Mishpatim מישפטים

My Musing
What does it mean to fill a position of leadership? Is it something that is nice, such as a gift or a donation, but if it is not there it is not essential? Or is the position of leadership such that it is essential and one cannot walk away from it as opposed to a donation where one can simply choose not to contribute? The midrash uses the analogy of being a judge to a person who is like a gift. But it is not voluntary like a donation, it is obligatory.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ב
(שמות כא:א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"And these are the ordinances which you shall set before them."

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" זה שאמר הכתוב (משלי כט:ד)"מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה"
מלכה של תורה "בְּמִשְׁפָּט", שהוא עושה מעמיד את הארץ.
"וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", אם משים אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזויות הבית, ואומר, 'מה לי בטורח הצבור?!, מה לי בדיניהם?! מה לי לשמוע קולם?! שלום עליך נפשי' הרי זה מחריב את העולם. הוי " וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

"And these are the ordinances"' this is what scripture said, "The king by justice establishes the land; but a man of donations destroys it." The queen of Torah is "with justice", that it does the fulfillment of the earth.
"A man of donations", if a person puts himself as a donation, that is thrown to the corner of the house, and says, 'What do I need this for?, Why do I burden myself with the community?!, What is my business to be in their cases?, What do I need to listen to their voices?, Peace unto my soul.' This one destroys the world. That is "A man of donations"

מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו. מצאו בוכה.
אמר לו, 'רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך. יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור'

There was an episode with Rabbi Asi that when it was time to leave this world, his nephew from his sister came to visit him. He found him crying. He said to him, "My master, why do you cry? Is there Torah you have not learned nor taught? Behold your students are sitting before you. Is there an act of kindness that you have not done? And on all the quality characteristics that are in you caused you to distance yourself from the judges and you did not permit yourself to be appointed to take care of the needs of the community"

אמר לו, 'בני, עליה אני בוכה. שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל הוי "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

He replied to him, "my son, over you I cry. Perhaps you will pass judgment that I could have judged the laws of the Israelites, that is "A man of donations will destroy"

Yitro יתרו

My Musing
The midrash continues to explore Yitro’s personality and in this midrash uses a comparison to the Ishmaelites and to Eisav to further draw the distinction that was begun with the first midrash. What is it about Yitro that makes him merit the parsha that has the Revelation at Sinai.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ה
(שמות יח:א) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

“And Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, how that the LORD had brought Israel out of Egypt.”

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" זה שאמר הכתוב (משלי כז:י) "רֵעֲךָ <ורעה> וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק"
"רֵעֲךָ" זה הקדוש ברוך הוא שקרא לישראל אחים ורעים שנאמר, (תהלים קכב:ח) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ"
"וְרֵעַ אָבִיךָ" זה אברהם שנאמר, (ישעיהו מא:ח) "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
"אַל תַּעֲזֹב" ואם עזבת תן דעתך.
"וּבֵית אָחִיךָ", ישמעאל ועשו.

This is what The Scripture said, “Your own friend, and thy father's friend, forsake not; neither go into thy brother's house in the day of thy calamity; better is a neighbor that is near than a brother far off.”
“Your own friend”, this is The Holy One, blessed be He, who called Israel brothers and friends as it says, “For my brethren and companions' sakes, I will now say: 'Peace be within thee.'”
“And your father’s friend” this is Abraham as it says, “But thou, Israel, My servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham My friend;”
“Forsake not”, and if you do give heed.
And your brother’s house” that is Yishmael and Eisav.

"אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ", אמר רבי יהושע בן לוי, 'כשהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל לבבל היו כפותים ידיהם מאחוריהן, נתונים בשלשלאות של ברזל, והוליכום ערומים כבהמות. כיון שעברו על בני ישמעאל, אמרו להגמונות שעליהם, 'עשו עמנו חסד ורחמים, והעבירונו על אחינו בני ישמעאל דודנו' וכן עשו. יצאו בני ישמעאל לקראתן הוציאו להן פת מלוח, וציר עמה. הביאו נודות רקים, וצבעום במים ותלאום בשערי אהליהם. כשראו ישראל כך, נתישבה דעתן. היו סבורין שהן מלא מים. אמרו להן, 'אכלו פת תחלה ואחר כך נביא לכם מים'. אכלו את הפת, באו ואמרו, 'לא מצאנו מים.' והן נושכין בשיניהם באותן נודות ונכנסו רוח חמה לתוך מעיהם ומתים שנאמר, (ישעיהו כא:יג) "מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים"

“Don’t go into on the day of calamity”. Said Rabbi Joshua ben Levi, when the evil Nebuchadnezzar exiled Israel to Babylonia they would bind their hands in back of them, wrapped in iron chains and would march them stripped naked like animals. When they passed the Ishmaelites, they said to their overseers, ‘please do us kindness and mercy and take us past our brothers the Ishmaelites our cousins” and they did. The Ishmaelites went out to greet them and offered them a salted bread, with a brine. They brought empty water skins, stained them with water and hing them at the ten openings. When the Israelites saw this they calmed down, They thought they were full of water. They said to them, ‘eat the bread first and then we will bring you water.’ They ate the bread and then they came and said we did not find any water. They chewed on the empty water skins and the hot air contained in the skins entered their alimentary system and they died as it says, “The burden upon Arabia. In the thickets in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanites.”

מהו ""מַשָּׂא בַּעְרָב"? משאוי קשה על בני ערב. אמר להן, 'כזה אורחות דדנים? דרכו של אחין לקבל בני דודיהן. בנוהג שבעולם הבא מן הדרך מקדימין לפניו לחם ומים, שנאמר, (ישעיהו כא:יד) "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם [ואתם] יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד"

What is the meaning of “The burden upon Arabia”? The heavy burden on the children of the western continent. Said to them, this is the caravans of the Dedanites? Brothers usually welcome brothers. It is the custom of the world that one who comes from the road is brought bread and water. As it says, “Unto him that is thirsty bring ye water! The inhabitants of the land of Tema did meet the fugitive with his bread.”

ואתם, אין אתם יודעים (ישעיהו כא:טו) "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה"
אביכם שהיה מושלך בצמא במדבר פתחתי לו באר מים שנאמר, (בראשית כא:יט) "וַיִּפְקַח אֱלקִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר" ואתם עשיתם כך?! "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק".
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" זה יתרו, שהיה קרוב לישראל מן עשו אחיו של יעקב. ביתרו כתיב, (שמואל א,טו:ו) "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק"

And you, do you not know “For they fled away from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war”
Your father who was thrown in thirst in the wilderness, I opened for him a well of water as it says, “And God opened her eyes, and she saw a well of water; and she went, and filled the bottle with water, and gave the lad drink.” And you do this?! “better is a neighbor that is near than a brother far off.””

את מוצא כל מה שכתוב ביתרו לשבח כתיב, בעשו לגנאי. בעשו כתיב (איכה ה:יא) "נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה". ביתרו כתיב, (שמות ב:כא) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה". בעשו כתיב (תהלים יד:ד) "הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְדֹוָד לֹא קָרָאוּ"
ביתרו כתיב, (שמות ב:כ) "וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"
בעשו כתיב (דברים כה:יח) "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלקִים" ביתרו כתיב (שמות יח:כא) "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"

You find that al that is written regarding Jethro is written in praise, and with regards to Eisav degrading. Regarding Eisav it is written,” They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah”. Regarding Jethro it is written, “And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah his daughter.” Regardign Eisav it is written, “'Shall not all the workers of iniquity know it, who eat up My people as they eat bread, and call not upon the LORD?'” Regarding Jethro it is written, “And he said unto his daughters: 'And where is he? Why is it that ye have left the man? call him, that he may eat bread.'” Regarding Eisav it is written, “how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.” Regaarding Jethro it is written, “Moreover thou shalt provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.”

בעשו כתיב שהוא בטל את הקרבנות, ביתרו כתיב ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים, עשו שמע צרתן ונזדווג להם שנאמר (שמות יז:ז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: פ
לכך כתיב (שמות יז:ח) "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם"
יתרו שמע בטובתן ונדבק להם שנאמר וישמע יתרו.

Regarding Eisav it is written that he nullified the sacrifices, regarding Jethro it is written that he offered sacrifices. Eisav heard their anguish and engaged them as it says, “And the name of the place was called Massah, and Meribah, because of the striving of the children of Israel, and because they tried the LORD, saying: 'Is the LORD among us, or not?”
Therefore it is written, “Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.” Jethro heard about the good they did and wanted to cleave to them. Therefore it says, And Jethro heard”

beshalach בשלח

My Musing
The Uncle Moishy song declared Hashem to be "everywhere, up down, and all around. Here there everywhere that is where He can be found"
The midrash begins with the inquiry, if God is everywhere, then how could he be in one spot at any time?
Then the midrash continues along one of its traditional messages of encouraging the Jews to remain with the religion because in spite of the persecution felt by the Jews, they remain especially beloved by God.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן ה
(שמות יג:כא) "וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"

"And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night"

והלא כבר נאמר (ירמיהו כג:כד) "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְדֹוָד הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְדֹוָד"
ואומר (ישעיהו ו:ג) "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְדֹוָד צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"
ומה תלמוד לומר "וַידֹוָד הֹלֵךְ"?

And does it not already say "Can any hide himself in secret places that I shall not see him? saith the LORD. Do not I fill heaven and earth? saith the LORD" and it says, "And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; the whole earth is full of His glory." And what is meant by "And the LORD went"

להודיע חבת ישראל לפני האומות כדי שינהגו בהם כבוד. ולא דיין שאין נוהגין בהן כבוד אלא ממיתין אותן מיתות חמורות. לענין כן מהו אומר (יואל ד:ב) "וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"
על עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, לא נאמר, אלא "עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל".

To make known the love of Israel that is before the nations of the world so they will be treated with respect. And that is not enough, such that they do not treat them with respect, rather, they subject them to torturous deaths. To that effect what is said, "I will gather all nations, and will bring them down into the valley of Jehoshaphat; and I will enter into judgment with them there for My people and for My heritage Israel, whom they have scattered among the nations, and divided My land" On account of strange worship, forbidden relationships, and spilling blood (murder) it does not say, rather on " for My people and for My heritage Israel,"

ואומר (יואל ד:יט) "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם"
באותה שעה(יואל ד:כ) "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד:כא) "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַידֹוָד שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן"

And it says, "Egypt shall be a desolation, and Edom shall be a desolate wilderness, for the violence against the children of Judah, because they have shed innocent blood in their land."
At that very moment " But Judah shall be inhabited for ever, and Jerusalem from generation to generation." And " And I will hold as innocent their blood that I have not held as innocent; and the LORD dwelleth in Zion."

Bo בא

My Musing
What image does the word “dark” engender? A sense of foreboding? A sense of total envelopment?
The midrash tries to understand the concept of feeling darkness. It entertains two extremes, above and below, and settles on below. Because from above it should not be foreboding.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת בא סימן ב
(שמות י:כא) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ "

And the LORD said unto Moses: 'Stretch out thy hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt.'

מהיכן היה אותו החשך?
רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, 'מחשך של מעלה'. שנאמר, (תהלים יח:יב) "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים"
רבי נחמיה אומר, 'מחשך גיהנם'. שנאמר, (איוב י:כב) "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל"

From where did the darkness originate?
It is a discussion between Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemia. Rabbi Yehudah says, ‘the darkenss of above’. As it says, “He made darkness His hiding-place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies.”
Rabbi Nechemia says, ‘the darkness of Gehenom, below’. As it says, “A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.”

אמר רבי יהושע בן לוי, 'בשלשה מקומות שמענו שאדם משמיע תלמודו סמוך למיתתו. מנין? שנאמר, (משלי כב:כא) "לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ"
וכן שלמה אמר, (קהלת יב:יג) "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"
וכאן "צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים". כיון שאדם נטה לצילה של מיתה הוא סודר תלמודו. שנאמר," צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים".
רבי תנחומא בר אבא אמר, 'כיון שבא להסתלק, מלאכי השרת אומרים, 'תנו עוז לאלהים' הוי "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל".

Said Rabbi Yehoshua ben Levi, ‘ In three places we have heard that a person puts his learning (things) in order close to his death. From where do we know this? As it says, “That I might make thee know the certainty of the words of truth, that thou mightest bring back words of truth to them that send thee?”
And similarly Solomon said, “The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man.”
And here “a land of the shadow of death, without any order”. Since the person is tilted towards the shadow of death he puts his things in order. As it says “a land of the shadow of death, without any order”
Rabbi Tanhuma bar Abba said, Since it comes time to leave, the angels of service says, Give strength to God, that is fulfillment of the verse ““A land of thick darkness, as darkness itself”

ווי לו לבית שחלונו פתוחה לתוך חשך. "וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל", אור שלה מתוך חשך. וכן הוא אומר, (יחזקאל לא:טו) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְדֹוִד בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה, הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה"

Woe unto the house whose windows open to the dark. “and where the light is as darkness”, her light comes from within the darkness. And thus the scripture says, “Thus saith the Lord GOD: In the day when he went down to the nether-world I caused the deep to mourn and cover itself for him, and I restrained the rivers thereof, and the great waters were stayed; and I caused Lebanon to mourn for him, and all the trees of the field fainted for him.”

רבי יהודה בר רבי אמר, 'במה הרשעים מתכסים בגיהנם? בחשך'. חזקיה בן רבי יהודה אומר, 'הגיגית הזו במה מכסין אותה? בכלי חרש'. מינה ובה. כשם שהיא של חרס, כך מכסין אותה בכלי חרס. כך הרשעים. (ישעיהו כט:טו) "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵידֹוָד לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ"

Rabbi Yehudah bar Rebbe said, ‘with what do the evil doers enter Gehinom? In darkness’. Hizkiyah ben Rabbi Yehudah says, “this roof, with what is it covered? With pottery. Just as it is made of clay so it is covered in clay. So too the evil doers. “Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say: 'Who seeth us? and who knoweth us?'”

לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך שנאמר (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"
"וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה גיהנם. הוי חשך שהביא על המצרים מתוך גיהנם היה, וימש חשך, כמה היה אותו חשך? אמר רבותינו ז"ל, 'עבה כדינר' שנאמר, "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".

Therefore the Holy One, blessed be He covers them with the depths that are dark as it says, “And the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters.”
“darkness was upon the face of the deep” that is Gehinom. Behold the darkness that enveloped the Egyptians was from Gehinom. To touch the darkness, how much of the darkness was there? Said our rabbis, thick like a dinar, as it says, “darkness which may be felt.”