vayikra ויקרא

My Musing
This midrash continues from an earlier “Yelamdeinu” teaching laws pertaining to the reading. But there are two lessons contained within. One- that the fruits can bring honor to the tree- so that parents are the beneficiaries of the honor betwoed upon their children. Two- that the effort exerted by the poor to offer sacrifices equates the offering as if the finest animal was offered.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ה
(ויקרא א:ז) "וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ"

And the sons of Aaron the priest shall put fire upon the altar, and lay wood in order upon the fire.

כל העצים כשרים למערכה חוץ מגפן ומזית. למה? שהם עושין פירות משובחים. הא למדת שבזכות הבנים אבותיהם מתכבדין.

All the trees are acceptable for the fire pile on the altar, except the wood of the vine and olive wood. Why? Because they make praiseworthy fruit. This teaches that the merit of the children honors the parents.

(ויקרא ב:א) "וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַידֹוָד סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה"
לא נאמר נפש בכל הקרבנות אלא במנחת עני. אמר הקדוש ברוך הוא, 'מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו.'

“And when any soul brings a meal-offering unto the LORD, his offering shall be of fine flour; and he shall pour oil upon it, and put frankincense thereon.” It does not refer to the one offering the sacrifice as “soul” [nefesh] in all the sacrifices except with regard to the gift offering of the indigent. Said the Holy One, blessed be He, ‘I consider it as if he sacrificed his soul”

(ויקרא ב:ה) "וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה" וכתוב אחד אומר (ויקרא ב:ז) "וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה" מהו בין מַּחֲבַת ל מַרְחֶשֶׁת?
מַרְחֶשֶׁת יש לה כסוי, מַּחֲבַת אין לה כסוי.
מַרְחֶשֶׁת עמוקה ומעשיה רוחשין, מַּחֲבַת צפה ומעשיה קשין,

“And if thy offering be a meal-offering baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil.” And another scripture says, “And if thy offering be a meal-offering of the stewing-pan, it shall be made of fine flour with oil.” What is the difference between the griddle and stewing pan?
The stewing pan has a cover and the griddle does not.
The stewing pan is deep and the food is soft, the griddle is flat and the food is hard.

חביתי כהן גדול לישתן ועשייתן בפנים ודוחין השבת. טחנן והרקידן אינו דוחה את השבת. כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם. כל המנחות נלושין בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו. ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר, (ויקרא ב:יא) "כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַידֹוָד לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַידֹוָד"

The meal offering of the Kohen Gadol – the kneading and assembly was done inside and pushes off the Shabbat. The grinding and grating does not push off the Shabbat. All the meal offerings are from matzah, except the leavened bread of the thanks offering and the shew loaves. All the meal offerings are kneaded with lukewarm water and are guarded to prevent rising. And if the remains become leavened, that transgresses the negative rule, No meal-offering, which ye shall bring unto the LORD, shall be made with leaven; for ye shall make no leaven, nor any honey, smoke as an offering made by fire unto the LORD.

Tzav צו

My Musing
What does it mean to be appreciative? What does it mean to be repentant?
The midrash links the two.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן ו
(ויקרא ז:יב) "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן"

If he offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour soaked.

ראה היאך הקדוש ברוך הוא סולח לעונותיהם של ישראל. ראה מה היו מקריבין להקדוש ברוך הוא: "וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה". אלא אמר הקדוש ברוך הוא, 'מי שיש לו פר יביא פר, מי שיש לו איל יביא איל, ומי שיש לו שה יביא שה, ומי שיש לו יונה יביא יונה, ומי שאין לו אחד מכל אלו יביא סולת. ומי שאין לו סולת ולא כלום יביא דברים.' שנאמר, (הושע יד:ג) " קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְדֹוָד אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" ותאמר שהוא מקובל. אמר הקדוש ברוך הוא, הן "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" למה? שאין תשובה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן הודייה. לכך נאמר, "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ."

Behold how the Holy One, blessed be He, forgives the iniquities of Israel. Behold, what did they offer to the Holy One, blesses be He:” then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving” Rather, said the Holy One, blessed be He, ‘Whoever has a bull should bring a bull, and whomever has a ram should bring a ram, and whomever has a sheep should bring a sheep, and whomever has a dove should bring a dove, and whoever does not possess those should bring flour. And whoever, does not possess even flour, and has nothing, should bring words.’ As it says, “Take with you words, and return unto the LORD; say unto Him: 'Forgive all iniquity, and accept that which is good; so will we render for bullocks the offering of our lips” and say that it is accepted. Said the Holy One, blessed be He, ‘that is “we render for bullocks the offering of our lips”’ Why? Because there is not a more genuine repentance before the Holy One, blessed be He than sincere appreciation and gratitude. Therefore it says, “If he offer it for a thanksgiving”

Pekudei פקודי

My Musing

This midrash clearly understands the nature of the mishkan to be after the event of the Godlen calf- not so much to atone but to be a testament to the eternal nature of the relationship between God and Israel.

The midrash also segues into a comparison between creation of the world and the mishkan again as a model of the eternal bond between Israel the God.

מדרש תנחומא(ורשא) פרשת פקודי סימן ב
(שמות לח:כא) "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

These are the accounts of the tabernacle, even the tabernacle of the testimony, as they were rendered according to the commandment of Moses, through the service of the Levites, by the hand of Ithamar, the son of Aaron the priest.--

זה שאמר הכתוב, (תהלים כו:ח) "יְדֹוָד אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ" זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבודך. אמר רבי שמעון בר יוחאי זאת אומרת שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה שנאמר, (שמות טו:יז) "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְדֹוָד מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ"

This is what the Scripture said, “LORD, I love the habitation of Thy house, and the place where Thy glory dwelleth.” This is the sanctuary that is dedicated in the place of Your dwelling Glory. Said Rabbi Shimon bar Yochai, this is to say that the sanctuary below is parallel to the sanctuary above as it says, “Thou bringest them in, and plantest them in the mountain of Thine inheritance, the place, O LORD, which Thou hast made for Thee to dwell in, the sanctuary, O Lord, which Thy hands have established.”

אמר רבי יעקב ברבי אסי, 'למה הוא אומר "יְדֹוָד אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ"? בשביל ששקול כנגד בריאת עולם. כיצד?

Said Rabbi Jacob the son of Rabbi Assi, Why did he say, ““LORD, I love the habitation of Thy house, and the place where Thy glory dwelleth.” Because it is equal to the creation of the world.’

בראשון כתיב, (בראשית א:א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" וכתיב (תהלים קד:ב) "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" ובמשכן מה כתיב? (שמות כו:ז) "וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם"

On the first day it is written, “In the beginning God created the heaven and the earth.” And it is written, “Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;”: And regarding the mishkan what was written, “And thou shalt make curtains of goats' hair for a tent over the tabernacle; eleven curtains shalt thou make them.”

בשני (בראשית א:ו) "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם ][ואומר בהן הבדלה ][וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" ובמשכן כתיב, (שמות כו:לג) "וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים"

On the second day, “And God said: 'Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it divide the waters from the waters.'” And with regards to the mishkan is written, “And thou shalt hang up the veil under the clasps, and shalt bring in thither within the veil the ark of the testimony; and the veil shall divide unto you between the holy place and the most holy.”

בשלישי כתיב מים, שנאמר (בראשית א:ט) "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, 'יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה,' וַיְהִי כֵן" ובמשכן כתיב, (שמות ל:יח) "וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם"

On the third day it is written water, as it says, “And God said: 'Let the waters under the heaven be gathered together unto one place, and let the dry land appear.' And it was so.” And regarding the mishkan it is written, “'Thou shalt also make a laver of brass, and the base thereof of brass, whereat to wash; and thou shalt put it between the tent of meeting and the altar, and thou shalt put water therein.”

ברביעי ברא מאורות דכתיב, (בראשית א:יד) "וַיֹּאמֶר אֱלקִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" ובמשכן כתיב, (שמות כה:לא) "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ"

On the fourth day, the celestial lights were created as it is written, “And God said: 'Let there be lights in the firmament of the heaven to divide the day from the night; and let them be for signs, and for seasons, and for days and years;” and regarding the mishkan it is written, “And thou shalt make a candlestick of pure gold: of beaten work shall the candlestick be made, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, shall be of one piece with it.”

בחמישי ברא עופות שנאמר, (בראשית א:כ) "וַיֹּאמֶר אֱלקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם" ובמשכן כנגדן לעשות קרבנות כבשים ועופות (ובמשכן, (שמות כה:כ) "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים"

On the fifth day the birds were created, as I says, “And God said: 'Let the waters swarm with swarms of living creatures, and let fowl fly above the earth in the open firmament of heaven.'” And regarding the mishkan it is written, “And the cherubim shall spread out their wings on high, screening the ark-cover with their wings, with their faces one to another; toward the ark-cover shall the faces of the cherubim be.”

בששי נברא אדם שנאמר, ( בראשית א:כז) "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" בכבוד יוצרו, ובמשכן כתיב אדם שהוא כהן גדול שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה'

On the sixth day man was created, as it says, “And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them.” In His honor he created him and regarding the mishkan it is written about a man who is the high priest who is anointed to worship and serve before God.

בשביעי (בראשית ב:א) "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" ובמשכן כתיב, (שמות לט:לב) "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"

On the seventh day “And the heaven and the earth were finished, and all the host of them.” And regarding the mishkan it is written, “Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the LORD commanded Moses, so did they.”

בבריאת העולם כתיב, (בראשית ב:ג ) " וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" ובמשכן כתיב, (שמות לט:מג ) "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה"

Regarding creation of the world it is written, “And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.” And regarding the mishkan it is written “Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the LORD commanded Moses, so did they.”

בבריאת העולם כתיב, (בראשית ב:ב ) " וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" ובמשכן כתיב, (במדבר ז:א) " וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם"
בבריאת העולם כתיב "וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" ובמשכן כתיב "וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ".

With regards to the creation of the world it is written, “ And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made.” And regarding the mishkan it is written, “And it came to pass on the day that Moses had made an end of setting up the tabernacle, and had anointed it and sanctified it, and all the furniture thereof, and the altar and all the vessels thereof, and had anointed them and sanctified them;” With creation of the world it is written “and He sanctified it” and with regards to the mishkan it is written, “And he anointed it and sanctified it”

ולמה המשכן שקול כנגד שמים וארץ? אלא מה שמים וארץ הם עדים על ישראל דכתיב, (דברים ל:יט) " הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" אף משכן עדות לישראל שנאמר, ( שמות לח:כא) " אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" לכך נאמר "יְדֹוָד אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ". ולמה "הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן" ב' פעמים? אמר רבי שמואל שהקדוש ברוך הוא /שבית המקדש/ עתיד להתמשכן ב' פעמים חרבן ראשון וחרבן שני, ולפיכך אמר משכן ב' פעמים.

And why is the mishkan equated to the heavens and the earth? Rather what is the character of the heavens and the earth that they are witnesses on Israel as it is written, “I call heaven and earth to witness to you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;” So it is with the mishkan that it is a witness for Israel as it says, “These are the accounts of the tabernacle, even the tabernacle of the testimony, as they were rendered according to the commandment of Moses, through the service of the Levites, by the hand of Ithamar, the son of Aaron the priest.—“

דבר אחר: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" עדות לכל האומות שנתרצה שהקדוש ברוך הוא לישראל על מעשה העגל, כיצד?
כשעשו אותו מעשה, עמד משה ולמד עליהם סנגוריא עד שנתרצה להם שהקדוש ברוך הוא. אמר משה, 'רבונו של עולם, ומי מודיע לאומות שנתרצית?' אמר לו, 'לך אמור להם, (שמות כה:ח) " וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" לכך כתיב "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" שהמשכן מעיד שהשכינה בישראל.

Another idea: “tabernacle of the testimony,” testimony to all the nations of the world that the Holy One, blessed be He, desires Israel after the act of the Golden Calf. How?

When they committed that act, Moshe stood and defended them until they were recueved by the Holy One, blessed be He. Said Moshe, “Master of the Universe, And who will inform the nations of the world that you received Israel?” Said He to him, Say to them, “And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them” Therefore it is written, “tabernacle of the testimony” that the mishkan testifies to the Divine presence in Israel.

דבר אחר: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" שהעיד להם לישראל שאם יהיו כופרין בו, ולא ישמרו מצותיו וחקותיו שיתמשכן ב' פעמים כמו שפרשנו לעיל שהשוה עשיית המשכן לבריאת שמים וארץ וכמו "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" כך אמר העדותי בכם היום,
וכן עשה התראה. הנביא בשמים כשכפרו ישראל בהקדוש ברוך הוא, ואמר, (ישעיהו א:ב) " שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"

Another idea: “tabernacle of the testimony” that it testifies to Israel that if they defy Him and do not observe His commandments and His laws that He will dwell twice as we have explained before. That the construction of the mishkan is equated with the creation of the heaven and earth. And similarly, “ so it was said, “tabernacle of the testimony” so it was “I call heaven and earth to witness to you” and he was warned. And so “Hear, O heavens, and give ear, O earth, for the LORD hath spoken: Children I have reared, and brought up, and they have rebelled against Me.”

כלומר כמו שהעדותי בפניכם, ואתם עדים על ישראל שלא יכפרו בי. שמעו כי אני גדלתים, ורוממתים, והם פשעו בי. כיצד חוקרין את העדים? כמו שאמר הכתוב, (דברים יג:טו) " ְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ". העת שחוקרין העדים על העבירה שאדם עושה יוצאין הסנהדרין וכל ישראל עמם לרחוב העיר ומוציאין לשם לאיש שהוא מחוייב סקילה, או אחד מארבע מיתות בית דין, ויוצאין שנים מהם או ג' הגדולים מהם ודורשין לעדים וכששבין מלחקור אומר להם סברי מרנן והם אומרים אם לחיים לחיים ואם למיתה למיתה. אם הוא מחויב סקילה מביאין לו יין טוב וחזק ומשקין אותו כדי שלא יצטער מן הסקילה. ובאין העדים ועוקדין לו ידיו ורגליו ושמין אותו בבית הסקילה. ולוקחין העדים אבן אחת גדולה שימות בה ושמין אותה על לבו. כיצד שמין אותה על לבו? שמין אותה בעליה אחת כדי שלא ישים האחד חלקו קודם חברו אלא שישימו אותה ביחד על לבו כדי לקיים מה שכתוב (דברים יז:ז) " יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" ומאותה שעה ואילך כל ישראל פטורין לרגום אותם באבנים וכן עושים לכל מיתה ומיתה שהוא חייב למות מיתת בית דין. וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל 'לחיים' כלומר כי לחיים יהא הכוס.

That is to say, as I have testified in front of you, and you testify on Israel that they did not defy me. Listen because I have raised you and you transgress against me. How do they check the witnesses. As it says, “then shalt thou inquire, and make search, and ask diligently; and, behold, if it be truth, and the thing certain, that such abomination is wrought in the midst of thee;” The moment that they check the witnesses about the sin that a man does, the Sanhedrin and all Israel go out with them, to the main road and bring out to there the man who is condemned to stoning or one of the four death sentences determined by the court. And two go out with him or three and they examine the witnesses and when they return they say, with your permission great men, and they say “to life” if it is to life, or if it is to death. For the one who is obligated to stoning and they give him good strong wine so he will not be overly anguished. And the witnesses And the witnesses come and bind his hands and evaluate him in the house of stoning, how big the stone should be to kill him. They will be first to put him down with the rock to fulfill the dictum, “The hand of the witnesses shall be first upon him to put him to death, and afterward the hand of all the people. So thou shalt put away the evil from the midst of thee. “ and from that moment and forward all of Israel is exempt from stoning the condemned, and so they do for all death penalty judgments. And so it is when the congregational representative blesses the cup for kiddush or havdalah, and he says with the permission of the assembled, they say “to life” that is the cup should be for life.

רבי לוי אמר, "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" זה שאמר הכתוב, (תהילים סג:יב) "וְהַמֶּלֶךְ, יִשְׂמַח בֵּאלֹקים: יִתְהַלֵּל, כָּל-הַנִּשְׁבָּע בּוֹ-- כִּי יִסָּכֵר, פִּי דוֹבְרֵי-שָׁקֶר" יסכר פיהם של אומות העולם שהיו אומרים לישראל שאין השכינה חוזרת אלינו לעולם שנאמר, (תהילים ג:ג) " רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי: אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה" אלו עד שלא עשו את העגל, בא הקדוש ברוך הוא ושרה אצלם. משכעס עליהם היו אומרים, 'אינו חוזר אליהם'. מה עשה? אמר להם הקדוש ברוך הוא, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" וידעו כל באי עולם שמחלתי לישראל ולפיכך כתיב "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" .

Rabbi Levi says, “tabernacle of testimony” that which the Scripture said, “But the king shall rejoice in God; every one that sweareth by Him shall glory; for the mouth of them that speak lies shall be stopped” The mouth of the nations of the world should be silenced that they say that the Divine presence will never return, as it says, “Many there are that say of my soul: 'There is no salvation for him in God.' “. Rather until they commited the sin with the calf, the Holy One, blessed be He, came to dwell with them. When he was Angered by them, they saidm, God will not return. What did He do? Said to them the holy One blessed be He, “And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.” And all should know that I forgave Israel and therefore the mishkan is a tabernacle of testimony.

Ki Tisa כי תישא

My Musing
It is a strange concept in Judaism; The idea that you can pay an indulgence. This is one of the questions that Moshe asks of God when he does not comprehend the real application of God’s commandments. But the underlying message is one of unity and fairness.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן י
(שמות ל: יב- יג) ""כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַידֹוָד בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַידֹוָד"

'When thou takest the sum of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when thou numberest them; that there be no plague among them, when thou numberest them. This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary--the shekel is twenty gerahs--half a shekel for an offering to the LORD.

"מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" על שחטאו בשש שעות בחצי היום. יתנו מחצית השקל שהוא ששה גרמיסין.
רבי יוחנן אמר, 'על שעברו על עשרת הדברות, לפיכך יתן כל אחד ואחד עשרה גרה שהוא מחצית השקל.'
רשמעון בן לקיש אמר, 'לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, ונטל כל אחד ואחד מטבע לפיכך יתן כל אחד ואחד מטבע.'

The half Sheqel for the sin that was committed at the sixth hour at midday. They should give the half sheqel that is six grams. Rabbi Yochana said, for the transgression of the Decalogue, therefore each person should give 10 gera that is the half sheqel (that equals 20 gera)
Rabbi AShimon ben Lakish said, ‘because they sold the first born of Rachel for 20 silver and each took a coin, therefore each person should give a coin.’

רבי יהודה בר סימון אמר, 'שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם",אמר, 'רבונו של עולם, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך', אמר לו, 'משה, לא כשם שאתה סבור אלא עשרים קרש בצפון, ועשרים בדרום, ושמונה במערב, ושמונה במזרח, ואצמצם שכינה שלי, ואשכון ביניהם. וכתיב, (שמות כה:כב) "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

Rabbi Yehudah bar Simon said, Three things Moshe heard from the Divine Energy and he was startled and looked backwards. At the moment that He said to him, “And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them,’ Said he to Him, ‘Master of the universe, behold the heavens and the firmment cannot sustain You, Said He to him, ‘Moseh, not as you think that 20 sections in the north, and 20 sections in the south, and eight to the west and eight in the east, and in their medist I can dwell? And it is written, “And there I will meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover, from between the two cherubim which are upon the ark of the testimony, of all things which I will give thee in commandment unto the children of Israel.”

וכשאמר לו, (במדבר כח:ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדו"ֹ אמר משה, 'רבונו של עולם, אם מכניס אני כל החיות שבעולם וכל הבהמות אין בהם העלאה אחת ובכל העצים שבעולם אין בהם הבערה אחת שנאמר (ישעיהו מ:טז) "וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה". אמר לו, 'משה, לא כמו שאת סבור אלא את הכבש אחד תעשה בבקר ולא שנים בבת אחת, לפי שאין לפני אכילה ושתיה. למה? אלמלא היה לפני אכילה ושתיה כשהיית אצלי ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלת, ואם היה לפני אכילה היית אוכל? אלא "רֵיחַ נִיחֹחִי" הריח תשמרו להקריב, וכשאמר "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ" תמה ואמר, 'מי יוכל לתת פדיון נפשו?! שנאמר, (תהלים מט:ח-ט) " אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹקִים כָּפְרוֹ וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם"." אמר לו, לא כמו שאת סבור אלא זה יתנו כזה יתנו.

And when He said to him, “Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season.” Said Moshe, ‘Master of the universe, If I put all the creatures of the world there is not even worthy of one sacrifice, and even if I took all the trees of the world, there is not enough for one fire for You, as it says, “And Lebanon is not sufficient fuel, nor the beasts thereof sufficient for burnt-offerings.” He said to him, ‘Moshe, it is not as you thinkm rather the single sheep that is offered in the morning and not two at one time, because there is no concept of drinking and eating before me. Why? If there was eating and drinking before me, when you were with me for forty days and forty nights , bread you did not eat and if there was food before Me what would you have eaten? Rather “ a sweet savour” the scent you should be careful to offer, and when it says, “A they should give a ransom for their soul” He questioned, “Who can give a ransom for their soul?! As it says, “No man can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him-- For too costly is the redemption of their soul, and must be let alone forever” Said to him, Not like you think, rather they can give for a ransom of their soul.

רב הונא בשם רב אמר,(איוב לז:כג) "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה"
אין הקב"ה בא בטרחות עם ישראל כששמע משה כך אמר (תהלים קמד:טו) "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲדֹוָד אֱלקָיו" (תהלים קמו:ה) "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְדֹוָד אֱלקָיו"

Rav Huna in the name of Rav said, “The Almighty, whom we cannot find out, is excellent in power, yet to judgment and plenteous justice He doeth no violence.” The Holy One, blessed be He, does not come to trouble Israel, and when Moseh heard this he said, “Happy is the people that is in such a case. Yea, happy is the people whose God is the LORD” “Happy is he whose help is the God of Jacob, whose hope is in the LORD his God”

Tetzaveh תצוה

My Musing
What is the notion of perpetual? God promises are not time bound. They can be relied upon to be fulfilled, but the question that eludes us is "when?"

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן יב
(שמות כט:א) "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם"

And this is the thing that thou shalt do unto them to hallow them, to minister unto Me in the priest's office: take one young bullock and two rams without blemish,

זה שאמר הכתוב (תהלים קיט:פט) "לְעוֹלָם יְדֹוָד דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" אמר רבי ברכיה הכהן [ב"ר] ,לעולם ה' תהא נוהג עמנו במדת רחמים. אימתי? בשעה שירד אברהם לתוך כבשן האש, היו מלאכי השרת מריבין זה עם זה. זה אומר אני יורד ומצילו. וזה אומר אני יורד ומצילו. מיכאל אומר אני יורד. וגבריאל אומר אני יורד. אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכים, 'אין זו שלכם אלא אני יורד בכבודי ומצילו.' שנאמר, (בראשית טו:ז) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְדֹוָד אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ"'

This is what the scripture said, " For ever, O LORD, Thy word standeth fast in heaven." Said Rabbi Berachia the Proest [ben Rebbe], Forever God, You should deal with us with the attribute of mercy. When? At the moment that Abraham went down into the furnace, the Ministering Angels, argued with each other. This one said, I will go down and save him, This one said, I will go down and save him. Michael said, I will go down. Gabriel said, I will go down. Said to them, the Holy One, blessed be He, to the angels, 'This is not for you, rather, I will go down in my glory and save him. As it says, " And He said unto him: 'I am the LORD that brought thee out of Ur[light/furnace] of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.'

אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכים, 'לבני בניו אתם יורדים ומצילים; כשירדו חנניה מישאל ועזריה לתוך הכבשן, ירד המלאך והצילן, שנאמר, (דניאל ג:כח) "עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ <גשמיהון> גֶשְׁמְהוֹן דִּי לָא יִפְלְחוּן וְלָא יִסְגְּדוּן לְכָל אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן" באותה שעה אמרו מלאכי השרת, (תהלים קיט:פט-צא) "לְעוֹלָם יְדֹוָד דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם. לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד. לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ"

Said to them, the Holy One, blessed be He, to the angels, 'to his descendants you will descend to save them, When Chananiah, Mishael, and Azariah, went down into the furnace, the angles came down to save him. As it says, " Nebuchadnezzar spoke and said: 'Blessed be the God of Shadrach, Meshach, and Abed-nego, who hath sent His angel, and delivered His servants that trusted in Him, and have changed the king's word, and have yielded their bodies, that they might not serve nor worship any god, except their own God." At that moment said the Ministering Angels, " For ever, O LORD, Thy word standeth fast in heaven. Thy faithfulness is unto all generations; Thou hast established the earth, and it standeth. They stand this day according to Thine ordinances; for all things are Thy servants."

" לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ " לדורי דורות קיימת אמונתך שאמרת לנו שאנו יורדין ומצילין לבני בניו של אברהם. "כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד. לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם " במשפט בראת את הכל, שנאמר, (בראשית א:א)
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"

"Thy faithfulness is unto all generations" To the end of generations you fulfilled your faithfulness that you said to us, that we would go down to rescue his descendants. "Thou hast established the earth, and it standeth. They stand this day according to Thine ordinances" I justice You created everything as it says, " In the beginning God [Elohim- justice] created the heaven and the earth"

דבר אחר. "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם", אפילו היום במשפט הוא יוצא. שנאמר, (צפניה ג:ה) "יְדֹוָד צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת"

Another idea. " They stand this day according to Thine ordinances" Even today with Justice he goes out. As it says, " The LORD who is righteous is in the midst of her, He will not do unrighteousness; every morning doth He bring His right to light, it faileth not; but the unrighteous knoweth no shame."

"לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם", (תהלים קב:כז) "הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ"
"הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד" אתה הוא קיומו של עולם.
דבר אחר. "וְאַתָּה תַעֲמֹד", תעמיד אחרים.
דבר אחר. "וְאַתָּה תַעֲמֹד" בדבריך באיזה דבר שדברת לאהרן שתהא הכהונה מתבוססת בידו.

" They stand this day according to Thine ordinances" "They shall perish, but Thou shalt endure; yea, all of them shall wax old like a garment; as a vesture shalt Thou change them, and they shall pass away;
"They shall perish, but Thou shalt endure" You are the existence of the world.
Another idea: " but Thou shalt endure" You erect others.
Another ideas: "but Thou shalt endure" In your matters. In the thing that you told Aaron that the priesthood will be based in his hands.