Mishpatim משפטים

My Musing
In this week's portion, Mishpatim, the revelation at Sinai continues with the specifics of the law given in the Decalogue. Beginning with the analysis that connects the ordinances listed in this week's portion with the revelation at Sinai, this selection of midrash promotes the exclusivity of the Jewish judicial system. Positing an interesting point, the midrash lays out the directive to use the Jewish courts even if the Gentile courts will mete out the same judgment. That is the imperative of Divine law.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ג
(שמות כא:א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"And these are the ordinances which you shall set before them"

אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן זמרא, כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל הראשונים. "וְאֵלֶּה" מוסיף על האחרונים ועל הראשונים שבח. כדעת הזו אתה פותר את כלם, ואף כאן "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" שמוסיף על הראשונים שבח שנאמר, (שמות טו:כה) "וַיִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיּוֹרֵהוּ יְדֹוָד עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"

Said Rabbi Abahu in the name of Rabbi Yosi ben Zimra, every place where "these" is mentioned, nullifies that first ones. "And these" adds praise to the both the first and the last. Accordingly, this can resolve both, and even here "And these" adds praise to the first ones, as it says, "And he shouted to the Lord; and He showed him a tree, and he threw it into the waters, and the waters were made sweet. There He placed for them a statute and an ordinance, and there He tested him" [This proof text refers to the Rabbinic teaching that before the revelation at Sinai where the Decalogue and the laws of this portion were given, God revealed to Moshe to give to the people a selection of the laws including the rudiments of the Shabbat at Marah]

לפניהם ולא לפני עכו"ם (=עובדי כוכבים ומזלות)
מנין לבעלי דינין של ישראל, שיש להם דין זה עם זה, שיודעים שהעכו"ם דנין אותו הדין כדיני ישראל, שאסור להזדקק לפניהם? תלמוד לומר "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", לפני ישראל ולא לפני כותים. שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם, כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה, ואחרי כן כפר בתורה שנאמר, (דברים לב:לא) "כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים"

In front of them and not in front of the idolaters.
From where do we learn that Israelite litigants, that have a claim against one another, and know that the justice meted out by the court of the idolater is identical to the judgment that would be meted out by an Israelite court, it is still forbidden to rely on the idolaters' court? The text states, " which you shall set before them", in front of an Israelite and not in front of a Cutean. For everyone who sets aside the law of Israel and goes before the Gentile, committed heresy against the Holy One, blessed be He, first and has denied the very essence of the Torah, as it says, "For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges"

משל למה הדבר דומה? לחולה שנכנס הרופא לבקרו. אמר לבני ביתו, 'האכילוהו והשקוהו כל מה שרוצה. אל תמנעו ממנו כלום'
נכנס אל אחר, אמר לבני ביתו הזהרו שאל יאכל דבר פלוני ואל ישתה דבר פלוני. אמרו לו, לזה אמרת לאכול כל מה שהוא רוצה, ולזה את אומר אל יאכל?!
אמר להן, 'החולה הראשון אינו של חיים לפיכך אמרתי להם אל תמנעו לו. כלומר, בין יאכל ובין לא יאכל ימות. אבל זה, שהוא של חיים, אמרתי אל יאכל דבר פלוני שלא יכביד את חוליו'.

To what is this similar? To a patient who has been visited by the doctor. The doctor said to his family, 'give him whatever he wants to eat, do not deny him anything'
The doctor visited another patient, and this time said to the family, be warned that he should not eat or drink such and such. The observers said to him, the doctor, to this one you said to feed him whatever he wants and to this one you said do not eat!?
He9 the doctor) said to them, 'the first patient, is not long for this world, therefore I said to them to not deny him anything. That is to say, whether he eats or not he will die. But this patient who has life, I said to him not to eat anything that would worsen his condition.'

וכן חוקות עכו"ם שנאמר (ירמיהו י:ג) "כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד" וכתיב (יחזקאל כ:כה) "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" אבל לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים שנאמר (ויקרא יח:ה) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְדֹוָד"

So it is with the laws of the gentiles, as it says, "For the statutes of the nations are vanity; for it is but a tree which one cuts from the forest, the work of the hands of the workman with the axe" and it is written, "And I also gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they could not live by them". But for Israel, I gave them commandments, and statutes that are good, as it says, "And you shall guard My statutes, and My ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the Lord"

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'אם עשיתם את הדין, ואין אתם מזדקקין לפני עובדי גילולים, אבנה לכם בית המקדש וישבו בה סנהדרין שנאמר, (ישעיהו א:כו) "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: וכתיב (ישעיהו א:כז) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" וכתיב (ישעיהו נו:א) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת"

"And these are the ordinances", said the Holy One, blessed be He, to Israel, 'If you uphold the justice system and do not require the idolaters, I will build for you a Temple, and the Snahedrin will be seated there, as it says, " And I will restore your judges as in the beginning, and your advisors as at the start; afterward you will be called the city of righteousness, the faithful city", and it is written, "Zion shall be redeemed with justice, and they that return of her with righteousness", and it is written, "Thus said the Lord: guard ordinance, and do righteousness; for My salvation is near to come, and My justice to be revealed"