean to spare the rod hates the child? The verse teaches that if you refrain from disciplining your child, in the en d your child will go over to an evil culture and you will despise him.
The midrash now offers some examples.
בנוהג שבעולם, אדם שאמר לחבירו 'פלוני הכה את בנך', יורד עמו עד לחייו. ומה תלמוד לומר "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ"? ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו.
This was seen with Ishmael, the son of Abraham. Abraham could not dicsiplne him and he went out to an evil culture. In the end Abraham “hated” him and sent him away from the house empty handed.
What did Ishmael do? When he was 15 he began to bring an idol into the household and he would play with it and show it to others and worship it. The midrash now engages in some exegesis to show the text corroborates the accusation against Ishmael of introducing idols to Abraham’s household and most importantly Isaac. Sarah then demands that Abraham send away Hagar and Ishmael to protct Isaac from this influence. Abraham did not want to do such an act but God intervenes and tells Abraham to listen to Sarah.
שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם.
מה עשה ישמעאל? כשהיה בן ט"ו שנה התחיל להביא צלם מן השוק והיה מצחק בו ועובדו כמו שראה לאחרים. מיד (בראשית כא: ט) "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק"
ואין צחוק האמור כאן אלא עבודה כוכבים ומזלות, שנאמר,(שמות לב:ו)"וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק"
מיד (בראשית כא: י) "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק" שמא ילמוד בני אורחותיו.
מיד (בראשית כא:יא) "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ"
(בראשית כא:יב) " וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶך,ָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָה,ּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע"
As an aside, during this proof that Abraham had to send Ishmael away because he was introducing Idolatry to Abraham’s household, the midrash concludes that Sarah was a greater prophet than Abraham since God agrees with Sarah and tells Abraham to listen to all that Sarah told him.
מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות.
מיד (בראשית כא:יד) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם, וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע"
ללמדך שהיה שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה ושלחו הוא ואת הגר אשתו ריקם וטרדן מביתו על כך.
The midrash reiterates that Abraham sent Ishmael and Hagar away with just enough provisions for a short time, all because Ishmael became involved in an “evil culture”. The midrash continues to explain that the displeasure was so great that Abraham sent them away “empty handed” despite the fact that Abraham was very wealthy. Eventually the midrash relates, Ishmael became a highwayman, waiting in ambush for wayfarers.
וכי תעלה על דעתך שאברהם שכתוב בו (בראשית יג: ב) "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" היה משלח אשתו ובנו מביתו ריקם בלא כסות בלא מזון בלא כסף בלא בהמה?! אלא ללמדך כיון שיצא לתרבות רעה לא נפנה אליו.
אם כן, מהו "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ"?
שיצא לתרבות רעה. אתה מוצא כשגדל ישמעאל ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות שנאמר (בראשית טז:יב) "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן"
The next example is from Isaac and his misguided love for Esau. The midrash relates five egregious sins that Esau committed as related in the Talmud (tractate Baba Batra 16b). He also wished for his father’s death and went to Ishmael to further his entry into an “evil culture”
כיוצא בו (בראשית כה:כח)"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב"
לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו. כמו ששנינו: [תלמוד בבלי מס' בבא בתרא טז:] חמש עבירות עבר עשו הרשע באותו היום
בא על נערה מאורסה,
והרג את הנפש,
וכפר בתחיית המתים,
וכפר בעיקר,
ושט את הבכורה,
וכלן מן הפסוק ומגזירה שוה. ועוד שתאב מיתת האב וביקש להרוג את אחיו שנאמר (בראשית כז:מא) "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" וגרם ליעקב לברוח מאבותיו, והלך אף הוא אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה ולהוסיף על נשיו, שנאמר, (בראשית כח: ט) "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה"
David’s son Absalom is the next example of a child who went to the wrong way because David would not discipline him. Avshalom wanted to kill David, slept with 10 of the King’s wives, and caused David unending anguish.
כיוצא בו דוד, שלא ייסר לאבשלום ולא רדהו. בא לידי תרבות רעה ובקש להרגו, ושכב עם עשר נשיו, וגרם לו לילך יחף והוא בוכה. והפיל מישראל כמה אלפים, וגרם לו דברים קשים הרבה, שאין להם סוף, דכתיב, (תהלים ג: א) "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ"
מה כתיב אחריו?(תהלים ג:ב) "יְדֹוָד מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי"
The midrash continues to explain that a child who goes to a evil culture is more painful than doing battle against a physical enemy. Then the midrash offers another example of another son of David, Adoniahu.
שקשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג. דאלו במלחמת גוג ומגוג כתיב (תהלים ב: א) "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" ולא כתיב 'ה' מה רבו צרי'.
וכיוצא בו עשה דוד באדוניה ולא רדהו ביסורין ולא גער בו ולפיכך יצא לתרבות רעה. דכתיב ( מלכים א, א : ו) "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם".
"וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם", והלא אבשלום בן מעכה, ואדניה בן חגית?
ומהו " וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם"?
אלא מתוך שלא רדהו אביו לאבשלום יצא לתרבות רעה.
וכתיב באדוניה "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו", לאמר, מדוע ככה עשית?
לפיכך יצא אף הוא לתרבות רעה.
The midrash returns to the opening commentary verse from proverbs. Having demonstrated that the parent who spares the rod will despise the child because the child enters an evil culture, the midrash now offers examples of children who did not stray because their parent disciplined them. The first is Isaac who was given the task of studying Torah and became the exact model of Abraham. He became the next patriarch because he suffered tribulation and that was his discipline.
הוי אומר "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ" " וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" זה אברהם שייסר את יצחק ולמדו את התורה והדריכו בדרכיו דכתיב באברהם (בראשית כו: ה) "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"
We will now jump to the end of the midrash. The midrash brings a tosefta that is found in the Talmud, tractate berachot page 5a. Rabbi Shimon bar Yochai said: there are three gifts that were given to Israel but they are only acquired by tribulation. They are the Torah, the land of Israel, and the world to come. These are acquired through discipline .
תניא [תלמוד בבלי מס' ברכות ה.]רבי שמעון בר יוחאי אומר: את מוצא שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ולא נתן אותם אלא על ידי יסורין: התורה, וארץ ישראל, והעולם הבא.
תורה דכתיב (תהלים צד:יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ"
ארץ ישראל דכתיב (דברים ח:ה) "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְדֹוָד אֱלקהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ"
מה כתיב אחריו? (דברים ח:ז) "כִּי יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר"
העולם הבא דכתיב (משלי ו:כג) " כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"
וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו דכתיב (משלי כט: יז) "יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁך" הוי "וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר".
And, the midrash concludes the father who disciplines his child also causes the child to love him more and it is a sign of love when the parent disciplines.
