Vayigash ויגש

My Musing
One of my favorite midrashim in the Breishit rabbah, teaches that Abraham was only created to bring Jacob into this world. For me this has always meant that the key to Jewish survival is transmittal of the Torah to the generation beyond- that we should not be content with just teaching our children but guaranteeing that our grandchildren will be loyal to the Torah and the Jewish people.
This week's selection takes us on a tangential discussion of what it means to guarantee, implicitly asking where did Judah get the wherewithal to approach the viceroy of Egypt to save Binyamin, (when none of the brothers intervened for Shimon) and answering us with our implied question.
The word of guarantor, Arev, comes from the same root as the verb to mix. When we guarantee, we do not simply promise to help out, we become inextricably entwined with the other party to the deal. It becomes part of us. That is the source of strength whereby Judah can approach the viceroy, Joseph, to save Binyamin, it is also the source of our strength as we stand together and gives us the strength to make sure that our tradition and the Torah remains paramount in our children.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויגש סימן ב
(בראשית מד:יח) "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"

"And Judah approached him, and said: 'O' my lord, please let your servant, speak a word in my lord's ears, and not be angry with your servant; for you are as Pharaoh"

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" זה שאמר הכתוב (משלי ו:א) "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיך"
בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל אמר להן, 'תקבלו תורתי'
אמרו לו, 'הן'
אמר להם, 'תנו לי ערב שתקיימו אותה?
אמרו לו, 'אברהם, יצחק, ויעקב, יהיו ערבים'
אמר להן, 'אבותיכם הן בעצמם צריכים ערבים'

"And Judah approached him" This is what the scripture said "My son, if you pledged surety for your friend, you have shaken hands with a stranger"
When the Holy One, blessed be He, wanted to give the Torah to Israel, He said to them, 'accept my Teaching'
They said to Him, 'yes'
He said to them, 'Give me a guarantee that you will fulfill it'
They said to Him, 'Abraham, Isaac and Jacob will be our guarantors'
He said to them, 'Your forefathers themselves needed guarantors'

אברהם אמר, (בראשית טו:ח) "וַיֹּאמַר אֲד-ֹנָי יֱדֹוִד בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?"
יצחק אהב את שונאי, דכתיב, (מלאכי א:ג)"וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר"
יעקב אמר, (ישעיהו מ:כז) "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְדֹוָד וּמֵאֱלֹקַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"

Abraham said, "And he said: 'Lord God, with what will I know that I shall inherit it?'"
Isaac loved my enemies, as it is written, "But Esau I hated, and made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness."
Jacob said, "Why do you say, Jacob, and speak Israel: 'My path is hidden from the Lord, and from God my sentence is passed over'?"

אמרו לו, 'בנינו יהיו ערבים שלנו!'
מיד קבלן הקדוש ברוך הוא ונתן את התורה לישראל. שנאמר, (תהלים ח:ג) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

They said to Him, 'Our children will be our guarantors!'
Immediately the Holy One, blessed be He, accepted them and gave the Torah to Israel. As it says, "Out of the mouth of babes and nursing babies, You have found strength, because of Your adversaries; that You put to rest the enemy and the avenger."

לפיכך כשישראל מבטלין את התורה הקדוש ברוך הוא פורע מן הערבין. שנאמר, (הושע ד:ו) "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ <ואמאסאך> וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תוֹרַת אֱלֹקֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"
מהו " גַּם אָנִי"? אמר הקדוש ברוך הוא, 'אף אני מצטער עליהם שאני מפסידן, שהן אומרים בכל יום 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד'
הוי "אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ". אף יהודה, לפי שהיה ערב של בנימין. לפיכך, לא עמד מכל השבטים כנגד יוסף אלא יהודה שנאמר "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה"

Therefore, when Israel wastes the Torah, the Holy One, blessed be He, collects from the guarantors. As it says, "My people are destroyed for lack of knowledge; because you are disgusted by knowledge, I will also be disgusted that you will not be a priest to Me; And you have forgotten the teaching of thy God, I also will forget thy children"
What is the meaning of "I also"? Said the Holy One blessed be He, Even I am pained by them that I cause them loss, that they recite daily Blessed be The Lord who is blessed for ever and ever"
That is "My son, if you pledged surety for your friend," So with Judah who was the guarantor of Binyamin. Therefore not one from all the tribes stood opposite Joseph, except for Judah as it says, "And Judah approached him,"

Miketz מקץ

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ט
(בראשית מג:יד) "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי"

and God Almighty give you mercy before the man, that he may release unto you your other brother and Benjamin. And as for me, if I be bereaved of my children, I am bereaved.'

ילמדנו רבינו: עד כמה תפלות חייב אדם להתפלל בכל יום?
כך שנו רבותינו: אין מתפללין יותר משלש תפלות שתקנו אבות העולם.

Our master should instruct: What is the upper limit of the prayers a person should pray every day?
This is what our masters taught: Do not pray more than the three prayers that were instituted by the patriarchs of the world.

אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט:כז) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוָד" ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו:ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה"

Abraham instituted the morning prayer as it says, "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before the Lord" and there is standing in the Bible except indicating prayer as it says, "Then stood up Phinehas, and wrought judgment, and so the plague was stayed."

יצחק תקן תפלת מנחה. שנאמר (בראשית כד:סג) "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב:א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְדֹוָד יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:

Isaac instituted the afternoon prayer. As it says, And Isaac went out to converse in the field at the eventide; and he lifted up his eyes, and saw, and, behold, there were camels coming." And there is no conversation except prayer as it says, "A Prayer of the afflicted, when he faints, and before the Lord he pours out his conversation."

יעקב תקן תפלת ערבית. שנאמר (בראשית כח:יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז:טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָך"

Jacob instituted the evening prayer. As it says, "And he engaged upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep" And there is no engagement except for prayer as it says, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to Me; for I will not hear thee"

ואף דניאל כתיב ביה (דניאל ו:יא) :וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה"
ולא פירש באיזה שעה.

And even Daniel wrote about prayer: "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime." But he did not specify the time.

עמד דוד ופירש (תהלים נה:יח) "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפלות ביום. ורבי יוחנן אמר ולואי יתפלל אדם והולך כל היום.

David arose and explicated "Evening, and morning, and at noon, will I complain, and moan; and He hath heard my voice." Therefore a person is not permitted to pray more than three times a day. And Rabbi Yochanan said if only a person would pray all day.

שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש; 'מהו להתפלל בכל שעה'?
אמר ליה, 'אסור'
אמר ליה, 'למה'?
אמר ליה, 'שלא ינהג קלות ראש בגבורה'.
לא קבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש?
השכים אצלו. אמר ליה, 'קירי ברא'
לאחר שעה נכנס אצלו אמר ליה "אמפורטור'.
ולאחר שעה אמר ליה, 'שלום עליך המלך'
אמר ליה, 'מה אתה מבזה במלכות?'
אמר ליה, 'ישמעו אזניך מה שפיך אומר. ומה אתה, שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה?!' שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה.

Antonius asked our the holy rabbi, Why do you not pray every hour?
He replied, it is forbidden.
He asked, why?
Rabbi Yehudah answered, to prevent levity when dealing with the Mighty.
He (Antonius) did not accept that answer. What did the Holy Rabbi do?
He got up next to him and said to him, "good day"
After an hour, he (Rabbi Yehudah) to him, Peace unto you, king.
He (Antonius) said to him, why do you belittle the kingdom?
He replied, your ears should hear what you say. And what are you, flesh and blodd, one who asks to your welfare every hour you determine to be belittling, the King of Kings, how much more so?! That one should not be a burden every hour.

רבי יוסי בר חלפתא אומר: 'עתים הם לתפלה. שנאמר (תהלים סט:יד) "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְדֹוָד עֵת רָצוֹן אֱלֹקִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" אימתי עת רצון?
בשעה שהצבור מתפללין. לפיכך, צריך אדם להשכים לתפלה שאין לך גדולה מן התפלה.
תדע, שהרי משה נגזר עליו שלא ליכנס לארץ ולא לראותה. ועל שהרבה בתפלה כתיב בו (דברים לד:א)
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְדֹוָד אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן"
וכן חזקיה נתפלל ובטלה הגזרה. ואף יעקב, כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם שנאמר "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים".

Rabbi Yose ben Halafta said, there are time for prayer. As it says, "But as for me, let my prayer be unto You, Lord, in an desirable time; God, in the abundance of Thy mercy, answer me with the truth of Thy salvation" When is the desirable time?
When the congregation is praying. Therefore a person whould rise to prayer, because there is nothing greater than prayer.
Know that it was decried on Moses that he would not enter the Land nor see the land. And on the basis that he increased in prayer, it says of him, "And Moses went up from the plains of Moab unto mount Nebo, to the top of Pisgah, that is over against Jericho. And the LORD showed him all the land, even Gilead as far as Dan"
And similarly Chizkiyahu the king prayed and the decree was annulled. And thus Jacob, when he sent his sons to Egypt, he prayed for them as it says " and God Almighty give you mercy"

Vayeishev וישב

My Musing
What dies it mean to be trustworthy? How can you prove that you are worthy of the title? The proof is in your actions when no one is looking. The proof is when you resist temptation when there is no one to impress. The midrash relates three examples of people who might be inclined to cheat or fall victim to their desires because there is no police force to enforce ethical behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ה
(בראשית לט:ז) "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי"

"And it came to pass after these things, that his master's wife cast her eyes upon Joseph; and she said: 'Lie with me.'"

ילמדנו רבינו: גדול שבנאמנים איזהו? כך שנו רבותינו, ג' נאמנים הן:
בעל הבית שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומות ומעשר, אין נאמן גדול מזה.
ועני שהפקידו פקדון אצלו ולא נחשד על הפקדון אין נאמן גדול מזה.
ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה.

Our master should teach us: Who is the great among the reliable ones? Thus taught our rabbis, three reliable ones are:
The master of the house who separates the tithes accordingly and is not suspect on malfeasance with regard to the offerings and tithes, there is no one more reliable than that person.
The indigent person who was given the object as collateral and is not suspect that he will use it for personal gain, there is no one more reliable than that person.
And a bachelor who dwells in town in the neighborhood frequented by ladies of the evening and does not sin, there is no one more reliable than he.

אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים שכתוב בהן (יחזקאל כג:כ) "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" והוא בן י"ז שנה ולא נחשד על העריות ביותר. שהיתה אדונתו עמו בבית, והיתה משדלתו בכל יום ויום בדברים, והיתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום. כלים שלבשה בשחרית לא לבשה אותם בחצי היום, ובחצי היום לא לבשה בין הערבים. כל כך למה? כדי ליתן עיניו בה.

You do not find a person more reliable than Joseph who was in Egypt that scripture relates to him " And she doted upon their concubines, whose flesh is as the flesh of donkeys, and whose stream is like the stream of horses". Joseph was 17 years old and was not suspect about sexual morass in the extreme. That his master's wife is home with him, and she would try him daily with many different tasks. She would change clothes three times every day. The outfit she wore at morning she would not wear at midday, and that which was worn at midday was not worn in the evening. Why so much effort? So that he would notice her.

אמרו רז"ל, פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף. מה עשתה אשת פוטיפר? נטלה אתרוגים ונתנה לכל אחת ואחת מהן ונתנה סכין לכל אחת ואחת וקראה ליוסף והעמידתו לפניהן. כיון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף היו חותכות את ידיהן. אמרה להן, ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו על אחת כמה וכמה?! ובכל יום ויום משדלתו בדברים ועמד ביצרו מנין ממה שקראו בענין "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו".

Said the rabbis: One time he Egyptian ladies gathered and came to see the beauty of Joseph. What did Potiphar's wife do? She gave each a citron and each one a knife and called to Joseph and stood him in front of them. Since they were so focused on staring at his beauty they were cutting their hands. She (Potiphar's wife) said to them, and you who are only here an hour are so affected, I who see him at every hour, how much more so am I affected. And each day she tried to ply him with words and stood in the way of his inclination and stood there with him in his need, from where, from the phrase " that his master's wife cast her eyes upon Joseph"
>

vayishlach וישלח

My musing
When is being respectful not advised?
The midrash makes note that the Torah ethic is to be respectful of authority. Yet Rabbi Yehudah bar Simone is clear that he takes Yaakov to task for being respectful to Esau.
Why?
It appears that Yaakov’s approach to Esau is not out of respect but fear. The midrash takes pains to illustrate how Yaakov was protected by the angels. Since Yaakov was so intimately protected by the angels, he did not need to fear.
The conclusion of the midrash lends a little more clarity. A righteous person is respectful and does not aggrandize themselves out of modesty. The evil person needs to aggrandize themselves and perhaps catering to this, by giving respect encourages the behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן ג
(בראשית לב:ה) "וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

And he commanded them, saying: 'Thus shall ye say unto my lord Esau: Thus saith thy servant Jacob: I have sojourned with Laban, and stayed until now.

רבי יהודה בר סימון פתח (משלי כה:כו) "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"
כמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּכמָקוֹר מָשְׁחָת כן צַדִּיק כש מָט לִפְנֵי רָשָׁע. "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו", יעקב קורא לעשו "אדֹנִי", למדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות. אמר רבי ישמעאל, ראה מה כתיב (שמות ו:יג)"וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" למדם לחלוק כבוד למלכות. וכן רבינו הקדוש היה כותב לאנטונינוס 'יהודה עבדך שואל בשלומך' לחלוק כבוד למלכות. וכך עשה יעקב שנאמר "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו"

Rabbi Yehudah bar Simon opened:” As a troubled brook, and a corrupted spring, a righteous man gives way before the wicked.”
Like a troubled brook and like a corrupted spring, so is a righteous man when he gives way to evil. “Thus say to my master Esau”, Jacob called Esau “my master”. The Torah teaches proper comportment to give respect to the kingdom. Said Rabbi Ishmael, see what is written, “And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, and gave them a charge unto the children of Israel, and unto Pharaoh king of Egypt, to bring the children of Israel out of the land of Egypt” taught them to be respectful to the king. And similarly, our holy master would sign to Antonius ‘Judah, your servant enquires to your peace” to give respect to the kingdom. And thusly did Jacob as it says, “say unto my lord Esau”

ויעקב היה ישן והקדוש ברוך הוא והמלאכים משמרין אותו שנאמר, (בראשית כח:יב) " וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ", וכתיב (בראשית כח:יג) "וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"
והוא היה משלח "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו",הוי אומר "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וגו'".

And Jacob was sleeping and The Holy One blessed be He and the angles were watching over him as it says, And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it.” And it is written “And, behold, the LORD stood beside him, and said: 'I am the LORD, the God of Abraham thy father, and the God of Isaac. The land whereon you lie, to thee will I give it, and to thy seed.”
And he would send them “say unto my lord Esau” hence that is a troubled brook.

ומהיכן היו המלאכים?
ראה מה כתיב למעלה (בראשית לב:ג) " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם 'מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה' וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם". מהו מחנים? שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי ארץ ישראל משמרין אותו ומלוין אותו. כיון שהגיעו לחוץ לארץ נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו. כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל. כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר, (בראשית לב:ב) "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלקִים". התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר "מַחֲנָיִם". מה עשה? שלח מהן בשליחותו. מיד הלכו וקדמו לעשו, ועשו עצמן כשני ראשי גייסות. פגעה בו כת ראשונה שהיו בה ד' כתות נפלו עליו הכוהו ושברוהו. אמר להם 'הניחוני שאני בן בנו של אברהם'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני בנו של יצחק שנעקד על גבי המזבח'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני אחיו של יעקב שבא מפדן ארם'
התחיל מבקש מהם ולומר להם 'יעקב אחי בא לכלל עשרים שנה ואני מבקש לראותו'. כיון שהזכיר להם יעקב הניחוהו. אמרו לו, 'אתה הוא אחיו של יעקב אוהבנו? הרי אנו מניחין אותך לכבודו ולאהבתו שאל לנו בשלומו'. כשפירש מהם כת ראשונה פגעה בו הכת השנייה ועשו בו כמו שעשתה הכת הראשונה וכן השלישית וכן הרביעית. ומנין? שכן עשו אומר ליעקב, (בראשית לג:ח) " וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי? וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".

And from where were the angels?
See what is written above “And Jacob said when he saw them: 'This is God's camp.' And he called the name of that place Mahanaim.” What is Machanayim? Two camps that at the time that Yaakov went to Aram Naharayim, the angels of the land of Israel were watching him and escorting him. When he arrived outside of Israel they left and others came and escorted him. . Now that he is returned, the angels of outside the land of Israel were escorting him until the border of Israel. When the angels of the land of Israel felt his presence, they went out to greet him as it says, “And Jacob went on his way, and the angels of God met him.” There were two camps next to Yaakov as it says “Machanyim”
What did he do? he sent them on a mission. They went as an advance to Esau, and made themselves into platoons. The first set approached Esau, as there were four sets, and proceeded to beat him. He said; leave me as I am a son of Abraham. They continued to beat him. He said ‘leave me as I am the son of Isaac who was bound on the altar. They continued to beat him and he said leave me be as I am the brother of Yaakov who comes from Padan Aram. He continued, my brother is coming after 20 years and I want to see him. Since he mentioned Jacob’s name, they left him o and told him to inquire about the health of Jacob. When the first set of angles left, the second came and did the same as the first. Then came the third sent and fourth set and they acted similarly.
From where do we know this, from what Esau said to Yaakov “And he said: 'what meanest thou by all this camp which I met?' And he said: 'To find favor in the sight of my lord”

כשהלכו המלאכים, מה עשה יעקב? אמר להם, 'שיאמרו לעשו (בראשית לב:ו) "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ", וכי לא היה לו אלא שור וחמור בלבד מן דורון שלו?!

When the angels left, what did Yaakov do? He said, they should say to Esau, And I have oxen, and asses and flocks, and men-servants and maid-servants; and I have sent to tell my lord, that I may find favor in thy sight.' But he did not have more than a bull and a donkey

אתה יודע מה היה אצלו? (בראשית לב:טו) "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". אלא שהצדיקים ממעטין את עצמן והרשעים מרוממים את עצמן שכן עשו אומר (בראשית לג:ט) "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" עליהן נאמר (משלי יג:ז) "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב"

What did he have? “two hundred she-goats and twenty he-goats, two hundred ewes and twenty rams” But the righteous minimize themselves in the eyes of others and the evil people aggrandize themselves in the eyes of others. As Esau says, “And Esau said: 'I have enough; my brother, let that which thou hast be thine.'” On this it says There is that pretends himself rich, yet hath nothing; there is that pretends himself poor, yet hath great wealth.”