vayigash ויגש

My Musing
What is leadership?
Although the midrash starts out with a legal discussion of the havdalah light, the focus is the issue of difference and how differences can highlight the best in two people but it should not create struggle. In fact leaders should work on creating harmony.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויגש סימן ו
(בראשית מו:כח) "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן"

And he sent Judah before him unto Joseph, to show the way before him unto Goshen; and they came into the land of Goshen.

ילמדנו רבינו: אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת?
כך שנו רבותינו: אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. ומנין למדו? מן הקדוש ברוך הוא, שנאמר, (בראשית א:ד) "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" ואחר כך "וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"
רבי זעירא בר אבהו אמר, 'מכאן שמברכין על הנר במוצאי שבת משיאותו לאורו.'

Our master should instruct: When do we bless the candle on Saturday night after the Shabbat?
Thus taught our teachers: We do not bless the candle until the light will be apparent. And from where did we learn this? From the Holy One, blessed be He, as it says, " And God saw the light, that it was good;" and after that the verse continues, "and God divided the light from the darkness." Rabbi Ze'ira ben Abahum said, "from here we learn that we bless the candle when the light will be recognized"

אמר רבו שמעון בר יוחאי, 'אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'היו מכבדין את המצות שהן שלוחי, ושלוחו של אדם כמותו. אם כבדת אותן, כאלו לי כבדתני; ואם בזית אותן, כאלו לכבודי בזית.''
אין לך אדם שכבד את המצות ועשה את התורה כיעקב שנאמר (בראשית כה:כז) "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים", ונתיסר בבנו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! אבדת אחד, תמצא שלש. יוסף, מנשה, ואפרים. כיון שבאו בשרו אותו שיוסף חי. שלח יהודה פרוזבטים אצלו.

Said Rabbi Shimon bar Yochai, "Said the Holy One, blessed be He, to Israel, 'honor the commandments, since they are my emissaries, and the messenger of a person is like the person. If you honored them, it is as if you honored Me, and if you belittle them, it is as if you belittled My honor."
There is no one who honored the commandments and fulfilled the Torah like Jacob, as it says, " And the boys grew; and Esau was a cunning hunter, a man of the field; and Jacob was a quiet man, dwelling in tents." And he was anguished by his children. Said to him the Holy One, blessed be He, "on your life! You lost one, you will find three, Joseph, Menashe, and Ephraim. Once they came and informed Jacob that Yoseph was alive, he sent Yehudah as an ambassador to him.

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" זה שאמר הכתוב, (איוב כה:ב) "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"
"הַמְשֵׁל" זה מיכאל, "וָפַחַד" זה גבריאל. מיכאל מן המים, וגבריאל מן האש, והן עומדין לפני השכינה ואינן מזיקין זה את זה. הוי אומר "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".
אמר רבי שמעון, 'כל הרקיע של מים, והמלאכים של אש, ומשרתיו אש לוהט, ואין המים מכבין את האש, ולא האש שורף את המים. יהודה ויוסף זה ארי וזה שור. אתמול מתנגחין זה עם זה ועכשיו הוא משלחו אצלו, שנאמר"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו" הוי "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו".

"And he sent Judah before him" this is what scripture writes, " Dominion and fear are with Him; He maketh peace in His high places."
"Dominion" is the angle Michael, "fear" is the angel Gabriel. Michael is from the water and Gabriel is from the fire, and they stand before the Divine presence and do not afflict one to the other. That is the fulfillment of the verse. " He maketh peace in His high places"
Said Rabbi Shimon, "The entire firmament is of water, and the angles are of fire, and His servants are a licking flame, and the water does not extinguish the fire and the fire does not singe the water. Judah and Joseph one is the lion and one is the bull. Yesterday they were fighting and now Jacob sends him to Joseph as it says, "And he sent Judah before him" that is the fulfillment of "He maketh peace in His high places"

מקץ Mikeitz

My Musing
This week's midrash focuses on God's mercy on the world, the righteous and then segues to Joseph's mercy on his brothers. Revenge may be sweet, but the best revenge is showing your adversary that when you get the upper hand you actually are merciful.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ו
(בראשית מב:א) "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"

Now Jacob saw that there was corn in Egypt, and Jacob said unto his sons: 'Why do ye look one upon another?'

זה שאמר הכתוב, (תהלים לז:כה) "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם"
אמר רבי שמואל בר נחמן, 'פסוק זה שר העולם אמרו; "נַעַר הָיִיתִי" מימות אדם, ו"גַּם זָקַנְתִּי" עד ימות המשיח, "וְלֹא רָאִיתִי" שעזב הקדוש ברוך הוא את העולם מן הצדיקים. אלא, שבכל דור ודור מעמיד צדיקים. דאמר רבי תנחום, בשם רבי אחא, 'אין העולם חסר שלשים צדיקים כאברהם, שנאמר, (בראשית יח:יח) "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ";"יִהְיֶה" בגימטריא שלשים.' '

This is what scripture said, " I have been young, and now am old; yet have I not seen the righteous forsaken, nor his seed begging bread." Said Rabbi Samuel bar Nachman, 'this verse was recited by the minister of the world; "I have been young" from the days of Adam, and "now am old" until the days of the messiah, "yet have I not seen" that the Holy One, blessed be He, left the world bereft of the righteous. Rather, in every generation He rises up the righteous. As Rabbi Tanhum said, in the name of Rabbi Acha, 'The world is never lacking thirty righteous like Abraham, as it says, " seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?" shall (yiheyeh) equals 30 in gematria (numeral calculations with values assigned to the letters)''

דבר אחר "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי" אין הקדוש ברוך הוא עוזב את הצדיקים בשעת הרעב, לא להם ולא לבניהם. אלא בזמן שבצורת באה לעולם, הקדוש ברוך הוא מתקין להם מהיכן יחיו. וכן אתה מוצא באליהו שהתקין לו מהיכן יחיה. שנאמר, (מלכים א,יז:ט) "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ" וכן את מוצא, (מלכים א,יז:ג-ד) "לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם" וכן (בראשית יב:י) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" וכן (בראשית כו:א) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה" וכן יעקב כשבא הרעב התקין הקדוש ברוך הוא לו יוסף שיכלכלנו במצרים שנאמר (בראשית מז:יב) "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" הוי "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם"

Another idea, "I have been young and now am old" the Holy One, blessed be Hem does not leave the righteous in times of famine, not them and not their children. Rather, when famine comes to the world, the holy One, blessed be He, fixes for them from where their nutrition will come. And so you find with Eliyahu where He set uop where he will find food. As it says, " 'Arise, get thee to Zarephath, which belongeth to Zidon, and dwell there; behold, I have commanded a widow there to sustain thee.'" And similarly you find, " 'Get thee hence, and turn thee eastward, and hide thyself by the brook Cherith, that is before the Jordan. And it shall be, that thou shalt drink of the brook; and I have commanded the ravens to feed thee there.'" And similarly "And there was a famine in the land, beside the first famine that was in the days of Abraham. And Isaac went unto Abimelech king of the Philistines unto Gerar." And similarly with Yaakov when the famine came, the Holy One, blessed be He, established Yoseph to support him as it says, " And Joseph sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones." That is the fulfillment of the verse, "Now Jacob saw that there was corn in Egypt"

מה כתיב למעלה (בראשית מא:נז) "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ"
לפי שהוא נתן עצמו שנאמר, (בראשית מא:מט) "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר"
What is written above? " And all countries came into Egypt to Joseph to buy corn; because the famine was sore in all the earth." Because he gave it himself, as it says, " And Joseph laid up corn as the sand of the sea, very much, until they left off numbering; for it was without number."
(בראשית מא:נג-נד) "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"
מהו כאשר אמר יוסף? אמר רבי יהודה בר שלום י"ד שנה של רעב היו ראויין לבא שכן יוסף אומר (בראשית מא:כז) "וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב" הרי י"ד שנה. אלא שגזר יוסף ונעשו שבע שנים שנאמר, (בראשית מא:נד) "וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"
"And the seven years of plenty, that was in the land of Egypt, came to an end. And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said; and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread."
What does ti mean, "according as Joseph had said"? Said Rabbi Yehudah bar Shalom, 'There should have been fourteen years of famine as Joseph said " And the seven lean and ill-favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine." That adds to 14. Rather, Joseph decreed and they were reduced to 7 years as it says, " And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said; and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread."

לפיכך כתיב "כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף".מיד שמע יעקב שהיה שבר במצרים ואמר לבניו (בראשית מב:ב) "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת"
(בראשית מב:ג) "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" ולמה עשרה? שיש בהן כח לדחות הפורעניות. שכן כשבא הקדוש ברוך הוא להחריב את סדום והיה אברהם אבינו מבקש עליהן רחמים מן השמים התחיל מספר מן חמשים עד עשרה שנאמר, (בראשית יח:לב) "וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַא-דֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה" כי עשרה היא עדה שנאמר (במדבר יד:כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי" וכתיב (תהלים פב:א) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלקִים יִשְׁפֹּט" לכך נאמר "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה" שכן בסדום אמר עד עשרה.

Therefore it is written, ""according as Joseph had said." Immediately, Yaakov heard that there was corn in Egypt and said to his sons, "And he said: 'Behold, I have heard that there is corn in Egypt. Get you down thither, and buy for us from thence; that we may live, and not die.'"
"And Joseph's ten brethren went down to buy corn from Egypt." And why ten? That they have the ability to ward off bad events. As when the Holy One, blessed be He, came to destroy Sodom and Abraham, our father, requested mercy on them from the heavens, he began with counting at 50 and went down to 10. As it says, " And he said: 'Oh, let not the LORD be angry, and I will speak yet but this once. Peradventure ten shall be found there.' And He said: 'I will not destroy it for the ten's sake.'" Because ten is a congregation as it says, " 'How long shall I bear with this evil congregation, that keep murmuring against Me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they keep murmuring against Me." And it is written, "A Psalm of Asaph. God standeth in the congregation of God; in the midst of the judges He judgeth:" Therefore it says, ""And Joseph's ten brethren went down" since with Sodom it was also until ten.

(בראשית מב:ה) "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" שלא יכירם אדם. אמר הקדוש ברוך הוא, 'אתם אמרתם, ( בראשית לז:כ) "וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" היכן החלום מתקיים? (בראשית מב:ז-ח) "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל. וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" שלא רחמו עליו אבל יוסף "וַיַּכִּרֵם" שרחם עליהם.

"And the sons of Israel came to buy among those that came; for the famine was in the land of Canaan." That no one should recognize them. Said the Holy One, blessed be He, "you said, " Come now therefore, and let us slay him, and cast him into one of the pits, and we will say: An evil beast hath devoured him; and we shall see what will become of his dreams.'" Where does the dream come to bear? " And Joseph saw his brethren, and he knew them, but made himself strange unto them, and spoke roughly with them; and he said unto them: 'Whence come ye?' And they said: 'From the land of Canaan to buy food.' And Joseph knew his brethren, but they knew him not." They did not have mercy on Joseph but he had mercy on them.

vayeishev וישב

My Musing

The Torahis not a story book, the Torah is not a history book. This refrain is one of the underlying messages of the midrash selection this week. Every word has import and in this case comes to illustrate the unique way that Joseph gets caught in the very net he cast.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ב
(בראשית פרק לז:ב, ג ) " אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים"

“These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren, being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives; and Joseph brought evil report of them unto their father. Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age; and he made him a coat of many colours.”

" כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ"
בן איקונים שהיה דומה לו.
רבי ישמעאל אמר לכך נקרא בן זקונים, על שם (בראשית מז:יב) "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף"
בן זקנתו של אביו.
ולפי שראה בחלומו שעתיד למלוך והגיד לאביו קנאו בו אחיו.

“because he was the son of his old age”
A son of his image, that he was identical to him.
Rabbi Yishmael said, therefore he was called “a son of his old age” from the verse, “And Joseph sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones.”
A son of his father’s old age.
And since he saw in his dream that he was destined to rule, and he told his father and his brothers were jealous.

" וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם"
אמר לאביו, אחי אוכלין אבר מן החי. אמר לו הקדוש ברוך הוא 'חייך! בדבר שיצא מפיך בו אתה נחשד'
(בראשית מג:לב) "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם"
ולפי שספר עליהם לשון הרע, ולפיכך קנאו בו אחיו. ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ונשתעבדו שם ארבע מאות שנה. אמר יעקב ליוסף (בראשית לז:יד) "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" מקום מזומן לפורענות. בשכם ענו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד (מלכים א,יב:כה) "וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל"

“Joseph brought evil report of them unto their father”
He said to his father, ‘my brothers are eating the limb of a live animal’. Said to him the Holy One, blessed be He, ‘On Your Life!. On the very thing that came out of your mouth, you will be suspected’
“And they set on for him by himself, and for them by themselves, and for the Egyptians, that did eat with him, by themselves; because the Egyptians might not eat bread with the Hebrews; for that is an abomination unto the Egyptians.”
And because he spoke evil speech about them, and therefore they despised him. And it snowballed and our forefathers went down to Egypt and were enslaved for four hundred years. Said Yaakov to Joseph, “And he said to him: 'Go now, see whether it is well with thy brethren, and well with the flock; and bring me back word.' So he sent him out of the vale of Hebron, and he came to Shechem.” A place that is destined for bad tidings. There Dinah was violated, In Shechem Joseph was sold, and in Shechem the kingdom was split, “Then Jeroboam built Shechem in the hill-country of Ephraim, and dwelt therein; and he went out from thence, and built Penuel.”

(בראשית לז:טו) "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" אין איש האמור כאן אלא גבריאל, שנאמר, (דניאל ט:כא) "וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָף נֹגֵעַ אֵלַי כְּעֵת מִנְחַת עָרֶב"

“And a certain man found him, and, behold, he was wandering in the field. And the man asked

him, saying: 'What seekest thou?'” There is no “man” mentioned in scripture other than Gabriel, as it says, “yea, while I was speaking in prayer, the man Gabriel, whom I had seen in the vision at the beginning, being caused to fly swiftly, approached close to me about the time of the evening offering.”

(בראשית לז:יח) "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" (בראשית לז:כד) "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מים אין בו, נחשים ועקרבים היו בו.
מה עשה ראובן? הלך וישב באחד מן ההרים לירד בלילה להעלות את יוסף, ותשעה אחיו יושבין במקום אחד, כאיש אחד בעצה אחד להמיתו. עברו עליהם ישמעאלים, אמרו, (בראשית לז:כז) "
לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"

“And they saw him afar off, and before he came near unto them, they conspired against him to slay him.” “and they took him, and cast him into the pit--and the pit was empty, there was no water in it.” Water was absent, but snakes and scorpions were in it.
What did Reuben do? He went and sat by the nearby mountains to go in the night and bring Joseph up, and the nine brothers were sitting in another place, unified, as one person with a unified intent to kill him. The Yishmaelite caravan passed and they said, “Come, and let us sell him to the Ishmaelites, and let not our hand be upon him; for he is our brother, our flesh.' And his brethren hearkened unto him.”

הן מוליכין אותו לקצוות המדבר, עמדו מכרוהו בעשרים כסף. לכל אחד מהם שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם. וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף?! אלא, כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו, וברח ממנו דמו, ונעשו פניו ירוקות. לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים.

They sent him to the edge of the wilderness, and sold him for 20 silver pieces. Each one took two pieces of silver to buy shoes for their feet. And should it enter your mind that a youth as fine as Joseph should only fetch 20 silver pieces?! Rather, since he was thrown into the pit with snakes and scorpions, he became pale and looked green. Therefore they sold him for 20 silver pieces.

vayishlach וישלח

My Musing

Empathy is a difficult value to develop. But if we understand that our wealth and our greatness are from God, the tneuousness of our position, can quickly create in us tghe empathy that Torah demands. It is not charity, but tzedakah. It is not caritas, the love, but the chiyuv, the obligation of caring for the other, that makes us give tzedakah. We cannot choose, we just must give to the needy.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן י
(בראשית לה:ט) "וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

And God appeared unto Jacob again, when he came from Paddan-aram, and blessed him.

ילמדנו רבינו: מי שאינו מניח את העני ללקוט בתוך שדהו מהו עונשו?
כך שנו רבותינו: 'מי שאינו מניח את העניים ללקוט בתוך שדהו, או מי שמניח אחד, ואחד אינו מניח ללקוט, או מי שמסייע אחד מהן בשעת הקציר או בשעת הבציר, הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר: (משלי כב:כח) "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ" גבול עולים. אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני עשיתי אותך למעלה והעני למטה. יכול אני לעשותך למטה ולעני למעלה. למה? כי דיין אני, שנאמר, (תהלים עה:ח) "כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים"

Our teacher should instruct: One who does not allow the poor to glean in their field, what is the law?
Thus taught our sages: ‘One who does not allow the poor to glean in his field, or one who only allows one person to glean, but restricts another, or assists one poor person during the harvest but not another, this is considered stealing from the poor. On this it is said, “Remove not the ancient landmark, which thy fathers have set.” That is the boundary of the poor. Said the Holy One, blessed be He, ‘I put you of high stature and the poor of low. I can make you below and them above. Why? Because I am a judge. As it says, “For God is judge; He putteth down one, and lifteth up another.”

שאלה מטרונא את ר' יוסי בן חלפתא, 'לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו?'
אמר לה, 'לששה ימים, דכתיב, (שמות כ:י) "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְדֹוָד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְדֹוָד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"
אמרה לו, 'ומן אותה שעה עד היום הזה מה הוא עושה?'

A Matron asked Rabbi Yosi ben Halafta, “ For how many days did the Holy One, blessed be He, create His world?”
He said to her, “for six days, as it is written, “For six days, made God, the heavens and the Earth, the sea and all in them, and rested on the seventh day, therefore did God bless the Sabbath Day and sanctify it”
Said she to him, “And from then till now, what does He do?”

אמר לה, 'עושה סולמות. מעלה לזה, מוריד לזה; מעשיר לזה, מוריש לזה. תדע, שבשעה שיצא יעקב לארם נהרים כתיב בו, (בראשית לב:יא) "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". ולא עוד אלא, (בראשית כח:יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא". אלו היה לו כר או כסת היה מניח שם את ראשו. כיון שנכנס בביתו של לבן העשיר שנאמר, (בראשית ל:מג) " וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים". מנין? מכח הברכות שברכו אביו שנאמר, (בראשית כח:ד) "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלקִים לְאַבְרָהָם". ומה היתה ברכת אברהם? (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". כיון שחזר מבית לבן אמר הקדוש ברוך הוא, 'צריך אני לברכו'. מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא וברכו, שנאמר, "וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

He said to her, “He makes ladders, raises one up. Lowers one down; makes one wealthy, and makes one poor. Know that when Yaakov left Aram Naharayim, it is written regarding him, “I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which Thou hast shown unto Thy servant; for with my staff I passed over this Jordan; and now I am become two camps.” And not only that but, “And he lighted upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep.” If he had a pilloe or cushion he would have placed it under his head. But when he entered the house of Laban he became wealthy. As it says, “And the man increased exceedingly, and had large flocks, and maid-servants and men-servants, and camels and asses.” From where, from the blessings of his fathers. “and give thee the blessing of Abraham, to thee, and to thy seed with thee; that thou mayest inherit the land of thy sojournings, which God gave unto Abraham.'”And what was the blessing of Abraham, “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.” When he left the house of Laban, The Holy One, blessed be He, said, “I must bless him”. Immediately, the Holy One, blessed be He, revealed Himself to him. As it says, And God appeared unto Jacob again, when he came from Paddan-aram, and blessed him”

"וַיֵּרָא אֱלקִים אֶל יַעֲקֹב" זה שאמר הכתוב, (תהלים כה:י) "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו". בשעה שאמר משה לישראל, (דברים יג:ה) "אַחֲרֵי יְדֹוָד אֱלקֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן" וחוזר ואומר, (דברים ל:טז) "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" אמרו לו, 'מי יוכל ללכת בדרכיו?' והכתיב (נחום א:ג) "יְדֹוָד אֶרֶךְ אַפַּיִם <וגדול> וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְדֹוָד בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו"? וכתיב, (תהלים עז:כ) "בַּיָּם דַּרְכֶּךָ <ושביליך> וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ" וכתיב, (תהלים נ:ג) "יָבֹא אֱלֹקֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד"
אמר להם משה לישראל לא אמרתי לכם כך אלא דרכיו חסד ואמת וגמילות חסדים דכתיב (תהלים כה:י) "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו" וגמילות חסדים שתחלת התורה גמילות חסדים ואמצעיתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.
תחלתה הלביש ערומים שנאמר, (בראשית ג:כא) "וַיַּעַשׂ יְדֹוָד אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"
אמצעיתה בקור חולים שנאמר (בראשית יח:א) "וַיֵּרָא אֵלָיו יְדֹוָד בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"
וסופו קבר מת שנאמר, (דברים לד:ו) "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
אף אתם תלכו אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. אמר הקדוש ברוך הוא,'בעולם הזה אתם חוטאים על ידי יצר הרע, ואתם משועבדים תחת האומות. ואף על פי כן, אין שכינתי זזה מכם, שנאמר, (ישעיהו סג:ט) "בְּכָל צָרָתָם <לא> לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם" ובשמחתם שמחה לפניו שנאמר, (שמואל א,ב:א) " וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּידֹוָד רָמָה קַרְנִי בַּידֹוָד רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ" וכן הוא אומר, (ישעיהו סה:יט) "וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה" ואומר (ישעיהו סב:ה) "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ", הוי "כָּל אָרְחוֹת יְדֹוָד חֶסֶד וֶאֱמֶת".

ויצא vayeitzei

My Musing
Silence is golden. But it is often frustrating. Why wait? Why not tell? But the midrash explains that perhaps as much as we would think that we must protest, there are times that a cost benefit analysis will tell you to stay quiet and allow the divine plan to work.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ו
(בראשית ל:כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל, וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ .

"And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb."

ילמדנו רבינו: הרואה אדם נאה כיצד הוא מברך?
כך שנו רבותינו: הרואה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר, ברוך שככה לו בעולמו.
אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה. והיה משלח סבלונות ליתנם לרחל, ולבן נותנן ללאה והיתה רחל שותקת.

Our master should instruct: One who sees a remarkably handsome person, what blessing should be recited?
This is what our rabbis taught: One who sees good animals, nice trees, recites: That it is so in His world"
And you cannot find one more pretty than Rachel, and it is because of her beauty that Jacob requested to marry her. And he would send gifts to be given to Rachel, and Laban would give them to Leah, and Rachel would be silent.

אמר רבי שמעון בן גמליאל, 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.

Said Rabbi Shimon ben Gamliel, 'all my life, I was raised among the sages, and I did not find anything better for the body than silence'

רחל תפשה בשתיקה; עמדה זרעה בשתיקה. ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה, האבן שלו מן האפוד ישפה, יודע במכירת יוסף ושותק; וזהו ישפה- יש לו פה ושותק. שאול בן בנה,
(שמואל א,י:טז) " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ, הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ, אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל." אסתר, (אסתר ב:כ) "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"

Rachel grasped silence; her children stood in silence. She saw her gifts in the hands of her sister and she was quiet. Her son, Benjamin was honored with the Yashphe stone for the ephod. He knew about th sale of Joseph remained quiet. That is the Yashphe- it has a mouth but is silent. Saul her descendent, "And Saul said unto his uncle: 'He told us plainly that the asses were found.' But concerning the matter of the kingdom, whereof Samuel spoke, he told him not", Esther, "Esther had not yet made known her kindred nor her people; as Mordecai had charged her; for Esther did the commandment of Mordecai, like as when she was brought up with him"

לאה תפשה בהודיה. עמדה זרעה בהודיה אחריה. היא אמרה (בראשית כט:לה) "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְדֹוָד עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת." יהודה בנה אחריה, (בראשית מט:ח) "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ." דוד, (תהלים קיח:א) "הוֹדוּ לַידֹוָד כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." דניאל מצלי ומודה, (דניאל ו:יא) "וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה"

Leah grasped praise and gratitude. This was continued in her progeny with praise and gratitude after her. "And she conceived again, and bore a son; and she said: 'This time will I praise the LORD.' Therefore she called his name Judah; and she left off bearing." Judah, her son "Judah, thee shall thy brethren praise; thy hand shall be on the neck of thine enemies; thy father's sons shall bow down before thee." David, "'O give thanks unto the LORD, for He is good, for His mercy endureth for ever.'" Daniel prayed and acknowledged, "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime."

אמר רבי יהודה, גדולה שתיקה שבזכות שתיקתה של רחל, זכתה והעמידה שני שבטים בישראל אפרים ומנשה יתר על השבטים. ולמה שתקה? אמר רבי שמעון בר יוחאי, 'אמרה אם משלחת אני ומודעת ליעקב שאבא נותן לאחותי מה שהוא משלח לי אינו נוטל אותי ואבא אין משיאני לו, ואני מתרחקת מן הגוף הצדיק הזה.' אמר לה הקדוש ברוך הוא, 'את שתקת, חייך! בזכות אותה שתיקה זוכרך אני, שנאמר, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל".

Said Rabbi Yehudah, silence is greater, since in the merit of the silence of Rachel, she merited to have the tribes of Ephraim and Menashe beyond the tribes. And why did she stay silent? Said Rabbi Shimon bar Yochai, 'she reasoned, if I send Jacob notice that my father gives the gifts to Leah, he will not take me nor will father marry me to him, and I will be far removed fro the body of this great righteous man. Said to her, the Holy One, blessed be He, 'you were silent, on your life, in the merit of your silence, I will remember you, as it says, "And God remembered Rachel"

Toldot תולדות

My Musing
No matter what we do well there is always going to be a detractor to try to take us down a notch. It seems to be our destiny. The only recourse is to always do the right thing and then leave it in God's hands, as illustrated by this week's midrash.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ו
(בראשית פרק כה:יט) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

"And these are the generations of Isaac, Abraham's son: Abraham begot Isaac."

"אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", א"ר יצחק אין לך דור שאין בו לצנין. בשעה שגזז נבל את צאנו שלח דוד את נעריו אצלו לומר (שמואל א,כה:ח) "שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב ;בנו; בָּאנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד." השיבם נבל, (שמואל א, כה:י -יא) "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו. וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה." מיד חזרו אצל דוד וספרו לו דברי נבל. עמד דוד וזיין עצמו וכל גבוריו לילך אל נבל להשחיתו.
(שמואל א, כה:יד) "וְלַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הִגִּיד נַעַר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לֵאמֹר הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם." כששמעה כך, התקינה הדורון והלכה אל דוד שנאמר, (שמואל א,כה:יח-יט) "וַתְּמַהֵר ;אבוגיל; אֲבִיגַיִל, וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן, וְחָמֵשׁ צֹאן ;עשוות; עֲשׂוּיֹת, וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי, וּמֵאָה צִמֻּקִים, וּמָאתַיִם דְּבֵלִים, וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים. וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי הִנְנִי אַחֲרֵיכֶם בָּאָה וּלְאִישָׁהּ נָבָל לֹא הִגִּידָה" כל אותו הענין.

"Abraham begot Isaac." Said Rabbi Isaac, there is no generation that does not have its detractors. When Nabal sheered the sheep, (king) David sent his young servants to him saying, " Ask thy young men, and they will tell thee; wherefore let the young men find favour in thine eyes; for we come on a good day; give, I pray thee, whatsoever cometh to thy hand, unto thy servants, and to thy son David.'" Replied to them Nabal, " And Nabal answered David's servants, and said: 'Who is David? and who is the son of Jesse? there are many servants now-a-days that break away every man from his master; shall I then take my bread, and my water, and my flesh that I have killed for my shearers, and give it unto men of whom I know not whence they are?'" Immediately hey returned to Daivd and old him of Nabal's words. David stood and girded himself and all his warriors to go to Nabal to vanquish him. " But one of the young men told Abigail, Nabal's wife, saying: 'Behold, David sent messengers out of the wilderness to salute our master; and he flew upon them." When she heard this, she prepared a present and went to Daivd, as it says, " Then Abigail made haste, and took two hundred loaves, and two bottles of wine, and five sheep ready dressed, and five measures of parched corn, and a hundred clusters of raisins, and two hundred cakes of figs, and laid them on asses. And she said unto her young men: 'Go on before me; behold, I come after you.' But she told not her husband Nabal." All that is contained there.

וכתיב (שמואל א,כה:לח) "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְדֹוָד אֶת נָבָל וַיָּמֹת"
מיד (שמואל א,כה:לט) "וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי מֵת נָבָל וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְדֹוָד אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְדֹוָד בְּרֹאשׁוֹ וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה"

Immediately, " And when David heard that Nabal was dead, he said: 'Blessed be the LORD, that hath pleaded the cause of my reproach from the hand of Nabal, and hath kept back His servant from evil; and the evil-doing of Nabal hath the LORD returned upon his own head.' And David sent and spoke concerning Abigail, to take her to him to wife."

ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו. לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו. והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו, ואמר לו, 'לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו.' מנין? שכן כתיב (שמואל ב,ג:ב- ג) " ;וילדו ; וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב <לאביגל> לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר"

And after he brought her in, he separated from her for three months to know if she was pregnant from Nabal or not. After three months, he had relations with her and she became pregnant from him. And there were the detractors of the generation impugning that she became pregnant from Nabal and not David . What did the Holy One, blessed be He, do? He commanded the angel in charge of formation of the child and his image, and said to him, 'go and form him in the image of David his father, that all should testify that David is his father.' From where? Such that it is written, "And unto David were sons born in Hebron; and his first-born was Amnon, of Ahinoam the Jezreelitess; and his second, Chileab, of Abigail the wife of Nabal the Carmelite; and the third, Absalom the son of Maacah the daughter of Talmai king of Geshur;"

מה תלמוד לומר כִלְאָב? שהיה כולו אב; שכל הרואהו אומר. 'דוד אביו של זה.'
וכן אברהם היה דומה ליצחק, ולא היו מכירין הבריות בין אב לבן עד שבקש אברהם ואמר 'רבונו של עולם, הפרש בין אב לבן.' והפריש ביניהם הזקנה. לכך נאמר, (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" ולכך כתיב "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

What is taught by the name Chile'ab? That he was all his father; that all who would see him would say, 'David is surely this one's father.'
And similarly, Abraham was similar to Isaac, and the living beings of the world, could not distinguish between father and son, until Abraham requested that there needs to be some differentiation between father and son. And He separated them with old age. Therefore it says, " And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things."

Chayei Sarah חיי שרה

My Musing
Never rest on your laurels. Simple enough. Because you never know what will in the end be your claim to fame.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ו
(בראשית כה:א) "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה"

"And Abraham took another wife, and her name was Keturah"

"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם" זה שאמר הכתוב (איוב ח:ז) "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" מדבר במשה. אמר רבי שמואל בר נחמן, 'ז' ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה למשה בסנה והוא בורח שנאמר, (שמות ד:יג) "וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" וכתיב, (שמות ד:י) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְדֹוָד בִּי אֲד-ֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" ואומר, (שמות ג:ו) "וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלקֵי אָבִיךָ אֱלקֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹקִים"

"And Avraham added" this is what the Scripture said, "And thy beginning was small, yet thy end should greatly increase." This is referring to Moshe. Said Rabbi Samuel bar Nachman, seven days the Holy One, blessed be He, enjoined Moshe at the bush and he fled, as it says, " And he said: 'Oh Lord, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.'" And it is written, " And Moses said unto the LORD: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue.'" And it says, " Moreover He said: 'I am the God of thy father, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.' And Moses hid his face; for he was afraid to look upon God."

"וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" דכתיב, (במדבר יב:ח) "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְדֹוָד יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה"
אמר רבי שמעון בר יוחאי, 'שהיה רואה את הדמות מיד.'

"yet thy end should greatly increase." As it is written, " with him do I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the similitude of the LORD doth he behold; wherefore then were ye not afraid to speak against My servant, against Moses?'" Said Rabbi Shimon bar Yochai, ' that he saw the visage immediately"

דבר אחר "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר" זה אברהם שהיה לו מאה שנה ולא היה לו בן ואחר כך פייסו הקדוש ברוך הוא. רבי יהודה בר סימון ורבי חנן בשם רבי יוחנן אמרי, 'העלהו למעלה מכיפת הרקיע שנאמר, (בראשית טו:ה) "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" אין אומרין הבט אלא מלמעלה למטה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'מי שתחת המזל מתירא הימנו, אתה שאתה עליו הרם ראש עליו'.

Another idea, ""And thy beginning was small," this is Abraham who had lived 100 years and he did not have a son. And after he was pacified by the Holy One blessed be He. Rabbi Judah bar Simon, and Rabbi Chana in the same of Rabbi Yochanan, said, "bring him up above the atmosphere (the cap of the heaven)" as it says, "And He brought him forth abroad, and said: 'Look now toward heaven, and count the stars, if thou be able to count them'; and He said unto him: 'So shall thy seed be.'" The usage of the word "look', habet, is only used to denote looking down from a high perch. Said to Him the Holy One, blessed be He, "one who is beneath the constellations is subject to it, but you who have travelled above it, raise up your head.

אף על פי כן למאה שנה הוליד בן. הוי אומר "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר" זה אברהם. וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" שנשא אשה והוליד עוד עמה כמה בנים באחרונה שנאמר "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם". זה שאמר הכתוב, (קהלת יא:ו) "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים:

Despite this, at 100 years old, he had a son. That is the fulfillment of the verse, """And thy beginning was small," which refers to Abraham. "yet thy end should greatly increase." Refers to his marrying another wife and had with her more children in the end as it says, "And Abraham increased" that is what the Scriptures say, "In the morning sow thy seed, and in the evening withhold not thy hand; for thou knowest not which shall prosper, whether this or that, or whether they both shall be alike good."

רבי אליעזר אומר, 'בזרעים הכתוב מדבר. אמר שלמה, 'אם זרעת ביורה, אל תעמוד במלקוש. שנאמר, וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ", למה? "כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים". רבי יהושע אומר, אם בא לפניך בַּבֹּקֶר זְרַע מצוה זרע, ואם יבא לפניך דבר מצוה בערב אַל תַּנַּח יָדֶךָ למה? כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע איזה מהם עומדת לך אם של בוקר או של ערב. וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. רבי עקיבא אומר, בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ, אם העמדת תלמידים בנערותך אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך. מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם, ואלולי שהעמיד שבעה תלמידים בזקנותו לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו.

Rabbi Eliezer said, 'with regards to agriculture the scriptures are speaking. Said Solomon, 'If you sow during the season, you will not stand during the harvest'. As it says, "and in the evening withhold not thy hand" Why? " for thou knowest not which shall prosper, whether this or that, or whether they both shall be alike good."
Rabbi Yehoshua said, If comes before you in the morning the opportunity to fulfill a commandment, do it, and in the evening, if the opportunity comes before you "withhold not your hand". Why? For thou knowest not which of them will stand for you, either the morning opportunity or the evening opportunity or "whether they both shall be alike good." Rabbi Akiva said, ""In the morning sow thy seed" If you develop many students do not rest on your laurels and neglect to develop students in your old age. It happened to Akiva that he had 300 students in his youth and they died. And if he had not developed students in his senior years he would have had no students recall his name as their source of Torah knowledge.

דבר אחר "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ" אמר רבו יוסי, 'אם לקחת אשה בבחרותך וילדה ומתה, קח אשה אחרת בזקנותך, "כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע וגו'. וממי אתה למד? מאברהם, שבנערותו לא הוליד אלא שנים ובזקנותו הוליד י"ב.

Another idea "In the morning sow thy seed" said Rabbi Yosi, If you take a wife in your youth, and she gives birth and then dies, take another wife later in life, "for thou knowest not…" and from who do we learn this? From Abraham, who in his youth he did not have any children save two and in his old age had 12.

אמר רבי לוי הוא שאמר לו הקדוש ברוך הוא, (בראשית יח:יח) "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" שיצא הים בדור הפלגה והפיץ מבני חם שלשים משפחות שנאמר, (בראשית יא:ח) "וַיָּפֶץ יְדֹוָד אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'ממך אני מעמידן שנאמר(בראשית יח:יח) "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" העמיד משפחות ואלו הן י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל וט"ז מכאן ושני גוים בבטנך הוי אומר "וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"

Said Rabbi Levi, this is what the Holy One, blessed be He, said , ""seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?" that the sea went out during the generation of the bifg split (following the tower of Babel) and dispersed from the sons of Ham 30 families, as ti says, "So the LORD scattered them abroad from thence upon the face of all the earth; and they left off to build the city." Said to him the Holy One, blessed be He, 'from you, I am going to establish families and they are the 12 leaders from Yishmael and the 16 from here and the 2 nations from Isaac. That is the fulfillment of " and all the nations of the earth shall be blessed in him"

Vayeiraוירא

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן ח
(בראשית יט:א) "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה"

And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom; and Lot saw them, and rose up to meet them; and he fell down on his face to the earth

מה כתיב למעלה מן הענין? (בראשית יח:כג) "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע"
אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, 'אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב כל בריה. שנאמר (יחזקאל יח:לב) "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְדֹוִד וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ", וכן הוא אומר (תהלים ה:ה) "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע ", ואומר, (יחזקאל לג:יא) "אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹ-נָי יְדֹוִד, אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"'
ובמה חפץ להצדיק בריותיו שנאמר, (ישעיהו מב:כא) "יְדֹוָד חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"

What is written above (before) this episode? “And Abraham drew near, and said: 'Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked?” Said Rabbi Pinchas the Priest bar Chamah, ‘The Holy One, blessed be He, does not want the obligate every living thing (for punishment) As it says, “For I have no pleasure in the death of him that dieth, saith the Lord GOD; wherefore turn yourselves, and live.” And similarly it says, “For Thou art not a God that hath pleasure in wickedness; evil shall not sojourn with Thee.” And so it says, “Say unto them: As I live, saith the Lord GOD, I have no pleasure in the death of the wicked, but that the wicked turn from his way and live; turn ye, turn ye from your evil ways; for why will ye die, O house of Israel?” and with what does God want to justify his creations? As it says. “The LORD was pleased, for His righteousness' sake, to make the teaching great and glorious.”

תדע לך, שבזמן שהבריות חוטאין ומכעיסין לפניו והוא כועס עליהן, מה הקדוש ברוך הוא עושה?
חוזר ומבקש להן סניגור, שילמוד עליהן זכות, ונותן שביל לפני הסניגור. וכן אתה מוצא בימי ירמיה שאמר (ירמיהו ה:א) "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ"

Know you, that at the time that the creations sin and are angered in front of Him and He is angered at them, what does the Holy One, blessed be He, do? He seeks a defending advocate for them who can argue in their merit, and He leaves a path for the defense to take. And so you find in the days of Jeremiah the prophet who said, “Run ye to and fro through the streets of Jerusalem, and see now, and know, and seek in the broad places thereof, if ye can find a man, if there be any that doeth justly, that seeketh truth; and I will pardon her.”

וכן כשחטאו הסדומים גלה לאברהם ללמד עליהן זכות. שנאמר, (בראשית יח:יז) "וַידֹוָד אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה" מיד התחיל אברהם ללמד עליהן סניגוריא, שנאמר, "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע". ואין ויגש אלא תפלה שנאמר (מלכים א,יח:לו) "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְדֹוָד אֱלֹקֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלקִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ <ובדבריך> וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"
"הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" מהו? אמר לו דבר קשה. בשר ודם האף סופה אותו, שמא אף אתה כן, תספה צדיק עם רשע? כשם שאתה דן את הרשע כך אתה דן את הצדיק?!

And similarly when the inhabitants of Sodom sinned, God revealed to Abraham the path to argue in their merit. As it says, “And the LORD said: 'Shall I hide from Abraham that which I am doing;” Immediately Abraham began to argue for their defense, as it says, ““And Abraham drew near, and said: 'Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked?”And there is no language of “drawing near” other than prayer, as it says “And it came to pass at the time of the offering of the evening offering, that Elijah the prophet came near, and said: 'O LORD, the God of Abraham, of Isaac, and of Israel, let it be known this day that Thou art God in Israel, and that I am Thy servant, and that I have done all these things at Thy word.”
“'Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked?” What is that? He said to Him a harsh idea. Flesh and Blood would You end them, even that You would destroy the righteous with the evil? That is you judge the righteous as you judge the evil?

תם ורשע אתה מכלה? (בראשית יח:כה) "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"

The pure and the evil you would destroy? “That be far from Thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked, that so the righteous should be as the wicked; that be far from Thee; shall not the Judge of all the earth do justly?'”

חללה כתיב. כמה דאת אמרת (ויקרא כא:ז) "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹקָיו" לא חול הוא לך. כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה אתמהה? אין דרך זו שלך. מֵעֲשֹׂת הדבר הַזֶּה אין אומר כן, אלא "כַּדָּבָר" לא זה, ולא כמוהו. "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?!

It is written (without the yud) Chalelah (profaned). As what is said, “They shall not take a woman that is a harlot, or profaned; neither shall they take a woman put away from her husband; for he is holy unto his God.” And you are not unholy to Him. Thus You did to the generation of the flood and of the Dispersion (Tower of Babel). This is not Your way? From doing this thing, is not written, from doing like this thing. Not this and not like it. “shall not the Judge of all the earth do justly?'””

(בראשית יח:כד) "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ" (בראשית יח:כו) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" פתח והלך מחמשים ועד עשרה. שעשרה יש כח בהן לכלות את הפורעניות. כיון שלא מצא,(בראשית יח:לג) "וַיֵּלֶךְ יְדֹוָד כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ"

“Peradventure there are fifty righteous within the city; wilt Thou indeed sweep away and not forgive the place for the fifty righteous that are therein?” “And the LORD said: 'If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will forgive all the place for their sake.'” He opened with 50 and went down to 10. That with ten there is power to stop the calamity. But since he did not find ten, “And the LORD went His way, as soon as He had left off speaking to Abraham; and Abraham returned unto his place.”

מה כתיב אחריו? "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה". ראה ענותנותו של הקדוש ברוך הוא. אמר רבי ברכיה, 'בנוהג שבעולם, שני בני אדם עומדין ומסיחין. בקשו להתפרש זה מזה, הקטן נוטל רשות מן הגדול. והקדוש ברוך הוא, כשדבר עם אברהם ובקש להתפרש ממנו ,כביכול, הוא נטל רשות מן אברהם. שנאמר ' "וַיֵּלֶךְ יְדֹוָד" אימתי? כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר. ואחר כך "וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ".

What is written after that? And the two angels came to Sodom at even” Behold the humility of the Holy One, blessed be He. Said Rabbi Berachia, ‘in the custom of the world, tow people are standing and talking. They take leave of each other, the lesser requests permission of the greater. And the Holy One, blessed be He, when he spoke to Abraham, and wanted to leave from him, as if, He requested permission from Abraham. As it says, And God went, when” When He finished speaking. And after, “Abraham returned to his place.

מיד "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב". והשלישי היכן הלך? לא כך כתיב, (בראשית יח:ב) "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"
אלא בא ללמדך ששלשתן בשלש שליחיות נשתלחו. האחד בא לבשר את שרה ואמר לה (בראשית יח:י) "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו"
עשה שליחותו ונסתלק.

Immediately, “And the two angels came to Sodom at even” And the third, where was he? IS it not written, “and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him; and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed down to the earth,”
Rather it comes to teach that they were sent with three missions. One to inform Sarah and tell her about her impending birth, and he left.

השני הלך להפוך את סדום. שנאמר,(בראשית יט:כא) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"
נשאנו פניך, הפכנו, אינו אומר כן, ואחד להציל את לוט מתוך ההפכה וכל אחד ואחד עשה שליחותו ונסתלק.

The second went to upend Sodom. As it says, “And he said unto him: 'See, I have accepted thee concerning this thing also, that I will not overthrow the city of which thou hast spoken.” We lifted your face, reversed, was not said, that one went to save Lot from the upheaval and each one did their mission and departed.

לך לך lech lecha

My Musing
Often one wonders how to have a relationship with God. Abraham becomes the model for developing that relationship we seek. And it is a mutual relationship. God does for Abraham and then Abraham does for God. This week the midrash explains what God does for Abraham.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן טו
(בראשית טו:א) "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר, 'אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"

After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying: 'Fear not, Abram, I am thy shield, thy reward shall be exceeding great.'

זה שאמר הכתוב (משלי כח:יד) "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" וכן כתיב (משלי יד:טז) "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ"

This is what the Scripture said, " Happy is the man that feareth alway; but he that hardeneth his heart shall fall into evil." And it is written, " A wise man feareth, and departeth from evil; but the fool behaveth overbearingly, and is confident."

אל תהי קורא אלא 'חָכָם וְסָר מֵרָע יָרֵא', זה אברהם. שנאמר לו, "אַל תִּירָא". ממי היה מתירא? משם בן נח, שהרג את בני עילם. שלשה בנים היו לו. וכתיב (בראשית י:כב) "בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם" והרגו והיה מתירא לומר, 'שהרגתי בנו של צדיק, עכשיו יקללני ואמות'. אמר לו הקדוש ברוך הוא, "אַל תִּירָא", לא דייך, שלא יקללך אלא יצא לקראתך בדורון ומברכך, שנאמר, (בראשית יד: יח - כ) "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"
מהו מִגֵּן? מנגנא עשה הקדוש ברוך הוא ומסרן בידך. והיה אברהם נוטל עפר וזורק עליהן ונעשו חצים וקשתות ורמחים. שנאמר, (ישעיהו מא: ב-ג) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ. יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא"

Do not read it except as ' wise man departeth from evil, feareth', this refers to Abraham. That it was said to him, "fear not". What did he fear? He feared from Shem, the son of Noah, because he killed the sons of Eilam. Three sons he had. And it is written, “The sons of Shem, Eilam, and Ashur, and Arpachshad, and Lud, and Aram” and he killed them and he was scared to say, that I had killed the son of a righteous person, he will curse me and I will die.’
Said to him, the Holy One, blessed be He, “Do not fear”, that he will not curse you, rather he will greet you on the road and offer you a gift, as it says, “And Melchizedek king of Salem brought forth bread and wine; and he was priest of God the Most High. And he blessed him, and said: 'Blessed be Abram of God Most High, Maker of heaven and earth; and blessed be God the Most High, who hath delivered thine enemies into thy hand.' And he gave him a tenth of all.”
What is “delivered thine enemies”?, Ashield was made by the Holy One, blessed be He, and was given to his hand. And Abraham took up soil and threw it on them and it was turned into arrows, and spears. As it says, “Who hath raised up one from the east, at whose steps victory attendeth? He giveth nations before him, and maketh him rule over kings; his sword maketh them as the dust, his bow as the driven stubble. He pursueth them, and passeth on safely; the way with his feet he treadeth not.”

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'בעולם הזה, אתם מתיראין מן העונות. אבל לעולם הבא, שאין בו יצר הרע, אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם.' שנאמר, (הושע ג:ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל יְדֹוָד וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"

Said to them, the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘In this world, you are fearful of the iniquities. But for the world top come, that has no Evil inclination, you will fear for the good that is hidden for you. As it says, “afterward shall the children of Israel return, and seek the LORD their God, and David their king; and shall come trembling unto the LORD and to His goodness in the end of days.”

ומהו טוּבוֹ? זה בית המקדש. שנאמר, (דברים ג:כה) "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן"

And what is “His goodness”? That is the Temple. As it says, “Let me go over, I pray Thee, and see the good land that is beyond the Jordan, that goodly hill-country, and Lebanon.'”

הברכה מציון, שנאמר,(תהלים קכח:ה) "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"
הטל מבורך מציון, שנאמר, (תהלים קלג:ג) "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְדֹוָד אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם"
עזר מציון, שנאמר, (תהלים כ:ג) "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ"
ישועה מציון, שנאמר, (תהלים יד:ז) "מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְדֹוָד שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל"

The blessing comes from Zion, as it says, “The LORD bless thee out of Zion; and see thou the good of Jerusalem all the days of thy life;”
Help comes from Zion as it says, “Send forth thy help from the sanctuary, and support thee out of Zion;”
Salvation comes from Zion as it says, “Oh that the salvation of Israel
were come out of Zion! When the LORD turneth the captivity of His people, let Jacob rejoice, let Israel be glad.”

אמר הקדוש ברוך הוא, "לעולם הבא, אני מברך אתכם מציון. שנאמר,(תהלים קלד:ג) "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ"
ואני אברך את ציון שנאמר,(ירמיהו לא:כב) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶש"
אמן.

Said the Holy One, blessed be He, “In the world to come, I will bless you from Zion. As it says, “The LORD bless thee out of Zion; even He that made heaven and earth.”
And I will bless Zion, as it says, “Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: yet again shall they use this speech in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall turn their captivity: 'The LORD bless thee, O habitation of righteousness, O mountain of holiness.'”

Noach נח

My Musing
It is interesting that the midrash choses to teach about an esoteric question of making an eruv chatzeirot, the metaphysical construction that allows households to form a singular combined courtyard in order to carry between then on the Shabbat, I connection with the episode of the Tower of Babel. But Eruv actually means mixed or combined and it denotes a true feeling of sharing. Hence the often cited phrase- Kol Yisrael Areivin zeh bazeh-, All of Israel is intertwined (more often translated as guarantor) for each other. The generation at the Tower of Babel only appeared to be unified. But the midrash teaches, they were not. The reader is left to infer that the confusion of languages only removed the façade of unity that existed.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן טז
(בראשית יא:א) "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים "
ילמדנו רבינו: בית שנותנים בו עירוב, מהו שהוא צריך לעירוב?
כך שנו רבותינו: רבי יעקב בר אחא שאל את רבי אבהו, 'בית שנותנין בו עירוב, מהו שיהא צריך עירוב?'
אמר ליה, 'בית שמאי אומר, צריך; ובית הלל אומר אין צריך. והלכה כבית הלל.
אמר רבי יהושע בן לוי, 'לא התקינו עירובי חצרות אלא מפני דרכי שלום. כיצד? אשה משלחת בנה לחברתה, והיא גוחנת עליו ונושקתו; ואמו אומרת, 'הרי אוהבת אותו', והיה בלבה עליה, ונמצאו עושות שלום על ידי העירוב,
אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני עושה שלום בעולמי, ורשעים אלו עומדים לתת מחלוקת בעולם?
ומנין שחלקו על הקדוש ברוך הוא? ממה שקראו בענין, "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים "

"And the whole earth was of one language and of singular words"
Our master should instruct: A house that has an eruv, is it required to combine?
Thus taught our rabbis: Rabbi Yaakov bar Acha asked Rabbi Abahu, 'a house that has an eruv, what is it that it requires an eruv?
Said he to him, " The house of Shammai says it is required, and the house of Hillel says it is not required and the halacha is according to Hillel.
Said Rabbi Yehoshua ben Levi, 'they did not establish the eruv(combination) of the courtyards except for the ways, to promote, peace. How? A woman sends her son to her friend, and she fawns over him and kisses him; his mother says, behold she loves him, and in her heart she hated her, and we find them making peace between themselves.
Said the Holy One, blessed be He, 'I make peace in my world, and these evil doers, stand up to enjoin dispute into the world?' And from whence do we know they argued on the Holy One, blessed be He, from what is written in connection with the event, "And the whole earth was of one language and of singular words"

Nitzavim נצבים

My Musing
This is another midrash that would have been a favorite of the Medieval Rabbis. The parsha opens with Moshe warning the Israelites that they will face challenges in keeping faithful to the Torah and there will be consequences if they do not remain faithful to the Torah in the land of Israel. Yet the Midrash accents the positive. The reward for the righteous is such that they will be able to feast on the Leviathan, the mythic creature that is impervious to all except God and those righteous who are rewarded for their devotion to God and the Torah.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נצבים סימן ד
(דברים פרק כט:ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "
"You are standing this day all of you before the LORD your God: your heads, your tribes, your elders, and your officers, even all the men of Israel"

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", אַתֶּם קיומו של עולם הזה ושל עולם הבא. כשיבא הקדוש ברוך הוא ליתן שכר טוב לצדיקים, הוא מראה להם בהמות רובצות על הררי אלף, ואלף הרים מעלין עשבים, והם אוכלים. ומנין שהם רובצות על אלף הרים? שנאמר, (תהלים נ:י) "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף".

"You are standing this day all of you", you are the raison d'etre for this world and the world to come. When the Holy One, blessed be He, will come to grant reward to the righteous, he will show them animal jumping over the mountains of Aleph. And a thousand mountains will bring forth grass, and they will eat. And from where do we learn that they will be jumping over mountains? As it says, "For every beast of the forest is Mine, and the cattle upon a thousand hills."

וכל מה שהירדן מושך הן שותין. שנאמר, ( איוב מ:כג) "הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ". אמר רב יוסף, 'כל מה שהירדן מושך בששה חדשים, הן עושין גמיעה אחת. ומקרא מלא הוא (איוב לט:כד) "בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר" ואף לויתן רובץ על התהום.

And all that the Jordan can flow they drink. As it says, "Behold, if a river overflow, he trembles not; he is confident, though the Jordan rush forth to his mouth." Said Rabbi Joseph, 'all that the Jordan draws in sixth months, they down in one swallow. And it is from the text, "He swallows the ground with storm and rage; neither believeth he that it is the voice of the horn." And even the Leviathan prances over the depths.

לעולם הבא אומר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, 'באו, והלחמו בו,' וכיון שהן יורדין להלחם כנגדו הוא תולה עיניו ומביט בהם, והם מתיראים ובורחים. שנאמר, (איוב מא:יז) "מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ." כשהוא מבקש לאכול, הוא עושה שבר בים, והדגים סבורים שהוא דבר אכילה והולכים לשם, והוא פותח ובולען. אין אחד מהן נמלט אלא כלן נכנסין לתוך פיו. והקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת, 'ירו חצים!' והם זורקים בו, ואינו משגיח,אלא כקש הם נחשבים לו. שנאמר, (איוב מא:כ) "לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע." והקדוש ברוך הוא אומר להם, 'טלו אבני בלסטרא והשליכו עליו!' והן עושין, והוא סבור קש הן שנאמר, "לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ לוֹ אַבְנֵי קָלַע"

In the world to come, the Holy One, blessed be He, says to the service angels, 'come, and do battle with it' and they descend to battle it he raises his eyes and stares at them, and hey get scared and run. As it says, "When he raises himself up, the mighty are afraid; by reason of despair they are beside themselves." When he wants to eat, he makes a break in the ocean, and the fish think that it is for them to eat and they go there, and he opens and swallows. Not one leaves, rather they all enter his mouth. And the Holy One, blessed be He, says to the ministering angels, 'shoot arrows!' and they throw them and he pays no attention, rather it is as straw. As it says, "The arrow cannot make him flee; slingstones are turned with him into stubble." And the Holy One, blessed be He says to them, take these blistering stones and throw them on him. And they comply an he still feels it is straw, as it says, "The arrow cannot make him flee; slingstones are turned with him into stubble."

ואם תאמר, היכן הוא רבוץ? אמר הקדוש ברוך הוא, 'על טיט שהוא יפה מן הזהב'. שנאמר, (איוב מא:כב) "תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט" רפידתו של חרוץ. ואם תאמר, שאם מבקש לצאת יוצא? תלמוד לומר, ( איוב מא:ז) "גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר." סגרתי לפניו וחתמתי כנגדו. וגם הצרתי לו.

And if you say, where does he prance? Said the Holy One, blessed be He, on mud that is prettier than gold. As it says, "Sharpest potsherds are under him; he spreads a threshing-sledge upon the mire." He spreads out on the mud. And if you say, that if wants to leave he can, teaches the

Torah, "His scales are his pride, shut up together as with a close seal."

והיאך הצדיקים אוכלים? אלא הקדוש ברוך הוא נותן בבהמות וגם בלויתן רוח, והן באין ונלחמין זה עם זה. שנאמר, (איוב מא:ח) "אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם" זה הופך בארץ ושוקט הבהמות ואלו בוקעין הלויתן. מיד הצדיקים מתכנסין עליהם והקדוש ברוך הוא אומר לכל אחד ואחד ואוכל לפי שכרו. שנאמר, (איוב מ:ל) "יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים".אמר אלו חברי תורה.

And how do the righteous eat? Rather the Holy One, blessed be He, gives spirit to the animals and the leviathan. And they come and do battle with each other. As it says, "One is so near to another, that no air can come between them" This one flips on the land and quiets the animals, and the others quiets the Leviathan. Immediately, the righteous enter and the Holy One, blessed be He tells each one to gather food according to his reward. As it says, "Will the bands of fishermen make a banquet of him? Will they part him among the merchants?" They say they are the Torah club.

דבר אחר, "יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים" כל מי שחבר עצמו מלעשות. "יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים" יש בבני אדם שעושין סחורה זה נותן חמשים זהובים, וזה נותן עשרה, לוקחין מרגלית אחת. והיא עושה שכר לפי מה שנתן, כל אחד ואחד נוטל מן השכר. כך אמר הקדוש ברוך הוא, כל מי שעוסק בתורה ובמצות יבא ויטול שכרו. שנאמר, (איוב מא:ב) "לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב" ומי הם שאוכלים לפני? "אַתֶּם נִצָּבִים" אמר הקדוש ברוך הוא; בעולם הזה הייתם עומדים לקבל מצות, אף בעולם הבא אני מעמיד אתכם. שנאמר, (ישעיהו סו:כב) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם יְדֹוָד כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם"כך דרש רבי תנחומא.

Another idea` "Will the bands of fishermen make a banquet of him?" Each one who attached himself to do so. " Will they part him among the merchants?" there are those who do business by giving fifty gold pieces and those who offer ten, both take on diamond. And she makes profit according to what is agreed upon, and each one take their profit. Similarly says the Holy One, blessed be He, everyone who occupies themselves with Torah and Mitzvot can come and take their reward. As it says, " None is so fierce that dare stir him up; who then is able to stand before Me?" "You are standing" said the Holy One, blessed be He; in this world you are standing to accept the commandments, so in the world to come I will stand you up. As it says, " For as the new heavens and the new earth, which I will make, shall remain before Me, saith the LORD, so shall your seed and your name remain." So homilied Rabbi Tanhuma.

Ki Tavo כי תבא

Thumbs Up or Thumbs Down

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תבא סימן ד
(דברים כח:א) "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"

"And it shall come to pass, if you will hearken diligently unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all His commandments which I command thee this day, that the LORD thy God will set thee on high above all the nations of the earth."

אם שמעת קמעא, סופך לשמוע הרבה. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא. אימתי הוא משמיע תלמודו? רבי יהודה אומר בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם. שנאמר, (קהלת יב:יג) "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"
ורבי מאיר אומר עד שהוא משלים נשמתו. שנאמר, (איוב י:כב) "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל" שהוא סודר תלמודו.

If you listen a little, you will end up hearing a lot. Another idea, "If you will hearken" you will cause your learning to be heard before the Holy One, blessed be He. When do you cause your learning to be heard? Rabbi Yehudah said at the moment that you pass from this world. As it says, " The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man." And Rabbi Meir said until he completes his soul. As it says, " A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness." Because he puts his learning in order.

דבר אחר. "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע", תשמע תפלתך כגון חוני המעגל. בשעה שנצטרכו ישראל לגשמים ונתכנסו אצלו, ואמרו לו "התפלל עלינו, שאנו צריכין למטר" מיד עג עוגה, ועמד בתוכה. לקיים מה שנאמר (חבקוק ב:א) "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי"

Another idea. "If you will hearken", your prayers will be answered like Choni the circle maker. At the moment that Israel required rain, they gathered to him, and asked that he pray for them, because, they said, "we need rain." Immediately he made a circle and stood in it. To fulfill what was said, " I will stand upon my watch, and set me upon the tower, and will look out to see what He will speak by me, and what I shall answer when I am reproved."

התחילו גשמים מנטפין. אמר, 'לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה.' התחילו הגשמים יורדים כתקנן. מי גרם לו להיות מתפלל והקדוש ברוך הוא שומע תפלתו? על ידי שהיה שומע לדברי תורה.

The rains began to drip. He said, "This is not what I asked for, rather rains of blessing and donation." The rains began to fall properly. Who caused him to pray and the Holy One blessed be He listened to his prayer? Because he listened to the words of Torah.

דבר אחר. אם שמעת בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. אמר רבי יונה, אביו של רבי מנא, בשם רבי לוי, שאמר בשם רבי אבא, 'לא היתה התורה צריכה לינתן לישראל בעולם הזה. למה? שהכל עתידין להיות למדין תורה מפי הקדוש ברוך הוא לעולם הבא. למה נתנה להם בעולם הזה? שכשיבא הקדוש ברוך הוא ללמדם בעולם הבא, יהיו הכל יודעין באיזה פרשה הוא עסוק.' לפיכך, אם שמוע בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא.

Another idea. If you listened in this world, you will hear in the world to come from the mouth of the Holy One, blessed be He. Said Rabbi Jonah, the father of Rabbi Mena, in the name of Rabbi Levi, who said in the name of Rabbi Aba, 'the Torah did not have to be given to Israel in this world. Why? Because in the future everyone is to learn Torah from the Holy One, blessed be He in the world to come. So why did He give it to the, in this world? So that when the Holy One, blessed be He, comes to teach them in the world to come, they should know what section they are learning. Therefore, if you listen in this world , you will hear from God in the world to come.

דבר אחר. אם זכית לשמוע דברי תורה שנתנה בקולי קולות, תזכה לשמוע אותן הקול שכתוב בו, (ירמיהו ז:לד) "וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ"

Another idea. If you merited to hear the words of Torah that were given with the voice of voices, you will merit to hear them from the very voice that said them, as it is written, " Then will I cause to cease from the cities of Judah, and from the streets of Jerusalem, the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride; for the land shall be desolate."

דבר אחר "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע",אם שמעת לקול רבך סופך שאחרים שומעים לך "לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת" לא תהא למד אלא על מנת לעשות. אמר רבי יוחנן, 'כל מי שהוא לומד ואינו עושה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו.' ואם זכית לשמור ולעשות "וּנְתָנְךָ יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן"
אמר רבי לוי, 'מהו "עֶלְיוֹן"? כאליון הזה. אם זכית הרי אתה למעלה מארבע אצבעות, ואם לאו למטה מארבע אצבעות. "וּנְתָנְךָ יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן" על תנאי. ואם לאו, הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה.

Another idea. "If you will hearken", if you listened to the voice of your teacher in the end you will merit others listening to you. "To be careful and to do" don't learn except in order to do. Said Rabbi Yochanan, 'everyone who learns and does not do, it is better for him that he falls on his face.' And if you merit to be careful and to do then "set thee on high above all the nations of the earth."
Said Rabbi Levi, what does it mean "above"? Like a big thumb that is set above the four fingers. And if not then below the four fingers. "set thee on high above all the nations of the earth." Is on condition. If not, then the stranger among you will be above you.

(דברים כח:ו) "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ"

“Blessed shall you be when you come in, and blessed shall you be when you go out.”

""בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" על תנאי בבואך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. "וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.

“Blessed shall you be when you come in” on the condition when you go in to the synagogues and

study houses. “and blessed shall you be when you go out.” From the synagogues and study halls.

(דברים כח:ג) "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה"

“Blessed shalt thou be in the city, and blessed shalt thou be in the field”

היה צריך לומר 'ברוך אתה בשדה, וברוך אתה בעיר' שממה שהוא מכניס מן השדה הוא מתברך בעיר. אלא מה תלמוד לומר, "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה" אם באת לידך מצוה בעיר, לא תאמר, 'לא נצטויתי אלא בשדה להוציא תרומות ומעשרות בחוץ.' אמר הקדוש ברוך הוא, 'אף בעיר פתח ידך.'

It should have said, ‘blessed shall you be in the field and blessed shall you be in the city’ that it is from what is brought from the city that brings blessing to the city. But what is taught by, “Blessed shalt thou be in the city, and blessed shalt thou be in the field” if a commandment comes your way in the city, do not say, I was not commanded except for what is in the field, to tithe and contribute the priestly gifts. Said the Holy One, blessed be He, ‘even in the city open your hand.’

דבר אחר, "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר" במצות שאתה עושה בתוך ביתך "בָּעִיר" כגון סוכה ומזוזה ומעקה. "וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה" כגון לקט שכחה ופיאה.

Another idea? “Blessed are you in the city” in the commandments that you do in your house “in the city”, like Sucah, mezuzah, and a roof gate. And blessed are you in the field, such as gleaning, forgetting a portion of the crop in the fields, and the corner.

דבר אחר, לא יאמר אדם אלו נתן לי הקדוש ברוך הוא שדה, הייתי מוצא מעשרות מתוכה; עכשיו שאין לי שדה איני נותן כלום. אמר הקדוש ברוך הוא, 'ראה מה כתבתי בתורתי "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר" לאותן שיושבין בעיר. "וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה" לאלו שיש להן שדות.

Another idea. A person should not say if the Holy One, blessed be He gave me a field, I would tithe properly; but now that I do not have a field, I am not giving anything. Said the Holy One, Blessed be He, ‘see what I have written in my Torah, “Blessed are you in the city” to those who dwell in the city. “And blessed are you in the field” to those who own fields.

(דברים כח:ה) "בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ" אלו הבכורים שאתם מעלין לירושלים. שנאמר, (דברים כו:ד) "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְדֹוָד אֱלקֶיךָ", "מִשְׁאַרְתֶּךָ" זו חלה.
(דברים כח:ד) "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ"
" שְׁגַר אֲלָפֶיךָ" אמר רבי יהודה בר שלום שיהו שגורין ויוצאין כמו פי הקופה. "וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ" שיהו קשין כעשתרות.

“Blessed shall be thy basket and thy kneading-trough” These are the first fruits that are brought to Jerusalem. As it says, “And the priest shall take the basket out of thy hand, and set it down before the altar of the LORD thy God.” “thy kneading-trough” is the chalah offering.

דבר אחר. "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר" זו ירושלים, שנקראת עיר. שנאמר, (איכה ב:טו) "סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ"
"וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה" זו ציון, שנאמר (ירמיהו כו:יח) "<מיכיה> מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר"

Another idea. “Blessed are you in the city” is Jerusalem. As it says, “All that pass by clap their hands at thee; they hiss and wag their head at the daughter of Jerusalem: 'Is this the city that men called the perfection of beauty, the joy of the whole earth?'”
“and blessed are in the field” that is Zion as it says, “'Micah the Morashtite prophesied in the days of Hezekiah king of Judah; and he spoke to all the people of Judah, saying: Thus saith the LORD of hosts: Zion shall be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest.”

ואימתי מראה הקדוש ברוך הוא לישראל הברכה הזאת? כשיבנה ירושלים ויחזיר הגליות לתוכה. שנאמר, (תהלים קלג:ג) "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְדֹוָד אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם"
במהרה בימינו אמן.

And when does the Holy One, blessed be He, reveal this blessing to Israel? When Jerusalem will be rebuilt and the exiles return to her. As it says, “Like the dew of Hermon, that cometh down upon the mountains of Zion; for there the LORD commanded the blessing, even life for ever.” Speedily in our days, Amen.

Shoftim שופטים

My Musing
What is justice? There seems to be an undercurrent that runs counter-intuitive. It is not absolute enforcement but rather it is very tempered with finding a mitigating circumstance. In other words- the judge must understand the motivation behind the misbehavior al the while making sure to note that it is still unacceptable.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן ד
(דברים טז:יח) "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"

Judges and officers shall you give to yourself in all your gates, which the LORD thy God gives you in your tribe; and they shall judge the people with righteous judgment.

"תִּתֶּן לְךָ" אתה תמנה שופטים בכל שערים. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי ואם עמדה הלכה לפניהם היו שואלין לבית דין שבלשכת הגזית.

“Shall you give to yourself” that you will appoint judges in all your gates. That there are times in the week that the courts sit in the municipalities on Mondays and Thursdays and if there was a law that eluded them they would submit them to the supreme court that met in the hall of hewn stone (the Sanhedrin at the Temple)

"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" שיהיו מטין את העם לכף צדק.

“and they shall judge the people with righteous judgment” that they would tilt the nation towards favorable merit.

אמר רבי יהודה ברבי שלום שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון שלמד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך שנאמר (שופטים ו:יא,יד) "וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְדוָד, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן. וַיִּפֶן אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ"
"בְּכֹחֲךָ זֶה" בכח זכות שלמדת על בני. "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" שיהיו מלמדין זכות על הדור.

Said Rabbi Yehidah b’Rabbi Shalom, that they would tilt and learn for them merit before the Holy One, Blessed be He. From whom do you learn this? From Gideon the son of Yoash, that in his day Israel was in trouble and the Holy One, blessed be He, sought someone to offer an argument for their merit and none could be found, for the whole generation was lacking fulfilling the commandments and good deeds. Since Gideon found an argument in their merit, immediately the angel of God was revealed to him, as it says, “ And the angel of the LORD came, and sat under the terebinth which was in Ophrah, that belonged unto Joash the Abiezrite; and his son Gideon was beating out wheat in the winepress, to hide it from the Midianites. And the LORD turned towards him, and said: 'Go in this thy might, and save Israel from the hand of Midian; have not I sent thee?'”

“this your might” in the strength of the merit you found for my children. ““and they shall judge the people with righteous judgment” that they should argue for the merit of the generation.

Re'eh ראה

My Musing
What is the reward we are promised? More importantly, why are we promised a reward? Should not we want to fulfill the commandments for the simple sake of pleasing the almighty?
The midrash asks us to reflect on the motivation for fulfilling the commandments that relate to social welfare. Do we give large amounts of charity for its own sake or for ours? Perhaps the promise of the reward is more to keep us grounded and not believe our own press.
Hope everyone in Irene's path stays safe and dry.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ראה סימן ה
) דברים יב:כ) "כִּי יַרְחִיב יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר"

When the LORD thy God shall enlarge thy border, as He has told you, and you shall say: 'I will eat flesh', because thy soul desires to eat flesh; thou may eat flesh, after all the desire of thy soul.

"כִּי יַרְחִיב יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ" זה שאמר הכתוב (משלי יח:טז) "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ"

" When the LORD thy God shall enlarge thy border" this is what the scriptures said, "A man's gift makes room for him, and brings him before great men."

מתנה, בשביל שאדם נותן משלו מרחיב לו הקדוש ברוך הוא. מעשה באבון רמאה שהיה דר בבצרה. הלכו רבותיו לשם, ומבקשים פרנסה. היה יושב ולא פסק תחלה עד שפסקו כל בני העיר, שהיה רוצה לידע כמה הם פוסקין, כדי לפסוק כנגד כולן. לכך נקרא 'אבון רמאה' שהיה מרמה על כל המצות. משידע כמה פסקו כל בני העיר, פסק כנגד כולן. מה עשו רבותינו? נטלוהו והושיבוהו על שפתה אצלם לקיים מה שנאמר, "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ".

A gift for a person who gives from himself, the Holy One, blessed be He, enlarges his holdings. It happened with Avon Rema'ah who lived in Bozra. The sages went there requesting sustenance. He sat and did not distribute any funds until the citizens gave their funds, because he wanted to know what they would give and then he would give the same amount. Therefore he was called Avon Rema'ah that he would raise himself on all the commandments. Once he knew how much the citizens gave he would match their funds. What did the rabbis do, they took him and sat him on the edge (lip) near them to fulfill the statement "A man's gift makes room for him"

דבר אחר, "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ", זה אברהם כשרדף אחר חמשה המלכים. יצא מלך סדום לקראתו אמר לו (בראשית יד:כא-כג) "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל יְדֹוָד א-ֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'אתה אמרת מחוט, חייך! אני מקיים בו בלשון את בניך. (שיר השירים ז:ב) " מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן"
הוי "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ".

Another idea, "A man's gift makes room for him" refers to Abraham when he pursued the five kings. The king of Sodom came out and said to him,
And the king of Sodom said unto Abram: 'Give me the persons, and take the goods to thyself.'And Abram said to the king of Sodom: 'I have lifted up my hand unto the LORD, God Most High, Maker of heaven and earth, that I will not take a thread nor a shoe-latchet nor aught that is thine, lest thou shouldest say: I have made Abram rich;"
Said the Holy One, blessed be He, you said a shoelace, By your Life! I will fulfill this by your children. "How beautiful are thy steps in sandals, O prince's daughter! The roundings of thy thighs are like the links of a chain, the work of the hands of a skilled workman." That is "A man's gift makes room for him"

דבר אחר, "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ", אלו ישראל, כשאמר להם הקדוש ברוך הוא להביא נדבה מה כתוב שם (שמות לו:ג) " וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"
שני בקרים מה זכו? הרחיב את גבולם. שנאמר, "כִּי יַרְחִיב יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ". בזכות מה הוא מרחיבו? "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ" בזכות עשרת הדברות שקבלתם.

Another idea, "A man's gift makes room for him" refers to Israel, when the Holy One, blessed be He said to them to bring a voluntary sacrifice what is written there, "And they received of Moses all the offering, which the children of Israel had brought for the work of the service of the sanctuary, wherewith to make it. And they brought yet unto him freewill-offerings every morning. (in the morning, in the morning)"
Two mornings they merited? He widened their borders. As it says, " When the LORD thy God shall enlarge thy border" With what did they merit Him expanding them? "as He has told you" in the merit of the Decalogue (ten utterances) that you accepted.

דבר אחר, כאשר דבר בזכות אבותיך.

Another idea, "as He has told you"; as He said in the merit of the Patriarchs.

עקב Eikev

My Musing
This week’s midrash begins with a positive and clear message- following Torah will strengthen your life. Of course this begs the great question of theodicy, but perhaps the midrash is heading the question off as it switched gears and becomes less positive and more prescriptive. The lesson is that the Torah must be followed in its entirety. The implicit answer to the unanswered question seems to be that the Torah brings life if it is adhered to in totality. Anything less …
Which leads to the end of this week’s midrash (after struggling through incomplete passages) which compares the Torah to two items which we would normally think of being universally appreciated, yet, the midrash warns, can be disrespected.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת עקב סימן ה
(דברים ח:א) "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵיכֶם"

All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do, that ye may live, and multiply, and go in and possess the land which the LORD swore unto your fathers.

זה שאמר הכתוב (משלי ד:כב) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא"
כל מי שמוצא דברי תורה, חיים הוא מוצא. לכך כתיב, "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם".

This is what the Scripture said, “For they are life unto those that find them, and healing to all their flesh.” Everyone who finds words of Torah, it is life he finds. Therefore it is written, ““For they are life unto those that find them,”

דבר אחר, "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם", לאחרים. ואין אדם צריך ללמד דברי תורה אלא אם כן מוצא אותה כראוי סוף דבר וטעמו. שכך אמר להם משה, 'כשתהיו למדין התורה היו ממצין אותה כולה, לכך נאמר "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן".

Another idea, “For they are life unto those that find them,”, to others. And no one must learn Torah except if he finds it properly, intact and with reason. Such that Moshe said to them, ‘when you are studying the Torah, be sure to accepting of it entirely, therefore it says, All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do,”

זה שאמר הכתוב, (משלי ב:א) "בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ"
אמר רבי אבא בר כהנא, אימתי אתה נקרא "בְּנִי"? כש"תִּקַּח אֲמָרָי". וכן הוא אומר (דברים יד:א)
"בָּנִים אַתֶּם לַידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת"
אימתי אתם בנים? כש"אַתֶּם לַידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם", שאתם משמרים מצותי. לכך כתיב "בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי".
"בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי", אם יהיה לך זכות.

This is what the Scriptures said, “My son, if you will accept my words, and lay up my commandments with thee;” Said Rabbi Aba bar Kahana, When are you called “My son”? When you “accept my words” And so it says, “You are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead.”
When are you children? When “You are the children of the LORD your God”, when you observe My commandments. Therefore it is written, “My son, if you will accept my words”
“My son, if you will accept my words” If you will merit.

דבר אחר. אתה מצפין תורתי כאדם שיש לו מרגלית, כך תהא יגע בתורה. לכך נאמר " וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".
אמר רבי אבא בר כהנא, 'משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו בת בוגרת, והוא מבקש לטורפה לכל מי שמוצא. אין תורתי כן, אלא אם יהיה לך זכות תזכה לה "וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".
אמר רבי אחא, אתה נותן לך שמים ואני צופן לך טובו של העולם הבא; (תהלים לא:כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם"

Another idea. You anticipate my Torah like a person who has a diamond, so you should be toiling in the Torah. Therefore it says, “and lay up my commandments with thee;”
Said Rabbi Abba bar Kahana, ‘To what is this similar? To a man who has an older daughter and he gives her away to all who desire. But this is not like My Torah, rather if you merit, you will merit her “and lay up my commandments with thee;”
Said Rabbi Acha, you give the heavens and I store away for you the goodness of the world to come; “Oh how abundant is Thy goodness, which Thou hast laid up for them that fear Thee;
which Thou hast wrought for them that take their refuge in Thee, in the sight of the sons of men!”

דבר אחר, אתה תצפון תורתי כאדם שיש לו מרגלית, והוא מצפינה. כך תהא יגע בתורה, לכך אמר "וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".

Another idea. You will hide my Torah as a person who has a diamond and hides it. Similarly you should be exhausted in the toil of Torah, therefore it says, “ and hide my commandments with thee;”