Terumah תרומה

My Musing
The midrashim have been following a train of thought to understand what does it mean to take a gift for God who has everything and created everything. First the midrash asks us to understand that we do not own anything. Then the midrash takes us in another direction. Who benefits more- the one who receives or the one who gives and gets the benefit that the greater person accepted the gift.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תרומה סימן ה
(שמות כה:ג-ד) "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים”

And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass
and blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair;
and rams' skins dyed red, and sealskins, and acacia-wood;
oil for the light, spices for the anointing oil, and for the sweet incense

אמר להו הקדוש ברוך הוא, 'אין אתם מביאין משלכם אלא מביזת הים שנתתי לכם.' שנאמר, (תהלים סח:יד) "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ"

Said the Holy One, Blessed be He, ‘You are not bringing from your own, rather from the spoils of the sea that I gave you’ As it says, “When ye lie among the sheepfolds, the wings of the dove are covered with silver, and her pinions with the shimmer of gold”

"וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן" תכלת שצובעין אותו בדם, זכר לאות שכבר התקינו אבות העולם תולעת. שנאמר, (ישעיהו מא:יד) "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְדֹוָד וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"
"וְעֹרֹת אֵילִם" בזכות יעקב שנאמר (בראשית כז:טז) "וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו"

“and blue, and purple” The azure blue that is dyed with blood, a reminder of the sign that the patriarchs established the world worm. As it says, “Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I help thee, saith the LORD, and thy Redeemer, the Holy One of Israel.”
“and rams' skins dyed red” in the merit of Jacob as it says, “And she put the skins of the kids of the goats upon his hands, and upon the smooth of his neck.”

אמר הקדוש ברוך הוא, 'השמים ושמי השמים לא יכלכלו אותי, ואשרה שכינתי בתוך עורות גדיי עזים.'

Said the Holy One, blessed be He, ‘The heavens and the firmament above the heavens will not support me and I will leave my dwelling within the skins of the goats’

דבר אחר: " וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן", " וְעֹרֹת אֵילִם", [ו]" שֶׁמֶן לַמָּאֹר", אמר רבי יהודה ב"ר סימון, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'לא תהיו סבורים שאתם גומלים עלי י"ג דברים שהפרשתם לי, כנגד י"ג דברים שעשיתי לכם במצרים. ואלו הן:(יחזקאל טז:י-יב) "וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ. וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ" (יחזקאל טז:יט) "וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ וּנְתַתִּיהוּ לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי נְאֻם אֲדֹנָי יְדֹוִד"

Another idea: “and blue, and purple” “and rams' skins” [and] “oil for the light” Said Rabbi Yehudah bar Simon, said the Holy One, blessed be He, to Israel. ‘Do not think that you are bestowing me with these thirteen items that you have set aside for me, are parallel to the thirteen things I did for you in Egypt. And they are: “I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk. I decked thee also with ornaments, and I put bracelets upon thy hands, and a chain on thy neck. And I put a ring upon thy nose, and earrings in thine ears, and a beautiful crown upon thy head.” “My bread also which I gave thee, fine flour, and oil, and honey, wherewith I fed thee, thou didst even set it before them for a sweet savour, and thus it was; saith the Lord GOD.”

הוי כנגד י"ג דברים שהפרשתם לי ואני מעלה עליכם שאתם גומלים עלי. אמר דוד (תהלים יג:ו) "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַידֹוָד כִּי גָמַל עָלָי" ולעולם הבא אני פורע לכם כנגד י"ג דברים אלו. (ישעיהו ד:ה-ו) "וּבָרָא יְדֹוָד עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר"
אתם פורעים לי ואני מעלה עליכם כגומלים עלי וכתיב בתריה (ישעיהו ה:א) "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן" הוי "אָשִׁירָה לַידֹוָד כִּי גָמַל עָלָי"

They are parallel to the thirteen things that you separated for me and I consider it as if you gave it to Me. Said David, “But as for me, in Thy generosity do I trust; my heart shall rejoice in Thy salvation. I will sing unto the LORD, because He hath dealt bountifully with me.” And in the world to come I will pay you for those thirteen things. “And the LORD will create over the whole habitation of mount Zion, and over her assemblies, a cloud and smoke by day, and the shining of a flaming fire by night; for over all the glory shall be a canopy. And there shall be a pavilion for a shadow in the day-time from the heat, and for a refuge and for a covert from storm and from rain.”
You pay me and I consider it as if you have given it to me and it is written later, “Let me sing of my well-beloved, a song of my beloved touching his vineyard. My well-beloved had a vineyard in a very fruitful hill;” that is “. I will sing unto the LORD, because He hath dealt bountifully with me.”

Mishpatim משפטים

My Musing
“Walk a mile in a man’s moccasins”, is often the refrain about trying to understand a person’s plight before you act. This week’s midrash takes it further. Be understanding of someone who is in debt, because you are also in debt. You have a debt to pay to the Almighty and just as He is compassionate and does not collect daily, so you should be compassionate as well.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן טז
(שמות כב:כה- כו) "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא <כסותה> כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"

If thou at all take thy neighbour's garment to pledge, thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down; for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious

"אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" אמר הקדוש ברוך הוא, 'כמה את חייב לי? אתה חוטא לפני, ואני ממתין לך, ונפשך עולה אצלי בכל יום. ובכל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון והיא מתחייבה, אני מחזיר לך את נפשך שאתה חייב לי. אף אתה, אף על פי שהוא חייב לך, "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" ,"עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ".

“If thou at all take thy neighbour's garment to pledge” Said the Holy One, blessed be He, ‘How much are you obligated to me? You sin before me, and I wait for you, and your soul comes to me everyday. And every midnight the soul is judged and found guilty, but I return your soul to you that is owed to me. So you, even though he is obligated to you, “If thou at all take thy neighbour's garment to pledge” “hou shalt restore it unto him by that the sun goeth down”

"כִּי הִוא <כסותה> כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ" אף אתה; דבר אחד יש לי אצלך, אם אין אתה מחזיר משכונו איני מחזיר לך את נפשך, לפיכך אם חבל תחבל.
"וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי",שהוא קורא תגר לפני ואומר, 'רבון העולם, אני אדם והוא אדם. הוא שוכב על מטתו, ואני במה אשכב?' לפיכך, "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"

“it is his garment for his skin; wherein shall he sleep” So with you. I have one thing by you, and if you do not return the collateral to him, I will not return your soul to you, therefore the words “Chavol Tachbol”
“and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious” That he calls a challenge to you before me and says, ‘Master of the Universe, I am a man and he is a man. He lies on his bed and I , what will I sleep with? Therefore, “for I am gracious”

אמר הקדוש ברוך הוא, 'בעולם הזה הייתי שומע צעקת יחידים, ולעתיד (ישעיהו סה:כד) "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" והנביא אומר, (ישעיהו ל:יט) "כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ"

Said the Holy One, blessed be He, ‘ In this world, I would hear the cries of the individuals, and in the future, “And it shall come to pass that, before they call, I will answer, and while they are yet speaking, I will hear.” And the prophet says, “For, O people that dwellest in Zion at Jerusalem, thou shalt weep no more; He will surely be gracious unto thee at the voice of thy cry, when He shall hear, He will answer thee.”

Yitro יתרו

My Musing
After a play on words which really can't be, because the concept of Jew only occurs after the destruction of the Temple, until then the people are Hebrews, this week's selection focuses on certain individuals who have a unique talent to understand how God and man work in this world. But it is only these four. Otherwise it would be considered hubris.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ז
(שמות יח:ט) "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"

And Jethro rejoiced for all the goodness which the LORD had done to Israel, in that He had delivered them out of the hand of the Egyptians.

"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ " אל תקרי וַיִּחַדְּ אלא ויהד שנעשה יהודי.
(שמות יח:י) "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְדֹוָד אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם"
למה אמר יִתְרוֹ "בָּרוּךְ יְדֹוָד"? אמר יתרו לא הנחתי עבודה זרה בעולם שלא עבדתיה, ולא מצאתי אלוה כאלקי ישראל. (שמות יח:יא) "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְדֹוָד מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"

"And Jethro rejoiced (yichad)" don’t read rejoiced (yichad) rather read 'yihad' that he became Jewish. "And Jethro said: 'Blessed be the LORD, who hath delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; who hath delivered the people from under the hand of the Egyptians."
Why did Yitro say "Blessed be the Lord?" Said Yitro, 'I did not pat aside one idol that I did not worship, and I did not find a god like the God of Israel.' "Now I know that the LORD is greater than all gods; yea, for that they dealt proudly against them.'"

ארבעה אמרו ארבעה דברים:
אילו אמרן אדם אחר, היו שוחקין עליו לומר זה, מנין הוא יודע דרכיו של הקדוש ברוך הוא? ואלו הן: משה ונבוכדנצר ויתרו ושלמה.

Four said four things: If there were uttered by anyone else, they would demand that he reveal how he knows the ways of the Holy One, blessed be He? And they are: Moshe, Nebuchadnezzar, Yitro and Shlomo.

משה אמר (דברים לב:ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלו,ֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, א-ֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" אלו אמרו אדם אחר, היו אומרים מנין הוא יודע? אלא למשה נאה לומר דבר זה, שכתוב בו, (תהלים קג:ז) "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו" ואף הוא אמר,(שמות לג:יג) "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה"

Moshe said, "The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice; a God of faithfulness and without iniquity, just and right is He." If another had said that, they would say, "From where do you know this?" Rather for Moshe it is fitting to say this, that it is written about him, "He made known His ways unto Moses, His doings unto the children of Israel." And even He said, "Now therefore, I pray Thee, if I have found grace in Thy sight, show me now Thy ways, that I may know Thee, to the end that I may find grace in Thy sight; and consider that this nation is Thy people.'"

שלמה אמר, (קהלת ג:יא) "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף" אלו אמר אדם אחר, היו שוחקין עליו לומר, מי הודיע לו מה יָפֶה בְעִתּוֹ ומה אינו יפה? אלא לשלמה נאה לומר שלא חסר משלחנו כלום; אמר רבי חמא בר חנינא, אפילו קרח בתמוז ומלספנון בניסן (ס"ה ורד בתמוז וצנון בניסן) לא היה שלחנו של שלמה חסר. ולמה אמר "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּו"ֹ מפני שהטעם משתנה.

Solomon said, "He hath made every thing beautiful in its time; also He hath set the world in their heart, yet so that man cannot find out the work that God hath done from the beginning even to the end. If another man had said this, they would have berated him saying, 'who informed you what is good in its time and what is not good?' Rather for Solomon it is appropriate to say that he had nothing lacking from his table. Said Rabbi Chama bar Chanina, even ice in Tamuz (hot summer month) and cool weather produce in Nisan, (other versions roses in Tamuz and radish in Nisan) there was nothing missing from Solomon's table. And why did he say, "He made everything beautiful in its time"? Because the reason (flavor) changed.

נבוכדנצר אמר,(דניאל ד:לב) "וְכָל <דארי> דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא <ודארי> וְדָיְרֵי אַרְעָא וְלָא אִיתַי
דִּי יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ" אלו אמרו אחר, היו שוחקין עליו והיו אומרים מנין אותו רשע יודע? אלא לו נאה לומר שכתוב בו (דניאל ב:לח) "וּבְכָל דִּי <דארין> דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן <אנתה> אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא"

Nebuchadnezzar said, " And all the inhabitants of the earth are reputed as nothing; and He doeth according to His will in the host of heaven, and among the inhabitants of the earth; and none can stay His hand, or say unto Him: What doest Thou?" If another ahd said this, they would berate him and would say, where did this evil one know this? Rather it is appropriate for him to say, as it is written " and wheresoever the children of men, the beasts of the field, and the fowls of the heaven dwell, hath He given them into thy hand, and hath made thee to rule over them all; thou art the head of gold."

ויתרו אמר "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְדֹוָד מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" כאדם שבא להטעין משוי על חמורו, ונפרק מעליו המשוי.
כך המצרים חשבו לאבד את ישראל במים, ונשתקעו במים ,לכך כתיב "בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".

And Yitro said, ""Now I know that the LORD is greater than all gods; yea, for that they dealt proudly against them.'" This is similar to a man who comes to tie a pack on his donkey and the pack broke off, Similarly the Egyptians thought to annihilate the Israelites in the sea, and they drowned in the water, therefore it is said, for that they dealt proudly against them.'

Beshalach בשלח

My Musing
What comes around goes around. Midah, keneged Midah. With the focus on the punishment of Pharaoh and the Egyptians the center of focus for the Exodus narrative it takes a little effort to readjust the focus on reward. Just as measure for measure applies in getting the appropriate punishment, it also applies in final rewards.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן ב
(שמות יג:יט) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם"

And Moses took the bones of Joseph with him; for he had straightly sworn the children of Israel, saying: 'God will surely remember you; and ye shall carry up my bones away hence with you.'
מנין יודע משה היכן יוסף קבור? אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, היא הודיעה את משה היכן יוסף קבור. עמדו מצרים

ועשו לו ארון של מתכת ושקעוהו בנילוס, בא משה ועמד על נילוס. נטל צרור וחקק בו 'עלה שור' וצווח ואומר, 'יוסף, יוסף, הגיעה שעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו והשכינה מעכבת לך, וישראל וענני כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך מוטב, ואם לאו הרי אנו נקיים משבועתך.' מיד צף ועלה ארונו של יוסף.

From whence did Moshe know where Yoseph was buried? They said that Sarach, the daughter of Asher was the sole remnant of that generation, she informed Moshe where Yoseph was buried. The Egyptians had made him a casket of Iron and sunk it in the Nile. Moshe came and stood at the banks of the Nile. He took a rock and engraved on it, "Rise bull" and called out and said "Yoseph, Yoseph, the time for the Holy One, blessed be He, has arrived to redeem his sons, and the Divine Presence waits for you, and Israel and the clouds of glory are waiting for you. If you reveal yourself to me, fine, and if not, then we are cleansed from your oath.' Immediately, the casket rose and floated.

ואל תתמה שהרי הוא אומר (מלכים ב,ו:ה-ו) "וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלקִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצָב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל" והרי דברים קל וחמר. ומה אלישע תלמידו של אליהו הציף הברזל, משה שהוא רבו של אליהו על אחת כמה וכמה.

And do not be surprised that this could happen for it says, " But as one was felling a beam, the axe-head fell into the water; and he cried, and said: 'Alas, my master! for it was borrowed.' And the man of God said: 'Where fell it?' And he showed him the place. And he cut down a stick, and cast it in thither, and made the iron to swim." And behold these things are a form of an a priori argument. And what is Elisha, the student of Eliyahu, floated steel, Moshe who is the master teacher of Eliyahu could not do so all the more?

רבי נתן אומר בקבורת המלכים היה יוסף קבור שנאמר (בראשית נ:כו) "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" ומנין היה יודע משה היכן ארונו של יוסף? אלא בא ועמד בין הארונות, וצעק ואמר, 'יוסף, יוסף הגיעה השעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו. השכינה מעכבת לך, וישראל וענני כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך מוטב, ואם לאו אנו נקיים משבועתך.' מיד נזדעזע ארונו, ונטלו, והלך. ללמדך במדה שאדם מודד בה מודדין לו. יוסף קבר את אביו שנאמר, (בראשית נ:ז) "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם" ואין באחיו גדול ממנו שהיה מלך. וכתיב, (בראשית נ:ט) "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד"

Rabbi Natan says that Yoseph was buried in the tombs of kings, as it says, " So Joseph died, being a hundred and ten years old. And they embalmed him, and he was put in a coffin in Egypt." And whence did Moshe know the location of the casket of Yoseph? He went and stood among the tombs, He shouted and said, " Yoseph, yoseph, The moment that The Holy One, blessed be He, will redeem his children has arrived." The Divine Presence is prevented by you, Israel and the clouds of glory are prevented by you. If you reveal yourself , good, if not we are cleansed of your oath." Immediately the casket shuddered, he took it and went. To teach you that with the measure that a man measures, he is measured. Yoseph buried his father as it says, " And Joseph went up to bury his father; and with him went up all the servants of Pharaoh, the elders of his house, and all the elders of the land of Egypt," and there was no one among his brothers greater than him for he was king. And it says, " And there went up with him both chariots and horsemen; and it was a very great company"

וזכה לצאת מן הקבר על ידי משה. משה הוציא את עצמות יוסף ממצרים ואין בעולם גדול ממנו והוא מלך שנאמר (דברים לג:ה) "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" לפיכך זכה משה שיתעסק בו שכינה שנאמר, (דברים לד:ו) "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

And he merited to leave the tomb on account of Moshe. Moshe took ou the bones of Yoseph and there is no one greater than Moshe, for he is a king, as it says, "And there was a king in Jeshurun, when the heads of the people were gathered, all the tribes of Israel together." Therefore Moshe merited that the Divine Presence would occupy itself with his burial as it says, " And he was buried in the valley in the land of Moab over against Beth-peor; and no man knoweth of his sepulchre unto this day."

ולא עוד, אלא, עם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו וזקני ארץ מצרים; ועם ארונו של יוסף עלו השכינה והארון והכהנים והלוים ושבעה ענני כבוד, וארונו של יוסף מהלך עם ארון העדות במדבר. ואומות העולם אומרים, 'מה טיבן של שני ארונות אלו?' וישראל אומרים, 'זה ארון המת, וזה ארון חי העולמים.' והן אומרים וכי דרכו של מת מהלך עם ארון חי העולמים?'והן משיבין ואומרים להן, 'המת המונח בארון קיים כל מה שכתוב בזה.'

And not only that but rather, with Yaakov the slaves of Pharaoh, the elders of his house, and the elders of the land of Egypt; and with the casket of Yoseph, was the Divine Presence and the Ark and the proests and the Levites and the seven clouds of glory. And the casket of Yoseph went along with the Ark of the testimony in the wilderness. And the nations of the world would say, what is the nature of those arks, and Israel would answer, 'this is the casket of the deceased, that is the Ark of the eternal.' And they would retort, and is it proper that the dead should be with the Ark of the Eternal? And they would answer that 'the deceased in that casket fulfilled all of what is written in there.

מרים המתינה שעה אחת למשה, שנאמר,

(שמות ב:ד) "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" לפיכך עכב הקדוש ברוך הוא במדבר, וענני הכבוד והכהנים והלוים שבעת ימים. שנאמר, (במדבר יב:טו) "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם"

"כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ", השביען שישביעו לבניהם, את בני ישראל. למה השביע את אחיו ולא את בניו? אמר, 'אם אני משביע את בני, אין המצרים מניחין אותן. ואם יאמרו להן, 'אבינו העלה את אביו', הן אומרים להן, 'אביכם מלך היה.' לפיכך השביע את אחיו.
Miriam waited an hour for Moshe, as it says, “And his sister stood afar off, to know what would be done to him.” Therefore the Holy One, blessed be He, delayed in the wilderness, and the clouds of glory and the priests and the levites seven days. As it says, “And Miriam was shut up without the camp seven days; and the people journeyed not till Miriam was brought in again.”
“for he had straightly sworn”, he swore them to make their children pledge the oath, the children of Israel. Why did he bound his brothers and not his children? He said, ‘If I bound my children, the Egyptians will not let them, and if they say to them, “Our father brought his father up”, they would respond, your father was a king. Therefore he bound his brothers [and their children]

דבר אחר, אמר להן, 'אבינו ירד כאן לרצונו, ואני העליתי אותו בעל כרחו. משביעני עליכם, שממקום שגנבתוני לשם החזירוני.' וכן עשו. שנאמר, (יהושע כד:לב) "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה"

Another idea, He said to them, “our father came down according to his will, and I brought him up against his will.. I bind you to an oath, that from the place I was kidnapped, there you must return me’ And so they did. As it says, “And the bones of Joseph, which the children of Israel brought up out of Egypt, buried they in Shechem, in the parcel of ground which Jacob bought of the sons of Hamor the father of Shechem for a hundred pieces of money; and they became the inheritance of the children of Joseph.”

,"פָּקֹד יִפְקֹד", פקוד במצרים יפקוד בים; פקוד במדבר יפקוד בנחלי ארנון; פקוד בעולם הזה, יפקוד לעולם הבא.

“'God will surely remember you”, He remembered you in Egypt and will remember you at the sea, He remembered you in the wilderness and will remember you in the Arnon rivers, He will remember you in this world and He will remember you in the world to come.