Ki Teitzei כי תצא

My Musing
There is a background to this midrash that must be kept in mind as we work through it; the creation of ‘Acher’, the event that triggered the sage Elisha ben Avuya to leave Judaism. There are two stories, one is that Elisha entered the Pardes, the mystical Gnostic studies and could not balance the two and left, the other is attested to by his grandson that Elisha witnessed a boy heed his father’s direction to climb a tree and send away the mother bird and fell and died. There is a third alternative offered that Elisha witnessed the result of the brutal torture and slaying of a sage during the Roman persecutions but that is not often quoted as the reasons for his apostasy.
We all feel at one time or another that we are being dealt and raw deal. The midrash begins with a discussion of why a reward is not delineated with most mitzvoth and then enters a discussion of how to react when the you feel that you have too much to handle.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ב
(דברים כב:ו,ז) "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"

"If a bird's nest happens before you on the road, in any tree or on the ground, with hatchlings or eggs, and the mother is sitting on the young, or on the eggs, you will not take the mother over the young; you will surely send the mother away, but the young you may take for yourself; that it may be well with you, and that you will have long days."
This is what the scripture said, "Above all that you guard watch your heart; for out of it are the issues of life"

זה שאמר הכתוב (משלי ד:כג) "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים"
אמר רבי אדא, רמ"ח(248) מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום ויום צועקים על האדם עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים. ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה, ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבור בי את העבירה הזאת ואל תכריע אותך ואת העולם כלו לכף חובה. הרי תרי"ג מצות.

Rabbi Ada said the 248 active commandments in the Torah map to the 248 limbs of the human being. And everyday they shout to each person, fulfill (the commandment) that we should live and lengthen our days. And the 365 negative commandments corroborate to the days of the solar calendar and every day that the sun shines and until it sets, she calls out and says to humanity I declare to you by the One who enabled you to reach this day, not to transgress these sins and do not bring the world to be obligated to punishment. That is the 613 commandments.

וכל מצוה ומצוה נזכר מתן שכרה כגון כבוד אב ואם ושלוח הקן שכתוב בהן אריכות ימים. ויש מצות שמתן שכרה בנים, כמו שרה שאירחה את האורחים, ושונמית על שקבלה את אלישע
ויש עבירה טעונה סקילה שריפה הרג וחנק.
ואין לך מצוה קלה בכל המצות יותר משלוח הקן. ומה שכרה? "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".

And each and every commandment has a component of reward in it such as honoring one’s mother and father and sending away the mother bird that it is written the promise of long days. And there are commandments whose reward is children, as Sarah merited when she hosted guests and the Shunamite woman who hosted the prophet Elisha.
And there is the sin that demands death by stoning, burning, decapitation, and strangulation.
And there is no simpler commandment in the Torah than sending away the mother bird. And what is its reward? “that it may be well with you, and that you will have long days."

משל למה הדבר דומה? למלך שהכניס פועלים לשדהו לנטוע ולא גילה להם שכר נטיעתן. לערב, כל מי שנטע אילן אחד נתן לו זהוב אחד. התחילו הכל תמהין ואומרין ומה זה שלא נטע אלא אילן אחד קל ופחות נתן לו זהוב אחד אנו שנטענו הרבה על אחת כמה וכמה?
ומה שכר שילוח הקן שכרה אריכת ימים, שכר מצות שיש בהן חסרון וטורח והחיית נפשו על אחת כמה וכמה.

To what is this analogous? To a king who brings workers into his field to plant and he did not reveal to them the salary for their gardening. As evening approached, all who planted one tree got one gold piece. The workers began to question this payment and asked about if one worker did not plant even one tree still would get the golden piece? They reasoned that they who planted many should get more. Similarly, the reward for sending away the mother bird which is long days and is an easy commandment, the reward for more difficult commandments which require financial outlay and physical exertion should be even more so.

לפיכך לא פירש הקדוש ברוך הוא שכר עושי מצוה בתורה שיהיו ישראל עושין אותן מעצמן להרבות שכר. שכך שנינו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס. לכך כתיב "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ".
מעשה באחד שעלה לראש האילן לקיים מצות שלוח הקן ונפל ומת. לפי שנאמר "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" לא שתראה אותן בראש האילנות ותעלה אחריה.

Therefore the Holy One, blessed be He, did not explicitly outline the reward for following the commandments that Israel so that they would fulfill the commandments of their own initiative, without expecting reward. As we learned, ‘Do not be like servants, serving the master to receive a reward, rather be like a servant who serves without expecting any renumeration. Therefore it is written, "Above all that you guard watch your heart”
There was a case where one person went up to the top of a tree to fulfill the commandment and fell and died. Because it said, “"If a bird's nest happens before you on the road”, not that you should find them at the tops of trees and climb up to them.

אמר הכתוב (תהלים צד:יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ"
אמר רבי אלעזר בן יעקב, צריך אדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו. למה? שהיסורין מושכין את

האדם להקדוש ברוך הוא שנאמר ( משלי ג:יב) "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְדֹוָד יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה"

The scriptures said “Happy is the man who you afflict, Lord, and instructs from Your teaching”
Rabbi Elazar ben Yaakov said, A person must maintain a positive approach to the Holy One blessed be He, when afflictions visit him. Why? Because the afflictions, draw the person closer to the Holy One blessed be He as it is written, “For who the Lord loves He proves, even as a father who delights in his son”

אמר רבי שמעון בר יוחאי, אם מת לאדם בן, לא יהא קורא תגר, שהבן מרצה אותו להקדוש ברוך הוא. משל למה הדבר דומה? למלך שכעס על בן בתו ובא אחר ורצה את המלך לבן בתו. אומר אותו בן בתו, אין צריך להחזיק לו טובה לאותו שריצהו.

Rabbi Shimon bar Yochai said, if a man loses his child, do not view this as a because the child is desired by God and causes God to relate to the father better. To what is this similar? To a king who is upset at his grandson and another comes and placates the king and repairs the relationship between him and the grandson. This grandson now does not have the struggle to view his grandfather in a good light.

כך אם מת בן אדם יחזיק טובה להקדוש ברוך הוא שריצה הבן את אביו לבוראו. למה? "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְדֹוָד יוֹכִיחַ", לכך אמר דוד "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ".
אם באו יסורים על האדם יעמוד בהן ויקבלן. למה? שאין סוף למתן שכרו.
ומנין אתה למד?
משן ועין שעבד עברי יוצא בהן לחירות. יסורין שממרקין כל גופו של אדם אינו דין שתהא לו כפרה?!

Similarly, if a child dies, the father should look favorably to the Holy One blessed be He, that the child now delights the father’s Creator. Why? “For who the Lord loves He proves” Therefore David said ““Happy is the man who you afflict, Lord” If afflictions visit a person, he should stand and accept them. Why? Because there is no end to the reward he will receive.
And from where do you learn this?
From the law of the injured eye or tooth of the slave, that the injury releases them from bondage. The afflictions that strip a man would not achieve the same and atone for his sins?

אמר רבי חייא בר אבא, מה מי שמקיים מצות שלוח הקן נאמר "לְמַעַן יִיטַב לָךְ", אדם שמת בנו על אחת כמה וכמה שיכפר לו.
"וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" אם אין לך בנים בשכר מצוה זו אני נותן לך בנים.
דבר אחר, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח", אם שלחתן כעל גמולות ה',(ישעיהו נט:יח) "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו גְּמוּל לְאֹיְבָיו לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם"

Rabbi Chiya bar Abba said, a person fulfilling the commandment of sending away the mother bird, merits long life, a person who loses his child how much more would this atone for him. “but the young you may take for yourself” if you do not have any children then the reward will be children.
Another idea, “you will surely send the mother away” , If you send them, according to the deeds of God, “According to their deeds, accordingly He will repay, fury to His adversaries, recompense to His enemies; to the islands He will repay recompense”

מה (ירמיהו נ:לג,לד) "כֹּה אָמַר יְדוָד צְבָאוֹת, עֲשׁוּקִים בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי-יְהוּדָה יַחְדָּו; וְכָל-שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם. גֹּאֲלָם חָזָק יְדֹוָד צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל" (ישעיהו טז:ב) "וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן"

What is written? Thus saith the LORD of hosts: The children of Israel and the children of Judah are oppressed together; and all that took them captives hold them fast; they refuse to let them go. Their Redeemer is strong, the LORD of hosts is His name; He will thoroughly plead their cause, that He may give rest to the earth, and disquiet the inhabitants of Babylon. For it shall be that, as wandering birds, as a scattered nest, so shall the daughters of Moab be at the fords of Arnon”

זה שאמר הכתוב (ירמיהו יז:יא) "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי <ימו> יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"

This is what the scripture says “The partridge that broods over young which she has not birthed, so is he that gets riches, and not by right; in the midst of his days he shall leave them, and at his end he shall be a fool.”
And what is written after “Throne of glory, on high from the beginning, the place of our sanctuary”

מה כתיב אחריו (ירמיהו יז:יב) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ"
מה ענין זה לזה? מי שהוא אומר "קֹרֵא דָגַר" שהוא אומר "כסא כבוד" ללמדך שהקורא הזה מביא ביצים אחרים משאר עופות ויושב עליהם עד שיוצאין מקליפיהן. ויצאו אפרוחים והן עולין אחריו, ומורטין את כנפיו ואוכלין אותו. כשהוא רוצה לברוח אינו יכול שנמרטו כנפיו. מצא אותו חיה או שרץ אוכלו. מי גרם לו? על שגזל ביצים שאינו שלו. כך יהיו עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] ומואבים ועמונים שפשטו ידיהם בכסא כבודו והחריבו מקדשו ושרפו היכלו והגלו את ישראל, הקדוש ברוך הוא יאבד את זכרם מענין שנאמר (צפניה ב:ט) "לָכֵן, חַי אָנִי נְאֻם יְדֹוָד צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה, וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר <גוי> גּוֹיִי יִנְחָלוּם"

What is the connection between the two?
He who says ‘the partridge broods” is the one who says, “Throne of glory” to teach you that the one who calls brings other eggs from the birds and sits on them until they are hatched. And the hatchlings pluck his wings and eat him. And he wants to run but he cannot because they plucked his wings. An animal could find him and eat him. Who caused this state of frailty? That he stole eggs that are not his. This is similar to the idolater and the Moabites and the Amonites, who stretched out their hands to the Throne of glory and destroyed His temple and burned His Sanctuary , and exiled Israel, the Holy One, blessed be He, will cause them to be lost from the topic as it is said, Therefore as I live, saith the LORD of hosts, the God of Israel: Surely Moab shall be as Sodom, and the children of Ammon as Gomorrah, even the breeding-place of nettles, and salt pits, and a desolation, for ever; the residue of My people shall spoil them, and the remnant of My nation shall inherit them”