vayigash ויגש

My Musing
What is leadership?
Although the midrash starts out with a legal discussion of the havdalah light, the focus is the issue of difference and how differences can highlight the best in two people but it should not create struggle. In fact leaders should work on creating harmony.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויגש סימן ו
(בראשית מו:כח) "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן"

And he sent Judah before him unto Joseph, to show the way before him unto Goshen; and they came into the land of Goshen.

ילמדנו רבינו: אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת?
כך שנו רבותינו: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. ומנין למדו? מן הקדוש ברוך הוא, שנאמר, (בראשית א:ד) "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" ואחר כך "וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"
רבי זעירא בר אבהו אמר, 'מכאן שמברכין על הנר במוצאי שבת משיאותו לאורו.'

Our master should instruct: When do we bless the candle on Saturday night after the Shabbat?
Thus taught our teachers: We do not bless the candle until the light will be apparent. And from where did we learn this? From the Holy One, blessed be He, as it says, " And God saw the light, that it was good;" and after that the verse continues, "and God divided the light from the darkness." Rabbi Ze'ira ben Abahum said, "from here we learn that we bless the candle when the light will be recognized"

אמר רבו שמעון בר יוחאי, 'אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'היו מכבדין את המצות שהן שלוחי, ושלוחו של אדם כמותו. אם כבדת אותן, כאלו לי כבדתני; ואם בזית אותן, כאלו לכבודי בזית.''
אין לך אדם שכבד את המצות ועשה את התורה כיעקב שנאמר (בראשית כה:כז) "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים", ונתיסר בבנו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! אבדת אחד, תמצא שלש. יוסף, מנשה, ואפרים. כיון שבאו בשרו אותו שיוסף חי. שלח יהודה פרוזבטים אצלו.

Said Rabbi Shimon bar Yochai, "Said the Holy One, blessed be He, to Israel, 'honor the commandments, since they are my emissaries, and the messenger of a person is like the person. If you honored them, it is as if you honored Me, and if you belittle them, it is as if you belittled My honor."
There is no one who honored the commandments and fulfilled the Torah like Jacob, as it says, " And the boys grew; and Esau was a cunning hunter, a man of the field; and Jacob was a quiet man, dwelling in tents." And he was anguished by his children. Said to him the Holy One, blessed be He, "on your life! You lost one, you will find three, Joseph, Menashe, and Ephraim. Once they came and informed Jacob that Yoseph was alive, he sent Yehudah as an ambassador to him.

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" זה שאמר הכתוב, (איוב כה:ב) "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"
"הַמְשֵׁל" זה מיכאל, "וָפַחַד" זה גבריאל. מיכאל מן המים, וגבריאל מן האש, והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה. הוי אומר "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".
אמר רבי שמעון, 'כל הרקיע של מים, והמלאכים של אש, ומשרתיו אש לוהט, ואין המים מכבין את האש, ולא האש שורף את המים. יהודה ויוסף זה ארי וזה שור. אתמול מתנגחין זה עם זה ועכשיו הוא משלחו אצלו, שנאמר"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" הוי "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".

"And he sent Judah before him" this is what scripture writes, " Dominion and fear are with Him; He maketh peace in His high places."
"Dominion" is the angle Michael, "fear" is the angel Gabriel. Michael is from the water and Gabriel is from the fire, and they stand before the Divine presence and do not afflict one to the other. That is the fulfillment of the verse. " He maketh peace in His high places"
Said Rabbi Shimon, "The entire firmament is of water, and the angles are of fire, and His servants are a licking flame, and the water does not extinguish the fire and the fire does not singe the water. Judah and Joseph one is the lion and one is the bull. Yesterday they were fighting and now Jacob sends him to Joseph as it says, "And he sent Judah before him" that is the fulfillment of "He maketh peace in His high places"

מקץ Mikeitz

My Musing
This week's midrash focuses on God's mercy on the world, the righteous and then segues to Joseph's mercy on his brothers. Revenge may be sweet, but the best revenge is showing your adversary that when you get the upper hand you actually are merciful.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ו
(בראשית מב:א) "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"

Now Jacob saw that there was corn in Egypt, and Jacob said unto his sons: 'Why do ye look one upon another?'

זה שאמר הכתוב, (תהלים לז:כה) "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם"
אמר רבי שמואל בר נחמן, 'פסוק זה שר העולם אמרו; "נַעַר הָיִיתִי" מימות אדם, ו"גַּם זָקַנְתִּי" עד ימות המשיח, "וְלֹא רָאִיתִי" שעזב הקדוש ברוך הוא את העולם מן הצדיקים. אלא, שבכל דור ודור מעמיד צדיקים. דאמר רבי תנחום, בשם רבי אחא, 'אין העולם חסר שלשים צדיקים כאברהם, שנאמר, (בראשית יח:יח) "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ";"יִהְיֶה" בגימטריא שלשים.' '

This is what scripture said, " I have been young, and now am old; yet have I not seen the righteous forsaken, nor his seed begging bread." Said Rabbi Samuel bar Nachman, 'this verse was recited by the minister of the world; "I have been young" from the days of Adam, and "now am old" until the days of the messiah, "yet have I not seen" that the Holy One, blessed be He, left the world bereft of the righteous. Rather, in every generation He rises up the righteous. As Rabbi Tanhum said, in the name of Rabbi Acha, 'The world is never lacking thirty righteous like Abraham, as it says, " seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?" shall (yiheyeh) equals 30 in gematria (numeral calculations with values assigned to the letters)''

דבר אחר "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי" אין הקדוש ברוך הוא עוזב את הצדיקים בשעת הרעב, לא להם ולא לבניהם. אלא בזמן שבצורת באה לעולם, הקדוש ברוך הוא מתקין להם מהיכן יחיו. וכן אתה מוצא באליהו שהתקין לו מהיכן יחיה. שנאמר, (מלכים א,יז:ט) "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ" וכן את מוצא, (מלכים א,יז:ג-ד) "לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם" וכן (בראשית יב:י) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" וכן (בראשית כו:א) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה" וכן יעקב כשבא הרעב התקין הקדוש ברוך הוא לו יוסף שיכלכלנו במצרים שנאמר (בראשית מז:יב) "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" הוי "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם"

Another idea, "I have been young and now am old" the Holy One, blessed be Hem does not leave the righteous in times of famine, not them and not their children. Rather, when famine comes to the world, the holy One, blessed be He, fixes for them from where their nutrition will come. And so you find with Eliyahu where He set uop where he will find food. As it says, " 'Arise, get thee to Zarephath, which belongeth to Zidon, and dwell there; behold, I have commanded a widow there to sustain thee.'" And similarly you find, " 'Get thee hence, and turn thee eastward, and hide thyself by the brook Cherith, that is before the Jordan. And it shall be, that thou shalt drink of the brook; and I have commanded the ravens to feed thee there.'" And similarly "And there was a famine in the land, beside the first famine that was in the days of Abraham. And Isaac went unto Abimelech king of the Philistines unto Gerar." And similarly with Yaakov when the famine came, the Holy One, blessed be He, established Yoseph to support him as it says, " And Joseph sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones." That is the fulfillment of the verse, "Now Jacob saw that there was corn in Egypt"

מה כתיב למעלה (בראשית מא:נז) "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ"
לפי שהוא נתן עצמו שנאמר, (בראשית מא:מט) "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר"
What is written above? " And all countries came into Egypt to Joseph to buy corn; because the famine was sore in all the earth." Because he gave it himself, as it says, " And Joseph laid up corn as the sand of the sea, very much, until they left off numbering; for it was without number."
(בראשית מא:נג-נד) "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"
מהו כאשר אמר יוסף? אמר רבי יהודה בר שלום י"ד שנה של רעב היו ראויין לבא שכן יוסף אומר (בראשית מא:כז) "וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב" הרי י"ד שנה. אלא שגזר יוסף ונעשו שבע שנים שנאמר, (בראשית מא:נד) "וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"
"And the seven years of plenty, that was in the land of Egypt, came to an end. And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said; and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread."
What does ti mean, "according as Joseph had said"? Said Rabbi Yehudah bar Shalom, 'There should have been fourteen years of famine as Joseph said " And the seven lean and ill-favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine." That adds to 14. Rather, Joseph decreed and they were reduced to 7 years as it says, " And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said; and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread."

לפיכך כתיב "כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף".מיד שמע יעקב שהיה שבר במצרים ואמר לבניו (בראשית מב:ב) "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת"
(בראשית מב:ג) "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" ולמה עשרה? שיש בהן כח לדחות הפורעניות. שכן כשבא הקדוש ברוך הוא להחריב את סדום והיה אברהם אבינו מבקש עליהן רחמים מן השמים התחיל מספר מן חמשים עד עשרה שנאמר, (בראשית יח:לב) "וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַא-דֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה" כי עשרה היא עדה שנאמר (במדבר יד:כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי" וכתיב (תהלים פב:א) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלקִים יִשְׁפֹּט" לכך נאמר "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה" שכן בסדום אמר עד עשרה.

Therefore it is written, ""according as Joseph had said." Immediately, Yaakov heard that there was corn in Egypt and said to his sons, "And he said: 'Behold, I have heard that there is corn in Egypt. Get you down thither, and buy for us from thence; that we may live, and not die.'"
"And Joseph's ten brethren went down to buy corn from Egypt." And why ten? That they have the ability to ward off bad events. As when the Holy One, blessed be He, came to destroy Sodom and Abraham, our father, requested mercy on them from the heavens, he began with counting at 50 and went down to 10. As it says, " And he said: 'Oh, let not the LORD be angry, and I will speak yet but this once. Peradventure ten shall be found there.' And He said: 'I will not destroy it for the ten's sake.'" Because ten is a congregation as it says, " 'How long shall I bear with this evil congregation, that keep murmuring against Me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they keep murmuring against Me." And it is written, "A Psalm of Asaph. God standeth in the congregation of God; in the midst of the judges He judgeth:" Therefore it says, ""And Joseph's ten brethren went down" since with Sodom it was also until ten.

(בראשית מב:ה) "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" שלא יכירם אדם. אמר הקדוש ברוך הוא, 'אתם אמרתם, ( בראשית לז:כ) "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" היכן החלום מתקיים? (בראשית מב:ז-ח) "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" שלא רחמו עליו אבל יוסף "וַיַּכִּרֵם" שרחם עליהם.

"And the sons of Israel came to buy among those that came; for the famine was in the land of Canaan." That no one should recognize them. Said the Holy One, blessed be He, "you said, " Come now therefore, and let us slay him, and cast him into one of the pits, and we will say: An evil beast hath devoured him; and we shall see what will become of his dreams.'" Where does the dream come to bear? " And Joseph saw his brethren, and he knew them, but made himself strange unto them, and spoke roughly with them; and he said unto them: 'Whence come ye?' And they said: 'From the land of Canaan to buy food.' And Joseph knew his brethren, but they knew him not." They did not have mercy on Joseph but he had mercy on them.

vayeishev וישב

My Musing

The Torahis not a story book, the Torah is not a history book. This refrain is one of the underlying messages of the midrash selection this week. Every word has import and in this case comes to illustrate the unique way that Joseph gets caught in the very net he cast.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ב
(בראשית פרק לז:ב, ג ) " אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"

“These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren, being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives; and Joseph brought evil report of them unto their father. Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age; and he made him a coat of many colours.”

" כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ"
בן איקונים שהיה דומה לו.
רבי ישמעאל אמר לכך נקרא בן זקונים, על שם (בראשית מז:יב) "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף"
בן זקנתו של אביו.
ולפי שראה בחלומו שעתיד למלוך והגיד לאביו קנאו בו אחיו.

“because he was the son of his old age”
A son of his image, that he was identical to him.
Rabbi Yishmael said, therefore he was called “a son of his old age” from the verse, “And Joseph sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones.”
A son of his father’s old age.
And since he saw in his dream that he was destined to rule, and he told his father and his brothers were jealous.

" וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"
אמר לאביו, אחי אוכלין אבר מן החי. אמר לו הקדוש ברוך הוא 'חייך! בדבר שיצא מפיך בו אתה נחשד'
(בראשית מג:לב) "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם"
ולפי שספר עליהם לשון הרע, ולפיכך קנאו בו אחיו. ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ונשתעבדו שם ארבע מאות שנה. אמר יעקב ליוסף (בראשית לז:יד) "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" מקום מזומן לפורענות. בשכם ענו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד (מלכים א,יב:כה) "וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל"

“Joseph brought evil report of them unto their father”
He said to his father, ‘my brothers are eating the limb of a live animal’. Said to him the Holy One, blessed be He, ‘On Your Life!. On the very thing that came out of your mouth, you will be suspected’
“And they set on for him by himself, and for them by themselves, and for the Egyptians, that did eat with him, by themselves; because the Egyptians might not eat bread with the Hebrews; for that is an abomination unto the Egyptians.”
And because he spoke evil speech about them, and therefore they despised him. And it snowballed and our forefathers went down to Egypt and were enslaved for four hundred years. Said Yaakov to Joseph, “And he said to him: 'Go now, see whether it is well with thy brethren, and well with the flock; and bring me back word.' So he sent him out of the vale of Hebron, and he came to Shechem.” A place that is destined for bad tidings. There Dinah was violated, In Shechem Joseph was sold, and in Shechem the kingdom was split, “Then Jeroboam built Shechem in the hill-country of Ephraim, and dwelt therein; and he went out from thence, and built Penuel.”

(בראשית לז:טו) "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" אין איש האמור כאן אלא גבריאל, שנאמר, (דניאל ט:כא) "וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת עָרֶב"

“And a certain man found him, and, behold, he was wandering in the field. And the man asked

him, saying: 'What seekest thou?'” There is no “man” mentioned in scripture other than Gabriel, as it says, “yea, while I was speaking in prayer, the man Gabriel, whom I had seen in the vision at the beginning, being caused to fly swiftly, approached close to me about the time of the evening offering.”

(בראשית לז:יח) "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" (בראשית לז:כד) "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מים אין בו, נחשים ועקרבים היו בו.
מה עשה ראובן? הלך וישב באחד מן ההרים לירד בלילה להעלות את יוסף, ותשעה אחיו יושבין במקום אחד, כאיש אחד בעצה אחד להמיתו. עברו עליהם ישמעאלים, אמרו, (בראשית לז:כז) "
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"

“And they saw him afar off, and before he came near unto them, they conspired against him to slay him.” “and they took him, and cast him into the pit--and the pit was empty, there was no water in it.” Water was absent, but snakes and scorpions were in it.
What did Reuben do? He went and sat by the nearby mountains to go in the night and bring Joseph up, and the nine brothers were sitting in another place, unified, as one person with a unified intent to kill him. The Yishmaelite caravan passed and they said, “Come, and let us sell him to the Ishmaelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother, our flesh.' And his brethren hearkened unto him.”

הן מוליכין אותו לקצוות המדבר, עמדו מכרוהו בעשרים כסף. לכל אחד מהם שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם. וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף?! אלא, כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו, וברח ממנו דמו, ונעשו פניו ירוקות. לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים.

They sent him to the edge of the wilderness, and sold him for 20 silver pieces. Each one took two pieces of silver to buy shoes for their feet. And should it enter your mind that a youth as fine as Joseph should only fetch 20 silver pieces?! Rather, since he was thrown into the pit with snakes and scorpions, he became pale and looked green. Therefore they sold him for 20 silver pieces.

vayishlach וישלח

My Musing

Empathy is a difficult value to develop. But if we understand that our wealth and our greatness are from God, the tneuousness of our position, can quickly create in us tghe empathy that Torah demands. It is not charity, but tzedakah. It is not caritas, the love, but the chiyuv, the obligation of caring for the other, that makes us give tzedakah. We cannot choose, we just must give to the needy.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן י
(בראשית לה:ט) "וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

And God appeared unto Jacob again, when he came from Paddan-aram, and blessed him.

ילמדנו רבינו: מי שאינו מניח את העני ללקוט בתוך שדהו מהו עונשו?
כך שנו רבותינו: 'מי שאינו מניח את העניים ללקוט בתוך שדהו, או מי שמניח אחד, ואחד אינו מניח ללקוט, או מי שמסייע אחד מהן בשעת הקציר או בשעת הבציר, הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר: (משלי כב:כח) "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ" גבול עולים. אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני עשיתי אותך למעלה והעני למטה. יכול אני לעשותך למטה ולעני למעלה. למה? כי דיין אני, שנאמר, (תהלים עה:ח) "כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים"

Our teacher should instruct: One who does not allow the poor to glean in their field, what is the law?
Thus taught our sages: ‘One who does not allow the poor to glean in his field, or one who only allows one person to glean, but restricts another, or assists one poor person during the harvest but not another, this is considered stealing from the poor. On this it is said, “Remove not the ancient landmark, which thy fathers have set.” That is the boundary of the poor. Said the Holy One, blessed be He, ‘I put you of high stature and the poor of low. I can make you below and them above. Why? Because I am a judge. As it says, “For God is judge; He putteth down one, and lifteth up another.”

שאלה מטרונא את ר' יוסי בן חלפתא, 'לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו?'
אמר לה, 'לששה ימים, דכתיב, (שמות כ:י) "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְדֹוָד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְדֹוָד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"
אמרה לו, 'ומן אותה שעה עד היום הזה מה הוא עושה?'

A Matron asked Rabbi Yosi ben Halafta, “ For how many days did the Holy One, blessed be He, create His world?”
He said to her, “for six days, as it is written, “For six days, made God, the heavens and the Earth, the sea and all in them, and rested on the seventh day, therefore did God bless the Sabbath Day and sanctify it”
Said she to him, “And from then till now, what does He do?”

אמר לה, 'עושה סולמות. מעלה לזה, מוריד לזה; מעשיר לזה, מוריש לזה. תדע, שבשעה שיצא יעקב לארם נהרים כתיב בו, (בראשית לב:יא) "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". ולא עוד אלא, (בראשית כח:יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא". אלו היה לו כר או כסת היה מניח שם את ראשו. כיון שנכנס בביתו של לבן העשיר שנאמר, (בראשית ל:מג) " וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים". מנין? מכח הברכות שברכו אביו שנאמר, (בראשית כח:ד) "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלקִים לְאַבְרָהָם". ומה היתה ברכת אברהם? (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". כיון שחזר מבית לבן אמר הקדוש ברוך הוא, 'צריך אני לברכו'. מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא וברכו, שנאמר, "וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

He said to her, “He makes ladders, raises one up. Lowers one down; makes one wealthy, and makes one poor. Know that when Yaakov left Aram Naharayim, it is written regarding him, “I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which Thou hast shown unto Thy servant; for with my staff I passed over this Jordan; and now I am become two camps.” And not only that but, “And he lighted upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep.” If he had a pilloe or cushion he would have placed it under his head. But when he entered the house of Laban he became wealthy. As it says, “And the man increased exceedingly, and had large flocks, and maid-servants and men-servants, and camels and asses.” From where, from the blessings of his fathers. “and give thee the blessing of Abraham, to thee, and to thy seed with thee; that thou mayest inherit the land of thy sojournings, which God gave unto Abraham.'”And what was the blessing of Abraham, “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.” When he left the house of Laban, The Holy One, blessed be He, said, “I must bless him”. Immediately, the Holy One, blessed be He, revealed Himself to him. As it says, And God appeared unto Jacob again, when he came from Paddan-aram, and blessed him”

"וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב" זה שאמר הכתוב, (תהלים כה:י) "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו". בשעה שאמר משה לישראל, (דברים יג:ה) "אַחֲרֵי יְדֹוָד אֱלקֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן" וחוזר ואומר, (דברים ל:טז) "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" אמרו לו, 'מי יוכל ללכת בדרכיו?' והכתיב (נחום א:ג) "יְדֹוָד אֶרֶךְ אַפַּיִם <וגדול> וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְדֹוָד בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו"? וכתיב, (תהלים עז:כ) "בַּיָּם דַּרְכֶּךָ <ושביליך> וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" וכתיב, (תהלים נ:ג) "יָבֹא אֱלֹקֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד"
אמר להם משה לישראל לא אמרתי לכם כך אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים דכתיב (תהלים כה:י) "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו" וגמילות חסדים שתחלת התורה גמילות חסדים ואמצעיתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.
תחלתה הלביש ערומים שנאמר, (בראשית ג:כא) "וַיַּעַשׂ יְדֹוָד אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"
אמצעיתה בקור חולים שנאמר (בראשית יח:א) "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"
וסופו קבר מת שנאמר, (דברים לד:ו) "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
אף אתם תלכו אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. אמר הקדוש ברוך הוא,'בעולם הזה אתם חוטאים על ידי יצר הרע, ואתם משועבדים תחת האומות. ואף על פי כן, אין שכינתי זזה מכם, שנאמר, (ישעיהו סג:ט) "בְּכָל צָרָתָם <לא> לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" ובשמחתם שמחה לפניו שנאמר, (שמואל א,ב:א) " וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּידֹוָד רָמָה קַרְנִי בַּידֹוָד רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ" וכן הוא אומר, (ישעיהו סה:יט) "וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה" ואומר (ישעיהו סב:ה) "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ", הוי "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת".

ויצא vayeitzei

My Musing
Silence is golden. But it is often frustrating. Why wait? Why not tell? But the midrash explains that perhaps as much as we would think that we must protest, there are times that a cost benefit analysis will tell you to stay quiet and allow the divine plan to work.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ו
(בראשית ל:כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל, וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ .

"And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb."

ילמדנו רבינו: הרואה אדם נאה כיצד הוא מברך?
כך שנו רבותינו: הרואה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר, ברוך שככה לו בעולמו.
אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה. והיה משלח סבלונות ליתנם לרחל, ולבן נותנן ללאה והיתה רחל שותקת.

Our master should instruct: One who sees a remarkably handsome person, what blessing should be recited?
This is what our rabbis taught: One who sees good animals, nice trees, recites: That it is so in His world"
And you cannot find one more pretty than Rachel, and it is because of her beauty that Jacob requested to marry her. And he would send gifts to be given to Rachel, and Laban would give them to Leah, and Rachel would be silent.

אמר רבי שמעון בן גמליאל, 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.

Said Rabbi Shimon ben Gamliel, 'all my life, I was raised among the sages, and I did not find anything better for the body than silence'

רחל תפשה בשתיקה; עמדה זרעה בשתיקה. ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה, האבן שלו מן האפוד ישפה, יודע במכירת יוסף ושותק; וזהו ישפה- יש לו פה ושותק. שאול בן בנה,
(שמואל א,י:טז) " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ, הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ, אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל." אסתר, (אסתר ב:כ) "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"

Rachel grasped silence; her children stood in silence. She saw her gifts in the hands of her sister and she was quiet. Her son, Benjamin was honored with the Yashphe stone for the ephod. He knew about th sale of Joseph remained quiet. That is the Yashphe- it has a mouth but is silent. Saul her descendent, "And Saul said unto his uncle: 'He told us plainly that the asses were found.' But concerning the matter of the kingdom, whereof Samuel spoke, he told him not", Esther, "Esther had not yet made known her kindred nor her people; as Mordecai had charged her; for Esther did the commandment of Mordecai, like as when she was brought up with him"

לאה תפשה בהודיה. עמדה זרעה בהודיה אחריה. היא אמרה (בראשית כט:לה) "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְדֹוָד עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת." יהודה בנה אחריה, (בראשית מט:ח) "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ." דוד, (תהלים קיח:א) "הוֹדוּ לַידֹוָד כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." דניאל מצלי ומודה, (דניאל ו:יא) "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה"

Leah grasped praise and gratitude. This was continued in her progeny with praise and gratitude after her. "And she conceived again, and bore a son; and she said: 'This time will I praise the LORD.' Therefore she called his name Judah; and she left off bearing." Judah, her son "Judah, thee shall thy brethren praise; thy hand shall be on the neck of thine enemies; thy father's sons shall bow down before thee." David, "'O give thanks unto the LORD, for He is good, for His mercy endureth for ever.'" Daniel prayed and acknowledged, "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime."

אמר רבי יהודה, גדולה שתיקה שבזכות שתיקתה של רחל, זכתה והעמידה שני שבטים בישראל אפרים ומנשה יתר על השבטים. ולמה שתקה? אמר רבי שמעון בר יוחאי, 'אמרה אם משלחת אני ומודעת ליעקב שאבא נותן לאחותי מה שהוא משלח לי אינו נוטל אותי ואבא אין משיאני לו, ואני מתרחקת מן הגוף הצדיק הזה.' אמר לה הקדוש ברוך הוא, 'את שתקת, חייך! בזכות אותה שתיקה זוכרך אני, שנאמר, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל".

Said Rabbi Yehudah, silence is greater, since in the merit of the silence of Rachel, she merited to have the tribes of Ephraim and Menashe beyond the tribes. And why did she stay silent? Said Rabbi Shimon bar Yochai, 'she reasoned, if I send Jacob notice that my father gives the gifts to Leah, he will not take me nor will father marry me to him, and I will be far removed fro the body of this great righteous man. Said to her, the Holy One, blessed be He, 'you were silent, on your life, in the merit of your silence, I will remember you, as it says, "And God remembered Rachel"