Tetzaveh תצוה

My Musing
What makes something special? Often we think of limited use as a way of marking something as special or unique. Yet this midrash seems to disabuse us of that notion. In a not exactly balanced analogy between the olive oil needed for the mincha and the olive oil needed for the menorah, the midrash implies that special or miraculous character is not due to a limited basis but can be used every day. It is all in the appreciation of the miraculous nature- not in the frequency.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן ג
(שמות כז:כ) "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

"And you shall command the Children of Israel, and they will bring to you pure olive oil, beaten for the light, to cause a lamp to burn continually"

מה מנורה שאינה לאכילה טעונה שמן זית זך, מנחות שהן לאכילה אינו דין שיהיו טעונין שמן זית זך?!
תלמוד לומר "זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר" ולא זך כתית למנחות.

A Menorah which is not edible requires pure olive oil, the flour offerings that are for consumption, would not they require pure olive oil?!
The teaching (Torah) says, "pure olive oil, beaten for the light" and not pure beaten for the offerings.

אמר רבי חנינא סגן הכהנים, 'אני הייתי משמש בבית המקדש ומעשה נסים היה במנורה. משהיו מדליקין אותה מראש השנה לא היתה מתכבה עד שנה אחרת. ופעם אחת לא עשו הזיתים שמן. התחילו הכהנים לכבות [ס"א לבכות]'

Said Rabbi Chanina, assistant to the Priests, 'I was serving in the Temple, and there was a miracle that happened with the Menorah. From when they would kindle it from Rosh Hashanah (New year) it would not extinguish until the next year. And one time the olives did not produce oil. The priests began to extinguish (the lights) [a variant reading, to cry].

ואמר רבי חנינא סגן הכהנים, 'אני הייתי בבית המקדש ומצאתי מנורה דליקה יותר ממה שהיתה דליקה כל ימות השנה. ראה מעשה נסים.'

And said Rabbi Chanina the assistant of the priests, 'I was in the Temple and I found the menorah lit more than was lit the whole year. Behold, miraculous acts'

לכך נאמר "כָּתִית לַמָּאוֹר" ולא למנחות. ולמה כן? אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא, 'פעם אחת בשנה יהיו מדליקין את המנורה. לפיכך יהיו מדליקין שמן זית זך כתית. אבל למנחות, שהיו מקריבין בכל יום לא. לכך נאמר בה "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית".

Therefore it says, "beaten for the light" and not for the offerings. And why is that so? Rather, this is what the Holy One, blessed be He, said, 'once a year they will light the Menorah. Therefore kindle it with beaten pure olive oil. But for the flour offerings that are offered every day, not. Therefore it says regarding it, "Pure olive oil, beaten"

אמרו ז"ל כיון שהיו מדליקין מן המנורה כל חצר שהיתה בירושלים היתה משתמשת לאורה. לכך נאמר "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית"

They, of blessed memory, said, since they would kindle from the menorah, every courtyard that was in Jerusalem would benefit from its light. Therefore it says, " and they will bring to you pure olive oil, beaten"

Terumah תרומה

My Musing
In this week’s Midrash there is a focus on the words “Take for me” What should we take for God and in practical terms what do we do now without a mikash.
First the midrash focuses on the we. This midrash is one of those that would have favor in the eyes of the Medieval Rabbis. It does poke fun at the other and raises the Israelite to a status that transcends the limits of this world, while emphasizing the limits of the other in terms of the limited existence in this world.
The message is clear. Torah is what makes us special. Torah will transcend this world into the world to come.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה סימן ג
(שמות כה:ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי"

'Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart makes him willing you shall take My offering.

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" זה שאמר הכתוב (מלאכי א:ב) "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְדֹוָד, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ, הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְדֹוָד וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב"וכתיב (מלאכי א:ג) "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר"

“that they take for Me an offering” This si what the scripture said “I have loved you, said the LORD. Yet you say: 'Wherein hast Thou loved us?' Was not Esau Jacob's brother? saith the LORD; yet I loved Jacob; and it is written “But Esau I hated, and made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness”

מעשה בטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא אמר לו, 'למה הקדוש ברוך הוא שונא אותנו, שכתב "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי"'.
אמר לו, 'למחר אני משיבך'.
למחר אמר לו, 'רבי עקיבא, 'מה חלמת זה הלילה ומה ראית?'
אמר לו, 'בחלומי היה לי הלילה שני כלבים. אחד שמו רופוס, ואחד שמו רופינא.
מיד כעס! אמר לו, 'לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי נתחייבת הריגה למלכות!'
אמר לו רבי עקיבא, 'ומה בינך לביניהם? אתה אוכל ושותה, והן אוכלין ושותין. אתה פרה ורבה, והן פרין ורבין. אתה מת והן מתים. ועל שקראתי שמם בשמך כעסת?! והקדוש ברוך הוא נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה. אתה נוטל עץ וקורא אותו אלהים כשמו, לא כל שכן שיהא שונא לכם!'
הוי "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי"

There was an interaction between Turnus Rufus and Rabbi Akiva. Turnus Rufus asked Rabbi Akiva, Why did the Holy One, blessed be He, hate us (the Gentiles), that it is written, “And Eisav I hated”
He, Rabbi Akiva, replied: I will answer you tomorrow
The next day he said to him, ‘Rabbi Akiva, what did you dream last night and what did you see?”
He said, In my dream, I had two dogs. Ones name was Rufus, and one’s name was Rufina.
Immediately, Turnus Rufus was angry!. He said, You called your dogs by my name and my wife’s name?! You should be culpable by death.
Rabbi Akiva responded, And what is so different between you an the dogs? You eat and drink, and they eat and drink. You reproduce and they reproduce. You are mortal and they are mortal. You are angry that I called them by your name?! The Holy One, blessed be He, tends the heavens, founded the Earth, ends life and gives life. You take a tree and call it a god in His name, isn’t he justified in despising you?
That is the meaning of “And Eisav, I hated”

(משלי ד:ב) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ"

For a good item I gave you; forsake ye not my teaching

בנוהג שבעולם, אדם שהוא לוה מן אחרים ולקח סחורה, יוצא לדרך פעמים שהוא מפסיד. אבל סחורה של תורה אינו כן. למד

אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד, מכאן מסכת אחת ומכאן מסכת אחת, והוא משתכר בהם. הוי "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם".

It is the custom of the world, a person borrows from others and purchases merchandise for sale.

He goes out to conduct business, and there are times he takes a loss. But the merchandise of Torah is not like that. A person can learn a chapter here or there, a tractate here or there, and

he benefits from them. That is the meaning “a good item I gave you”

דבר אחר: "כִּי לֶקַח טוֹב" למי שעושה פרקמטיא והוא משתכר, פעמים שעומד בידו פעמים אינו עומד. אבל התורה, עומדת לו בעולם הזה ולעולם הבא. הוי "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם". אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, 'התורה שלי, ונטלתם אותה. קחו אותי עמה! שנאמר, "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה".

Another idea: “A good item” for one who does business and benefits, there are times that the profits stay in his hand and times when the profits leave his hand. But the Torah, the profits remain in this world and then next. That is a “A good item I have given you”
Said the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘The Torah is mine and you took it’, Take me with

her, as it says, “take for Me an offering”

אמר רבי שמעון בן לקיש, כך שנו רבותינו: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. אלו הן: חרש, שוטה, וקטן, והתורם את שאינו שלו, ונכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו, אין תרומתו תרומה. אמר רבי שמעון בן לקיש, וכולן מן הפסוק הזה.

Said Resh Lakish, The rabbis taught, five people should not give the donation, and if they give, it is not considered a donation. They are, deaf, mentally imbalanced, minor, gives what is not his to give, a Gentile who gave of the Israelite’s even with permission, their donation is not considered. And, said Resh Lakish, they are all extrapolated from the verse.

חרש, דכתיב, "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" יצא חרש שאינו שומע ולא מדבר.
והשוטה, דכתיב, "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" יצא שוטה שאין לבו נודבו.
והקטן, דכתיב, "מֵאֵת כָּל אִישׁ" יצא קטן שאינו איש.
התורם את שאינו שלו, דכתיב, "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ", תקחו משלכם.
ונכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו, דכתיב, "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" יצא נכרי שאינו ישראל.

A deaf person, as it is written, “Speak to the children of Israel, excludes a deaf person who does not hear nor speak.
The mentally imbalanced, as it is written, “every man who contributes of his heart”, excludes the mentally imbalanced who cannot contribute of his will.
The minor, as it is written, “from every man, excludes a minor who is not a ‘man’.
The one who donates that which is not his, as it is written, “from each man who gives of his heart you should take” Take from you.
And a Gentile who donates of an Israelite, even with the Israelite’s permission, as it is written, “speak to the Children of Israel,” excludes the Gentile.

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה", כל דבר שאמר הקדוש ברוך הוא בתורה "לִי" ישנו בעולם הזה ולעולם הבא. כיצד?

“Speak to the Children of Israel and they should take for me an offering: every “Li” that was said by the Holy One, blessed be He, in the Torah, exists in this world and the world to come.

(ויקרא כה:כג) "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" בעולם הזה ולעולם הבא.

And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me, in this world and the world to come.

(במדבר ג:יג) "כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְדֹוָד"
בעולם הזה ולעולם הבא.

for all the first-born are Mine: on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt I hallowed unto Me all the first-born in Israel, both man and beast, Mine they shall be: I am the LORD.” In this world and the world to come.

(במדבר ח:יד) "וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם"
לעולם הזה ולעולם הבא.

Thus shalt thou separate the Levites from among the children of Israel; and the Levites shall be Mine. For this world and the world to come.

ישראל דכתיב (שמות יט:ו) "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
בעולם הזה ולעולם הבא

Israel, as it is written, “and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy nation. These are the words which thou shalt speak unto the children of Israel.' In this world and the world to come.

"וְיִקְחוּ לִי" בעולם הזה ולעולם הבא.

“ and you will take for Me an offering” in this world and the world to come.

Mishpatim משפטים

My Musing
In this week's portion, Mishpatim, the revelation at Sinai continues with the specifics of the law given in the Decalogue. Beginning with the analysis that connects the ordinances listed in this week's portion with the revelation at Sinai, this selection of midrash promotes the exclusivity of the Jewish judicial system. Positing an interesting point, the midrash lays out the directive to use the Jewish courts even if the Gentile courts will mete out the same judgment. That is the imperative of Divine law.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ג
(שמות כא:א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"And these are the ordinances which you shall set before them"

אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן זמרא, כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל הראשונים. "וְאֵלֶּה" מוסיף על האחרונים ועל הראשונים שבח. כדעת הזו אתה פותר את כלם, ואף כאן "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" שמוסיף על הראשונים שבח שנאמר, (שמות טו:כה) "וַיִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיּוֹרֵהוּ יְדֹוָד עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"

Said Rabbi Abahu in the name of Rabbi Yosi ben Zimra, every place where "these" is mentioned, nullifies that first ones. "And these" adds praise to the both the first and the last. Accordingly, this can resolve both, and even here "And these" adds praise to the first ones, as it says, "And he shouted to the Lord; and He showed him a tree, and he threw it into the waters, and the waters were made sweet. There He placed for them a statute and an ordinance, and there He tested him" [This proof text refers to the Rabbinic teaching that before the revelation at Sinai where the Decalogue and the laws of this portion were given, God revealed to Moshe to give to the people a selection of the laws including the rudiments of the Shabbat at Marah]

לפניהם ולא לפני עכו"ם (=עובדי כוכבים ומזלות)
מנין לבעלי דינין של ישראל, שיש להם דין זה עם זה, שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל, שאסור להזדקק לפניהם? תלמוד לומר "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", לפני ישראל ולא לפני כותים. שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם, כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה, ואחרי כן כפר בתורה שנאמר, (דברים לב:לא) "כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים"

In front of them and not in front of the idolaters.
From where do we learn that Israelite litigants, that have a claim against one another, and know that the justice meted out by the court of the idolater is identical to the judgment that would be meted out by an Israelite court, it is still forbidden to rely on the idolaters' court? The text states, " which you shall set before them", in front of an Israelite and not in front of a Cutean. For everyone who sets aside the law of Israel and goes before the Gentile, committed heresy against the Holy One, blessed be He, first and has denied the very essence of the Torah, as it says, "For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges"

משל למה הדבר דומה? לחולה שנכנס הרופא לבקרו. אמר לבני ביתו, 'האכילוהו והשקוהו כל מה שרוצה. אל תמנעו ממנו כלום'
נכנס אל אחר, אמר לבני ביתו הזהרו שאל יאכל דבר פלוני ואל ישתה דבר פלוני. אמרו לו, לזה אמרת לאכול כל מה שהוא רוצה, ולזה את אומר אל יאכל?!
אמר להן, 'החולה הראשון אינו של חיים לפיכך אמרתי להם אל תמנעו לו. כלומר, בין יאכל ובין לא יאכל ימות. אבל זה, שהוא של חיים, אמרתי אל יאכל דבר פלוני שלא יכביד את חוליו'.

To what is this similar? To a patient who has been visited by the doctor. The doctor said to his family, 'give him whatever he wants to eat, do not deny him anything'
The doctor visited another patient, and this time said to the family, be warned that he should not eat or drink such and such. The observers said to him, the doctor, to this one you said to feed him whatever he wants and to this one you said do not eat!?
He9 the doctor) said to them, 'the first patient, is not long for this world, therefore I said to them to not deny him anything. That is to say, whether he eats or not he will die. But this patient who has life, I said to him not to eat anything that would worsen his condition.'

וכן חוקות עכו"ם שנאמר (ירמיהו י:ג) "כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד" וכתיב (יחזקאל כ:כה) "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" אבל לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים שנאמר (ויקרא יח:ה) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְדֹוָד"

So it is with the laws of the gentiles, as it says, "For the statutes of the nations are vanity; for it is but a tree which one cuts from the forest, the work of the hands of the workman with the axe" and it is written, "And I also gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they could not live by them". But for Israel, I gave them commandments, and statutes that are good, as it says, "And you shall guard My statutes, and My ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the Lord"

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'אם עשיתם את הדין, ואין אתם מזדקקין לפני עובדי גילולים, אבנה לכם בית המקדש וישבו בה סנהדרין שנאמר, (ישעיהו א:כו) "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: וכתיב (ישעיהו א:כז) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" וכתיב (ישעיהו נו:א) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת"

"And these are the ordinances", said the Holy One, blessed be He, to Israel, 'If you uphold the justice system and do not require the idolaters, I will build for you a Temple, and the Snahedrin will be seated there, as it says, " And I will restore your judges as in the beginning, and your advisors as at the start; afterward you will be called the city of righteousness, the faithful city", and it is written, "Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness", and it is written, "Thus said the Lord: guard ordinance, and do righteousness; for My salvation is near to come, and My justice to be revealed"

Yitro יתרו

My Musing
This week’s midrash explores the juxtaposition of the beginning of our parsha following the attack of Amalek. While an often quoted dictum is the ana-chronology of the Torah, in this case the midrash argues that Yitro was taken to convert after the attack of Amalek which is the very end of the last week’s parsha.
The midrash then examines what prompted the attack by Amalek. Through different midrashic techniques the midrash discloses that the Israelites were ungrateful and not as ready to accept God as Yitro was- until the war with Amalek.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ג
(שמות יח:א) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

"And Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, when the LORD had brought Israel out of Egypt."

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"

זה שאמר הכתוב (שיר השירים א:ג) "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ". אמר רבי ינאי בשם רבי שמעון בר יוחאי, 'הראשונים, ריח שירים אמרו לפניך. אבל אנו, כשבאנו לים, לא הנחנו לשון של שבח שלא קלסנו לך. לכך נאמר "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ".

"And Jethro heard"- this is what the scripture said, "your oils have a good fragrance; your name is like oil poured forth; therefore do the maidens love thee". Said Rabbi Yannai in the name of Rabbi Shimon bar Yochai, the earlier generations recited the fragrance of song before you. But we, when we approached the sea, did not hymn the language of praise that we did not praise you. Therefore it says, "the fragrance of your oils"

דבר אחר, הראשונים, ריח מצות נתת להם. לאדם נתת מצוה אחת, לנח ולבניו שש מצות, אבל אנו כשבאנו לסיני כאדם שהוא מערה מפי חבית כך אתה מערה עלינו את המצות.
"שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ". רבי ברכיה אמר, 'שמן, מאיר למי שעוסק בשמנה של תורה.
"עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ", אלו אומות העולם שהן באין ומתגיירין. ומי הוא? זה יתרו. בשעה ששמע כמה נסים נעשו לישראל בא ונתגייר.

Another idea, the earlier generations, the fragrance of the commandments you gave to them. To primal Adam you gave one commandment, to Noah you gave six commandments, but when we came to Sinai like a person who pours from the mouth of a barrel, You poured on us the commandments.
"your name is like oil poured forth”, Rabbi Berachia said, oil, gives light to one who toils in the oil of Torah.
“therefore do the maidens love thee" this refers to the nations of the world who come and convert. And who is this? Jethro. At the time he heard how many miracles were done for Israel he came and converted.

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"
מה כתיב למעלה? מפלתו של עמלק ואחר כך "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ".

"And Jethro heard"- what is written prior? The downfall of Amalek, and follows "and Jethro heard"

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ"
זה שאמר הכתוב (משלי יט:כה) "לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת"
"לֵץ תַּכֶּה" זה עמלק, "וּפֶתִי יַעְרִם" זה יתרו.
בשעה שבא עמלק הרשע להלחם בישראל מה כתיב שם?(שמות יז:ח) "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם"
מהו רפידים? שרפו ידיהן מן התורה ומן המצות.

"And Jethro heard" this is what the scripture said, " When you hit a clown, the simple will become prudent; and when one that understands is reproved, he will understand knowledge" "hit the clown" refers to Amalek, "the simple will become prudent" is Jethro.
At the moment that the evil Amalek came to do battle the Israelites what is written there?
"Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim"
What is 'Rephidim'? that they softened their hands from the Torah and the commandments

ראה מה כתיב שם (שמות יז:ז) " וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"
התחיל הקדוש ברוך הוא צווח לפניהם, 'עד מתי אתם מנסים אותי!, עד מתי אתם מריבין אותי!'
ואף משה צווח, (שמות יז:ב) "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְדֹוָד"

See what is written there, "And the name of the place was called Massah, and Meribah, because of the striving of the children of Israel, and because they tried the LORD, saying: 'Is the LORD among us, or not?'"
The Holy One, Blessed be He, began to anguish before them, 'until when will you continue to test me!' How long will you argue with me!'
And even Moshe called out in anguish, "and Moshe said to them, what do you argue with me, what do you test God?"

מה היו מנסין? רבי יהודה בר נחמיה ורבותינו. רבי יהודה אומר, כך היו מדיינין ואומרים אם מספיק לנו מזונות כמלך שהוא נכנס למדינה והם מקלסין אותו ומכבדין אותו שהוא מספיק כל צרכיהם נעבדנו, ואם לאו נמרוד בו. ורבותינו אומרים, אם מהרהרין אנו בלבנו ויהא יודע מה אנו מהרהרין נעבדנו ואם לאו לא נעבדנו. שנאמר "הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן"
רבי ברכיה אמר בלבם היו משיחין והקדוש ברוך הןא נותן להם את שאלתם שנאמר (תהלים עח:יח) " וַיְנַסּוּ אֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאָל אֹכֶל לְנַפְשָׁם"

What did they test? Rabbi Yehudah ben Nechemia and our Rabbis disputed. Rabbi Yehudah sad, this is what they would judge and say, If you provide us with sufficient food like a king who enters the state and they praise him and honor him that provides them with their needs, we will serve him and if not we will rebel against him.
And the Rabbis say, if we harbor thoughts in our hearts and He knows what we are thinking, we will serve Him and if not we will not serve Him, as it says, "'Is the LORD among us if not"
Rabbi Berachia said, in their hearts they were waffling and the Holy One blessed be He, gave them their question, as it says, "And they tried God in their heart by asking food for their craving"

אמר להן הקדוש ברוך הוא, 'כך הרהרתם "הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ", חייכם! הריני מודיע לכם. לכך, "וַיָּבֹא עֲמָלֵק".

Said The Holy One, blessed be He, this is what you entertained in your thoughts, Is God in our midst or not"?! By your lives, I will inform you. Therefore, "And Amalek came"

רבי לוי אמר למה הדבר דומה? לבן שהיה רוכב על כתף של אביו והיה רואה דבר של חפץ ואומר לו, 'קח לי' והוא לוקח לו פעם ראשונה, שניה, ושלישית.
רואה אדם אחר, אמר ליה, 'ראית אבי?'
אמר לו אביו, 'אתה רכוב על כתפי וכל מה שתבקש אני לוקח לך, ואת אומר 'ראית אבי?' !'
השליכו מכתפו, ובא הכלב ונשכו. כך היו ישראל כשיצאו ממצרים הקיפן בענני כבוד. בקשו לחם, הוריד להם את המן, שנאמר, (תהלים עח:כד) " וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ". בקשו בשר, נתן להם שלו, שנאמר, (תהלים קה:מ) " שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם" וכן הוא אומר, (תהלים עח:כט) "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם"
הוא נותן להם כל צרכיהם והן אומרים "הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ", אמר להן הקדוש ברוך הוא, 'כך הרהרתם, הרי הכלב נושך אתכם.' לכך, "וַיָּבֹא עֲמָלֵק".

Rabbi Levi said, what is analogous to this? To a child who rides on his father's shoulders and would see things he wanted and would say to his father, 'get that for me' and the father would get the object for him the first, second, and third time.
The child saw another person and asked him, 'have you seen my father?'
The father said to the child, 'you ride on my shoulders, and everything you ask I give you, and you ask 'have you seen my father?'!
He took him down from his shoulders and along came a dog and bit the child. This is what the Israelites were doing when they came out of Egypt. He surrounded them with the clouds of glory, they asked for bread, Manna came down from the sky, as it says, "And He caused manna to rain upon them for food, and gave them of the grain of heaven" They asked for meat and he gave them quail as it says, "They asked, and He brought quails, and gave them in plenty the bread of heaven" and similarly he says, "So they did eat, and were well filled; and He gave them that which they craved."

He gave them all their needs and they say, "Is there God in our midst?"
Said the Holy One, blessed be He, this is what you thought, behold a dog will bite you. Therefore "Then came Amalek"