My Musing
Memories
can be powerful, and the more powerful the more emotionally connected they are
to the individual. This midrash echoes recent neuroscience research which confirms
what we knew all along- emotions and good feelings can create good memories.
מדרש תנחומא סימן ז
(דברים כה:יז)"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"
(דברים כה:יז)"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"
Remember what Amalek did unto thee by the way as ye
came forth out of Egypt;
כאן כתיב "זָכוֹר", ובשבת כתיב (שמות כ:ז) "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ"
שניהם שוין. אמר שלמה, (קהלת ב:
טו- טז) וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה
הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר;
וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל.
כִּי אֵין זִכְרוֹן
לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם: בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל
נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל.
Here it is written “remember” and with
regards to Shabbat it is written “Remember
the sabbath day, to keep it holy” they are both equal. Said (King)
Solomon, “Then said I in my heart: 'As it happens to the fool, so will it
happen even to me; and why was I then more wise?' Then I said in my heart, that
this also is vanity. For of the wise man, even as of the fool, there is
no remembrance for ever; seeing that in the days to come all will long ago have
been forgotten. And how must the wise man die even as the fool!”
אף על פי שכתוב בשבת "זָכוֹר" ובעמלק "זָכוֹר"
אינן שוין. אמר
שלמה, "כְּמִקְרֵה
הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי". משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים. נכנס
הקערה לפניו מלא כל טוב, אמר, 'זכור פלוני אוהבי'. משקנח את הקערה, אמר, 'זכור פלוני שונאי'. אמרו לו אוהביו, 'זה הזכרת וזה הזכרת.' אמר להם, 'לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב, ולזה הזכרתי על קערה ריקם'. כך, השבת כתיב בה, "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ" ולכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה. ובעמלק
כתיב, "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". על מה אתה זוכרו? על שולחן ריקה, שנאמר,(דברים כה: יט) "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדוָד
אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר
יְקוָק-אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה
אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח"
Even though with regards to Shabbat it
is written “remember” and with regards to Amalek it is written “remember” they
are not alike. Said Solomon, “'As it happens to the fool, so will it happen even to me;” To
what is this analogous? To a king who makes a feast and invites guests. The
platters are set out before the guests, full of all manner of delicacies, he
said, “remember John Doe, my friend”. When the plates are removed he said, “remember
John my enemy.” His guests said to him, “You remembered both.” He said to them,
This one I remembered when your plates were full, and the other I remembered
when the plates were empty.
Similarly,
the Shabbat, of which it is written, “Remember the sabbath day, to keep it holy”,
to honor it with food and drink, and clean clothing. And regarding Amalek, it
is written, “Remember what Amalek did unto thee”.
On what do we recall him? On an empty table, as it says, “Therefore
it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies
round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance
to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under
heaven; thou shalt not forget. “
