My Musing
In order to understand the opening of the midrash and its connection to the parsha, portion, one needs to read the rest of the small section that begins with this passuk. The initial connection seems to be weak, man and beast in the verse from Psalms. However, the idea of the tzadik is one who brings good to the world. How does a tzaddik being good to the world, by following the Torah. One of the major refrains of the section that is heaed by the lead passuk is that we do mitzvoth because God commanded us to. Plain and simple. No heavy philosophies, no intricate ideologies, God commanded us and by fulfilling His command we sanctify his name.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור סימן ה

(ויקרא כב:כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַידֹוָד"

When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the LORD.

זה שאמר הכתוב (תהלים לו:ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְדֹוָד"
"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל" אלו הצדיקים שנמשלו כהרים שנאמר (מיכה ו:ב) "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְדֹוָד וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַידֹוָד עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח:

This is what the scripture said “Thy righteousness is like the mighty mountains; Thy judgments are like the great deep; man and beast Thou preservest, O LORD”
“Thy righteousness is like the mighty mountains” these are the righteous that are analogous to the mountains as it says “Hear, O ye mountains, the LORD'S controversy, and ye enduring rocks, the foundations of the earth; for the LORD hath a controversy with His people, and He will plead with Israel.

"מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה" אלו הרשעים שנאמר (שמות טו:ה) "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:

“Thy judgments are like the great deep” these are the wicked. As it says “The deeps cover them--they went down into the depths like a stone”

"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל" אלו הצדיקים. מה הרים הללו מעלים עשבים, אף הצדיקים יש להם מעשים טובים.
"מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה" אלו הרשעים. מה התהום אינו מעלה עשבים, אף הרשעים אין להם מעשים טובים.

“Thy righteousness is like the mighty mountains” These are the righteous. These mountains give rise to grasses, so the righteous have good deeds. “Thy judgments are like the great deep” these are the wicked. Just as the depths do not allow grasses to grow, so the wicked have no good deeds to them.

"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", מה ההרים הללו ראויין להזריע ועושין פירות, כך הצדיקים עושין פירות ומטיבין לעצמן ומטיבין לאחרים. למה הדבר דומה? לפעמון של זהב והגול שלו של מרגליות. כך הם הצדיקים, מטיבין לעצמן ומטיבין לאחרים, שנאמר (ישעיהו ג:י) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ:

“Thy righteousness is like the mighty mountains” What is special about the mountains, they are fertile and give fruits, and the righteous make fruit and bring good to themselves and to others. To what is this similar? To a gold bell and the peel is of diamond. So are the righteous, they are good for themselves and good for others. As it says, “Say ye of the righteous, that it shall be well with him; for they shall eat the fruit of their doings”.

"מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה" אלו הרשעים. מה התהום הזה אינו יכול להזריע ואינו עושה פירות, כך הרשעים אין להם מעשים טובים ואינן עושין פירות, אלא מצירין לעצמן ולאחרים שנאמר (ישעיהו ג:יא)"אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ". רע לעצמו ורע לאחרים.

“Thy judgments are like the great deep” These are the wicked. Just as these depths are not fertile and do not bear fruit, similarly the wicked do not do good and do not bear fruit. , but cause anguish to themselves and to others. As it says, “Woe unto the wicked! it shall be ill with him; for the work of his hands shall be done to him” Bad for him and bad for others..

"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", ברם [סרס] המקרא ודרשהו 'צִדְקָתְךָ' על משפטיך ['מִשְׁפָּטֶךָ'], 'כְּהַרְרֵי אֵל' על 'תְּהוֹם רַבָּה'. מה ההרים הללו כובשין את התהום שלא יעלה ויציף את העולם כך מעשיהם של צדיקים כובשין את הפורעניות שלא תבא לעולם.

“Thy righteousness is like the mighty mountains” The scripture jumped and extrapolated itself Righteousness on the judgments, like the mountains over the depths. Just as these mountains conquer the depths that they don’t envelope the world, similarly the deeds of the righteous quash the destructive forces so they do not overwhelm the world.

"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", מה ההרים הללו אין להם סוף, כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא.
"מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה", מה התהום אין לו חקר, כך אין חקר לפורענותן של רשעים לעתיד לבא.

“Thy righteousness is like the mighty mountains” Just as the mountains have no end, similarly there is no end to the reward given to the righteous in the future.
“Thy judgments are like the great deep”, just as the depths have no insight to their darkness, so the destructive force of the wicked has no insight in the future.

"צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", רבי ישמעאל ורבי עקיבא; רבי ישמ

אל אומר, הצדיקים שהן עושין את התורה שנתנה מְהַרְרֵי אֵל, הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה 'כְּהַרְרֵי אֵל'. והרשעים שאין עושין את התורה שנתנה מְהַרְרֵי אֵל הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהם עד תְּהוֹם רַבָּה. רבי עקיבא אומר, אחד אלו ואחד אלו הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהן וגובה מן הצדיקים מיעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה כדי לשלם להם שכר משלם לעולם הבא, ומשפיע שלוה לרשעים ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה לפרוע להם לעולם הבא.

“Thy righteousness is like the mighty mountains” Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva: Rabbi Yishmael says, The righteous who dulfill the Torah that was given from the ‘mountains of God, the Holy One, blessed be He, acts with them righteousness like the mountains. And the wicked, who do not fulfill the Torah that was giv ne from the Mountains, the Holy One, blessed be He, is strict with them until the very depths.
Rabbi Akiva says, God is very demanding with each one and demands from the righteous their few wrong deeds that they committed in this world, to reward them properly in the world to come while he influences a sense of calm on the wicked to reward them for their few good deeds in this world and collect from them in the world to come.

רבי מאיר אומר משל את הצדיקים בדירתן, ומשל את הרשעים בדירתן. משל את הצדיקים בדירתן כמו שנאמר, (יחזקאל לד:יד) "בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל"

ומשל אל הרשעים בדירתן שנאמר, (יחזקאל לא:טו) "כֹּה אָמַר אֲדֹ-נָי יְדֹוִד, בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה, 'הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים, וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה"
הובלתי כתיב,

Rabbi Meir says, that God collects from the righteous in their place and the from the wicked in their place.From the righteous as it says, “I will feed them in a good pasture, and upon the high mountains of Israel shall their fold be; there shall they lie down in a good fold, and in a fat pasture shall they feed upon the mountains of Israel. And from the wicked in their place as it says, “Thus saith the Lord GOD: In the day when he went down to the nether-world I caused the deep to mourn and cover itself for him, and I restrained the rivers thereof, and the great waters were stayed; and I caused Lebanon to mourn for him, and all the trees of the field fainted for him.”

אמר רבי יהודה בר אמי, משל, אין עושין כסוי לגיגית, לא של כסף, ולא של זהב, ולא של נחושת, ולא של ברזל, אלא של חרש מפני שהוא מין במינו. כך אמר הקדוש ברוך הוא 'גיהנם, חשך' שנאמר (תהלים לה:ו) "יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ יְדֹוָד רֹדְפָם"

Said Rabbi Yehudah ben Ami, a parable. Just as you do not cover a cauldron not with silver, nor with gold, nor with brass nor with iron, but with its own metal; similarly said the Holy One, blessed be He, the underworld , dark, as it says, “Let their way be dark and slippery, the angel of the LORD pursuing them”

והתהום חשך שנאמר (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" והרשעים חשך שנאמר (ישעיהו כט:טו) "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵידֹוָד לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ" יבא חשך ויכסה חשך. כמה דאת אמר (קהלת ו:ד) "כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה" שנויין הרבה יש למקרא הזה אלא שלא להטריח.

And the depths are dark, as it says, And the Land was a tumult, and darkness on the face of the depths, and the spirit of the Lord floated over the water” And the wicked are dark, as it says, “Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say: 'Who seeth us? and who knoweth us?'. Let the dark come and cover the dark. That is what you say, “for it comes in vanity, and departs in darkness, and the name thereof is covered with darkness;” There is much to learn about this verse but it is too much to burden.

acharei mot אחרי מות

My Musing
This rather dour midrash asks us to re-align our priorities. The midrash brings Abraham and Adam as examples of how ephemeral the pleasures of our lives can be. Abraham finally gets a son and then almost loses that son, only to lose his wife. Adam gets a shelter woeven out of the most precious stones only to be told that he will die and the despite the shelter made up of the most precious stones he will have to work hard to earn his bread.

To deal arrogantly with others, the midrash seems to be saying, is to believe that everything on this world is created for you, but not to care for, rather to exploit. This midrash asks us to realign our world view.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ב
רבי לוי פתח, (תהלים עה:ה) "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן"
מערבביא אלו שלבן מלא עליהם חלחליות רעות. רבי לוי קורא להון פסוק זה, 'הוללים' אלו שהן מביאין אלילים לעולם. "וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן" אמר הקדוש ברוך הוא לרשעים, 'הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי. אדם הראשון לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי.

Rabbi Levi opened, I say unto the arrogant: 'Deal not arrogantly'; and to the wicked: 'Lift not up the horn.' From this mixture who saturate the inner sanctums of their hearts with evil. Rabbi Levi calls them by the verse, ‘arrogants’, these are the ones who introduce idol worship to the world. and to the wicked: 'Lift not up the horn.', said the Holy One, blessed be He, to the evil doers, ‘the righteous do not rejoice in my world and you request to enjoy in my world?! Adam, the primal man, did not rejoice in my world and you wish to rejoice in my world?!

רבי לוי בשם רבי מנסיא אמר תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה. ואל תתמה בנוהג שבעולם; אדם עושה שני דסקרין אחת לו ואחת לבן ביתו. של מי הוא עושה נאה? לא שלו. כך אדם הראשון נברא לתשמישו של הקדוש ברוך הוא, וגלגל חמה נברא לתשמישן של בריות. לא כל שכן שיהא תפוח עקבו של אדם מכהה גלגל חמה. ומה אם תפוח עקבו מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו על אחת כמה וכמה?!

Rabbi Levi in the name of Rabbi Menasia said, the ball of Adam’s foot would dim the sun. And do not be surprised by the conduct of the world. A person makes two plates, one for him and one for his relative. Whose does he make nicer? Not his. Thus Adam was created for the service of the Lord and the sun was created to serve the creations. Does not it make sense that the ball of Adam’s foot would be grater than the sun? and if the ball of the fott is so great, would not the face of Man be even greater?

רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר י"ג חופות קשר לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן שנאמר (יחזקאל כח:יג) "בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹקִים הָיִיתָ, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב, מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ"
ר' שמעון בן לקיש אמר אחת עשרה. רבנן אמרי עשרה. ולא פליגי, כאן דעבד להו שלש עשרה עבד; "כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ" תלת. ומאן דעביד להון אחת עשרה, עביד להון חדא. ומאן דעביד להון עשר, לא עבד חדא מנהון.
ואחר כל השבח הזה (בראשית ג:יט) "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב"

Rabbi Levi in the name of Rabbi Chama bar Chanina said, 13 garments were crocheted by the Holy One, blessed be He, for Adam in the Garden of Eden. As it says, “you were in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that you were created they were prepared.
Reish lakish said that eleven were created. The rabbis said ten. And there is not a dispute. That he made thirteen looks at the phrase “every precious stone was thy covering” as three, and the opinion of eleven views the phrase as one. And the view of ten does not include the phrase at all. And after all this praise, comes the dire statement, “In the sweat of thy face shalt thou eat bread, till thou return unto the ground; for out of it you were taken; for dust thou art, and unto dust shalt thou return.'”

אברהם לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי. אברהם נולד לו בן אחד למאה שנה ולבסוף אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית כב:ב) "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"

Abraham did not rejoice in my world, and you request to enjoy my world. Abraham, had one son born to him at th age of 100 ans in the end the Holy One, blessed be He, said to him, “And He said: 'Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.'

ועשה אברהם אבינו מהלך שלשת ימים היינו דכתיב (בראשית כב: ד) "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
מה ראה? ענן קשור על גבי ההר. אמר לו 'בני, רואה אתה מה שאני רואה? [כדאיתא לעיל סדר וירא] הדא הוא דכתיב (בראשית כג:ב) "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" מהיכן בא? מהר המוריה בא.
כביכול הקדוש ברוך הוא לא שמח בעולמו ובני אדם מבקשים לשמוח בעולמו.
(תהלים קד:לא) "יְהִי כְבוֹד יְדֹוָד לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְדֹוָד בְּמַעֲשָׂיו"
'ישמח ה' בעושיו' אין כתיב, אלא "יִשְׂמַח יְדֹוָד בְּמַעֲשָׂיו". אימתי ישמח ה' במעשיו? במעשיהם של צדיקים לעתיד לבא.

And Abraham our father made a walk of three days as it is written, “On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off”
What did he see? A cloud tied on the mountain. He said to him, ‘my son, do you see what I see? (as explained in the midrash to Vayera) This is what was written, “And Sarah died in Kiriat-arba--the same is Hebron--in the land of Canaan; and Abraham came to mourn for Sarah, and to weep for her” From where did he come? from Mount Moriah.
It seems that the Hoy One, blessed be He, does not rejoice in His world and humans ask to enjoy.
“May the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in His works!”
‘Rejoice in his actions’ it does not say, rather “Rejoice in His works” When does God rejoice in His works? In the actions of the righteous in the future to come.

ישראל לא שמחו בעולמי, ואתם מבקשים לשמוח בעולמי?!
'ישמח ישראל במעשיו' אין כתיב, אלא, (תהלים קמט:ב) "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם"
שעתידין ישראל לשמוח במעשיו של הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא, לפיכך כתיב "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ"

Israel did not rejoice in My world, and you wish to rejoice in my world!?
‘Israel rejoices in his actions’ it does not say, rather “Let Israel rejoice in his Maker; let the children of Zion be joyful in their King” That in the future Israel will rejoice in the deeds of the Holy One blessed be He, therefore I say to the arrogant deal not haughtily”

Tazria תזריע

My Musing
Dedicated to עלוי נשמת הרב גדליה הכהן Anemer. Rav Anemer was niftar yesterday and truly merited to see his vision of a community that valued mitzvoth and being careful about what we should and shouldn't do.

What makes man unique?
After a lengthy discussion about the merits of remaining within the protection of the womb, and progressing to the iniquities of man, the midrash segues to a discussion of the greatness of man.
While each animal was formed by God, the formation of Man was given an added measure; the living soul. This living soul gives us our stake in the world to come and also this world. How do we maximize this living soul? Through following the commands of God.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת תזריע סימן א
(ויקרא יב:ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"

"Speak to the children of Israel, saying: If a woman be seeded and give birth to a male, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her menses she will be unclean."

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר", זה שאמר הכתוב (איוב כט:ב) "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי"
הפסוק הזה איוב אמר. אימתי? בשעה שבאו עליו היסורין, אמר, "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם" ולואי שהייתי כאותן הימים שהייתי במעי אמי. "כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי" מלמד שהולד משתמר במעי אמו.
(איוב כט:ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ" מכאן את למד שהאורה לתינוק כשהוא במעי אמו. (איוב כט:ד) "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" כשם שהגשם מוחה בקרקע ומלכלך אותה כך התינוק מלוכלך במעי אמו.

"If a woman be seeded and give birth to a male" This is what the scripture said, "Oh that I were as in the months of old, as in the days when God watched over me;" This verse was said by Job. When? At the moment that the travails came upon him. He said, "Oh, that I were as in the months of old" If only I could be like those days that I was in my mother. "As in the days when God watched over me" teaches that the fetus is guarded while in the mother. "When His lamp shined above my head, and by His light I walked through darkness;" from here you learn that the light is for the fetus inside the mother. "As I was in the days of my winter, when the secret of God was upon me and my tent;" as the rain mixes with the earth and gets dirty, similarly the fetus is dirty in the womb.

דבר אחר, "בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי" מדבר בתינוק, וכשם שהתינוק מלוכלך כך אדם מלוכלך מעונות, והצרות באות עליו. באותה שעה הוא אומר "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם" ולואי היו לי אותן הירחים והימים שהייתי במעי אמי. מה אומר באחרונה? "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי".
אמר רבי אבהו, 'התינוק יוצא ממעי אמו מלא רירין ומלא דם והם מחבבין אותו. וכן מנהג כל אשה שתלד מחבבין אותו הולד. וכל שכן אם הוא זכר. הוי אומר, "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"'.

Another idea, "when the secret of God was upon me and my tent" talks about an infant, and like the infant is dirty similarly man is dirty from his iniquities and the troubles that come to him. At that moment he says "Oh that I were as in the months of old" and only if I could regain those months and days that I was in the womb. What does he say at the end? "As I was in the days of my winter"
Said Rabbi Abahu, 'the infant exits from his mother full of sinews and full of blood and they hug him. And this is the custom of all women that give birth, they hug the child when it is born. Even more so when the child is male. That is what is said, "If a woman be seeded and give birth to a male"

"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיע" זה שאמר הכתוב (תהלים קלט:ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה"
במי הכתוב מדבר? באדם הראשון. אמר רבי יוחנן, 'כתיב בו באדם הראשון שתי יצירות. שני יודין, שנאמר (בראשית ב:ז) "וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"
יצירה אחת בעולם הזה ויצירה אחת לעולם הבא. אבל הבהמה והחיה והעוף יצירה אחת כתיב בהן ביו"ד אחת דכתיב (בראשית ב:יט) "וַיִּצֶר יְדֹוָד אֱלֹקִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" לפיכך הוא אומר "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי".

" If a woman be seeded", this is what the scriptures said, "You hemmed me in behind and front, and laid Your hand upon me." About whom is the scripture speaking? About the Original Man. Said Rabbi Yochanan, It is written about the Original Man two creations. Two "yuds" as it says, "Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul." (2 yuds are in the word for form- "Vayitzer") One formation for this world and one formation for the world to come. But regarding animals, there was only one forming. It is written by them with only one yud. As it is written, " And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought them unto the man to see what he would call them; and whatsoever the man would call every living creature, that was to be the name thereof." (the word for form in this verse only has one yud) Therefore he says, "You hemmed me in behind and front"

רבי שמעון בן לקיש אומר,' "אָחוֹר" למעשה בראשית. מה טעם ?דכתיב, (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" זו נפשו של אדם הראשון. לפיכך הוא אומר "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"'
רבי אלעזר בן פדת אומר, '"אָחוֹר" למעשה יום הששי, "וָקֶדֶם" למעשה יום הששי. כיצד? ששה דברים ברא הקדוש ברוך הוא ביום הששי, ואלו הן: נפש, חיה, ובהמה, וחיתו ארץ, ואדם, וחוה. ונפשו של אדם נבראת תחלה, שנאמר, (בראשית א:כ) "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם"

Reish Lakish says, "behind" to Creation. What is the reason? As it is written, Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters" This is the soul of the Original Ma. Therefore He said, "You hemmed me in behind and front"
Rabbi Elazar ben Pedat said, "behind", to the creation of the sixth day. Front to the creation of the sixth day. How? Six things were created by the Holy One, blessed be He, on the sixth day, and they are: Soul, wild animal, domesticated animal, the animals of the land, Adam, and Eve. And the soul of Man was created first as it says, "And God said: 'Let the waters swarm with swarms of living creatures, and let fowl fly above the earth in the open firmament of heaven.'"

ואין "נֶפֶשׁ חַיָּה" אלא נפשו של אדם, שנאמר, (בראשית ב:ז) "וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", הוי קודם מעשה יום הששי. ואחור למעשה יום הששי, שהיה עוסק בו כל יום הששי. הוי "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי", אחור למעשה יום הששי וקודם למעשה יום הששי.'
רשב"נ אומר מהו "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" אלו דו פרצופין זכר ונקבה. שנאמר,(בראשית ה:ב) "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" הוי אומר "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי".

אמר אדם, 'אחר שברא הקדוש ברוך הוא כל הבהמות והעופות והשקצים והרמשים, ואחר כך ברא אותי. כך התינוק הזה עד שלא יצא ממעי אמו הקדוש ברוך הוא מצוה אותו ואומר לו מזה תאכל ומזה לא תאכל (ויקרא יא:כט) "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ"
את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו, ומי שהוא מקבל עליו במעי אמו כל המצות שבתורה ואחר כך נולד לכך כתיב "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ".

And there is no "Living soul" except the soul of Man, as it says, " Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul." This is before the sixth day. And behind the sixth day, the He was occupied with creation the entire sixth day. That is "You hemmed me from behind and in front"
Rabbi S ben N said, what is "you hemmed me from behind and the front" these are the two faces , the male and female. As it says, male and female created He them, and blessed them, and called their name Adam, in the day when they were created" that is You hemmed me in from behind and the front"

Said Adam, 'after the Holy One, blessed be He created all the animals and the birds and the unsavory creature crawlies, and then created me. Similarly the infant, until it leaves the womb, the Holy One, blessed be He, commands him and says to him, from this you eat and from this you will not eat. And this is the impure , and this you will eat and this you will not eat. And one who accepts upon himself while still in the womb, all the commandments in the Torah, and then is born,

בראשית פרק ב
)טז( וַיְצַו יְדֹוָד אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:
)יז( וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת
ויקרא פרק יא
)ט( אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ
ויקרא פרק יא
)כא( אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אֲשֶׁר <לא> לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ:
ויקרא פרק יא
ד( אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם
דברים פרק יד
)ז( אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם:

Shemini - שמיני

My Musing

Sometimes it is important to look at things from different perspectives. This week's selection asks us to look at the call to Aaron and his sons, from two (even three) possible vantage points.

After seven days of training, why does the text tell us that Moshe had to call to Aaron to be established as high priest? One perspective is Moshe's reluctance. The other is Aaron's reluctance.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ג
(ויקרא ט:א) "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"

“And it was on the eighth day, that Moses called Aaron and his sons, and the elders of Israel”

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" זה שאמר הכתוב (תהלים צב:יג, יד) "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְדֹוָד בְּחַצְרוֹת
אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ"

“And it was on the eighth day”, this is what the scripture said, “The righteous shall flourish like the palm-tree; he shall grow like a cedar in Lebanon. Planted in the house of the LORD, they shall flourish in the courts of our God.”

"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" זה אהרן, שנאמר (במדבר יז:כג) "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" כל האילנות נוטעים אותם והם עולים לעצמם, אבל התמרה הזאת נוטעים אותה ומעלה שרשים מכל צדדיה.
כך היה אהרן נטע ועשה שרשין אלו בניו של אהרן שנאמר (דברי הימים א,ו:לה) "וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ"
"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח", היכן נטע אותם? "שְׁתוּלִים בְּבֵית יְדֹוָד".

“The righteous shall flourish like a date palm” this is Aaron, as it says, “And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds” All the trees are planted and they grow of their own, but the date palm grows shoots on all sides. So it was with Aaron, he planted and sent out roots, these are the sons of Aaron as it says, “And these are the sons of Aaron: Eleazar his son, Phinehas his son, Abishua his son”
“The righteous shall flourish like a date palm” Where did he plant them? “Planted in the house of the Lord”

(ויקרא ח:לג) "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם" לכך נאמר "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי".
אמרו זכרונם לברכה, כל שבעת הימים שהיה משה בסנה, אמר לו הקדוש ברוך הוא 'לך בשליחותי', והוא אומר לו (שמות ד:יג) "וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח"
כך יום ראשון ושני. אמר לו הקדוש ברוך הוא 'אני אומר לך 'לך' ואתה אומר לי "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח". חייך! למחר אני פורע לך. כשיעשה המשכן תהא סבור בעצמך שאתה משמש בכהונה גדולה ואני אומר לך קרא לאהרן שישמש. לכך נאמר, " קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו"
אמר, יש קריאה לשובע ויש קריאה לרעב.

“And ye shall not go out from the door of the tent of meeting seven days, until the days of your consecration be fulfilled; for He shall consecrate you seven days.” Therefore it says, “And it was on the eighth day”
Said they, of blessed memory, the entire seven days that Moshe was at the [burning] bush, said to him, the Holy One, blessed be He, ‘go on my mission’ and he said to Him, “And he said: 'Oh Lord, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.'”
That is how it was day one and two. Said to him the Holy One, blessed be He, I say to you ‘go’ and you say to me, send someone else” On your life! Tomorrow I will collect from you. When you make the Sanctuary, you will think that you will serve as the High priest, and I say to you ‘call to Aaron to serve’. Therefore it says, Moshe called to Aaron and his sons”
It is said that there is call to satisfy and call to hunger.

לשובע מנין? (יחזקאל לו:כט) "וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב"
לרעב מנין? (מלכים ב ח:א) "וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי <אתי> אַתְּ וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי כִּי קָרָא יְדֹוָד לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים:

To satisfy, from whence? And I will save you from all your uncleannesses; and I will call for the corn, and will increase it, and lay no famine upon you.
For hunger from whence? Now Elisha had spoken unto the woman, whose son he had restored to life, saying: 'Arise, and go thou and thy household, and sojourn wheresoever thou canst sojourn; for the LORD hath called for a famine; and it shall also come upon the land seven years.'”

יש קריאה לגדולה שנאמר, "קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן".
אמר לו משה, 'כך אמר לי הקדוש ברוך הוא, למנותך כהן גדול.'
אמר לו אהרן, 'אתה יגעת במשכן ואני נעשה כהן גדול?!'
אמר לו, 'חייך! אף על פי שאתה נעשה כהן גדול כאלו אני נעשה, שכשם ששמחת לי בגדולה כך אני שמח בגדולתך.'
ואימתי שמח לו? בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות ג:י) "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'היה הדבר שמור לך'
אמר לו משה, "בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" אתה מעביר עלי שאחי גדול ממני ואני הולך לפרעה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! שאמרת כראוי. שהוא גדול ממך. אלא אף על פי כן (שמות ד:יד) "וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בְּמֹשֶׁה

וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ"

There is a call to greatness, as it says, “Moshe called to Aaron”
Said to him Moshe, ‘so said to me the Holy One, blessed be He, to appoint you high priest’
Said to him Aaron, ‘you exerted yourself in the mishkan and I will be made high priest?!’
Said to him, ‘On your life!, even though you will be made high priest, it is as if I was made, like you rejoiced at my greatness, I will rejoice in your accomplishment.
And when did he rejoice for him:? At the time where the Holy One, blessed be He, said “Come now therefore, and I will send thee unto Pharaoh, that thou mayest bring forth My people the children of Israel out of Egypt.'
Said the Holy One, blessed be He, ‘the thing was guarded by you’
Said to him Moshe “, “And he said: 'Oh Lord, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.'” You pass over me so that my brother is greater than me and I will go before Pharoah.
Said to him, the Holy One, blessed be He, ‘on your life! That you said properly. That he is greater than you. None the less. “And the anger of the LORD was kindled against Moses, and He said: 'Is there not Aaron thy brother the Levite? I know that he can speak well. And also, behold, he cometh forth to meet thee; and when he seeth thee, he will be glad in his heart

אמר רבי שמעון בר יוחי, אמר הקדוש ברוך הוא, 'אותו הלב השמח בגדולת אחיו ינתנו אבנים טובות עליו'. שנאמר, (שמות

כח:כט) "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְדֹוָד תָּמִיד"

Said Rabbi Shimon bar Yochai, Said the Holy One, blessed be He, ‘the same heart that rejoiced with the greatness of his brother, will have placed upon it nice stones,’ As it says, And Aaron shall bear the names of the children of Israel in the breastplate of judgment upon his heart, when

he goeth in unto the holy place, for a memorial before the LORD continually.

לפיכך, כל שבעת הימים שהיה משה עסוק במשכן הוא היה זורק את הדם, ומקטיר את החלבים.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'מה אתה סבור. שאתה נעשה כהן גדול? קרא לאהרן ולבניו שישמשו.' לפיכך, "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וגו'"
ולמה לזקני ישראל? כדי לגדלו בפני הזקנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'קרא לזקנים, ומשח אותו והגדולה אתן לו בפניהם, שלא יהיו אומרים מעצמו נעשה כהן גדול.

Therefore, all seven days that Moshe was occupied with the Mishkan, he would sprinkle the blood, and offer the fats. Said to him the Holy One, blessed be He, what did you think? That you would be made high priest? Call to Aaron and his sons that they should serve. There fore it says, “and it was on the eighth day”
And why include the elders of Israel in the call? To raise his stature in their eyes. Said to him, the Holy One, blessed be He, ‘call the elders, and anoint him and the greatness I will give him in their presence, that they should not say that he made himself the high priest.