Shavuot - Yitro 2

My Musing
In honor of Shavuot, the festival of Matan Torah, the giving of the Torah, I offer the second midrash from the Parsha of Yitro where the Revelation at Sinai is found. I think the theme of this midrash is very apropos for the festival of Shavuot- how many people really take what they hear to heart? And when they take it to heart how many have the courage to follow through?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ב
(שמות יח:א) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

And Yitro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, how that the Lord had brought Israel out of Egypt.

יש שמע והפסיד, ויש שמע ונשכר.

There are those who listen and lose and there are those who listen and benefit.

יואש שמע והפסיד שנאמר,(דברי הימים ב,כד:יז) "וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם" (דברי הימים ב,כד:כד) "כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַידֹוָד נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים"

Yoash heard (but did not listen to the prophets) and lost as it says: “And after the death of Jehoiada came the princes of Judah, and prostrated themselves before the king. Then the king hearkened unto them.” “For the army of the Arameans came with a small company of men; and the Lord delivered a very great host into their hand, because they had forsaken the LORD, the God of their fathers. So they executed judgment upon Joash.”

וכן (שמות טו:יד) " שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת",

Similarly, “The peoples have heard, they tremble; pangs have taken hold on the inhabitants of Philistia”

אבל יתרו שמע ונשכר, שהיה כומר לעבודה זרה ובא ונדבק למשה ונכנס תחת כנפי השכינה וזכה ליתר פרשת הדיינין לישראל. שאמר למשה (שמות יח:יז)"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (שמות יח:כא) "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"

But Yitro heard and was rewarded. He was a priest for pagan worship and came and attached himself to Moshe and entered under the wings of the Divine Presence and merited to have the remainder of the portion about the judges for Israel. As he said to Moshe “And Moses' father-in-law said to him: 'The thing that you do is not good” “Moreover you shall provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, despising unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.”

גבורים בתורה כענין שנאמר (תהלים קג:כ) "בָּרֲכוּ יְדֹוָד מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"
"יִרְאֵי אֱלֹקִים", כמשמעו
"אַנְשֵׁי אֱמֶת", עומדין על אמתו של דין.
"שֹׂנְאֵי בָצַע", שונאי ממון עצמן. כל שכן ממון של אחרים.
יהא אומר אפילו אתה שורף גדישי אפילו קוצץ את כרמי כהוגן אני דיינו.

Able men (courageous) in the Torah in context as it says “Bless the Lord, angels of His, mighty in strength, that fulfill His word, hearkening unto the voice of His word.”
Fear (awe) of God as is implied, men of truth who can stand on the truth of their decision, despising of gain, they despise their own money and the money of others.
You should be able to say that even if you burn down my field or cut down my vine I will still judge you appropriately.

במדבר Bemidbar

My Musing
Everyone likes a good ending; it brings a feeling of resolution. You want the bad guy to get his just deserts and you root for the good guy to get some reward or achieve his goal. But in life are we supposed to see someone get punished? Look at the case reflectively. Would you want everyone to know you were punished?
But when something good happens all should share in your joy and good fortune and should feel good for you.
Hence the midrash explains that the paradigm of our punishment, Tisha B’Av , the date of the destruction of the Temple was never publicized, but the date of the Revelation at Sinai- which we will commemorate next week with the holiday of Shavuot is well celebrated.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן א
(במדבר א:א) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"

“And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying”

זה שאמר הכתוב (תהלים לו:ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְדֹוָד"
"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל" זה צדקה שאתה מביא לעולם מפורסמת היא על ההרים הללו.
"מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה" משפט שאתה עושה בעולם כתהום רבה.

This is what the scriptures say: “Thy righteousness is like the mighty mountains; Thy judgments are like the great deep; man and beast Thou preservest, O Lord”
“Thy righteousness is like the mighty mountains” this is the righteousness that was brought to the world and was publicized from the mountains.
“Thy judgments are like the great deep” is the judgment that You do in the world as unfathomable as the depths.

מה "תְּהוֹם רַבָּה" בסתר, אף משפטיך בסתר.

Just as the depths are secret so are God’s judgments.

כיצד?
כיון שחרבה ירושלים, בתשעה באב חרבה. וכשהראה לו ליחזקאל מראה לו בעשרים לחדש.
למה?
שלא לפרסם באיזה חדש חרבה.

How?
Since Jerusalem was destroyed, on the ninth of Av it was destroyed. And when God showed to Yechezkel, he showed him that it would happen on the 20th of the month. Why? To not publicize when the destruction would occur.

אבל כשהוא בא לגדל את ישראל הוא מפרסם באיזה יום, באיזה מקום, באיזה חדש, באיזו שנה, באיזו אפטיא.
באיזה יום? "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ".
באיזה מקום? "בְּמִדְבַּר סִינַי".
באיזו חדש? "לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי".
באיזה שנה? "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית".
לאיזה אפטיא? "לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם".

But when God came to grant Israel greatness he publicized the day, the place, the month, the year, the event. Which day- First of the month, which place- Sinai, which month- the second month, Which year- the second year, which event- Exodus from Egypt.

מה אמר להם? (במדבר א:ב) "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"

What did he say to them” 'Take ye the sum of all the congregation of the children of Israel, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, every male, by their polls”

bechukotai

My Musing
Rather than use the tochecha, rebuke, for the commentary, the midrash uses a verse from Hosea, which very succinctly summarizes the issue. If we act as we are disgusted with the mitzvoth then God will act as I he is disgusted with us. Similarly if we do not genuinely follow the mitzvoth then He will not genuinely follow the plan He Laid out in the Torah. Namely, we lose the protections and privileges that are promised us in the Torah.

What does it mean to not listen to God? What does it mean to become disgusted with someone? The midrash gives us a cue in the word play with the word עזבו . It is not that the people left- it is that they are leaving- they act as if they are indifferent and always about to leave so the mitzvoth are void of meaning and depth.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בחוקותי סימן ב

(ויקרא פרק כו:ג)"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ [וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם]"

"If you will follow my statutes and observe my commandments and do them"

זה שאמר"הכתוב (הושע ט:יז)"יִמְאָסֵם אֱלֹקַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ [וְיִהְיוּ נֹדְדִים בַּגּוֹיִם]"

This is what the scripture wrote: "My God will be disgusted with them because they did not listen to Him; and they shall be wanderers among the nations"

אמר הקדוש ברוך הוא: 'אני אמרתי שתהיו נטועים בשלוה שנאמר( עמוס ט:טו) "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם [וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְדֹוָד אֱלקֶיךָ]" אימתי? "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (ויקרא כו:ה) "[וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע] וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם"
אתם לא עשיתם כן אלא (מלכים ב יז: ט)"וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְדֹוָד אֱלקֵיהֶם [וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר]"

Said The Holy One, blessed be He, I said that you will be stationed in peace as it says " And I will plant them upon their land, and they shall no more be plucked up out of their land which I have given them, said the Lord your God." When? "If you will follow my statutes" " And your threshing will reach to the grapes, and the grapes will reach unto the sowing time; and you will eat your bread to satiety, and dwell in your land safely."
(However,) You did not do this. Rather "and the children of Israel did impute things that were not right unto the Lord their God, and they built them platforms in all their cities, from the tower of the watchmen to the fortified city;"

אתם נתתם עלי אשר לא כן ואף אני נתתי עליכם אשר לא כתוב בתורתי (דברים כח:סא) "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב [בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם יְדֹוָד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָך]"

You gave to me as not like this and even I will give to you as is not written in My Torah " Also every sickness, and every plague, which is not written in the book of this law, them will the Lord bring upon you, until you will be destroyed"

ומה הם דברים שלא כן נתתם עלי שכן ישעיה אמר (ישעיהו א:ד) "[הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים] עָזְבוּ אֶת יְדֹוָד נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר"

And what were these things that you gave to Me undeserved. As Isaiah said " Oh sinful nation, a people heavy with iniquity, a seed of evil-doers, corrupt children; they have left the Lord, they have contempt for the Holy One of Israel, they are turned backward”

אל תאמר עזבו אלא עוזבו אתי כביכול. למה? אלא אני נקראתי (שמות לד:ו) "[וַיַּעֲבֹר יְדֹוָד עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא] יְדֹוָד יְדֹוָד אֵל רַחוּם וְחַנּוּן [אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת]" ומפני עונותיכם עשיתם אותי לאכזרי והפכתם מדת רחמנותי לאכזריות שנאמר (איכה ב: ה) " הָיָה אֲדֹ-נָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ שִׁחֵת מִבְצָרָיו וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה"

Do not say they left, rather as if they are leaving me. Why? Rather I was called "And the Lord passed before him, and proclaimed: 'The Lord, the Lord, God, merciful and gracious, long-suffering, and abundant in goodness and truth; And because of your iniquities you made me embittered and caused my merciful character to become vengeful as it says “The Lord is become as an enemy, He hath swallowed up Israel; He hath swallowed up all her palaces, He hath destroyed his strongholds; and He hath multiplied in the daughter of Judah mourning and moaning.”

וכן הוא אומר(ישעיהו סג: י)"וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם"
לפיכך אמר הושע: 'מי גרם לכם כל כך על אשר לא שמעתם )"יִמְאָסֵם אֱלֹקַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ" וכתיב (דברים כח:סה) "בַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ [וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְדֹוָד לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶש]"

Similarly he says: But they rebelled, and grieved His holy spirit; therefore He was turned to be their enemy, Himself fought against them. Therefore Hosea said who caused this to you "God will be disgusted with you because you did not listen to Him." And it is written "Among these nations you will have no repose, and there shall be no rest for the sole of thy foot; and the Lord gives you there a trembling heart, and failing of eyes, and languishing of soul.

ד"א"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" (ויקרא כו:ד) " וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם [וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיו]" ֹ(ויקרא כו:יד) " וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה" "ונתתי את שמיכם כברזל" וכן הוא אומר (חגי א: י) "עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ" שבשביל עונותיכם אף העכו"ם לוקין.
אריב"ל אלו היו יודעין העכו"ם שבשביל עונות ישראל הם לוקין היו מעמידין להם ב' איסטרטיוטין לכל אחד ואחד מישראל כדי שישמעו את התורה ושלא יחטאו. ולא דיין שאין העכו"ם משמרין את ישראל אלא עוד הן מבטלין אותן מן המצות שאם יחטאו כל העולם לוקה. שנאמר על כן עליכם כלאו שמים מטל, ואם אינם חוטאין כל העולם מתברך בשבילם שנאמר (בראשית כו: ד) "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ "
וא"ל הקב"ה למשה:' אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ:יט) "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" שאם תחטאו איני עונה אתכם שנאמר (זכריה ז:יג) "וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת"

EMOR

My Musing
How do we emphasize our instructions? How does one indicate emphasis in the Biblical text? One method is evident from this week’s midrash selection- repeating the command. But simple repetition is negated by the madate that there are no extra words in the Torah text. Therefore the midrash seeks to find a deeper meaning in the repetition of the word. At the end comes a unique promise of the world to come.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור סימן ג
(ויקרא כא:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו"

“And the Lord said to Moses: Speak to the priests the sons of Aaron, and say to them: There shall none defile himself for the dead among his people

”
אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר 'אמור ואמרת' צריך לדרוש.

Rabbi Yochanan said every incident that there is the repetition of speak and say requires extrapolation.

(אסתר ז:ה) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן "

And the king Ahasuerus spoke and said to Esther the queen: 'Who is he, and which is he, that presumes in his heart to do so?'

"וַיֹּאמֶר" "וַיֹּאמֶר" למה לי?
אמר לה, 'אם הוא זה מוטב, ואם לאו אמרי שהוא הוא.
דבר אחר, עד שלא הכיר בה שהיא יהודית היה משיח עמה על ידי תורגמן. משהכיר בה התחיל לספר עמה.

The repetition of speak and say, why do I need it?
He said to her, if it is him, fine, and if not say that it is he.
Another idea, until he recognized that she was Jewish, he would converse with her with a translator. When he knew her he spoke with her.

כיוצא בו (מלכים א, כ:כח) "וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹקִים, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יְדֹוָד, יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹקֵי הָרִים יְדֹוָד וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא, וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד"
"וַיֹּאמֶר" שני פעמים למה לי?
אלא, אמר לו, 'כשיפול בן הדד בידך לא תחמול עליו; אמירה שנייה, אמר לו, הוי יודע כמה מצודות וחרמים פרשתי לו עד שבא לידך. ועכשיו (מלכים א, כ:לט) "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל"
(מלכים א, כ:מב) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדֹוָד יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ"

Similarly, And a man of God approached and spoke unto the king of Israel, and said: 'Thus says the Lord: Because the Arameans have said: The Lord is a God of the hills, but he is not a God of the valleys; therefore will I deliver all this great multitude into your hand, and you will know that I am the LORD.'
Why the repetition of the speak and say?
Rather he said, when Ben-hadad falls to your hand do not have mercy on him. The second statement is to say to him how many fortresses and strongholds I separated fro him until he came to your hand. And now “And as the king passed by, he cried unto the king; and he said: 'Thy servant went out into the midst of the battle; and, behold, a man turned aside, and brought a man unto me, and said: Keep this man; if by any means he be missing, then shall thy life be for his life, or else thou shalt pay a talent of silver. And he said unto him: 'Thus saith the LORD: Because thou hast let go out of thy hand the man whom I had devoted to destruction, therefore thy life shall go for his life, and thy people for his people.'

כיוצא בו (יחזקאל י:ב) "וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר, בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים וּזְרֹק עַל הָעִיר וַיָּבֹא לְעֵינָי"
הקדוש ברוך הוא אמר למלאך, והמלאך לכרוב. אמר לו, גזר עלי הקדוש ברוך הוא ואני, אין לי רשות להכנס בתוך מחיצתך. אלא עשה עמי צדקה, ותן לי שני גחלים. מיד וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים.

Similarly “And He spoke unto the man clothed in linen, and said: 'Go in between the wheelwork, even under the cherub, and fill both thy hands with coals of fire from between the cherubim, and dash them against the city.' And he went in my sight.” The Holy One, blessed be He, said to the amgel and the angle to the cherub. He said, the Holy One, blessed be He, decreed on me, that I do not have permission to enter in your courtyard. Rather, do me a favor and give me two coals. Immediately he lifted and gave to Chofni clothed in linen.

רבי פנחס אמר הפשירן ונתנן לו, רבי שמעון דסכנין בשם רבי לוי אמר שני גחלים היו עמומות ביד גבריאל, סבור שישראל יעשו תשובה. כיון שלא עשו, בקש לזרוק ולקעקע ביצתן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל, גבריאל להונך להונך, יש בהן בני אדם שעושין צדקה אלו עם אלו. שנאמר, (יחזקאל י:ח) " וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם"

ואף כאן "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ", אמירה ראשונה למת מצוה יטמא, והשנייה לאחרים לא יטמא לפיכך אמור ואמרת, לפי שבעולם הזה כהן מטמא למת מצוה, אבל לעתיד אין אתם מטמאין כל עיקר. למה? שאין מיתה לעתיד, הדא הוא דכתיב (ישעיהו כה:ח) " בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְדֹוִד דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר"

And here “Speak to the priests the sons of Aaron, and say to them”. The first speech concerned an obligatory burial- met mitzvah, the second to others do not become tameh. Therefore “speak and say” In this world the cohen will become tameh to bury the obligatory corpse but in the future to come you will not become tameh at all. Why? Because there will be no death in the future, this is what is written “swallow up death for ever; and the Lord God will erase tears from off all faces; and the reproach of His people will He take away from off all the earth; for the Lord hath spoken it”

Acharei Mot- Kedoshim

My Musing
This week I chose a midrash from the second of the double parshiot read this Shabbat, Kedoshim, that deals with coming to the land and realizing God’s blessing as intended for Adam and delayed until the Israelites inhabit the land and follow the Torah. In honor of Yom Ha’atzmaut which was celebrated this week I present this midrash:

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קדושים סימן ז
(ויקרא יט:כג) "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל"

And when you will come into the land, and you will plant trees for food, and you will count the fruit as forbidden; three years it will be forbidden to you; it shall not be eaten.

זה שאמר הכתוב (זכריה ח:יא-יב) "וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְדֹוָד צְבָאוֹת. כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה"

“And now I will not be like the fist days to the remnant of the nation, said the Lord of hosts. Like the seed of peace, the vine shall give her fruit, and the ground shall give her increase, and the heavens shall give their dew; and I will cause the remnant of this people to inherit all these things.

מהו "וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי"?

What is the meaning of “And now I will not be like the first days”?

כיון שישראל יצאו ממצרים והיו מהלכין במדבר הוריד להם הקדוש ברוך הוא את המן, והגיז להם את השלו, והעלה להם את הבאר, והיה כל שבט ושבט עושה לו אמת המים ומכניס אצלו. והיה נוטע בו תאנים ורמונים ועושין פירות בן יומן כשם שהיה מתחלת ברייתו של עולם; (בראשית א:יא) "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן"

Since Israel left Egypt and were travelling the wilderness The Holy One, blessed be He, brought down the manna down to them, swarmed the quail to them, and raised the well, and each tribe would make a standardized measure of water and bring it inside. And they would plant figs and pomegranates and the fruit would blossom that day just as when the world was created; And God said: 'Let the land put forth grass, herb yielding seed, and fruit-tree bearing fruit after its kind, wherein is the seed thereof, upon the earth.' And it was so”

חטא אדם, זורעין חטים וצומח קוץ ודרדר. משנסתלק הבאר מה כתיב שם (במדבר כ:ה) "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת"
כל כך! למה "וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת"?

Adam sinned and now has to sow the wheat and the thistles grow. When the well dried what is written there, “And why have you made us come up out of Egypt, to bring us in unto this evil place? It is no place of seed, or figs, or vines, or pomegranates; nor is there any water to drink.”
So much! And what is meant by “nor is there any water to drink.”?

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אמר להם לישראל כשתכנסו לארץ אני מחזיר לכם את כל הטובה שנאמר, (דברים ח:ז-ט) "כִּי יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת"

The Holy One blessed be He said to Moshe’ say to Israel that when they will enter the land I will return to you all the good as it says “For the Lord your God will bring you to a good land, a land of brooks of water, of fountains and depths, springing forth in valleys and hills; a land of wheat and barley, and vines and fig-trees and pomegranates; a land of olive-trees and honey; a land where you will eat bread without scarceness, not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills you will mine copper.”

כיון שבאו לארץ התחילו חוטאין שנאמר (ירמיהו ב:ז) "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה" היתה עושה פירות כראוי; היו זורעין חטים הרבה וקוצרים מעט לפי שבטלו הבכורים אבל לעתיד אין הקדוש ברוך הוא עושה כן, שנאמר "וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְדֹוָד צְבָאוֹת"

Since when they arrived in the land they began to sin as it says “And I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when ye entered, ye defiled My land, and made My heritage an abomination.” It used to give fruit as it was intended. They would sow much wheat and harvest little because they dispensed with the first fruits. But in the future the Holy One blessed be He, will not do this as it says, “And now I will not be like the fist days to the remnant of the nation”

ונאמר (זכריה ח:יב) "כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה"

“Like the seed of peace, the vine shall give her fruit, and the ground shall give her increase, and the heavens shall give their dew; and I will cause the remnant of this people to inherit all these things.”