Tzav

My Musing
What is the message behind the sacrificial rituals? There are many types of sacrifices delineated in the book of Vayikra. This week’s portion includes the laws of the Sh’lamim, the thanksgiving offerings. The midrash in the third entry for this week’s parsha (Pesach is coming and the first two entries are way too long to edit for this week) asks us to use the root of the word sh’lamim, Sh, L, M, to connect the idea of peace with the sacrifice. But more than peace which is Shalom, the root Sh, L, M, is more about complete than about peace. One can only be at peace when they are complete and one is complete when they have a sense of gratitude that they have everything they need.

מדרש תנחומא (ורשא) פ' צו סימן ג
(ויקרא פרק ז:יא) "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַידֹוָד"

This is the laws of the thanksgiving offering that one will offer to the Lord.

זה שאמר הכתוב (משלי ג: יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"
כל מה שכתוב בתורה לשום שלום הוא נכתב. ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות אף המלחמות לשום שלום נכתבו.

This is what the scripture remarked, "All her ways are pleasant, and all her paths are of peace" Every item that was included for the Torah was written to promote peace. And even if you object with the wars were written in the Torah, even those wars are to promote peace.
You find that the Holy One blessed be He annulled his decree for the peace.

אתה מוצא שבטל הקדוש ברוך הוא גזרתו מפני השלום.
אימתי? בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים כ:יט) "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂה,ּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" וכל אותו הענין-

When was this annulment of the decree to promote peace? At the moment when the Holy One blessed be He said to Moshe, "When you lay siege on a city to wage war and seize it, you shall not lay your sword on the trees, because from it you will eat and do not destroy it. Because is the man a tree of the field to come upon it with a sword."

אמר לו הקדוש ברוך הוא שיחרים אותם שנאמר (דברים כ:יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָה אֱלקֶיךָ" ומשה לא עשה כן.
אלא אמר 'עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא' אלא בשלום אני בא עליהם שנאמר (דברים ב:כו-כז) "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר.
אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול"

The Holy One, blessed be He, said to him (Moshe) that he should excommunicate them, and Moshe did not do it. Rather he said, 'I am about to go and strike who sinned and who did not sin', But I will approach them in peace as it is written: And I sent angels from the wilderness of kdeimot to Sichon the king of Cheshbon, words of peace saying: I will pass in your country, staying on the road, I will not deviate to the right or left.

כיון שראה שלא בא לשלום הכהו שנאמר (במדבר כא:לה ) "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"

Once he saw that they do not come in peace, he struck them as it is written, and He struck him, their sons, and their whole nation, until there were no refugees.

אמר הקדוש ברוך הוא 'אני אמרתי "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" ואתה לא עשית כן! חייך! כשם שאמרת כך אני עושה שנאמר (דברים כ:י) "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם"
לכך נאמר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"

The Holy one blessed be He said (to Moshe) 'I said excommunicate them and you did not do this. By your life! Just like you said this is what I do. As it is written, “When you approach a city to do battle, call unto it in Peace.” There fore it states that “its ways are of peace”