Vayigash ויגש

My Musing
One of my favorite midrashim in the Breishit rabbah, teaches that Abraham was only created to bring Jacob into this world. For me this has always meant that the key to Jewish survival is transmittal of the Torah to the generation beyond- that we should not be content with just teaching our children but guaranteeing that our grandchildren will be loyal to the Torah and the Jewish people.
This week's selection takes us on a tangential discussion of what it means to guarantee, implicitly asking where did Judah get the wherewithal to approach the viceroy of Egypt to save Binyamin, (when none of the brothers intervened for Shimon) and answering us with our implied question.
The word of guarantor, Arev, comes from the same root as the verb to mix. When we guarantee, we do not simply promise to help out, we become inextricably entwined with the other party to the deal. It becomes part of us. That is the source of strength whereby Judah can approach the viceroy, Joseph, to save Binyamin, it is also the source of our strength as we stand together and gives us the strength to make sure that our tradition and the Torah remains paramount in our children.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויגש סימן ב
(בראשית מד:יח) "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"

"And Judah approached him, and said: 'O' my lord, please let your servant, speak a word in my lord's ears, and not be angry with your servant; for you are as Pharaoh"

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" זה שאמר הכתוב (משלי ו:א) "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיך"
בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל אמר להן, 'תקבלו תורתי'
אמרו לו, 'הן'
אמר להם, 'תנו לי ערב שתקיימו אותה?
אמרו לו, 'אברהם, יצחק, ויעקב, יהיו ערבים'
אמר להן, 'אבותיכם הן בעצמם צריכים ערבים'

"And Judah approached him" This is what the scripture said "My son, if you pledged surety for your friend, you have shaken hands with a stranger"
When the Holy One, blessed be He, wanted to give the Torah to Israel, He said to them, 'accept my Teaching'
They said to Him, 'yes'
He said to them, 'Give me a guarantee that you will fulfill it'
They said to Him, 'Abraham, Isaac and Jacob will be our guarantors'
He said to them, 'Your forefathers themselves needed guarantors'

אברהם אמר, (בראשית טו:ח) "וַיֹּאמַר אֲד-ֹנָי יֱדֹוִד בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?"
יצחק אהב את שונאי, דכתיב, (מלאכי א:ג)"וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר"
יעקב אמר, (ישעיהו מ:כז) "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְדֹוָד וּמֵאֱלֹקַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"

Abraham said, "And he said: 'Lord God, with what will I know that I shall inherit it?'"
Isaac loved my enemies, as it is written, "But Esau I hated, and made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness."
Jacob said, "Why do you say, Jacob, and speak Israel: 'My path is hidden from the Lord, and from God my sentence is passed over'?"

אמרו לו, 'בנינו יהיו ערבים שלנו!'
מיד קבלן הקדוש ברוך הוא ונתן את התורה לישראל. שנאמר, (תהלים ח:ג) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

They said to Him, 'Our children will be our guarantors!'
Immediately the Holy One, blessed be He, accepted them and gave the Torah to Israel. As it says, "Out of the mouth of babes and nursing babies, You have found strength, because of Your adversaries; that You put to rest the enemy and the avenger."

לפיכך כשישראל מבטלין את התורה הקדוש ברוך הוא פורע מן הערבין. שנאמר, (הושע ד:ו) "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ <ואמאסאך> וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תוֹרַת אֱלֹקֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"
מהו " גַּם אָנִי"? אמר הקדוש ברוך הוא, 'אף אני מצטער עליהם שאני מפסידן, שהן אומרים בכל יום 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד'
הוי "אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ". אף יהודה, לפי שהיה ערב של בנימין. לפיכך, לא עמד מכל השבטים כנגד יוסף אלא יהודה שנאמר "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה"

Therefore, when Israel wastes the Torah, the Holy One, blessed be He, collects from the guarantors. As it says, "My people are destroyed for lack of knowledge; because you are disgusted by knowledge, I will also be disgusted that you will not be a priest to Me; And you have forgotten the teaching of thy God, I also will forget thy children"
What is the meaning of "I also"? Said the Holy One blessed be He, Even I am pained by them that I cause them loss, that they recite daily Blessed be The Lord who is blessed for ever and ever"
That is "My son, if you pledged surety for your friend," So with Judah who was the guarantor of Binyamin. Therefore not one from all the tribes stood opposite Joseph, except for Judah as it says, "And Judah approached him,"

Miketz מקץ

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ט
(בראשית מג:יד) "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי"

and God Almighty give you mercy before the man, that he may release unto you your other brother and Benjamin. And as for me, if I be bereaved of my children, I am bereaved.'

ילמדנו רבינו: עד כמה תפלות חייב אדם להתפלל בכל יום?
כך שנו רבותינו: אין מתפללין יותר משלש תפלות שתקנו אבות העולם.

Our master should instruct: What is the upper limit of the prayers a person should pray every day?
This is what our masters taught: Do not pray more than the three prayers that were instituted by the patriarchs of the world.

אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט:כז) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוָד" ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו:ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה"

Abraham instituted the morning prayer as it says, "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before the Lord" and there is standing in the Bible except indicating prayer as it says, "Then stood up Phinehas, and wrought judgment, and so the plague was stayed."

יצחק תקן תפלת מנחה. שנאמר (בראשית כד:סג) "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב:א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְדֹוָד יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:

Isaac instituted the afternoon prayer. As it says, And Isaac went out to converse in the field at the eventide; and he lifted up his eyes, and saw, and, behold, there were camels coming." And there is no conversation except prayer as it says, "A Prayer of the afflicted, when he faints, and before the Lord he pours out his conversation."

יעקב תקן תפלת ערבית. שנאמר (בראשית כח:יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז:טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָך"

Jacob instituted the evening prayer. As it says, "And he engaged upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep" And there is no engagement except for prayer as it says, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to Me; for I will not hear thee"

ואף דניאל כתיב ביה (דניאל ו:יא) :וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה"
ולא פירש באיזה שעה.

And even Daniel wrote about prayer: "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime." But he did not specify the time.

עמד דוד ופירש (תהלים נה:יח) "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפלות ביום. ורבי יוחנן אמר ולואי יתפלל אדם והולך כל היום.

David arose and explicated "Evening, and morning, and at noon, will I complain, and moan; and He hath heard my voice." Therefore a person is not permitted to pray more than three times a day. And Rabbi Yochanan said if only a person would pray all day.

שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש; 'מהו להתפלל בכל שעה'?
אמר ליה, 'אסור'
אמר ליה, 'למה'?
אמר ליה, 'שלא ינהג קלות ראש בגבורה'.
לא קבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש?
השכים אצלו. אמר ליה, 'קירי ברא'
לאחר שעה נכנס אצלו אמר ליה "אמפורטור'.
ולאחר שעה אמר ליה, 'שלום עליך המלך'
אמר ליה, 'מה אתה מבזה במלכות?'
אמר ליה, 'ישמעו אזניך מה שפיך אומר. ומה אתה, שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה?!' שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה.

Antonius asked our the holy rabbi, Why do you not pray every hour?
He replied, it is forbidden.
He asked, why?
Rabbi Yehudah answered, to prevent levity when dealing with the Mighty.
He (Antonius) did not accept that answer. What did the Holy Rabbi do?
He got up next to him and said to him, "good day"
After an hour, he (Rabbi Yehudah) to him, Peace unto you, king.
He (Antonius) said to him, why do you belittle the kingdom?
He replied, your ears should hear what you say. And what are you, flesh and blodd, one who asks to your welfare every hour you determine to be belittling, the King of Kings, how much more so?! That one should not be a burden every hour.

רבי יוסי בר חלפתא אומר: 'עתים הם לתפלה. שנאמר (תהלים סט:יד) "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְדֹוָד עֵת רָצוֹן אֱלֹקִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" אימתי עת רצון?
בשעה שהצבור מתפללין. לפיכך, צריך אדם להשכים לתפלה שאין לך גדולה מן התפלה.
תדע, שהרי משה נגזר עליו שלא ליכנס לארץ ולא לראותה. ועל שהרבה בתפלה כתיב בו (דברים לד:א)
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְדֹוָד אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן"
וכן חזקיה נתפלל ובטלה הגזרה. ואף יעקב, כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם שנאמר "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים".

Rabbi Yose ben Halafta said, there are time for prayer. As it says, "But as for me, let my prayer be unto You, Lord, in an desirable time; God, in the abundance of Thy mercy, answer me with the truth of Thy salvation" When is the desirable time?
When the congregation is praying. Therefore a person whould rise to prayer, because there is nothing greater than prayer.
Know that it was decried on Moses that he would not enter the Land nor see the land. And on the basis that he increased in prayer, it says of him, "And Moses went up from the plains of Moab unto mount Nebo, to the top of Pisgah, that is over against Jericho. And the LORD showed him all the land, even Gilead as far as Dan"
And similarly Chizkiyahu the king prayed and the decree was annulled. And thus Jacob, when he sent his sons to Egypt, he prayed for them as it says " and God Almighty give you mercy"

Vayeishev וישב

My Musing
What dies it mean to be trustworthy? How can you prove that you are worthy of the title? The proof is in your actions when no one is looking. The proof is when you resist temptation when there is no one to impress. The midrash relates three examples of people who might be inclined to cheat or fall victim to their desires because there is no police force to enforce ethical behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ה
(בראשית לט:ז) "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי"

"And it came to pass after these things, that his master's wife cast her eyes upon Joseph; and she said: 'Lie with me.'"

ילמדנו רבינו: גדול שבנאמנים איזהו? כך שנו רבותינו, ג' נאמנים הן:
בעל הבית שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומות ומעשר, אין נאמן גדול מזה.
ועני שהפקידו פקדון אצלו ולא נחשד על הפקדון אין נאמן גדול מזה.
ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה.

Our master should teach us: Who is the great among the reliable ones? Thus taught our rabbis, three reliable ones are:
The master of the house who separates the tithes accordingly and is not suspect on malfeasance with regard to the offerings and tithes, there is no one more reliable than that person.
The indigent person who was given the object as collateral and is not suspect that he will use it for personal gain, there is no one more reliable than that person.
And a bachelor who dwells in town in the neighborhood frequented by ladies of the evening and does not sin, there is no one more reliable than he.

אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים שכתוב בהן (יחזקאל כג:כ) "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" והוא בן י"ז שנה ולא נחשד על העריות ביותר. שהיתה אדונתו עמו בבית, והיתה משדלתו בכל יום ויום בדברים, והיתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום. כלים שלבשה בשחרית לא לבשה אותם בחצי היום, ובחצי היום לא לבשה בין הערבים. כל כך למה? כדי ליתן עיניו בה.

You do not find a person more reliable than Joseph who was in Egypt that scripture relates to him " And she doted upon their concubines, whose flesh is as the flesh of donkeys, and whose stream is like the stream of horses". Joseph was 17 years old and was not suspect about sexual morass in the extreme. That his master's wife is home with him, and she would try him daily with many different tasks. She would change clothes three times every day. The outfit she wore at morning she would not wear at midday, and that which was worn at midday was not worn in the evening. Why so much effort? So that he would notice her.

אמרו רז"ל, פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף. מה עשתה אשת פוטיפר? נטלה אתרוגים ונתנה לכל אחת ואחת מהן ונתנה סכין לכל אחת ואחת וקראה ליוסף והעמידתו לפניהן. כיון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף היו חותכות את ידיהן. אמרה להן, ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו על אחת כמה וכמה?! ובכל יום ויום משדלתו בדברים ועמד ביצרו מנין ממה שקראו בענין "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו".

Said the rabbis: One time he Egyptian ladies gathered and came to see the beauty of Joseph. What did Potiphar's wife do? She gave each a citron and each one a knife and called to Joseph and stood him in front of them. Since they were so focused on staring at his beauty they were cutting their hands. She (Potiphar's wife) said to them, and you who are only here an hour are so affected, I who see him at every hour, how much more so am I affected. And each day she tried to ply him with words and stood in the way of his inclination and stood there with him in his need, from where, from the phrase " that his master's wife cast her eyes upon Joseph"
>

vayishlach וישלח

My musing
When is being respectful not advised?
The midrash makes note that the Torah ethic is to be respectful of authority. Yet Rabbi Yehudah bar Simone is clear that he takes Yaakov to task for being respectful to Esau.
Why?
It appears that Yaakov’s approach to Esau is not out of respect but fear. The midrash takes pains to illustrate how Yaakov was protected by the angels. Since Yaakov was so intimately protected by the angels, he did not need to fear.
The conclusion of the midrash lends a little more clarity. A righteous person is respectful and does not aggrandize themselves out of modesty. The evil person needs to aggrandize themselves and perhaps catering to this, by giving respect encourages the behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן ג
(בראשית לב:ה) "וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

And he commanded them, saying: 'Thus shall ye say unto my lord Esau: Thus saith thy servant Jacob: I have sojourned with Laban, and stayed until now.

רבי יהודה בר סימון פתח (משלי כה:כו) "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"
כמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּכמָקוֹר מָשְׁחָת כן צַדִּיק כש מָט לִפְנֵי רָשָׁע. "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו", יעקב קורא לעשו "אדֹנִי", למדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות. אמר רבי ישמעאל, ראה מה כתיב (שמות ו:יג)"וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" למדם לחלוק כבוד למלכות. וכן רבינו הקדוש היה כותב לאנטונינוס 'יהודה עבדך שואל בשלומך' לחלוק כבוד למלכות. וכך עשה יעקב שנאמר "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו"

Rabbi Yehudah bar Simon opened:” As a troubled brook, and a corrupted spring, a righteous man gives way before the wicked.”
Like a troubled brook and like a corrupted spring, so is a righteous man when he gives way to evil. “Thus say to my master Esau”, Jacob called Esau “my master”. The Torah teaches proper comportment to give respect to the kingdom. Said Rabbi Ishmael, see what is written, “And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, and gave them a charge unto the children of Israel, and unto Pharaoh king of Egypt, to bring the children of Israel out of the land of Egypt” taught them to be respectful to the king. And similarly, our holy master would sign to Antonius ‘Judah, your servant enquires to your peace” to give respect to the kingdom. And thusly did Jacob as it says, “say unto my lord Esau”

ויעקב היה ישן והקדוש ברוך הוא והמלאכים משמרין אותו שנאמר, (בראשית כח:יב) " וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ", וכתיב (בראשית כח:יג) "וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"
והוא היה משלח "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו",הוי אומר "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וגו'".

And Jacob was sleeping and The Holy One blessed be He and the angles were watching over him as it says, And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it.” And it is written “And, behold, the LORD stood beside him, and said: 'I am the LORD, the God of Abraham thy father, and the God of Isaac. The land whereon you lie, to thee will I give it, and to thy seed.”
And he would send them “say unto my lord Esau” hence that is a troubled brook.

ומהיכן היו המלאכים?
ראה מה כתיב למעלה (בראשית לב:ג) " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם 'מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה' וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם". מהו מחנים? שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי ארץ ישראל משמרין אותו ומלוין אותו. כיון שהגיעו לחוץ לארץ נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו. כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל. כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר, (בראשית לב:ב) "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלקִים". התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר "מַחֲנָיִם". מה עשה? שלח מהן בשליחותו. מיד הלכו וקדמו לעשו, ועשו עצמן כשני ראשי גייסות. פגעה בו כת ראשונה שהיו בה ד' כתות נפלו עליו הכוהו ושברוהו. אמר להם 'הניחוני שאני בן בנו של אברהם'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני בנו של יצחק שנעקד על גבי המזבח'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני אחיו של יעקב שבא מפדן ארם'
התחיל מבקש מהם ולומר להם 'יעקב אחי בא לכלל עשרים שנה ואני מבקש לראותו'. כיון שהזכיר להם יעקב הניחוהו. אמרו לו, 'אתה הוא אחיו של יעקב אוהבנו? הרי אנו מניחין אותך לכבודו ולאהבתו שאל לנו בשלומו'. כשפירש מהם כת ראשונה פגעה בו הכת השנייה ועשו בו כמו שעשתה הכת הראשונה וכן השלישית וכן הרביעית. ומנין? שכן עשו אומר ליעקב, (בראשית לג:ח) " וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי? וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".

And from where were the angels?
See what is written above “And Jacob said when he saw them: 'This is God's camp.' And he called the name of that place Mahanaim.” What is Machanayim? Two camps that at the time that Yaakov went to Aram Naharayim, the angels of the land of Israel were watching him and escorting him. When he arrived outside of Israel they left and others came and escorted him. . Now that he is returned, the angels of outside the land of Israel were escorting him until the border of Israel. When the angels of the land of Israel felt his presence, they went out to greet him as it says, “And Jacob went on his way, and the angels of God met him.” There were two camps next to Yaakov as it says “Machanyim”
What did he do? he sent them on a mission. They went as an advance to Esau, and made themselves into platoons. The first set approached Esau, as there were four sets, and proceeded to beat him. He said; leave me as I am a son of Abraham. They continued to beat him. He said ‘leave me as I am the son of Isaac who was bound on the altar. They continued to beat him and he said leave me be as I am the brother of Yaakov who comes from Padan Aram. He continued, my brother is coming after 20 years and I want to see him. Since he mentioned Jacob’s name, they left him o and told him to inquire about the health of Jacob. When the first set of angles left, the second came and did the same as the first. Then came the third sent and fourth set and they acted similarly.
From where do we know this, from what Esau said to Yaakov “And he said: 'what meanest thou by all this camp which I met?' And he said: 'To find favor in the sight of my lord”

כשהלכו המלאכים, מה עשה יעקב? אמר להם, 'שיאמרו לעשו (בראשית לב:ו) "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ", וכי לא היה לו אלא שור וחמור בלבד מן דורון שלו?!

When the angels left, what did Yaakov do? He said, they should say to Esau, And I have oxen, and asses and flocks, and men-servants and maid-servants; and I have sent to tell my lord, that I may find favor in thy sight.' But he did not have more than a bull and a donkey

אתה יודע מה היה אצלו? (בראשית לב:טו) "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". אלא שהצדיקים ממעטין את עצמן והרשעים מרוממים את עצמן שכן עשו אומר (בראשית לג:ט) "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" עליהן נאמר (משלי יג:ז) "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב"

What did he have? “two hundred she-goats and twenty he-goats, two hundred ewes and twenty rams” But the righteous minimize themselves in the eyes of others and the evil people aggrandize themselves in the eyes of others. As Esau says, “And Esau said: 'I have enough; my brother, let that which thou hast be thine.'” On this it says There is that pretends himself rich, yet hath nothing; there is that pretends himself poor, yet hath great wealth.”

Vayeitzei ויצא

My Musing
What is the significance of the angels?
The midrash before this selection relates the more popular idea that the angels represented the nations that will subjugate the Israelite nation. However, this selection explores the idea that the angels are assigned to us for protection as a dividend for our observance of mitzvoth.
The midrash ends with a different idea- that which Yaakov asked he received, except that the proof texts for God's response to Yaakov's request come ahead of his requests. Food for thought, about God answering our neds ahead of our requests.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ג
(בראשית כח:י) "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה "
"And Jacob went out from Beer-sheba, and went toward Haran"
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב" זה שאמר הכתוב (תהלים צא:יא) "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ"
אמר רבי מאיר:'עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצות הרבה מוסרין לו מלאכים הרבה, שנאמר ""כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" ולמה?
כדי לשומרו מן המזיקין. שנאמר, (תהלים צא:ז) "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ".
"And Jacob went out" This is what scripture says "For He will give His angels charge over thee, to keep thee in all thy ways"
Said Rabbi Meir, A person who does a commandment, one angel is assigned to him. If he does two commandments he is assigned two angels. If he does many commandments many angels are assigned to him, as is says, "For He will give His angels charge over thee, to keep thee in all thy ways" And why?
To guard him from the injurious forces that lurk. As it says, "A thousand will fall at thy side, and ten thousand at thy right hand; it shall not come nigh thee"
ומה הוא "יִפֹּל"?
משלימין לו כענין שנאמר (דברי הימים א,יב:כ) "וּמִמְּנַשֶּׁה נָפְלוּ עַל דָּוִיד בְּבֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה וְלֹא עֲזָרֻם כִּי בְעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר בְּרָאשֵׁינוּ יִפּוֹל אֶל אֲדֹנָיו שָׁאוּל"
What is meant by "will fall"?
It is repaid according to the event as it says, "Of Manasseh also there fell away some to David, when he came with the Philistines against Saul to battle, but they helped them not; for the lords of the Philistines upon advisement sent him away, saying: 'He will fall away to his master Saul to the jeopardy of our heads."

" וּרְבָבָה מִימִינֶךָ" ,אמר רבי יצחק, למה מן הימין רְבָבָה ומן השמאל אֶלֶף? לפי שהשמאל אינה צריכה מלאכים הרבה מפני ששמו של הקדוש ברוך הוא כתוב בתפילין ונתון בשמאל שנאמר (דברים ו:ח) "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"
"a myriad at your right", said Rabbi Yizchak, why from the right is a myriad and from the left a thousand? Because the left does not need many angles because the name of the Holy One Blessed be He is written on the tefilin that are laid on the left, as it says, "And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for frontlets between thine eyes.
אמר רבי אבהו בר חנינא, 'לא כתיב 'יהא מצדך' אלא "יִפֹּל". שמאל שאינה פשוטה במצות כמו הימין אינה מפלת אלא אלף מזיקין, אבל ימין שהיא
פשוטה במצות מפלת רבוא מזיקין, לכך כתיב "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ"
Said Rabbi Abahu ben Chanina, it does not say "will be from your side" rather "will fall" The left that is not as involved with commandments like the right side does not fell only one thousand injurious forces, while the right which is outstretched in doing commandments, can fell a myriad of injurious forces. Therefore it says, "for His angles which he will command to you"
"וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" זו אחד מארבע קפיצות שקפצה הארץ.
אחת בימי אברהם (בראשית יד:טו) "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק"
ואחת לאליעזר שנאמר (בראשית כד:מב)"וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר יְדֹוָד אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ"
ואחת בימי דוד שנאמר (תהלים ס:ב) "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף:
*וזאת "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע"
וכן דוד אומר (תהלים ס:ד) "הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה" מלמד שהקפיץ הקדוש ברןך הוא את הארץ ליואב ולאבישי ולצבא המלחמה.
*
"And he went towards Charan", this is one of the four jumps that jumped the land (and made the distance traveled shorter and faster)
One was in the time of Abraham when he battled the kings, one was for Eliezer when he went to find a wife for Isaac, one was in the time of David when Yoav vanquished Edom. And this one where Yaakov leaves Beer sheva.

(בראשית כח:כ) "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ"
"And Jacob vowed a vow, saying: 'If God will be with me, and will keep me in this way that I go, and will give me bread to eat, and raiment to put on",
אמר רבי ברכיה, בכל מה שתבע יעקב מן הקדוש ברוך הוא השיבו.
אמר "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי" השיבו (בראשית כח:טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ [וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָך]ְ:
אמר " וּשְׁמָרַנִי" השיבו "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ"
אמר (בראשית כח:כא) "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְדֹוָד לִי לֵאלֹקִים" השיבו "וַהֲשִׁבֹתִיךָ"
Said Rabbi Berachya, everything that Yaakov asked of the Holy One blessed be He, was answered.
He said, "If God will be with me" and God answered "I am with you"
He said, "And protect me" and God answered "And I will protect you in all that you walk"
He said "and return to my father's house in peace" and God answered, "I will return you"

אמר "וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל" ולא השיבו על הפרנסה. אמר הקדוש ברוך הוא, אם אני מבטיחו על הלחם מהו מבקש ממני עוד? לפיכך לא הבטיחו על הלחם. ורבנן אמרי, אף על הפרנסה השיבו. שנאמר, " כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ", ואין "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" אלא לחם, כמד"א (תהלים לז:כה) "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם"
He said , "and give me bread to eat" and he was not answered for a guarantee of livelihood. Said the Holy One blessed be He, If I promise him livelihood, what will he ask of me in the future? Therefore there was not promise of sustenance. The rabbis say, even on livelihood he was answered. As it says, 'For I will not elave you" and there is no instance of "leave" that does not mean bread (or sustenance) as it says, "I have been young, and now am old; yet have I not seen the righteous forsaken, nor his seed begging bread."

Tol'dot תולדת

My Musing
In the midrash Rabah on Breishit, it is taught that the reason for Abraham’s existence was only for the sake of Yaakov’s existence. There are many ways to interpret and indentify with that teaching. In this week’s selection, the midrash expands this thought to include the existence of the whole world.
But if we look at this midrash in a more universal, albeit particularistic way, there is a very powerful message for the descendants of Jacob. The proof text used for necessity of Yaakov’s existence can be extended to his later generations. But that means that we, the progeny of Yaakov must keep the world in existence.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ב
(בראשית פרק כה:יט) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

And these are the generations of Isaac, Abraham's son: Abraham begot Isaac.

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק"
זה שאמר הכתוב (משלי כג:כד) "<גול> גִּיל <יגול> יָגִיל אֲבִי צַדִּיק <יולד> וְיוֹלֵד חָכָם <וישמח> יִשְׂמַח בּוֹ"
כנגד מי אמרו שלמה?
לא אמרו אלא כנגד יצחק, שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים; שמים וארץ, חמה ולבנה, כוכבים ומזלות. ומפני מה היו שמחים? שאלמלא לא נברא יצחק לא היה העולם מתקיים. שנאמר, (ירמיהו לג:כה) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי", ואין בריתי אלא יצחק שנאמר (בראשית יז:כא) " וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת"

"And these are the generations of Isaac"
This is what the scripture said "The father of the righteous will greatly rejoice; and he that begot a wise child will have joy of him."
Who was Solomon [King Solomon is the traditional author of Proverbs] referring to?
It was not said except as referring to Isaac, that at the moment Isaac was born, all rejoiced; heaven and earth, sun and moon, stars and constellations. Why were they happy? Were it to be that Isaac had not been created the world would not exist. As it says, "Thus says the Lord, If My covenant be not with day and night, if I have not appointed the ordinances of heaven and earth". And there is no covenant other than Isaac as it says, "And My covenant will I establish with Isaac, whom Sarah shall bear unto thee at this set time in the next year.'

Chayei Sarah חיי שרה

My Musing
Is it possible to be snide but respectful? Most people would say no, but it is interesting how the midrash uses the statement of Sarah, which at first blush is either neutral or somewhat cheeky, as an example of how she was a noble woman and supported him and let him achieve greatness. Could the author of the midrash not have found another example of where Sarah treated Abraham with respect?
Perhaps the midrash is trying to teach us the value of respect for others, even when you are being curt or snide.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ב
(בראשית פרק כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"

"And Abraham was old, come with days; and the Lord blessed Abraham in all."

אמר רבי יהושע בר נחמני, 'מפני ארבעה דברים הזקנה קופצת על אדם; מפני היראה, ומפני כעס בנים, ומפני אשה רעה, ומפני המלחמות.'

Rabbi Yehoshua the son of Rabbi Nachmeini said, four things cause old age to spring upon a person; from fear and awe, from the anger caused by children, from an evil wife, and from war.

מפני היראה, מדוד דכתיב (דברי הימים א, כא:ל) "וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹקִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְדֹוָד" מה כתיב אחריו (דברי הימים א,כג:א) "וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל"

Because of awesome fear, we learn from David, as it is written, "But David could not go before it (the sanctuary) to inquire of God; for he was terrified because of the sword of the angel of the Lord". What is written following? "Now David was old and satisfied of days; and he made Solomon his son king over Israel."

מפני כעס בנים, מעלי דכתיב (שמואל א,ב:כב) "וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

From the anger at one’s children, we learn from Eili (the kohen at the time that Samuel is raised as a nazir and becomes a prophet) as it is written, "Now Eli was very old; and he heard all that his sons did unto all Israel, and how that they lay with the women that did service at the door of the tent of meeting."

מפני המלחמות, מיהושע שלאחר שעשה מלחמות עם שלשים ואחד מלכים מה כתיב בו (יהושע כג:א) "וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵנִיחַ יְדֹוָד לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"

From war, we learn from Joshua, that after he did battle with 31 kings, what is written about him? “And it came to pass after many days, when the Lord had given rest unto Israel from all their enemies round about, and Joshua was old and well in years”

ומפני אשה רעה, דכתיב (מלכים א,יא:ד) "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְדֹוָד אֱלֹקָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו"

And from an evil wife, as it is written, "For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods; and his heart was not whole with the Lord his God, as the heart of David his father."

אבל אברהם אשתו מכבדתו וקוראתו אדני שנאמר (בראשית יח:יב) "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן" ועליה נאמר (משלי יב:ד) "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה" לפיכך כתיב ביה " וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל".

But Abraham, his wife honored him and called him “my lord” as it says, “And Sarah laughed to herself, saying: 'After I am finished shall I conceive, my lord being old?” On her it says, “A noble wife is the crown of her husband, and like rottenness in his bones is one who acts shamefully.”

Vayera וירא

My Musing
This week’s midrash focuses on two points. One is that the relationship between God and Abraham was so unique that God could stand in Abraham’s presence (so to speak). The other is that it is not above God to come down and care about the inhabitants of this world below Him.
I see these two points as effluent from the same idea- God is so secure in his Majesty that He does not need to stand on ceremony. The less secure a person is, the more they need to find security in the pomp and circumstance. Therefore it is not beneath Him to be intimately concerned about our welfare and struggles. Hence he appears to Abraham, and according to the pshat, literal meaning of the text, Abraham did not have to be in a trance to communicate with God (Moshe is still unique in that Moshe’s time with God was ‘face to face’).

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן ב
(בראשית יח:א,ב) "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה "

“And the Lord appeared to him by Elonei Mamre, and he was sitting by the tent opening in the heat of the day; And he lifted up his eyes and looked, and, behold, three men stood over him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth

,
רבי ברכיה בשם רבי לוי פתח (תהלים יח:לו)"וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי"
כיון שנגלה עליו היה הקדוש ברוך הוא עומד ואברהם יושב. שנאמר," וְהוּא יֹשֵׁב". אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אל תתמה, שאף לבניך אני עושה כן כשיהיו יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואני נצב עליהם. שנאמר, (תהלים פב:א) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵ-ל בְּקֶרֶב אֱלקִים יִשְׁפֹּט"

Rabbi Berachya in the name of Rabbbi Levi opened: You have given me Your shield of salvation, and Your right hand has fed me; and Your modesty has made me great. Since He revealed Himself to him, The Holy One, blessed be He, stood and Abraham sat. As it says, “And he was sitting”. Said to him, the Holy One, blessed be He, ‘do not be surprised, for even to your children I will do this, when they will be sitting in the synagogues and study halls, and I will stand over them.’ As it says, “A Psalm of Asaph. God stands in the congregation of God; in the midst of the judges He judges”

בנוהג שבעולם, כשהתלמיד חולה והרב הולך לבקרו, התלמידים מהלכין תחלה ואומרים שליחות הרב לביתו של חולה, לומר שהרב מבקש לבקרו. והקדוש ברוך הוא אינו כן. כשמל אברהם, והיה מצטער מן המילה, אמר למלאכים לילך לבקרו, עד שהמלאכים הולכין קדמן הקדוש ברוך הוא שנאמר, "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד" ואחר כך "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא".יש עניו גדול מזה?!

It is the custom of the world that when a student is sick and the master goes to visit him, the students go first and say that they are visiting as emissaries of the master. But the Holy One, blessed be He, is not like this. When Abraham was circumcised, and he was in pain from the circumcision, He said to the angels to visit him, until the angles went, the Holy One, blessed be He, pre-empted them as it says “And the Lord appeared to him” and afterwards it says, “And he lifted up his eyes and looked”- is there humbleness greater than this?!

אמרו רבותינו בשם ר' אליעזר בן פדת, בשבעה מקומות השוה הקדוש ברוך הוא עצמו עם הבריות הנמוכין. שנאמר, (דברים י:יז) "כִּי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם, הוּא אֱלֹקֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵ-ל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד"
מה כתיב אחריו? (דברים י:יח) "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה:

The rabbis said in the name of Rabbi Elazr ben Pedat, in seven places the Holy One, blessed be He, equated himself with the lower creations. As it says, “For the Lord your God, He is God of gods, and Lord of lords, the great God, the mighty, and the awful, who regards not persons, nor takes bribe.”
What is written after? “He makes justice for the orphan and widow, and loves the stranger, in giving him food and dress.”

ואומר, (ישעיהו נז:טו) "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים:

And it says, “Because thus says the High and Lofty One that inhabits eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place, with him also that is of a contrite and humble spirit, to revive the spirit of the humble, and to revive the heart of the contrite ones.”

ואומר, (ישעיהו סו:א-ב) " כֹּה אָמַר יְדֹוָד הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְדֹוָד" וכתיב, "וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי"

And it says, “Thus says the Lord: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that you may build for Me? And where is the place that may be My resting-place? For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, says the Lord” and it is written, “but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembles at My word.”

ואומר, (תהלים י: טז-יז) "יְדֹוָד מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצו" מה כתיב אחריו? "תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְדֹוָד תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ"

And it says, The Lord is King for ever and ever; the nations are perished out of His land.” What is written following? “You have heard the desire of the humble, Lord: You will direct their heart, You will cause Your ear to listen”

ואומר, (תהלים סח:ה- ו) "שִׁירוּ לֵאלֹקִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּי-ָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו" מה כתיב אחריו? "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹקִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ"

And it says, “Sing unto God, sing praises to His name; extol Him that rides upon the skies, whose name is the Lord; and exult before Him” What is written following? “A father of the fatherless, and a judge of the widows, is God in His holy habitation”

ואומר, (תהלים קמו:ז- ט) "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְדֹוָד מַתִּיר אֲסוּרִים.יְדֹוָד פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְדֹוָד זֹקֵף כְּפוּפִים, יְדֹוָד אֹהֵב צַדִּיקִים" ואומר, "יְדֹוָד שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת"

And it says, “Who executes justice for the oppressed; who gives bread to the hungry. The Lord releases the prisoners; The Lord opens the eyes of the blind; the Lord raises up them that are bowed down; the Lord loves the righteous; and it says, “The Lord preserves the strangers; He upholds the fatherless and the widow; but the way of the wicked He makes crooked.”

כיון שמל אברהם נגלה עליו הקדוש ברוך הוא בכבודו לבקרו שנאמר, "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד"

Since Abraham circumcised himself, The Holy One, blessed be He, revealed himself to him in His honor, to visit him as it says, “And the Lord appeared to him”

רבי יצחק נפחא פתח (שמות כ:כ) "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ {ואומר} בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"

Rabbi Yitzchak Napha opened: “An altar of earth you should make to Me, and shall sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings, thy sheep, and your oxen; {and it says}in every place where I cause My name to be mentioned I will come to you and bless you.

אמר הקדוש ברוך הוא, 'ומה מי שהיה זובח עולה או שלמים אני נגלה עליו לברכו, אברהם שזבח את עצמו לפני על אחת כמה וכמה?! לכך נאמר "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד".
אמר רבי אחא, בא וראה שנתן הקדוש ברוך הוא כח באברהם. שביום שמל את עצמו מל ישמעאל ואת כל אנשי ביתו והיה הדם מנטף. וכמה היו ילידי ביתו? שי"ח (318) מקנת כספו על אחת כמה וכמה! שנאמר, (בראשית יז:כג) "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם {וכתיב} בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלקִים"

Said the Holy One, blessed be He, ‘And what, he who offered the consumed sacrifice or the peace offering I will reveal myself to bless him, Abraham, who sacrificed himself before me how much more so?! Therefore it says, “And the Lord appeared to him”.
Said Rabi Aha, come and see that the Holy One blessed be He, gave Abraham strength. On the day that he circumcised himself, he also circumcised Ishmael, and all the members of his household and the blood was dripping. And how many were those born to his household? 318. Those acquired by him how much more so. As it says, “And Abraham took Ishmael his son, and all that were born in his house, and all that were bought with his money, every male among the men of Abraham's house, and circumcised the flesh of their foreskin in the selfsame day, as God had said unto him.”

עד שהעמיד אברהם מן הערלות גבעה ונהר של דם יוצא מביתו. ואמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, 'בואו ונבקר את החולה', אמרו לו רבונו של עולם, מה אנוש ותדעהו בן אדם ותחשבהו? אתה הולך למקום הטנופת למקום של דם ושל שקץ וסריות!'
אמר להם, חייכם! ערב עלי אותו דם של ערלות ממור ולבונה.
וכן שלמה אומר (שיר השירים ד:ו) "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה:

So many that Abraham was able to pile a mound of the foreskins and the blood flowed like a rivulet from his house. And the Holy One, blessed be He, said to the ministering angels, ‘come, let us visit the sick’. They said to Him, Master of the Universe, what is man that you should know him, and the son of man that you should hold him in high esteem? You are going to the place of filth, to a place of blood and defilement?!’
He said to them, On your lives!, the blood of the foreskins is sweeter to me than the myrrh and the frankincense of the sacrifices.
And thus Solomon said, “Until the day breathe, and the shadows flee away, I will get me to the mountain of myrrh, and to the hill of frankincense.”

זה אברהם שנקרא מור שנאמר, (תהלים מה:ט) "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ:

That refers to Abraham, who is referred to as myrrh, as it says, “Myrrh, and aloes, and cassia are all thy garments; out of ivory palaces stringed instruments have made thee glad.”

My Musing

What is the motivation of both God and Abraham in issuing and fulfilling the first of the ten trials, seems to be the underlying thought to this week's midrash.

This test is called the test within a test by the midrash, denoting its extreme need for obedience to the true Commander in Chief. Not only is Abraham asked to leave his homeland, and all he has, he is also asked to leave without a final destination.

As part of understanding the motivation of God for doing this, the midrash compares Abraham to a bottle of perfume that is left in a cemetery. Leaving the negative allusion to the gentile population aside, this indicates that Abraham was unappreciated where he lived and it was God who wanted him to be appreciated.

In what seems to be a later addition to the midrash, a reward is implied within the very language of lech lecha. It is based on gematria, the numerical equivalence of the letters and segueing along that line of thought is the text for the teaching that Abraham came to God at the tender age of three.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן ג
(בראשית יב:א,ב)" וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה "

"And the Lord said unto Abram: 'Leave from your country, and from your birthplace, and from your father's house, to the land that I will show thee. And I will make you a great nation, and I will bless you, and make your name great; and you will be a blessing."

זה שאמר הכתוב (תהלים מה:יא,יב) "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לו"ֹ
"שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ" זה אברהם. "וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ" זו עבודת כוכבים ומזלות.
ואומר (ירמיהו ב:כז) "אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ <ילדתני> יְלִדְתָּנוּ, כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ"

This is what scripture says: 'Hearken, O daughter, and consider, and incline your ear; forget also your own people, and your father's house; So shall the king desire your beauty; for he is your lord; and do homage unto him"
'Hearken, O daughter, and consider, and incline your ear;’ this refers to Abraham. “forget also your own people, and your father's house” refers to the worship of the stars and the zodiacs. And it says Who say to a stock: 'Thou art my father', and to a stone: 'Thou hast brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: 'Arise, and save us.'

"וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ", זה מלך מלכי המלכים והוא חפץ לייפותו בעולם הזה ולעולם הבא.
"כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לו"
אמר רבי אבין משל לצלוחית של פלייטון הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה.
מה עשה? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעה ריחה בעולם. כך היה אברהם דר בתוך עובדי כוכבים ומזלות. אמר לו הקדוש ברוך הוא "לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ" ואני אודיע טבעך בעולם.

“So shall the king desire your beauty” this is the King of Kings and he desires to beautify him in this world and the next.
“for he is your lord; and do homage unto him"
Rabbi Avin said, this is similar to a bottle of perfume that is set in the cemetery and therefore no one could know how good it smelled. So he took the plate and carried it from place to place to make known its aroma to the world. Similarly this was Abraham. He lived among the gentiles. Then God said 'Leave from your country”, and I will make known your good nature to the world.

"לֶךְ לְךָ"
מהו לך לך? ל' שלשים כ' עשרים, הרי עולה בגימטריא ק', רמז לו כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר. הדא הוא דכתיב (בראשית כא:ה) "וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ"

What is “lech lecha”? The letter lamed equals 30 and the letter caf equals 20. That gives two times fifty, which equals 100.This is an allusion to Abraham being 100 when he has a son. This is what is written, “And Abraham was a hundred years old, when his son Isaac was born unto him”

ורבי לוי אומר, נסיון הראשון כנסיון האחרון. נסיון הראשון ב "לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ" נסיון האחרון ב(בראשית כב:ב) "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה."
אמר רבי חנינא, בא וראה חיבתו של אברהם לפני בוראו. שבן שלש שנים הכיר בוראו שנאמר (בראשית כו:ה) "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"
ע' שבעים, ק' מאה, ב' שנים, הרי מאה שבעים ושנים. וכל ימיו של אברהם קע"ה. הא למדת שבן ג' שנים הכיר את בוראו.

Rabbi Levi said, the first (of ten) test was like the last (of the ten) test. The first test was with

the language of “lech lecha” and the last one was also with the language of “lech lecha”

Rabbi Chanina said, come and see the closeness of Abraham before his Creator. That he was three years ald when he recognized God as the creator. As it says, “EKEV because that Abraham hearkened to My voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My laws.'
The letter ayin of the word Ekev equals 70, the letter kuf of the word Ekev equals 100, and the letter bet of the word Ekev equals 2. That adds to 172. We know that Abraham lived to be 175. This leaves three years without devotion to God.

" אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
לא אמר ליה 'למקום פלוני'. זו נסיון בתוך נסיון. יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך. מה עשה? נטל את כליו ואת אשתו (בראשית יב:ד) "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְדֹוָד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן"

“To the land that I will show thee”
It did not say to a specific place, (but to where I will show you), this is a test within a test. There are people who walk not knowing where they are going. What does he do? He picked up his possessions and his wife “And Abram went, as the Lord had spoken unto him; and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran.

" וְאֶעֶשְׂךָ"
אין כתיב ואשימך אלא " וְאֶעֶשְׂךָ". אמר לו 'אותך, אני בורא בריה חדשה' כענין שנאמר(בראשית א:ז)
וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
(בראשית א:טז)וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:

“And I will make you”
“And I will put you” is not written, rather, I will make you. God said, you- I will make a new creature. As it says “And God made the firmament, and divided the waters which were under the firmament from the waters which were above the firmament; and it was so.”
And God made the two great lights: the greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night; and the stars.

אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, אימתי עשה הקדוש ברוך הוא אברהם לגוי גדול? משקבלו ישראל את התורה, שכן משה אמר להם (דברים ד:ח) "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם"

Rabbi Pinchas HaCohen, some of Chama said, When did The Holy One, Blessed be He, make him to be a large nation? From the moment that Israel accepted the Torah. As Moshe said to them, “And what great nation is there, that hath statutes and ordinances so righteous as all this law, which I set before you this day?”

NOAH נח

Dedicated to the memory of Dov's (a"h) Grandfather - אבבא יוסף בן שלום יהודה

on his yahrtzeit - ה' מרחשון

My Musing
In last week’s parsha, after we learn of the punishment that is incurred by Adam and Chava for eating of the forbidden fruit, we learn that the first to fall victim to man's new mundane status is their own son Hevel. Now that humanity is mortal, what are the risks associated with populating the new world? Implicit in the discussion of the teaching of the three mitzvoth that were assumed by women, the midrash takes us back to the sin of Adam and Chava in Gan Ededn.
This midrash is placed here at the beginning of Noah and not at the point where Adam and Chava are exiled from the Garden in Breishit because, I believe, Noah is the "new Adam". As he will emerge from the ark, he will need to fulfill man's destiny and deal with enigmas and inherent contradictions. He will also have to account or atone for the sin that caused the exile from Gan Eden. One of the enigmas of humanity's life on Earth is that there are paradoxes. A woman can die while she is bringing a new life to the world.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן א
ילמדנו רבינו:
על כמה עבירות נשים מתות בשעת לדתן?
כך שנו רבותינו. על שלשה וכו'*.ושלשתן מן התורה:

Our Rabbi should teach:
How many transgressions cause women to die in childbirth? This our rabbis taught. There are three transgressions that cause women to die in childbirth and they are being careful during the menses, separating the challah portion from dough, and lighting the Shabbat candles. And the three are from the Torah.

נדה דכתיב (ויקרא טו:כה) "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל
יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא"

The menses as it is written: And if a woman have an issue of her blood many days not in the time of her impurity, or if she have an issue beyond the time of her impurity; all the days of the issue of her uncleanness she shall be as in the days of her impurity: she is unclean.

חלה (במדבר טו:כ) "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ"

“Separating the portion of dough of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart.”

הדלקת הנר דכתיב (ישעיהו נח:יג) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג
לִקְדוֹשׁ יְדֹוָד מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" זו הדלקת הנר בשבת.

Lighting the Shabbat candles as it is written: "If thou turn away thy foot because of the sabbath, from pursuing thy business on My holy day; and call the sabbath a delight, and the holy of the Lord honorable; and you will honor it, not doing your ways, nor pursuing your business, nor speaking thereof; “And call the Shabbat a delight”, that is kindling the Shabbat lights.

ואם תאמר לישב בחשך, אין זה עונג שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך שנאמר (איוב י:כב) "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל"
And if you want to say sit in the dark. That is not enjoyment, that those condemned to purgatory are judged only in the dark as it says "A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.”

ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו
אמר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת. וכתיב בחוה (בראשית ג:ו) "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל"

And what did the women see that they should take upon these three commandments?
The Holy One, blessed be He, said to the primal man, you are the beginning of my creation, and was commanded about the tree of knowledge. And is is written with Chava, “And when the woman saw that the tree was good for food, and that it was a delight to the eyes, and that the tree was to be desired to make one wise, she took of the fruit thereof, and did eat; and she gave also unto her husband with her, and he did eat.”

וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו. וכתיב בתורה (בראשית ט:ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" תשפוך דמה ותשמור נדתה כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.

She caused Adam lose his immortality and spilled his blood. And it written in the Torah,
Whoso sheds a man's blood, by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man.” She will spill blood and guard her menstrual status so that it is redemptive for her on the blood of the first man that was spilt.

מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דאמר רבי יוסי בן דוסמקא [נ"א קצרתא]: כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במיםואחר כך היא מגבהת חלתה, כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב (בראשית ב:ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
ואחר כך (בראשית ב:ז) "וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"

From where do we know that the women took upon themselves the commandment to separate the challah potion? She created an impurity in the beginning (a play on the word challah) of the world, as Rabbi Yosi ben Duskema said, just as she works her dough with water and then she lets it rise, so the Holy One blessed be He did to the primal man as it is written but there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground. And after Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.

הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם דכתיב (משלי כ:כז) "נֵר יְדֹוָד נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"

From where do we learn the Kindling of the shabbat lights? She extinguished the light of mankind (removing immortality) as it is written “The spirit of man is the lamp of the Lord, searching all the inward parts.”

*משנה מסכת שבת פרק ב משנה ו
על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר:

My Musing

The midrash seems very upfront. Perhaps we can title it with apologies to Milton, Paradise Lost. The actions of mankind have repercussions way down the line. It wasn't just Adam who lost these gifts, it was all of makind. And we wait until the return of the great days to have those qualities returned.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ו

(בראשית פרק ב:ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדֹוָד אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"

“These are the derivatives of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the Lord God made earth and heaven.”

אמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן, כל תולדת שבתורה חסרי וא"ו, חוץ מזה ואחרן (רות פרק ד:יח) " וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן", ששניהם מלאין.

Rabbi Berachia and Rabbi Chalbo said in the name of Rabbi Samuel ben Nachman, all the occurrences of the word Toldot are written in the contracted form, missing the vav except for this one and the last which is “Now these are the derivatives of Peretz: Peretz begot Hezron”

אמר רבי יודא הלוי בר שלום, וא"ו זו כנגד ששה דברים שחיסר הקדוש ברוך הוא מאדם הראשון לאחר שחטא, ואלו הן: זיו פניו, וקומתו, וחייו, ופירות הארץ, ונטרד מגן עדן, וחמה ולבנה.

Rabbi Yudah the levi the son of Shalom said, the missing vav represents the six things that Adam forfeited when he sinned, and they are: The shining countenance of God, his erect posture, his eternal life, the fruit of the land, was removed from the Garden of Eden, the sun and the moon.

זיו פניו מנין? דכתיב (איוב יד:כ) "תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ"

From where do we know that loss of the Divine countenance? As it is written “You prevail for ever against him, and he passes, You change his countenance, and send him away”

קומתו מנין? דכתיב (תהלים קלט:ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה"

From where do we know that he lost his erect posture? As it is written, “You hemmed me in behind and in front , and laid Your hand upon me”

חייו מנין? דאלו זכה היה חי וקים לעולם.

From where do we know that he lost his eternal life? For if he had not lost it, he would live and exist forever.

פירות הארץ, דכתיב (בראשית ג:יז) " וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"

Fruit of the land? As it is written, “And He said to Adam: 'Because you listened to the voice of your wife, and eaten of the tree, of which I commanded you, saying: You shall not eat of it; cursed is the ground for thy sake; in toil shall you eat of it all the days of thy life”

ונטרד מגן עדן, שנאמר (בראשית ג:כד) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים"

And he was removed from the Garden of Eden, as it says, “So He drove out the man; and He placed at the east of the garden of Eden the cherubim, and the flaming sword which turned every way, to keep the way to the tree of life”

וחמה ולבנה מנין? דכתיב (ישעיהו יג:י) "כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ"

From where do we know that Adam lost the sun and the moon? As it is written, “For the stars of heaven and the constellations thereof shall not give their light; the sun shall be darkened in his going forth, and the moon shall not cause her light to shine”

ולעתיד, הקדוש ברוך הוא מחזירם.
זיו פניו מנין? דכתיב (ישעיהו סא:ט) "וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְדֹוָד"

And in the future the Holy One, blessed be He, returns them.
From where do we know He will return the shining countenance? As it is written, “And their seed will be known among the nations, and their offspring among the peoples; all that see them shall acknowledge them, that they are the seed which the Lord has blessed”

קומתו מנין? דכתיב (ויקרא כו:יג) "אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת", שיהא כל אחד ואחד מישראל גבה קומה מאה אמות. רבי שמעון בן יוסי אומר ר'(200) אמה, כל קומה מאה קוממיות מאתים.

From where do we know that He returns the erect stature? I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, that you should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright” That each Israelite will stand erect 100 cubits. Rabbi Shimon ben Yosi says 200 cubits. Komah is singular, the word in the verse is plural so it should be at least twice as much.

וחייו מניין? דכתיב (ישעיהו סה:כב)"לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי"

Where do we know that eternal life will be returned? As it is written, “They shall not build, and another inhabit, they shall not plant, and another eat; for as the days of a tree shall be the days of My people will enjoy the work of their hands, my chosen ones”

ופירות הארץ מנין? דכתיב (יחזקאל מז:יב) "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים <והיו> וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" מהו? שכל חדש וחדש יבכר בכורים חדשים. לא כבכורי חדש, זה בכורי חדש אחר אלא מחדש

And from where do we know that the fruit of the land will be returned? As it is written, “And by the river upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for food, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail; it shall bring forth new fruit every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary; and the fruit thereof shall be for food, and the leaf thereof for healing” What is this? That every month there will be new first fruits, not that there will be new first fruits but first fruits anew.

גן עדן מנין? שנאמר (הושע יד:ח) "יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן"

From where do we know that the Garden of Eden will be returned? As it says, “They that dwell under His shadow shall again make corn to grow, and shall blossom as the vine; the scent thereof shall be as the wine of Lebanon”

חמה ולבנה מנין? דכתיב (ישעיהו ל:כו) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְדֹוָד אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" וכתיב (שופטים ה:לא) "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְדֹוָד וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה"

From where do we know that the Sun and the moon will be returned? As it is written, “Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days, in the day that the Lord binds up the bruise of His people, and heals the stricken of their wound”
And it is written, So perish all Your enemies, O Lord; but they that love Him be as the sun when he goes forth in his might. And the land had rest forty years”

ומתרגמינן ורחמוהי צדיקיא יהון עתידין לאנהרה כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא כמיפק שמשא בגבוריה. אימתי? (ישעיהו ל:כו) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְדֹוָד אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" מחץ מכתו של עולם ירפא.

My Musing
The Midrash entertains a potential contradiction between verse from Isaiah and Psalms about approaching God. Isaiah says, as we read on fast days, to approach when God is close, David in Psalms says to approach God at all times.
More than simply saying that each individual has a unique way to approach God, the midrash is trying to teach that how we approach God is dependent on our life story.

I hope to post the second part of the midrash in time for Yom Kippur

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ד
(דברים לב:ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלו,ֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"

The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice; a God of faithfulness and without iniquity, just and right is He.

ישעיה אמר (ישעיהו נה:ו) "דִּרְשׁוּ יְדֹוָד בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"

Isaiah said “Seek ye the Lord while He may be found, call ye upon Him while He is near”

ודוד (דברי הימים א,טז:יא) דִּרְשׁוּ יְדֹוָד וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד"

Seek ye the Lord and His strength; seek His face continually.

למה אמר "בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד"?
ללמדך שהקדוש ברוך הוא, יתברך שמו, פעמים נראה ופעמים אינו נראה, פעמים שומע ופעמים אינו רוצה לשמוע. פעמים עונה ופעמים אינו עונה, פעמים נדרש ופעמים אינו נדרש, פעמים מצוי ופעמים אינו מצוי, פעמים קרוב ופעמים אינו קרוב.

Why did he say “seek His face continually”?
To teach you that the Holy One, blessed be He, blessed be His name, at times appears and at times does not appear. At times hears and at times does not want to hear. At times answers and at times Does not answer. At times is sought out and at times is not sought out. At times He is found and at times He is not, at times He is close and at times He is not close.

כיצד נראה למשה? שנאמר (שמות לג:יא) "וְדִבֶּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" חזר ונעלם ממנו כשאמר לו (שמות לג:יח) "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ"

How did He appear to Moshe? As it says, “And the Lord spoke to Moses face to face, as a man speaks to his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.”

וכן נראה לישראל בסיני שנאמר (שמות כד:י) "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
ואומר (שמות כד:יז) "וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְדֹוָד, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

And so He appeared to the Israelites, as it says, and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.” And it says “And the appearance of the glory of the Lord was like devouring fire on the top of the mount in the eyes of the children of Israel.

חזר ונעלם מהם שנאמר (דברים ד:טו)"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"
ואומר(דברים ד:יב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל"
וכשהיו ישראל במצרים בשעבוד פרך (שמות ב:כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב"

He returned and disappeared from them as it says, “Therefore take good heed unto yourselves—because you saw no manner of form on the day that the Lord spoke unto you in Horeb out of the midst of the fire” and it says “And the Lord spoke unto you out of the midst of the fire; you heard the voice of words, but you saw no form; only a voice” And when the Israelites were in Egypt under hard labor “And the Lord spoke unto you out of the midst of the fire; you heard the voice of words, but you saw no form; only a voice”

כיון שחטאו (דברים א:מה) "וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְדֹוָד וְלֹא שָׁמַע יְדֹוָד בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם"

Once they sinned “And ye returned and wept before the Lord; but the Lord hearkened not to your voice, nor gave ear unto you.”

ענה לשמואל במצפה שנאמר (שמואל א, ז:ט) "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד <ויעלה> וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַידֹוָד וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְדֹוָד בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְדֹוָד"
חזר ולא ענהו שנאמר (שמואל א,טז:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ"

God answered Samuel in Mitzpeh as it says “And Samuel took a sucking lamb, and offered it for a whole burnt-offering unto the Lord; and Samuel cried unto the Lord for Israel; and the Lord answered him.”
Another time God did not answer him as it says, “And the Lord said unto Samuel: 'How long will you mourn for Saul, seeing I have rejected him from being king over Israel? Fill your horn with oil, and go, I will send thee to Jesse the Bethlehemite; for I have provided Me a king among his sons.'”

ענה לדוד ואמר (תהלים לד:ה) "דָּרַשְׁתִּי אֶת יְדֹוָד וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי"
חזר ולא ענהו שנאמר (שמואל ב, יב:טז) "וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹקִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה" דכתיב (שמואל ב, יב:יד) "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְדֹוָד בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת"

He answered David and said “I sought the Lord, and He answered me, and delivered me from all my fears”
Again and David was not answered “David therefore besought God for the child; and David fasted, and as often as he went in, he lay all night upon the earth.” As it is written “Howbeit, because by this deed thou hast greatly blasphemed the enemies of the Lord, the child also that is born to you shall surely die.'”

ובזמן שישראל עושין תשובה מצוי להם שנאמר (דברים ד:כט) "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
ואם לא עשו תשובה (הושע ה:ו) "בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְדֹוָד וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם"

And when Israel repents God is found with them as it says “And you will seek the Lord your God from there, and you will find Him, if you search after Him with all your heart and with all your soul.”
And if they do not repent “With their flocks and with their herds they will go to seek the Lord, but they will not find Him; He has drawn Himself away from them.”

ראש השנה Rosh Hashanah

My Musing
In honor of the upcoming Chag, Rosh Hashanah, we will look at an excerpt from the midrash Tanhuma. What really is the purpose of the shofar. What is its power?
The midrash seems to say that the shofar connects us to the mesirat nefesh of Abraham and Isaac and if we focus on the ram being essential to the end of the narrative, then the ram takes us even further. To the brit ben habetarim; to matan torah, setting the stage for a full return to God.

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מו
רבונו של עולם, אתמול אמרת "כי ביצחק יקרא לך זרע", ועכשיו אתה אומר "והעלהו שם לעולה". וכבשתי יצרי ולא השבתיך. אף אתה, כשיהיו בניו של יצחק חוטאים לפניך ונכנסים לצרה, זכור להם עקדת יצחק אביהם וסלח להם ופדה אותם מצרותם.
אמר להם הקדוש ברוך הוא, אמרת שלך, אף אני אומר שלי.

Abraham approaches God and says, Master of the Universe, yesterday you told me that from Isaac will be my children. And now you tell me offer him for a sacrifice! I conquered my will and I did not answer you. Similarly, You, when the children of Isaac are sinning in your presence and are suffering, You recall for them the Akeida of Isaac their father and forgive them and redeem them from their suffering.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, עתידין בניך להיות חוטאין לפני, ולדין אותם בראש השנה. אלא אם מבקשים הם שאהיה סולח להם, יהיו תוקעים לפני בו ביום בשופר.

The Holy One Blessed be He, said to him, you have said your piece, now I will say mine. In the future your children will sin in my presence and I will judge them on Rosh Hashanah. But if they beseech me to forgive them, they should blow the shofar on that day.

אמר לו אברהם, ומהו שופר?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין אתה יודע?
אמר לו, "לאו"
אמר לו, חזור לאחוריך וראה, מיד (בראשית כב:יג) "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנו"
אין אומר כאן אלא בקרניו.
אמר להם, יהו תוקעין לפני בקרן הזה ואני סולח לעונותיהם. באותה שעה נתן שבח והודיה לפני הקב"ה

Abraham asked, "what is a shofar?"
The Holy One blessed be He asked, "You don't know?"
Abraham said "no"
God answered, "look behind you."
Immediately, Abraham raised his eyes and behold there was a ram stuck by it's horns in the shrubs.
God said to him, "They should blow this horn and I will forgive their iniquities.
At that moment, they gave thanks and praise to the Holy One blessed be He.

Nitzavim נצבים

My Musing
How strong is unity? What is our obligation to each other, and the world? What is their obligation to the individual?
The midrash begins with a declaration of equality before the law. It then expands to include our culpability for the actions of others and the culpability of others for our actions.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נצבים סימן ב
(דברים פרק כט:ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "

You are standing today, all of you before the Lord your God, your leaders, your tribes, your elders, and your officers, all the men of Israel,

"רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם"

"your leaders, your tribes"

אף על פי שמניתי לכם ראשים, זקנים, ושוטרים, כולכם שוין לפני. שנאמר, " כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "

Even though I appointed to you, leaders, elders, officers, you are all equal before me, as it says, " all the men of Israel"

דבר אחר, " כֻּלְּכֶם" ערבים זה בזה. אפילו צדיק אחד ביניכם " כֻּלְּכֶם" עומדים בזכותו. ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כולו בזכותו עומד. שנאמר, (משלי י:כה) "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"

Another idea, “all of you" are guarantors to each other. If there is even one righteous person amongst you “all of you" are standing in his merit. And not only you, but if there is one righteous person amongst you the whole world exists in his merit. As it says, "When the whirlwind passes, the wicked is no more; but the righteous is an everlasting foundation"

וכשאחד מכם חוטא כל הדור לוקה. וכן אתה מוצא בעכן (יהושע כב:כ) "הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ"

And when one of you sin then entire generation is punished. And so you find with Achan (who plundered the city of Jericho after it had been consecrated to God) “Did not Achan the son of Zerah commit a trespass concerning the devoted thing, and wrath fell upon all the congregation of Israel? And that man perished not alone in his iniquity."

מדת פורעניות מועטת והדור נתפס בה, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה. לכך נאמר, " כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל", ולא גדולים שבכם בלבד, אלא אפילו טפכם, נשיכם, וגרך. לכך נאמר, "כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל".
לפי שבשר ודם מרחם על הזכרים יותר מהנקבות, והקדוש ברוך הוא אינו כן, כי (תהלים קמה:ט) "טוֹב יְדֹוָד לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"על הזכרים, ועל הנקבות, ועל הצדיקים, ועל הרשעים. שנאמר, (דברים כט:י) " טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

The quality of mishaps is minor and the generation is ensnared by it, the quality of good character provides how much more so! Therefore it says, "all the men of Israel", and not the great ones alone, rather, even your children, wives, and the stranger that dwells with you. Therefore it says "all the men of Israel", since humans have more mercy on boys than girls, but the Holy One, blessed be He, is not like that. "The Lord is good to all; and His mercy is over all His works" on the males, the females, the righteous, and the evildoers. As it says, "your little ones, your wives, and thy stranger that is within your camp, from the hewer of thy wood unto the drawer of thy water"

" מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ" אמר רבי יצחק בן טבלי, מלמד שבאו הגבעונים אצל יהושע בן נון וקבלן שנאמר, (יהושע ט:ד) "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים"
מהו " גַם הֵמָּה"? ללמדך, שבאו אצל משה ולא קבלן.

"From the hewer of wood" Rabbi Yitzchak ben Tavli said, this teaches that the Gibonites came to Joshua the son of Nun and he received them. As it says, "they also did work wilely, and went and made as if they had been ambassadors, and took old sacks upon their asses, and wine skins, worn and rent and patched up"

What is the meaning of "they also" to teach you that they came to Moshe and he did not accept them.

ki tavo כי תבא

My Musing
What does it mean to be chosen by God?
There is an old joke whose punch line runs along the lines of "choose someone else"
The midrash begins with the idea of humbling ourselves- crushing our hearts- to properly serve the Creator and to have no other distractions. The midrash then segues into one the more famous Rabbi Akiva stories where he chooses to disobey the royal decree forbidding Torah study and in true Rabbi Akiva form, uses an analogy from the animal world to answer his detractor. The midrash closes with the story of Rabbi Akiva reciting the Shma at the time of his barbaric execution and the fervent wish that hopes for the future where we all find out just how right we are.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תבא סימן ב
(דברים כז:ט) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַידֹוָד אֱלֹקֶיךָ"

"And Moses and the priests the Levites spoke to all Israel, saying: 'Be silent and hear, Israel; this day you have become a people unto the Lord thy God"

מהו "הַסְכֵּת וּשְׁמַע"?
הם ואחרי כן כתת.
אמר להן משה לישראל, עשו עצמכם כתות כתות והטו לבבכם לשמוע דברי תורה.

What is "'Be silent and hear"?
Them and afterward the groups.
Moshe said to them, to Israel, make yourselves into groups and tilt your hearts to listen to the words of Torah.

דבר אחר
אמר להם, כתתו לבבכם ונפשכם לשמוע דברי תורה, (דברים יא:יג) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"

Another item
He said to them, crush your hearts and your souls to listen to the words of Torah, "And it will be, if you listen diligently to My commandments which I command you this day, to love the Lord your God, and to serve Him with all your hearts and with all your souls"

"בְּכָל לְבַבְכֶם"
אמר רבי אלעזר בן יעקב בא הכתוב להזהיר את הכהנים בשעה שעובדין עבודה שלא יהיה להם שתי לבבות אחר לפני הקדוש ברוך הוא ואחד לדבר אחר.

"With all your hearts"
Rabbi Elazar ben Yaakov said, the scripture comes to warn the priests who serve the service that they should not posses two hearts, one before the Holy One, blessed be He, and one for other endeavors.

"וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" אפילו נוטל את נפשך.
פעם אחד גזרה מלכות יון שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה. הלך רבי עקיבא וחבריו ועסקו בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו,
ואמר לו, הרי אתה מסתכן בעצמך שאתה עובר על גזירת המלך.

"and with all your souls", even if it takes your soul.
One time the kingdom of the Syrian Greeks decreed religious persecution that Israel should not occupy themselves with Torah. Rabbi Akiva and his partners went and studied Torah. Papus ben Yehudah came and found him and said to him, you are endangering yourself in that you transgress the royal decree.

אמר לו רבי עקיבא, אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר ראה שם דגים רצים ומתחבאים.
אמר להם, בואו ולכו אצלי ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים ואל תתיראו.
אמרו לו, ואתה הוא שאומרים עליך שהוא פקח שבחיות? אין אתה אלא טפש. כל חיינו אינו אלא במים, ואתה אומר לנו עלו ליבשה!
ומה במקום חיותינו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! ואף אנו כל חיינו אינו אלא בתורה דכתיב (משלי ד:יג) "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ"ואורך ימיך, ואתה אומר מסתכן אתה בעצמך.

Rabbi Akiva said to him, I will give you an analogy. To what is this similar? To a fox that was walking along the banks of the river and saw fish swimming and trying to hide.
The fox said to them, come and walk with me and I will hide you in the crevices of the boulders and you do not have to fear.
The fish said to him, and you are the one who is called sharp among the animals? You are nothing but a fool. Our whole life is in the water, and you say for us to come up to the land!
And what in the place where we can thrive we are afraid, in the place where we will die should we not fear even more! And even we all our life is only with the Torah as it is written "Take hold of instruction, do not let her go; keep her, for she is your life" and the length of your days, and you say you endanger yourself.

לימים מועטים נתפסו שניהם. אמר לו פפוס לרבי עקיבא, 'אשריך שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים'. וכשהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו מסרקין את בשרו במסרקות של ברזל והוא קרא קריאת שמע. ועליו אמר דוד (תהלים יז:יד) "מִמְתִים יָדְךָ יְדֹוָד מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים <וצפינך> וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם"
אמר רבי חנינא בר פפא אל תהי קורא "מִמְתִים" אלא קורא 'ממיתים' על תורה, שנתנה על ידך בני אדם שרואים אותן.

After a few days they were both captured (Rabbi Akiva and Papus). Papus said to Rabbi Akiva, 'You are fortunate that you were captured for the words of Torah, woe is to Papus who was captured for empty endeavors'. And when they took Rabbi Akiva out for execution, it was the time for the recitation of the Shma. They were combing his skin with iron combs, and he recited the Shma. And on him commented David, "From men, your hand, Lord, from men from the world, whose portion is in this life, and your hidden treasure fills their stomachs, sates children, and leaves the extra to their babies"
Rabbi Chanina ben Papa said, do not read the word "from men" but rather they kill themselves for Torah, that was given on your hands, for people to see them.

אמר חלודה מלאי חטאין יש בידן לפיכך הן נהרגין וכן הן מתים מחלד והן אינן יודעין שחלקן בחיי עולם וכל טובה צפונה להם שנאמר " וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם" ולא עוד אלא שזוכין לזרעם אחריהם. ומתוך שישראל מוסרין עצמן על דברי תורה ועל קדושת שמו לפיכך עשה להם הקב"ה חטיבה וברכה בעולם שנאמר (דברים כו:יז) "אֶת יְדֹוָד הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלו" וכשם שישראל עושין חטיבה לפני הקב"ה כך הקב"ה עושה להם חטיבה שנאמר, (דברים כו:יח) "וַידֹוָד הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו"

He said, a rusty tool full of sins they have in their hands, and so they die from the world and they do not know that their portion is in the life of the world and all the good that is hidden for them as it says, " and your hidden treasure fills their stomachs" and not only that but they merit for their children after them. And from within that Israel offers themselves for the sake of the Torah and for the sanctification of His name, therefore The Holy One, blessed be He, made them an objectr of His love and a blessing in the world, as it says "The Lord, you have said today, to be for you as God and to walk in His ways, and keep His statutes, and His commandments, and His ordinances, and hearken unto His voice" And as Israel is made an object of love before the Holy One blessed, be He, God makes them an object of His love as it says, " And the Lord has said today for you to be his treasured nation, as He has spoken to you and you should guard all His commandments"

אמר רבי יהושע בן לוי, כשם שהעליה כובשת כן עתידין ישראל לכבוש ארבע מלכיות תחת רגליהם שנאמר (דברים כו:יט) " וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַידֹוָד אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

Rabbi Yehoshua ben Levi said, as the rising up conquers, similarly in the future, Israel will conquer the four kingdoms under their feet as it says, "and to place you high above all nations that He made, for praise, and for name and glory; and for you to be a holy people unto the Lord your God, as He spoke"

Ki Teitzei כי תצא

My Musing
There is a background to this midrash that must be kept in mind as we work through it; the creation of ‘Acher’, the event that triggered the sage Elisha ben Avuya to leave Judaism. There are two stories, one is that Elisha entered the Pardes, the mystical Gnostic studies and could not balance the two and left, the other is attested to by his grandson that Elisha witnessed a boy heed his father’s direction to climb a tree and send away the mother bird and fell and died. There is a third alternative offered that Elisha witnessed the result of the brutal torture and slaying of a sage during the Roman persecutions but that is not often quoted as the reasons for his apostasy.
We all feel at one time or another that we are being dealt and raw deal. The midrash begins with a discussion of why a reward is not delineated with most mitzvoth and then enters a discussion of how to react when the you feel that you have too much to handle.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ב
(דברים כב:ו,ז) "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"

"If a bird's nest happens before you on the road, in any tree or on the ground, with hatchlings or eggs, and the mother is sitting on the young, or on the eggs, you will not take the mother over the young; you will surely send the mother away, but the young you may take for yourself; that it may be well with you, and that you will have long days."
This is what the scripture said, "Above all that you guard watch your heart; for out of it are the issues of life"

זה שאמר הכתוב (משלי ד:כג) "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים"
אמר רבי אדא, רמ"ח(248) מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקים על האדם עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים. ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה, ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבור בי את העבירה הזאת ואל תכריע אותך ואת העולם כלו לכף חובה. הרי תרי"ג מצות.

Rabbi Ada said the 248 active commandments in the Torah map to the 248 limbs of the human being. And everyday they shout to each person, fulfill (the commandment) that we should live and lengthen our days. And the 365 negative commandments corroborate to the days of the solar calendar and every day that the sun shines and until it sets, she calls out and says to humanity I declare to you by the One who enabled you to reach this day, not to transgress these sins and do not bring the world to be obligated to punishment. That is the 613 commandments.

וכל מצוה ומצוה נזכר מתן שכרה כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שכתוב בהן אריכות ימים. ויש מצות שמתן שכרה בנים, כמו שרה שאירחה את האורחים, ושונמית על שקבלה את אלישע
ויש עבירה טעונה סקילה שריפה הרג וחנק.
ואין לך מצוה קלה בכל המצות יותר משלוח הקן. ומה שכרה? "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".

And each and every commandment has a component of reward in it such as honoring one’s mother and father and sending away the mother bird that it is written the promise of long days. And there are commandments whose reward is children, as Sarah merited when she hosted guests and the Shunamite woman who hosted the prophet Elisha.
And there is the sin that demands death by stoning, burning, decapitation, and strangulation.
And there is no simpler commandment in the Torah than sending away the mother bird. And what is its reward? “that it may be well with you, and that you will have long days."

משל למה הדבר דומה? למלך שהכניס פועלים לשדהו לנטוע ולא גילה להם שכר נטיעתן. לערב, כל מי שנטע אילן אחד נתן לו זהוב אחד. התחילו הכל תמהין ואומרין ומה זה שלא נטע אלא אילן אחד קל ופחות נתן לו זהוב אחד אנו שנטענו הרבה על אחת כמה וכמה?
ומה שכר שילוח הקן שכרה אריכת ימים, שכר מצות שיש בהן חסרון וטורח והחיית נפשו על אחת כמה וכמה.

To what is this analogous? To a king who brings workers into his field to plant and he did not reveal to them the salary for their gardening. As evening approached, all who planted one tree got one gold piece. The workers began to question this payment and asked about if one worker did not plant even one tree still would get the golden piece? They reasoned that they who planted many should get more. Similarly, the reward for sending away the mother bird which is long days and is an easy commandment, the reward for more difficult commandments which require financial outlay and physical exertion should be even more so.

לפיכך לא פירש הקדוש ברוך הוא שכר עושי מצוה בתורה שיהיו ישראל עושין אותן מעצמן להרבות שכר. שכך שנינו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס. לכך כתיב "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ".
מעשה באחד שעלה לראש האילן לקיים מצות שלוח הקן ונפל ומת. לפי שנאמר "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" לא שתראה אותן בראש האילנות ותעלה אחריה.

Therefore the Holy One, blessed be He, did not explicitly outline the reward for following the commandments that Israel so that they would fulfill the commandments of their own initiative, without expecting reward. As we learned, ‘Do not be like servants, serving the master to receive a reward, rather be like a servant who serves without expecting any renumeration. Therefore it is written, "Above all that you guard watch your heart”
There was a case where one person went up to the top of a tree to fulfill the commandment and fell and died. Because it said, “"If a bird's nest happens before you on the road”, not that you should find them at the tops of trees and climb up to them.

אמר הכתוב (תהלים צד:יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ"
אמר רבי אלעזר בן יעקב, צריך אדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו. למה? שהיסורין מושכין את

האדם להקדוש ברוך הוא שנאמר ( משלי ג:יב) "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְדֹוָד יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה"

The scriptures said “Happy is the man who you afflict, Lord, and instructs from Your teaching”
Rabbi Elazar ben Yaakov said, A person must maintain a positive approach to the Holy One blessed be He, when afflictions visit him. Why? Because the afflictions, draw the person closer to the Holy One blessed be He as it is written, “For who the Lord loves He proves, even as a father who delights in his son”

אמר רבי שמעון בר יוחאי, אם מת לאדם בן, לא יהא קורא תגר, שהבן מרצה אותו להקדוש ברוך הוא. משל למה הדבר דומה? למלך שכעס על בן בתו ובא אחר ורצה את המלך לבן בתו. אומר אותו בן בתו, אין צריך להחזיק לו טובה לאותו שריצהו.

Rabbi Shimon bar Yochai said, if a man loses his child, do not view this as a because the child is desired by God and causes God to relate to the father better. To what is this similar? To a king who is upset at his grandson and another comes and placates the king and repairs the relationship between him and the grandson. This grandson now does not have the struggle to view his grandfather in a good light.

כך אם מת בן אדם יחזיק טובה להקדוש ברוך הוא שריצה הבן את אביו לבוראו. למה? "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְדֹוָד יוֹכִיחַ", לכך אמר דוד "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ".
אם באו יסורים על האדם יעמוד בהן ויקבלן. למה? שאין סוף למתן שכרו.
ומנין אתה למד?
משן ועין שעבד עברי יוצא בהן לחירות. יסורין שממרקין כל גופו של אדם אינו דין שתהא לו כפרה?!

Similarly, if a child dies, the father should look favorably to the Holy One blessed be He, that the child now delights the father’s Creator. Why? “For who the Lord loves He proves” Therefore David said ““Happy is the man who you afflict, Lord” If afflictions visit a person, he should stand and accept them. Why? Because there is no end to the reward he will receive.
And from where do you learn this?
From the law of the injured eye or tooth of the slave, that the injury releases them from bondage. The afflictions that strip a man would not achieve the same and atone for his sins?

אמר רבי חייא בר אבא, מה מי שמקיים מצות שלוח הקן נאמר "לְמַעַן יִיטַב לָךְ", אדם שמת בנו על אחת כמה וכמה שיכפר לו.
"וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" אם אין לך בנים בשכר מצוה זו אני נותן לך בנים.
דבר אחר, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח", אם שלחתן כעל גמולות ה',(ישעיהו נט:יח) "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם"

Rabbi Chiya bar Abba said, a person fulfilling the commandment of sending away the mother bird, merits long life, a person who loses his child how much more would this atone for him. “but the young you may take for yourself” if you do not have any children then the reward will be children.
Another idea, “you will surely send the mother away” , If you send them, according to the deeds of God, “According to their deeds, accordingly He will repay, fury to His adversaries, recompense to His enemies; to the islands He will repay recompense”

מה (ירמיהו נ:לג,לד) "כֹּה אָמַר יְדוָד צְבָאוֹת, עֲשׁוּקִים בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי-יְהוּדָה יַחְדָּו; וְכָל-שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם. גֹּאֲלָם חָזָק יְדֹוָד צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל" (ישעיהו טז:ב) "וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן"

What is written? Thus saith the LORD of hosts: The children of Israel and the children of Judah are oppressed together; and all that took them captives hold them fast; they refuse to let them go. Their Redeemer is strong, the LORD of hosts is His name; He will thoroughly plead their cause, that He may give rest to the earth, and disquiet the inhabitants of Babylon. For it shall be that, as wandering birds, as a scattered nest, so shall the daughters of Moab be at the fords of Arnon”

זה שאמר הכתוב (ירמיהו יז:יא) "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי <ימו> יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"

This is what the scripture says “The partridge that broods over young which she has not birthed, so is he that gets riches, and not by right; in the midst of his days he shall leave them, and at his end he shall be a fool.”
And what is written after “Throne of glory, on high from the beginning, the place of our sanctuary”

מה כתיב אחריו (ירמיהו יז:יב) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ"
מה ענין זה לזה? מי שהוא אומר "קֹרֵא דָגַר" שהוא אומר "כסא כבוד" ללמדך שהקורא הזה מביא ביצים אחרים משאר עופות ויושב עליהם עד שיוצאין מקליפיהן. ויצאו אפרוחים והן עולין אחריו, ומורטין את כנפיו ואוכלין אותו. כשהוא רוצה לברוח אינו יכול שנמרטו כנפיו. מצא אותו חיה או שרץ אוכלו. מי גרם לו? על שגזל ביצים שאינו שלו. כך יהיו עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] ומואבים ועמונים שפשטו ידיהם בכסא כבודו והחריבו מקדשו ושרפו היכלו והגלו את ישראל, הקדוש ברוך הוא יאבד את זכרם מענין שנאמר (צפניה ב:ט) "לָכֵן, חַי אָנִי נְאֻם יְדֹוָד צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה, וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר <גוי> גּוֹיִי יִנְחָלוּם"

What is the connection between the two?
He who says ‘the partridge broods” is the one who says, “Throne of glory” to teach you that the one who calls brings other eggs from the birds and sits on them until they are hatched. And the hatchlings pluck his wings and eat him. And he wants to run but he cannot because they plucked his wings. An animal could find him and eat him. Who caused this state of frailty? That he stole eggs that are not his. This is similar to the idolater and the Moabites and the Amonites, who stretched out their hands to the Throne of glory and destroyed His temple and burned His Sanctuary , and exiled Israel, the Holy One, blessed be He, will cause them to be lost from the topic as it is said, Therefore as I live, saith the LORD of hosts, the God of Israel: Surely Moab shall be as Sodom, and the children of Ammon as Gomorrah, even the breeding-place of nettles, and salt pits, and a desolation, for ever; the residue of My people shall spoil them, and the remnant of My nation shall inherit them”