Kedoshim קדושים

My Musing
With parshat kedoshim coming on the eve of Yom HaShoah it is tempting to find a midrash about the idea of dying al pi Kiddush Hashem, dying for the sanctification of the Name. But I found this midrash which helps us frame the nature of the gift of Eretz Yisrael celebrated by Yom Ha’atzmaut which comes on the heels of Yom Hashoah .

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קדושים סימן יא
דבר אחר (ויקרא יט:כג) "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" זה שאמר הכתוב (תהלים קה:מד-מה) "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ"

Another idea. “And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten.” This is what the scriptures said “And He gave them the lands of the nations, and they took the labor of the peoples in possession; That they might keep His statutes, and observe His laws. Hallelujah.”

"וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם", כל מה שנטל הקדוש ברוך הוא מהעכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] נתן לישראל; ארצות כסף וזהב, שדות וכרמים וערים. ולא נתן להם כל אלו, אלא כדי שיתעסקו בתורה. שנאמר, "בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ".

“And He gave them the lands of the nations”, all that was taken by the Holy One, blessed be He, from the idolaters He gave to Israel; lands of gold and silver, fields, vineyards and cities. And He did not give all of this to them, except to enable them to occupy themselves with Torah. As it says, “That they might keep His statutes, and observe His laws. Hallelujah.”

והם לא עשו כן, אלא (יחזקאל לו:יז) "בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ [אותם] בְּדַרְ

כָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי"
טמאו אותן בחרמו של עכן שכך כתיב, (ירמיהו ב:ז) "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה"
" וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי" בחרם עכן, "וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה" בצלם מיכה.

But they did not do this, rather, 'Son of man, when the house of Israel dwelt in their own land, they defiled it by their way and by their doings; their way before Me was as the uncleanness of a woman in her impurity.”
They defiled it in the incident with Achan who caused Jericho to be sealed off, as it is written, “And I brought you into a land of fruitful fields, to eat the fruit thereof and the good thereof; but when ye entered, ye defiled My land, and made My heritage an abomination.”
“ye defiled My land” with the desecration of Achan, “and made My heritage an abomination.” With the image that Micah erected.

ומה עשה להם הקדוש ברוך הוא? הגלה אותן מתוכה. שנאמר, (דברים כט:כז) "וַיִּתְּשֵׁם יְדֹוָד מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" מהו "וַיִּתְּשֵׁם" תש חילם.
היו זורעין ויגעין ואומות העולם באין ונוטלין שנאמר, (שופטים ו:ג-ד)"וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר"

And what did the Holy One, blessed be He do to them? He exiled them from it. As it says, “and the LORD rooted them out of their land in anger, and in wrath, and in great indignation, and cast them into another land, as it is this day'.” What is “Vayitshem ‘rooted them out’, weakened their strength.
They would plant, and toil and the nations of the world would come and take their produce, as it says, “And so it was, when Israel had sown, that the Midianites came up, and the Amalekites, and the children of the east; they came up against them; and they encamped against them, and destroyed the produce of the earth, till thou come unto Gaza, and left no sustenance in Israel, neither sheep, nor ox, nor ass.”

וכשיעשו תשובה (ישעיהו סה:כב) "לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי:
למה? שהן נוטעין ואין נותשים שנאמר (עמוס ט:טו) "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד ֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ"

And when they do teshuva “They shall not build, and another inhabit, they shall not plant, and another eat; for as the days of a tree shall be the days of My people, and Mine elect shall long enjoy the work of their hands.”
Why? Because they plant but do not reap as it says “And I will plant them upon their land, and they shall no more be plucked up out of their land which I have given them, says the LORD thy God.”

Shabbat Chol Hamoed and Seventh day of Pesach שבת חול המועד שביעי של פסח

My Musing
In searching for a connection between Pesach and Shir Hashirim, I came across this part of a midrash about the song at the Yam Suf. The excerpt at the end which uses a verse from Shir Hashirim is telling for two reasons; one it follows the shift in the Holiday that the rabbis instituted to focus on the future redemption and two because it demonstrates that chazal used allegory to understand the verses of Shir Hashirim way before the modern day commentary which is reluctant t literally translate the work.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן י
(שמות טו:א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַידֹוָד וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַידֹוָד כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"
(שמות יד:לא) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְדֹוָד וַיַּאֲמִינוּ בַּידֹוָד וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"

"Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying: I will sing unto the LORD, for He is highly exalted; the horse and his rider hath He thrown into the sea."
"And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses."

לפיכך זכו לירש את הארץ. אתה מוצא בשכר אמנה שהאמין אברהם אבינו בה' ירש העולם הזה והעןלם הבא, שנאמר (בראשית טו:ו) "וְהֶאֱמִן בַּידֹוָד וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה"
וכן (שמות ד:לא) "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" וכתיב (תהלים לא:כד) "אֶהֱבוּ אֶת יְדֹוָד כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְדֹוָד וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה"
וכן במשה (שמות יז:יב) "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" ואומר (תהלים קיח:כ) "זֶה הַשַּׁעַר לַידֹוָד צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ"

Therefore they merited to inherit the land. You find that it was reward for their faith that Abraham our father believed in God that we inherited this world and the world to come, as it says, "And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness." And similarly, "And the people believed; and when they heard that the LORD had remembered the children of Israel, and that He had seen their affliction, then they bowed their heads and worshipped"
And it is written, "O love the LORD, all ye His godly ones; the LORD preserveth the faithful, and plentifully repayeth him that acteth haughtily." And so with Moshe, "But Moses' hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun." and it says, "This is the gate of the LORD; the righteous shall enter into it."

אלו בעלי אמנה שנאמר (ישעיהו כו:ב) "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" השער הזה בעלי אמנה נכנסין בו שנאמר (תהלים צב:ב- ג) "טוֹב לְהֹדוֹת לַידֹוָד וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת"
מה כתיב בתריה? (תהלים צב:ה) "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְדֹוָד בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן"
מי גרם לנו לשמחה זו? אמנה שהאמינו אבותינו בעולם הזה שכולו לילות כדכתיב " וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" וכתיב (חבקוק ב:ד) "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וכתיב (איכה ג:כג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ"

These are the masters of faith as it says, "Open ye the gates, that the righteous nation that keepeth faithfulness may enter in." this gate is where the masters of faith enter as it says, "It is a good thing to give thanks unto the LORD, and to sing praises unto Thy name, O Most High; To declare Thy lovingkindness in the morning, and Thy faithfulness in the night seasons,"
What is written after? "For Thou, LORD, hast made me glad through Thy work; I will exult in the works of Thy hands."
Who caused this great joy? Faith that the patriarchs believed in this world that is totally night as it written, "in the night" and it is written, "Behold, his soul is puffed up, it is not upright in him; but the righteous shall live by his faith." And it is written, "They are new every morning; great is Thy faithfulness"

ואין הגליות עתידות להגאל אלא בשכר אמנה שנאמר (שיר השירים ד:ח) "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים"
ואומר ( הושע ב:כב) "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְדֹוָד"
הא למדת שגדולה אמנה, שבשכר אמנה שרתה עליהם שכינה ואמרו שירה שנאמר " וַיַּאֲמִינוּ בַּידֹוָד" "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה", ואומר (תהלים קו:יב) "וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ"

And the exiles will be redeemed only with the reward of their faith as it is written, "Come with me from Lebanon, my bride, with me from Lebanon; look from the top of Amana, from the top of Senir and Hermon, from the lions' dens, from the mountains of the leopards." And it says, "And I will betroth thee unto Me in faithfulness; and thou shalt know the LORD"
Behold you learn that faith is great that in the reward for their faith the Divine Presence came to them and they sang as it says, " and they believed in the LORD" and " Then sang" and it says, " Then believed they His words; they sang His praise"

Acharei Mot אחרי מות

My Musing This week’s midrash makes us look hard at our current state of affairs. And it seems to be the Religious Zionist’s awakening, albeit it was being studied in the middle ages and was written centuries ago. First it asks to appreciate how lost we are without the Beit Hamikdash, the Temple, and Jerusalem. Then it offers us some consolation in that the study of Torah can also achieve the results of the sacrifices,

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן י (ויקרא יז:ג) "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"

What man soever there be of the house of Israel, that slaughters an ox, or lamb, or goat, in the camp, or that slaughters it without the camp,

זה שאמר הכתוב (תהלים נא:כ,כא) "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים" משל, למה הדבר דומה? לעשיר גדול וחזק, ואין לו אשה; אין ביתו בית. למה? כשהסריסים באים הוא אומר לכו לחנות במקום אחר. למה? שאין לו בית ולא אשה. נטל אשה, היה אומר להם, 'מכאן ואילך, כל מה שאתם מביאים לי העלו אותן לבית'. כך, כל ימים עד שלא העמיד משה אהל מועד, היו הקרבנות קרבין בכל מקום. שנאמר (שמות כד:ה) "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַידֹוָד פָּרִים"

That is what the scriptures said, “Do good in Thy favour unto Zion; build Thou the walls of Jerusalem. Then wilt Thou delight in the sacrifices of righteousness, in burnt-offering and whole offering; then will they offer bullocks upon Thine altar.” This is analogous, to what is this similar? To a rich man, strong and powerful but he does not have a wife, his house is not a home. Why? When the palace guards come, he says, go camp in another place. Why? Because he does not have a real house nor a wife. Once he takes a wife, he would say to them, from here on, everything you bring me bring it to my house. Similarly, all the days until Moshe erected the Sanctuary, sacrifices were offered all over. As it says, “And he sent the young men of the children of Israel, who offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings of oxen unto the LORD.”

וכן הוא אומר (שמות ח:כג) "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַידֹוָד אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ" כיון שהוקם המשכן אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, 'אמור להם מכאן ואילך אין אתם רשאים להקריב קרבנות אלא באהל מועד. שם היו מעלין את הדורון להקדוש ברוך הוא. שכן כתיב (דברים יב:יג-יד) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ"

And similarly it says, “We will go three days' journey into the wilderness, and sacrifice to the LORD our God, as He shall command us.” Since the sanctuary was erected, said the Holy One, blessed be He, to Moshe, ‘ Say to them, from now on you are not permitted to offer sacrifices except in the Tent of Meeting. There they offered the gift to the Holy One, blessed be He. As it is written, “Take heed to thyself that thou offer not thy burnt-offerings in every place that thou seest; but in the place which the LORD shall choose in one of thy tribes, there thou shalt offer thy burnt-offerings, and there thou shalt do all that I command thee.”

היכן בחר? בירושלים. שנאמר (תהלים קלב:יג) "כִּי בָחַר יְדֹוָד בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" לפיכך, משה מזהיר את ישראל ואומר להם "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב וגו'" (ויקרא יז:ד) "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַידֹוָד לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְדֹוָד דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ"

Where was chosen? Jerusalem. As it says, For the LORD hath chosen Zion; He hath desired it for His habitation: Therefore, Moshe warned Israel and said to them, “What man soever there be of the house of Israel, that slaughters an ox, or lamb, or goat, in the camp” “and hath not brought it unto the door of the tent of meeting, to present it as an offering unto the LORD before the tabernacle of the LORD, blood shall be imputed unto that man; he hath shed blood; and that man shall be cut off from among his people.”

צפה הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד ליחרב. ואמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'כל זמן שבית המקדש קיים ואתם מקריבין קרבנות לתוכו מתכפר עליכם. ובזמן שאין בית המקדש קיים במה מתכפר עליכם? התעסקו בדברי תורה, שהן משולין כקרבנות והן מתכפרין עליכם. שנאמר, (ויקרא ט:ו) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְדֹוָד" וכן הנביא אומר (הושע יד:ג) "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְדֹוָד אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" בכל הקרבנות נמשלו דברי תורה.

The Holy One, blessed be He, foresaw the future destruction of the Temple. And said the Holy One, blessed be He, ‘as long as the Temple is standing and you offer sacrifices in it, you will be atoned for. And when the Temple is no longer standing, what will atone for you? Occupy yourselves with words of Torah, as these are analogous to sacrifices and they will atone for you. As it says, “And Moses said: 'This is the thing which the LORD commanded that ye should do; that the glory of the LORD may appear unto you.'” And similarly the prophet said, “Take with you words, and return unto the LORD; say unto Him: 'Forgive all iniquity, and accept that which is good; so will we render for bullocks the offering of our lips.” All the sacrifices are considered analogues to words of Torah

מקריבין יין נסך על גבי המזבח שנאמר (במדבר טו:ה) "וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" נמשלה דברי תורה ליין שנאמר (משלי ט:ה) "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" מקריבים לחם על גבי המזבח שנאמר (במדבר כח:ב) "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ" וכן הוא אומר (שמות כה:ל) "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" נמשלה תורה ללחם שנאמר (משלי ט:ה) "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" מקריבים על גבי המזבח שמן שנאמר (ויקרא ב:ה) "וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה" נמשלה תורה לשמן שנאמר (קהלת ט:ח) "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר"

We offer libations of wine on the altar as it says, “and wine for the drink-offering, the fourth part of a hin, shalt thou prepare with the burnt-offering or for the sacrifice, for each lamb” The words of Torah were considered similar to wine as it says, “'Come, eat of my bread, and drink of the wine which I have mingled” We offer bread on the altar as it says, “Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season” and similarly it says, And thou shalt set upon the table showbread before Me always” The Torah is analogous to bread as it says, “'Come, eat of my bread, and drink of the wine which I have mingled” We offer oil on the altar, as it says, And if thy offering be a meal-offering baked on a griddle, it shall be of fine flour unleavened, mingled with oil.” And the Torah is compared to oil as it says, Let thy garments be always white; and let thy head lack no oil”

Metzora מצורע

My Musing This is a juicy or meaty midrash. So many psukim and so many ideas converging on one: integrity. The common refrain of the cause of tzaraat is lashon hara, evil speech. The midrash goes to lengths to show how many different events can trigger the Divine punishment and that there are gradations. While the common way to look at this is to be careful with all we do, there is also the inherent warning to be careful with what you even think about another and I believe that implicit in the midrash is the idea that even if you see a person has tzaraat, you will never be able to know for certain the cause. There is a second part toeh midrash which appears to have been added later. More on that another time.

מדרש תנחומא פ' מצורע ד (ויקרא יד:ב) "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן"

“This shall be the law of the leper in the day of his cleansing: he shall be brought unto the priest”.

ילמדנו רבינו: על כמה דברים נגעים באים על האדם? כך שנו רבותינו- על אחת עשרה דברים הנגעים באים על האדם: על עבודת גילולים; ועל חלול השם; ועל גלוי עריות; ועל הגנבות; ועל לשון הרע; ועל המעיד עדות שקר; ועל הדיין המקלקל את הדין; ועל שבועת שוא; ועל הנכנס בתחום שאינו שלו; ועל החושב מחשבות של שקר; ועל המשלח מדנים בין אחים. ויש אומרים אף על עין רעה.

Our Master should instruct: How many things cause the leprous afflictions to humans? This is what our rabbis taught- eleven actions bring the affliction of bodily lesions to mankind: Act of idol worship; defaming God’s name; sexually immoral acts; theft; slander; false testimony; an improper judge; false oaths; encroachment; one who entertains false thoughts; sows conflict among brothers; and those who say the evil eye.

על עבודת גילולים מנין? שבשעה שעשו ישראל את העגל לקו בצרעת שנאמר (שמות לב:כה)"וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" ונאמר במצורע (ויקרא יג:מה)"וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" על קללת (חלול) השם מנין? מגלית שקלל ואמר (שמואל א יז:ח)"וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי" ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו:ג) "יְקֹוָק אִישׁ מִלְחָמָה יְקֹוָק שְׁמו" וכתיב(שמואל א יז:מו) "הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְקֹוָק בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים לְיִשְׂרָאֵל" ואין סגירה אלא צרעת שנאמר (ויקרא יג:ה)"וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית"

Due to idol worship. From where do we learn this? That at the moment that Israel made the (golden) calf they were stricken with the leprous afflictions, as it says, “And when Moses saw that the people were broken loose--for Aaron had let them loose for a derision among their enemies—“ and it says regarding the leprous, “And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and shall cry: 'Unclean, unclean.'” Due to cursing (desecrating) the name. From where do we know this? From Goliath who cursed and said, “And he stood and cried unto the armies of Israel, and said unto them: 'Why do ye come out to set your battle in array? am not I a Philistine, and ye servants to Saul? choose you a man for you, and let him come down to me.” And there is no “man” except for the Holy One, blessed be He, as it says, “The LORD is a man of war, The LORD is His name” And it is written, “This day will the LORD deliver (close) thee into my hand; and I will smite thee, and take thy head from off thee; and I will give the carcasses of the host of the Philistines this day unto the fowls of the air, and to the wild beasts of the earth; that all the earth may know that there is a God in Israel;” and there is no “closing” except with regard to the leprous lesions, as it says, “And the priest shall look on him the seventh day; and, behold, if the plague stay in its appearance, and the plague be not spread in the skin, then the priest shall shut (close) him up seven days more.”

ועל גלוי עריות מנין? דכתיב (ישעיה ג:יז) וְשִׂפַּח אֲדֹ-נָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיקֹוָק פָּתְהֵן יְעָרֶה" ואין וְשִׂפַּח אלא צרעת שנאמר (ויקרא יד:נו) "וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת" על הגניבות מנין? שנאמר (זכריה ה:ד) "הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו " הרי על הגניבות. על שבועת שוא מנין? דכתיב " וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו" איזהו דבר שמכלה עצים ואבנים? רבי אומר זו צרעת, שנאמר(ויקרא יד:מה)"וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא"

And on sexual immorality, from where? As it is written, “Therefore the Lord will smite with a scab the crown of the head of the daughters of Zion, and the LORD will lay bare their secret parts.” And there is no use of the word ”smite with a scab” except the leprous lesions as it says, “and for a rising, and for a scab, and for a bright spot;” And on theft, from where do we know? As it says, “I cause it to go forth, saith the LORD of hosts, and it shall enter into the house of the thief, and into the house of him that sweareth falsely by My name; and it shall abide in the midst of his house, and shall consume it with the timber thereof and the stones thereof.'” Are for the theft. And on false oath, from where do we know? As it is written, “and it shall enter into the house of the thief, and into the house of him that sweareth falsely by My name; and it shall abide in the midst of his house, and shall consume it with the timber thereof and the stones thereof.” What object obliterates stones and timber? Rebbe said, it is the leprous lesions, as it says, “And he shall break down the house, the stones of it, and the timber thereof, and all the mortar of the house; and he shall carry them forth out of the city into an unclean place.”

ועל לשון הרע מנין? ממרים דכתיב (במדבר יב:י)"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת" כתיב "זאת תהיה תורת המצורע" המוציא שם רע. ועל המעיד עדות שקר מנין? שעל שהעידו ישראל עדות שקר ואמרו (שמות לב:ד) "וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" לקו בצרעת שנאמר (במדבר ה:ב) " צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" וכן הוא אומר "וירא משה את העם כי פרוע הוא"

And on evil speech (slander) from where do we know? From Miriam, as it is written, And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow; and Aaron looked upon Miriam; and, behold, she was leprous. It is written, ““This shall be the law of the leper” The metzora- motzi shem ra. And on false testimony from where do we know? From the event (of the golden calf where they declared it to be their god) that Israel falsely testified and said “And he received it at their hand, and fashioned it with a graving tool, and made it a molten calf; and they said: 'This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'”were stricken with leprous lesions as it says, “'Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;” And it was with Moshe as he said ““And when Moses saw that the people were broken loose”

ועל הדיין המקלקל את הדין שנאמר (ישעיהו ה:כד) " לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְדֹוָד צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ" ואין פרחם אלא צרעת שנאמר ואם פרוח תפרח הצרעת. ועל הנכנס בתחום שאינו שלו מנין? מן עוזיהו שנכנס בתחום הכהונה שנאמר (דברי הימים ב,כו:יט) " וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְדֹוָד מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת" ועל המשלח מדנים בין אחים מנין? מפרעה, שנאמר (בראשית יב:יז) "ַיְנַגַּע יְדֹוָד אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם"

And due to the judge who judges inappropriately, as it says, “Therefore as the tongue of fire devoureth the stubble, and as the chaff is consumed in the flame, so their root shall be as rottenness, and their blossom shall go up as dust; because they have rejected the law of the LORD of hosts, and contemned the word of the Holy One of Israel.” And there is no blossom other than leprosy as it says, “as the lesion sprouts and grows.”

ועל עין הרע. אמר רבי יצחק, כיון שעיניו של אדם רעה להשאיל חפציו, אדם הולך ואמר ליה 'השאילני מגלך השאילני קרדומך' או כל כלי חפץ, והוא אומר, 'ארור הוא מי שיש לו מגל או קרדום'. מה הקדוש ברוך הוא עושה? מלקה אותו בצרעת, ובא לכהן ואמר 'כנגע נראה לי בבית'. והוא מצוה ונתץ את הבית, והכל רואין כליו כשהן גרורין ומוציאן לחוץ, ומפרסמין את כליו. והכל אומרים, 'לא היה אומר שאין לו מגל, שאין לו קרדום, הרי יש לו חפץ פלוני ופלוני שלא רצה להשאיל והיה עינו צרה להשאיל. והוא אומר 'שקערורות' אל תקרי 'שקערורות' אלא 'ושקע ארורות', שהיה אומר 'ארור הוא ושקע ביתו'. וראו הכל ארורתו, שנאמר (איוב כ:כח) " יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ"

And on the evil eye, “Said Rabbi Yitzchak, since the eye of man is evil when it come sto lending out his property, a person goes and says to him, ‘Lend me your scythe, lenf me your sickle, lend me an object’ and he answers, cursed he who has such an item.What does the Holy One, blessed be He do? He strikes him with the leprous lesions and he goes to the priest and says ‘a lesion like this I have in my house’ and the priest commands to break the house and everyone sees what he has becuae they are dragged and displayed outside and everything is disclosed. And everyone says, Was not he the one who said he did not own such an item” behold he does possess these objects. And he did not want to lend them out, and his eye was evil to lending. All saw his cursedness as it says, “The increase of his house shall depart, his goods shall flow away in the day of his wrath.”

ויש אומרים אף על גסות הרוח. מנין? מנעמן שנאמר (מלכים ב,ה:א) " וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְדֹוָד תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע" ואף על האומר דבר בחבירו שאין בו. שכן את מוצא במשה על שאמר (שמות ד:א) "ויעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְדֹוָד". אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'מאמינים' דכתיב (שמות ד:לא) " וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" בני מאמינים דכתיב (בראשית טו:ו) " וְהֶאֱמִן בַּידֹוָד וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" אלא צריך אתה ללקות שכל החושד בכשרים לוקה בגופו. שכן כתיב (שמות ד:ו) " וַיֹּאמֶר יְדֹוָד לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"

And there are those who say that arrogance is a cause of leprosy. From where do we know? From Na’aman as it says, “Now Naaman, captain of the host of the king of Aram, was a great man with his master, and held in esteem, because by him the LORD had given victory unto Aram; he was also a mighty man of valour, but he was a leper.” And even on the person who claims about his friend something that isn’t true. That we find regarding Moshe, that he said, “And Moses answered and said: 'But, behold, they will not believe me, nor hearken unto my voice; for they will say: The LORD hath not appeared unto thee.'” Said to him the Holy One, blessed be He, they are believers, as it is written, “And the people believed; and when they heard that the LORD had remembered the children of Israel, and that He had seen their affliction, then they bowed their heads and worshipped.” They are the children of believers as it is written (regarding Abram), “And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness.” And you must be afflicted, since everyone who suspects a proper person of impropriety is afflicted bodily. And so it is written, “And the LORD said furthermore unto him: 'Put now thy hand into thy bosom.' And he put his hand into his bosom; and when he took it out, behold, his hand was leprous, as white as snow.”

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'ראו מה ביניכם לבין האומות. כשהן חוטאין, בגופן אני נוגע תחלה, ואחר כך בבתיהם, שנאמר (בראשית יב:יז) " וַיְנַגַּע יְדֹוָד אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים [ואחרי כן] וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם". אבל אתם, אם חוטאים, בבתיכם אני מלקה תחלה. מנין? ממה שקראו בענין (ויקרא יד:לד) " כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם ארץ, מה חטאת שהיא לוקה?! אלא בעון בני אדם הארץ לוקה. שנאמר (תהלים קז:לד) " אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ" למה " מֵרָעַת"? כדי שיראו הבריות וילמדו. וכן הוא אומר (ישעיהו כו:ט) "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל"

Said the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘behold, what is different between you and the other nations. When the other nations sin they are first afflicted in their bodies and then their houses as it says, “And the LORD plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife.” But you, if you sin, I afflict you in your houses first. From where do we know this? From what is written in the topic, “When ye are come into the land of Canaan, which I give to you for a possession, and I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession;” The land, what did it sin that it gets punished? Rather, for the iniquity of the mankind it is afflicted. As it says, “A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein. “ Why “for the wickedness”? So that the creations will see and learn. And so it says, “With my soul have I desired Thee in the night; yea, with my spirit within me have I sought Thee earnestly; for when Thy judgments are in the earth, the inhabitants of the world learn righteousness.”

The midrash continues on a slightly different tangent: Why does the earth suffer for humanity?

מפני מה היסורין באין לעולם? מפני הבריות כדי שיראו ויסתכלו ויאמרו מי שחטא לוקה ומי שלא חטא אין לוקה. ולמה העצים והאבנים והכותלים לוקין? כדי שיראו בעליהם ויעשו תשובה. וכך אתה מוצא כשחטאו ישראל בקש הקב"ה להגלותן בבת אחת קודם האומות. אלא אמר 'אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשיו נעשין חרפה וקלון לכל האומות' מה עשה? הביא סנחריב הרשע על כל האומות והגלה אותן שנאמר (ישעיהו י:יד) " וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף" וכתיב (ישעיהו י:יג) " כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים <ועתידתיהם> וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים" וישראל רואין שהגליתי את האומות שביניהם ויעשו תשובה ויראו דין שלימה שאני עושה. באו"ה ויראו משפטי אולי יעשו תשובה שנאמר (צפניה ג:ו) " הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב" וכתיב בתריה אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר כיון שלא עשו תשובה מיד גלו לפיכך הקב"ה מתרה בהם ומלקה בתיהן כדי שיעשו תשובה שנאמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בגופו שכן בפרשה אחרת אומר איש איש כי יהיה זב בבשרו לפי' האבנים לוקות תחלה חזר בו מוטב ואם לאו בגדיו לוקין שנאמר והבגד כי יהיה בו נגע וגו' חזר בו מוטב ואם לאו מלקה בגופו שנאמר ואיש כי ימרט ראשו עדיין יש במריטת הראש ממש ספק לטמא ספק לטהר חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בשחין שנאמר ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא שחין גדול ממריטת הראש חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בחמשה מגלבין שאת ספחת בהרת נתק נגע וכל כך למה על שלא חזר בו אמר הכתוב (משלי יט:כט) נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו את כל אלו משל לעבד רע שהיה עומד לימכר כיון שהלך רבו לקנותו היה יודע בו שהיה עבד רע לקח עמו כבלים ומגלבין שאם סרח יהיה רודה אותו בהן כיון שסרח הביא את הכבלים וכבלו הביא את המגלבין והכהו אמר ליה העבד לא היית יודע שאני עבד רע למה לקחת אותי א"ל לפי שהייתי יודע שאתה קשה התקנתי לך כבלים ומגלבין שאם תסרח אני רודה אותך בהן אף הקדוש ברוך הוא יתנרך שמו לעולם, עד שלא ברא את האדם התקין לו את כל היסורין לפי שהיה יודע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. לפיכך התקין לו את כל אלו שאם סרח הרי רודה אותו בהן שנאמר, "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים" מהו ּמַהֲלֻמוֹת? מחה למות, שהוא מתרה בו תחלה. אם חזר בו מוטב, ואם לאו מלקה את גופו. מנין? ממה שקראו בענין "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"

תזריע Tazria

My Musing This week's midrash is reminiscent of the different sides to the Golem controversy that occupied the kabbalists from the late middle ages onward. Starting with the Sefer Yetzira, The Book of Creation, attributed to the patriarch Abraham but available in the middle ages to the other kabbalistic works that were extant in that time, the struggle has been between demonstrating that mankind can be like God and create lives versus the realization that even what mankind can create pales in its complexity to what God creates

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן ב

(ויקרא יב:ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"

"Speak to the children of Israel, saying: If a woman be seeded and give birth to a male, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her menses she will be unclean."

דבר אחר: "וְיָלְדָה זָכָר", זה שאמר הכתוב (שמואל א,ב:ב) "אֵין קָדוֹשׁ כַּידֹוָד כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" מהו "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ"? מלך בשר ודם בונה פלטרין, הם מבלין אותו. אבל הקדוש ברוך הוא מבלה את עולמו. כביכול, "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ". "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" אין צייר כאלקינו. כיצד? מלך בשר ודם צר צורה על הכותל, שמא יכול לצור על המים?! הקדוש ברוך הוא צר את העובר במעי אמו בתוך המים, הוי אומר וְאֵין צייר כֵּאלֹקֵינו.

Another exposition: "and give birth to male" this is what the scripture said, "There is none holy as the LORD, for there is none beside You; neither is there any rock like our God." What is meant by "for there is none beside You? A king of flesh and blood builds a palace, and they appoint it for him. But the Holy One, blessed be He, appoints his world. As if to say, "for there is none beside You". " neither is there any rock like our God.", there is no creator like our God. How? A king of flesh and blood draws on the wall, but can he draw on water?! The Holy One, blessed be He, draws the figure of the fetus in the womb in the water, that is to say 'there is no creator like God'.

דבר אחר: מלך בשר ודם צר צורה על הכותל, אינו יכול לצור בה רוח ונשמה; והקדוש ברוך הוא צר צורה בתוך צורה, כלומר, יצר העובר במעי אמו, ונותן בתוכו רוח ונשמה. הוי אומר ואין צייר כאלהינו.

Another exposition: A king of flesh and blood draws a figure on the wall, but he cannot invest it with spirit and soul; and the Holy One, blessed be He, forms a figure within a figure, that is to say, He creates the embryo within the mother's womb, and implants it with spirit and soul. That is to say, ' there is no creator like our God'.

דבר אחר: "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ", אדם צר צורה. הוא מדבר וצורתו אינה מדברת, והאדם עומד ומשבח צורתו. אבל הקדוש ברוך הוא, צר את האדם, והאדם עומד ומדבר ומשבח להקדוש ברוך הוא.

Another exposition: " neither is there any rock like our God.", A human forms a figure. He speaks and the form does not speak, and the man stands and praises his creation. But the Holy One, blessed be He, forms the man, and the man stands and praises the Holy One blessed be He.

בשר ודם מבקש לצור צורה. כמה סמנין הוא נותן עד שלא צר אותה הצורה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא צר את האדם בתוך טיפה אחת. בוא וראה הטווס הזה שס"ו (66) מיני צבעונים יש בו. ומהיכן הוא נוצר? מתוך טיפה של לובן נוצר. ולא תאמר בעוף, אלא אפילו אדם נוצר מתוך טיפה של לובן. שנאמר, "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" הוי אומר "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ". בשר ודם צר צורה אבל צורתו אינה עושה צורה. הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא, צר צורה, וצורתו עושה צורה. שהוא צר את האשה והאשה יולדת ועושה צורה כיוצא בה.

Flesh and blood desire to form a figure. How many signs does he give until he forms the figure? But the Holy One, blessed be He, is not like that. He forms the human in one drop. Come and see this that there are sixty six colors in it. And from where is this being created? From one white drop it is created. And it is not only a bird that is created like this, but mankind is created from this one drop. As it says, "a woman who is seeded and gives birth to a male" that is the meaning of the verse " neither is there any rock like our God." Flesh and blood may even form a figure, but the figure cannot form a figure. The Holy One, blessed be He, is not like that. Rather, He forms a figure, and that figure can form a figure. That He formed the woman and the woman gives birth and creates a form similar to her.