Tazria - Metzora

My Musing
While not the first midrash in the sidra, this fifth section in the Tanhuma contains the fairly famous story of one of the many encounters between Rabbi Akiva and the infamous Turnus Rufus, Roman governor of the Jerusalem province during the first half of the second century, the period of the Bar Kochva revolt.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן ה
(ויקרא יב:ג) "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

“And on the eight day you will circumcise the foreskin”

אין כתיב שם שיוציא הוצאות על המילה! בא וראה כמה ישראל מחבבין את המצות, שהם מוציאין הוצאות כדי לשמור את המצות ולשמוח בהם.

It does not say to extend yourself financially for a circumcision! Come and see how much Israel endears the commandments, that they expend large amounts in order to fulfill the commandments and celebrate them.

אמר הקדוש ברוך הוא 'אתם משמרים את המצות ותשמחו בהן אני מוסף לכם שמחה' שנאמר (ישעיהו כט:יט) "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּידֹוָד שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ"

The Holy One blessed be He said ‘you observe the commandments and rejoice in them, I will add to you happiness’ As it says “The humble also shall increase their joy in the Lord, and the neediest among men shall exult in the Holy One of Israel”

חביבה המילה, שנשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם, שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם, שנאמר (בראשית טו:יח)" בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְדֹוָד אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת"

Circumcision is very dear since the Holy One blessed be He swore to Abraham, that all who are circumcised do not go down to Hell, as it says “In that day the LORD made a covenant with Abram, saying: 'Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates”

ומי ירד לשם? ראה מה כתיב אחריו (בראשית טו:יט-כא) "אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי"

And who goes down to there? See what is written after the oath, the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim, and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.'

וכן יחזקאל רואה שנאמר (יחזקאל לב:יח,יט) "בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת אֶת יוֹרְדֵי בוֹר.מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהָשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים"
(כב)" שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתָיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בֶּחָרֶב" (כו) " שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרוֹתֶיהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחֻלְלֵי חֶרֶב כִּי נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים" (ל) "שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן כֻּלָּם וְכָל צִדֹנִי אֲשֶׁר יָרְדוּ אֶת חֲלָלִים בְּחִתִּיתָם מִגְּבוּרָתָם בּוֹשִׁים וַיִּשְׁכְּבוּ עֲרֵלִים אֶת חַלְלֵי חֶרֶב וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר"

And similarly Ezekiel saw as it says “'Son of man, wail for the multitude of Egypt, and cast them down, even her, with the daughters of the mighty nations, unto the nether parts of the earth, with them that go down into the pit.” “Whom dost thou pass in beauty? Go down, and be thou laid with the uncircumcised.” “Asshur is there and all her company; their graves are round about them; all of them slain, fallen by the sword;” “There is Meshech, Tubal, and all her multitude; her graves are round about them; all of them uncircumcised, slain by the sword; because they caused their terror in the land of the living.” “There are the princes of the north, all of them, and all the Zidonians, who are gone down with the slain, ashamed for all the terror which they caused by their might, and they lie uncircumcised with them that are slain by the sword, and bear their shame with them that go down to the pit.”

וכן ישעיה אומר (ישעיהו ה:יד) "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ"

And similarly with Isaiah it says “Therefore the nether-world hath enlarged her desire, and opened her mouth without measure; and down goeth their glory, and their tumult, and their uproar, and he that rejoiceth among them.

למי שאין בו חק, ומנין שהיא נקראת חק? שנאמר (תהלים קה: י) "וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם"

The midrash draws a general rule and states that those who go down to Hell are those who do not have a Chok or a statute. Israel has the statute as it says in Psalms “And He established it unto Jacob for a statute, to Israel for an everlasting covenant”

משום שהקדוש ברוך הוא שם שמו בישראל. ומה השם והחותם ששם בהם? הוא שדי:
השי"ן שם באף, והדל"ת ביד, והיו"ד במילה. ולפיכך כשהוא הולך אל בית עולמו יש מלאך ממונה בגן עדן שלוקח אותו ומביאו בגן עדן.
והכופרים והפושעים, הקדוש ברוך הוא מצוה למלאך ומושך ערלתו, שנאמר (תהלים נה:כא) "שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ"

Since the Holy One blessed be He put His name on Israel. And what is the name and seal He placed upon them? Shadai. The shin was put on the nose, the dalet on the hand and the yud in the circumcision.
Now the midrash relates one of the encounters between Rabbi Akiva and Turnus Rufus regarding man’s relationship with nature and God.
Turnus Rufus asked Rabbi Akiva: What is better, God’s creations or mankind’s?

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא. 'איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם?'
אמר לו, 'של בשר ודם נאים'.

R. Akiva answered that the creations of mankind are more pleasing.

אמר לו טורנוסרופוס 'הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?'

Turnus Rufus challenged: Can mankind achieve the greatness inherent in the creation of the Heaven and Earth?

אמר לו רבי עקיבא, 'לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם."

Rabbi Akiva countered, do not answer me from above our realm that we do not have any control over, rather challenge me from items within our realm.

אמר לו, למה אתם מולין?

Turnus Rufus asked, why do you circumcise?

אמר לו, 'אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא".הביא לו רבי עקיבא שבלים וגלוסקאות.

Rabbi Akiva answered, I knew you were going to ask about this and therefore I answered your initial question with the actions of man being more pleasing. Rabbi Akiva brought out sheaves of wheat and rolls.

אמר לו, 'אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם'
אמר לו, 'אין אלו נאים יותר מן השבלים?

Turnus Rufus stated that one is the creation of man and one is the creation of God.
Rabbi Akiva responded that aren’t these (rolls) better than the wheat?

אמר לו טורנוסרופוס, 'אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו?'

Turnus Rufus said, If He wanted the child circumcised then why isn’t the child born circumcised.

אמר לו רבי עקיבא, ולמה שוררו יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד ( תהלים יח:לא) "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְדֹוָד צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ"

Rabbi Akiva answered, and why is the umbilical cord attached when the child is born and the mother cuts it? And what you asked why the child doesn’t come out circumcised is because the Holy One blessed be He wants us to be partners with Him through the mitzvoth. Therefore King David said in Psalms “

Sh'mini

My Musing
Having seen the movie KNOWING over the Pesach Chol Moed, this midrash was very poignant. Without giving away the movie, very near the opening it posits the question we must all deal with, causality or randomness. Are events on our world determined or random chaos? This midrash answers the question very clearly. Events are determined; it is only our own focus that obscures us from seeing them before they happen. (see the movie- even for just the special effects- to understand what I am implying) But while we study this midrash and see the message, another question then remains, do we want to know our future?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן א
(ויקרא ט:א) "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל "
זה שאמר הכתוב (קהלת ח:ה) "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם"

The midrash leads with the opening verse from our parsha that it on the eighth day that Moshe calls for Aaron and his sons to assemble. The midrash then offers a commentary verse from Kohelet, Ecclesiastes. "The observer of the commandment will not know an evil thing; and a wise man's heart discerns time and judgment"
The midrash then asks, who is the wise man of this verse? And answers that it is Aaron.

מי היה?
זה אהרן, שנאמר (ויקרא ח:לג) "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם" (ויקרא ח:לה) " וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יְדֹוָד וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי"

The midrash offers two verses to demonstrate that Aaron could not leave the Tent for the seven days. " And from the opening of the Tent of Appointment you will not go out for seven days, until the days of your consecration will be fulfilled; for He shall consecrate you seven days." The second verse adds the condition that they observed the watch of God for the seven days. "And at the door of the tent of meeting you will sit day and night seven days, and keep the charge of the LORD, so that you will not die; for so I am commanded."
The midrash continues to play out the conversation between Moshe and Aaron. Moshe tells Aaron to sit in observance of the seven day mourning period (shiva) until it affects you.

אמר להם, משה לאהרן ולבניו 'שמרו אבלות שבעת ימים עד שלא יגיע בכם'

The midrash explains the extrapolation of the seven days of consecration to the seven days of 'pre-mourning' from other events in the Bible. The first is in the week leading up to the Flood. "And God was remorseful that He had made man on the earth, and it grieved Him at His heart" The midrash extrapolates from grief the idea of mourning from a verse in Samuel and a verse in Nehemia. The midrash concludes with the reading of the verse that the fllod was on the earth for seven days as intimating the seven days of moruning that God sat so to speak for the world.

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יְדֹוָד" שכך שמר הקדוש ברוך הוא שבעת ימים אבילות עד שלא הביא את המבול כביכול. ומנין שנתאבל?
שנאמר (בראשית ו: ו) "וַיִּנָּחֶם יְדֹוָד כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"
ואין עציבה אלא אבל שנאמר (שמואל ב, יט:ג) "וַתְּהִי הַתְּשֻׁעָה בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל לְכָל הָעָם כִּי שָׁמַע הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ"
וכן עזרא אמר לישראל בשעה שהיו בוכין איש אל אחיו ואיש אל בנו (נחמיה ח: י)
"וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְדֹוָד הִיא מָעֻזְּכֶם"
באותה שעה שמר הקדוש ברוך הוא שבעת ימי האבל עד שלא הביא את המבול שנאמר (בראשית ז:י)"וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ"

And so Moshe explains to Aaron that they have to sit seven days just as God did before the event. But the midrash points out that neither Moshe nor Aaron knew what the mourning was for.

וכן הוא אומר לאהרן ולבניו כשם שנתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו עד שלא הביא את המבול, אף אתם שמרו את ימי האבל עד שלא יגיע בכם. היו משמרים ולא היו יודעים על מה משמרים כמה שנאמר "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם"
זה משה שכבר אמר ליה הקדוש ברוך הוא (שמות כט:מג) "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי"
מתקדש אני שם במכבדי.

The midrash now switches gears and entertains that perhaps the verse from Kohelet refers to Moshe who served the seven days and was informed that God would be sanctified by someone's sacrifice but it was not clear who. It was clear that Moshe was serving for seven days and Aaron and his sons were observing the seven day mourning period but it was not clear for whom. It was just because God had commanded.

והיה משה משמש כל שבעת ימי המלואים והיה מתירא לומר שמא מדת הדין פוגעת בו שנאמר "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי" ולא עשה. אלא אמר לאהרן שמרו אבל שבעת ימים.
אמר לו למה? אמר לו, כך אמר לי הקדוש ברוך הוא "כִּי כֵן צֻוֵּיתִי".

But on the eighth day Nadav and Avihu, two of Aaron's sons, approach to offer a sacrifice and they were killed by the attribute of justice, killed by the flame and they died in front of God. Moshe goes to Aaron and explains that he now understands the meaning of God's warning to him that God will be sanctified by someone close.

כיון ששמרו שבעת ימי האבל ובא יום השמיני נכנסו נדב ואביהוא להקריב. פגעה בהן מדת הדין ונשרפו שנאמר (ויקרא י:ב) " וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְדֹוָד וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְדֹוָד"
בא משה ואמר לאהרן (ויקרא י:ג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"
והיכן דבר? במדבר סיני, "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי".

The midrash explains that Moshe received this prophecy at Sinai but it was not clear about who it was targeting. The midrash continues with the conversation with Moshe and Aaron and Moshe explains that he believed that the chosen example would be him or Aaron, not the sons and that as a manner of consoling Aaron Moshe offers that we can infer that Nadabv and Avihu were greater than Moshe and Aaron.

וכן אמר משה לאהרן העת שאמר לי בקרובי אקדש חשבתי כי בי או בך יפגע, ועכשיו אני יודע כי הם גדולים ממני וממך. "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" היה לו הדבר לנחמה לכך נאמר "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע"

But we now can perhaps understand how Aaron was able to stand silent. He had already mourned to some degree.

PEsach

My Musing
In honor of Pesach I offer just a short midrash on the plague of darkness. The plague of darkness lends itself to the midrash as the verses in the scripture are very complete, yet there always seems to be more to understand.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בא סימן ג
(שמות פרק י:כב) "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים"
אמרו זכרונם לברכה: שבעה ימים של חשך היו. כיצד?

"And Moshe stretched out his hand on (to) the sky and behold there was darkness, enveloping fog in all the land of Egypt three days"
The midrash states that there were seven days of darkness although the verse states three. The midrash asks how can this be deduced?

שלשה ימים הראשונים מי שהיה יושב ובקש לעמוד עומד, והעומד שבקש לישב יושב.
שלשה ימים האחרונים כל מי שהיה יושב לא היה יכול לעמוד והעומד אינו יכול לישב ומי שהוא רבוץ לא היה יכול לזקוף. מנין?

The first three days whoever was sitting could stand and whoever was standing could sit. The last three days one who was sitting could not stand and one who was standing could not sit and one who was bent over could not straighten up. The midrash asks from where do we see this in the text?

שכן כתיב (שמות פרק י:כג) "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"
"לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" הרי שלשה.
" וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים" הרי ששה.
ואי זה הוא יום השביעי?
(שמות פרק יד:כ) " וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"
"וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר" ויאר זה יום של ים.

As it is written "a person did not see his brother and one did not stand from under him three days and for all of Israel there was light in their dwelling."
The midrash proceeds to extrapolate from this verse.
"a person did not see his brother" is the first three days
" a person did not stand from under him" is the next three equaling six.
What is the seventh day? That is from a different verse and relates to the cloud that protected the Israelites

וכן במצרים הענן מאיר לישראל ומחשיך למצרים שנאמר "לֹא רָאוּ"
" וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" והיה מאיר לישראל ומראה להן כל כלי כסף וזהב ושמלות וכל טוב מצרים. ומה שבתיבות ובחביות ובמטמוניות היה מראה להן והיו שואלין ונותנין להן בעל כרחן שהיו אומרים להם ישראל הרי לך במקום פלוני כלי כך וכך, הוי ויהי חושך אפלה.

And this is what was in Egypt, the cloud would light the area for the Israelites but cause darkness for the Egyptians. The cloud would light uop thee areas where the Egyptians had their gems, money and jewelry. When it came time to leave the Israelites had the knowledge necessary to discern if the Egyptians were being truthful when the Israelites asked before they were to leave.

Tzav

My Musing
What is the message behind the sacrificial rituals? There are many types of sacrifices delineated in the book of Vayikra. This week’s portion includes the laws of the Sh’lamim, the thanksgiving offerings. The midrash in the third entry for this week’s parsha (Pesach is coming and the first two entries are way too long to edit for this week) asks us to use the root of the word sh’lamim, Sh, L, M, to connect the idea of peace with the sacrifice. But more than peace which is Shalom, the root Sh, L, M, is more about complete than about peace. One can only be at peace when they are complete and one is complete when they have a sense of gratitude that they have everything they need.

מדרש תנחומא (ורשא) פ' צו סימן ג
(ויקרא פרק ז:יא) "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַידֹוָד"

This is the laws of the thanksgiving offering that one will offer to the Lord.

זה שאמר הכתוב (משלי ג: יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"
כל מה שכתוב בתורה לשום שלום הוא נכתב. ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות אף המלחמות לשום שלום נכתבו.

This is what the scripture remarked, "All her ways are pleasant, and all her paths are of peace" Every item that was included for the Torah was written to promote peace. And even if you object with the wars were written in the Torah, even those wars are to promote peace.
You find that the Holy One blessed be He annulled his decree for the peace.

אתה מוצא שבטל הקדוש ברוך הוא גזרתו מפני השלום.
אימתי? בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים כ:יט) "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂה,ּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" וכל אותו הענין-

When was this annulment of the decree to promote peace? At the moment when the Holy One blessed be He said to Moshe, "When you lay siege on a city to wage war and seize it, you shall not lay your sword on the trees, because from it you will eat and do not destroy it. Because is the man a tree of the field to come upon it with a sword."

אמר לו הקדוש ברוך הוא שיחרים אותם שנאמר (דברים כ:יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָה אֱלקֶיךָ" ומשה לא עשה כן.
אלא אמר 'עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא' אלא בשלום אני בא עליהם שנאמר (דברים ב:כו-כז) "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר.
אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול"

The Holy One, blessed be He, said to him (Moshe) that he should excommunicate them, and Moshe did not do it. Rather he said, 'I am about to go and strike who sinned and who did not sin', But I will approach them in peace as it is written: And I sent angels from the wilderness of kdeimot to Sichon the king of Cheshbon, words of peace saying: I will pass in your country, staying on the road, I will not deviate to the right or left.

כיון שראה שלא בא לשלום הכהו שנאמר (במדבר כא:לה ) "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"

Once he saw that they do not come in peace, he struck them as it is written, and He struck him, their sons, and their whole nation, until there were no refugees.

אמר הקדוש ברוך הוא 'אני אמרתי "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" ואתה לא עשית כן! חייך! כשם שאמרת כך אני עושה שנאמר (דברים כ:י) "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם"
לכך נאמר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"

The Holy one blessed be He said (to Moshe) 'I said excommunicate them and you did not do this. By your life! Just like you said this is what I do. As it is written, “When you approach a city to do battle, call unto it in Peace.” There fore it states that “its ways are of peace”