acharei mot אחרי מות

My Musing
This rather dour midrash asks us to re-align our priorities. The midrash brings Abraham and Adam as examples of how ephemeral the pleasures of our lives can be. Abraham finally gets a son and then almost loses that son, only to lose his wife. Adam gets a shelter woeven out of the most precious stones only to be told that he will die and the despite the shelter made up of the most precious stones he will have to work hard to earn his bread.

To deal arrogantly with others, the midrash seems to be saying, is to believe that everything on this world is created for you, but not to care for, rather to exploit. This midrash asks us to realign our world view.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ב
רבי לוי פתח, (תהלים עה:ה) "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן"
מערבביא אלו שלבן מלא עליהם חלחליות רעות. רבי לוי קורא להון פסוק זה, 'הוללים' אלו שהן מביאין אלילים לעולם. "וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן" אמר הקדוש ברוך הוא לרשעים, 'הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי. אדם הראשון לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי.

Rabbi Levi opened, I say unto the arrogant: 'Deal not arrogantly'; and to the wicked: 'Lift not up the horn.' From this mixture who saturate the inner sanctums of their hearts with evil. Rabbi Levi calls them by the verse, ‘arrogants’, these are the ones who introduce idol worship to the world. and to the wicked: 'Lift not up the horn.', said the Holy One, blessed be He, to the evil doers, ‘the righteous do not rejoice in my world and you request to enjoy in my world?! Adam, the primal man, did not rejoice in my world and you wish to rejoice in my world?!

רבי לוי בשם רבי מנסיא אמר תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה. ואל תתמה בנוהג שבעולם; אדם עושה שני דסקרין אחת לו ואחת לבן ביתו. של מי הוא עושה נאה? לא שלו. כך אדם הראשון נברא לתשמישו של הקדוש ברוך הוא, וגלגל חמה נברא לתשמישן של בריות. לא כל שכן שיהא תפוח עקבו של אדם מכהה גלגל חמה. ומה אם תפוח עקבו מכהה גלגל חמה, קלסתר פניו על אחת כמה וכמה?!

Rabbi Levi in the name of Rabbi Menasia said, the ball of Adam’s foot would dim the sun. And do not be surprised by the conduct of the world. A person makes two plates, one for him and one for his relative. Whose does he make nicer? Not his. Thus Adam was created for the service of the Lord and the sun was created to serve the creations. Does not it make sense that the ball of Adam’s foot would be grater than the sun? and if the ball of the fott is so great, would not the face of Man be even greater?

רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר י"ג חופות קשר לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן שנאמר (יחזקאל כח:יג) "בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹקִים הָיִיתָ, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב, מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ"
ר' שמעון בן לקיש אמר אחת עשרה. רבנן אמרי עשרה. ולא פליגי, כאן דעבד להו שלש עשרה עבד; "כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ" תלת. ומאן דעביד להון אחת עשרה, עביד להון חדא. ומאן דעביד להון עשר, לא עבד חדא מנהון.
ואחר כל השבח הזה (בראשית ג:יט) "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב"

Rabbi Levi in the name of Rabbi Chama bar Chanina said, 13 garments were crocheted by the Holy One, blessed be He, for Adam in the Garden of Eden. As it says, “you were in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that you were created they were prepared.
Reish lakish said that eleven were created. The rabbis said ten. And there is not a dispute. That he made thirteen looks at the phrase “every precious stone was thy covering” as three, and the opinion of eleven views the phrase as one. And the view of ten does not include the phrase at all. And after all this praise, comes the dire statement, “In the sweat of thy face shalt thou eat bread, till thou return unto the ground; for out of it you were taken; for dust thou art, and unto dust shalt thou return.'”

אברהם לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי. אברהם נולד לו בן אחד למאה שנה ולבסוף אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית כב:ב) "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"

Abraham did not rejoice in my world, and you request to enjoy my world. Abraham, had one son born to him at th age of 100 ans in the end the Holy One, blessed be He, said to him, “And He said: 'Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.'

ועשה אברהם אבינו מהלך שלשת ימים היינו דכתיב (בראשית כב: ד) "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"
מה ראה? ענן קשור על גבי ההר. אמר לו 'בני, רואה אתה מה שאני רואה? [כדאיתא לעיל סדר וירא] הדא הוא דכתיב (בראשית כג:ב) "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" מהיכן בא? מהר המוריה בא.
כביכול הקדוש ברוך הוא לא שמח בעולמו ובני אדם מבקשים לשמוח בעולמו.
(תהלים קד:לא) "יְהִי כְבוֹד יְדֹוָד לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְדֹוָד בְּמַעֲשָׂיו"
'ישמח ה' בעושיו' אין כתיב, אלא "יִשְׂמַח יְדֹוָד בְּמַעֲשָׂיו". אימתי ישמח ה' במעשיו? במעשיהם של צדיקים לעתיד לבא.

And Abraham our father made a walk of three days as it is written, “On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off”
What did he see? A cloud tied on the mountain. He said to him, ‘my son, do you see what I see? (as explained in the midrash to Vayera) This is what was written, “And Sarah died in Kiriat-arba--the same is Hebron--in the land of Canaan; and Abraham came to mourn for Sarah, and to weep for her” From where did he come? from Mount Moriah.
It seems that the Hoy One, blessed be He, does not rejoice in His world and humans ask to enjoy.
“May the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in His works!”
‘Rejoice in his actions’ it does not say, rather “Rejoice in His works” When does God rejoice in His works? In the actions of the righteous in the future to come.

ישראל לא שמחו בעולמי, ואתם מבקשים לשמוח בעולמי?!
'ישמח ישראל במעשיו' אין כתיב, אלא, (תהלים קמט:ב) "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם"
שעתידין ישראל לשמוח במעשיו של הקדוש ברוך הוא לעתיד לבא, לפיכך כתיב "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ"

Israel did not rejoice in My world, and you wish to rejoice in my world!?
‘Israel rejoices in his actions’ it does not say, rather “Let Israel rejoice in his Maker; let the children of Zion be joyful in their King” That in the future Israel will rejoice in the deeds of the Holy One blessed be He, therefore I say to the arrogant deal not haughtily”