Toldot תולדות

My Musing
No matter what we do well there is always going to be a detractor to try to take us down a notch. It seems to be our destiny. The only recourse is to always do the right thing and then leave it in God's hands, as illustrated by this week's midrash.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תולדות סימן ו
(בראשית פרק כה:יט) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

"And these are the generations of Isaac, Abraham's son: Abraham begot Isaac."

"אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", א"ר יצחק אין לך דור שאין בו לצנין. בשעה שגזז נבל את צאנו שלח דוד את נעריו אצלו לומר (שמואל א,כה:ח) "שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ כִּי עַל יוֹם טוֹב ;בנו; בָּאנוּ תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד." השיבם נבל, (שמואל א, כה:י -יא) "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו. וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה." מיד חזרו אצל דוד וספרו לו דברי נבל. עמד דוד וזיין עצמו וכל גבוריו לילך אל נבל להשחיתו.
(שמואל א, כה:יד) "וְלַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הִגִּיד נַעַר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לֵאמֹר הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם." כששמעה כך, התקינה הדורון והלכה אל דוד שנאמר, (שמואל א,כה:יח-יט) "וַתְּמַהֵר ;אבוגיל; אֲבִיגַיִל, וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן, וְחָמֵשׁ צֹאן ;עשוות; עֲשׂוּיֹת, וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי, וּמֵאָה צִמֻּקִים, וּמָאתַיִם דְּבֵלִים, וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים. וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי הִנְנִי אַחֲרֵיכֶם בָּאָה וּלְאִישָׁהּ נָבָל לֹא הִגִּידָה" כל אותו הענין.

"Abraham begot Isaac." Said Rabbi Isaac, there is no generation that does not have its detractors. When Nabal sheered the sheep, (king) David sent his young servants to him saying, " Ask thy young men, and they will tell thee; wherefore let the young men find favour in thine eyes; for we come on a good day; give, I pray thee, whatsoever cometh to thy hand, unto thy servants, and to thy son David.'" Replied to them Nabal, " And Nabal answered David's servants, and said: 'Who is David? and who is the son of Jesse? there are many servants now-a-days that break away every man from his master; shall I then take my bread, and my water, and my flesh that I have killed for my shearers, and give it unto men of whom I know not whence they are?'" Immediately hey returned to Daivd and old him of Nabal's words. David stood and girded himself and all his warriors to go to Nabal to vanquish him. " But one of the young men told Abigail, Nabal's wife, saying: 'Behold, David sent messengers out of the wilderness to salute our master; and he flew upon them." When she heard this, she prepared a present and went to Daivd, as it says, " Then Abigail made haste, and took two hundred loaves, and two bottles of wine, and five sheep ready dressed, and five measures of parched corn, and a hundred clusters of raisins, and two hundred cakes of figs, and laid them on asses. And she said unto her young men: 'Go on before me; behold, I come after you.' But she told not her husband Nabal." All that is contained there.

וכתיב (שמואל א,כה:לח) "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְדֹוָד אֶת נָבָל וַיָּמֹת"
מיד (שמואל א,כה:לט) "וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי מֵת נָבָל וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְדֹוָד אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְדֹוָד בְּרֹאשׁוֹ וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה"

Immediately, " And when David heard that Nabal was dead, he said: 'Blessed be the LORD, that hath pleaded the cause of my reproach from the hand of Nabal, and hath kept back His servant from evil; and the evil-doing of Nabal hath the LORD returned upon his own head.' And David sent and spoke concerning Abigail, to take her to him to wife."

ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו. לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו. והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו, ואמר לו, 'לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו.' מנין? שכן כתיב (שמואל ב,ג:ב- ג) " ;וילדו ; וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב <לאביגל> לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר"

And after he brought her in, he separated from her for three months to know if she was pregnant from Nabal or not. After three months, he had relations with her and she became pregnant from him. And there were the detractors of the generation impugning that she became pregnant from Nabal and not David . What did the Holy One, blessed be He, do? He commanded the angel in charge of formation of the child and his image, and said to him, 'go and form him in the image of David his father, that all should testify that David is his father.' From where? Such that it is written, "And unto David were sons born in Hebron; and his first-born was Amnon, of Ahinoam the Jezreelitess; and his second, Chileab, of Abigail the wife of Nabal the Carmelite; and the third, Absalom the son of Maacah the daughter of Talmai king of Geshur;"

מה תלמוד לומר כִלְאָב? שהיה כולו אב; שכל הרואהו אומר. 'דוד אביו של זה.'
וכן אברהם היה דומה ליצחק, ולא היו מכירין הבריות בין אב לבן עד שבקש אברהם ואמר 'רבונו של עולם, הפרש בין אב לבן.' והפריש ביניהם הזקנה. לכך נאמר, (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" ולכך כתיב "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק"

What is taught by the name Chile'ab? That he was all his father; that all who would see him would say, 'David is surely this one's father.'
And similarly, Abraham was similar to Isaac, and the living beings of the world, could not distinguish between father and son, until Abraham requested that there needs to be some differentiation between father and son. And He separated them with old age. Therefore it says, " And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things."