My Musing
It is intersting to see where midrashim go. This midrash starts out trying to fathom why Moshe calls upon nature at these last moments before his departure from the world. But then it moves to equate Isaiah with Moses. While Maimonides declared that there is no prophet as great as Moshe, the midrash sets Isaiah as his equal in terms of our need to hear the prophets words.
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ב
(דברים לב:א) "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי"
“Give ear, ye heavens, and I
will speak; and let the earth hear the words of my mouth”
זה שאמר הכתוב (משלי טז:כו) "נֶפֶשׁ עָמֵל, עָמְלָה לּוֹ, כִּי-אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"
This is what the Scripture said, “The hunger of the labouring
man laboureth for him; for his mouth compelleth him.”
מה ראה משה לקרא לשמים ולארץ בשעת פטירתו? אלא ללמדך שקרא אותן
לצוותן על עצמן. אמר להן הרי גזר הקדוש ברוך הוא עלי שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין
אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי כאילו אני חי ומדבר את דברי תורה לעולם.
What did Moshe see to call upon the heavens and the Earth at the time of
departure from this world? Rather to teach that he called them to command them
about themselves. He said to them, ‘behold the Holy One, blessed be He, has
decreed upon me to die, give your opinion how you will accept me with honor,
that you will look upon me as if I am alive and speak the worlds of the Torah
to the world.”
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" שכבר אמרתי לכם (דברים ל:יט) "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם,
אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה
וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ"
תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגין על ישראל לאחר מותי, אלא היו זכורים כאלו אני חי ועומד
עליהם לבקש רחמים.
“Give ear, ye heavens” that I have already said to you, “I call heaven and
earth to witness against you this day, that I have set before thee life and
death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest
live, thou and thy seed;” Give your mind that you will not prosecute Israel
after I die, rather (act as if ) you remember I live and stand over them to beg
mercy.
אמר ישעיה (ישעיהו א:ב)
"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְקוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ
בִי" מה ראה ישעיהו לומר "שִׁמְעוּ
שָׁמַיִם" אלא ללמדך שכל דברי הנביאים שוים. משה אמר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם"
וישעיהו אמר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ".
Said Yishayahu, “Hear, O heavens, and give ear, O earth, for the LORD hath
spoken: Children I have reared, and brought up, and they have rebelled against
Me.” What did Yishayahu see to say “Hear O’ Heavens” rather to teach that all the wors fo the
prophets are equal. Moses said ““Give ear, ye heavens” and Yishayahu said, ““Hear,
O heavens, and give ear, O earth,”
אמר רבי עקיבא, 'מלמד כיון שאמר משה את התורה בשמים היה והיה
מדבר עם השמים כאדם שמדבר עם חבירו. שאמר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" וראה את הארץ
רחוקה ממנו ואמר "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ", אבל ישעיה שהיה בארץ וראה שמים רחוקים
ממנו התחיל לומר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" ואחר כך "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"
שהיתה קרובה אליו.
Said Rabbi Akiva, ‘it teaches that since Moshe said the Torah, he was in the
heavens, and he spoke with the heavens as a person speaks with a friend. That
he said, “Give ear, ye Heavens” and saw the earth in the distance and said, “and
let the earth hear the words”. But Yishayahu who was grounded on the land and
saw the Heavens far away from him, began to say, “Hear O’ Heavens” and
afterward “and give ear, O earth” that it was closer.
" כִּי יְקוָה דִּבֵּר" אמרו לו, 'ישעיה' רבינו, וכי
דבר הקדוש ברוך הוא ולא רעשה הארץ?! והלא כבר
נאמר (תהלים סח: ט) אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ-- מִפְּנֵי אֱלִֹקם, זֶה סִינַי-- מִפְּנֵי אֱלֹקִים, אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל",
והמים נזדעזעו שנאמר (תהלים צג:ד) " מִקֹּלוֹת, מַיִם רַבִּים--אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי-יָם; אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְקוָה" אימתי? בזמן
(שמות כ:א) " וַיְדַבֵּר
אֱלֹקִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" אלו דבר עמך היית חי. משל לשלטון
שנכנס למדינה. בא איסטרטיוטון של אותה מדינה אצלו. כיון שבא שלטון לדבר עמהם ניטלה
מהן דעתן. לימים בא קרתני אחד, אמר להם 'זה השלטון הוא אוהבי ואני רגיל לדבר עמו.'
אמרו לו, אין אנו יכולין לדבר עמו, אלא אם הוא אוהבך דבר עמו בעדנו ואחר כך עמנו.'
אמרו ישראל לישעיה, 'אנו, הקדוש ברוך הוא קראנו בניו דכתיב (שמות ד:כב) " וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" וכתיב (ישעיה מו:ג) " שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית
יַעֲקֹב, וְכָל-שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל--הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים,
מִנִּי-רָחַם"
“for the LORD hath spoken”
They said to him, Yishayahu, our master, and did the Holy One blessed be He
speak and the land not quake?! Was it not said, “The earth
trembled, the heavens also dropped at the presence of God; even yon Sinai trembled at the
presence of God, the God of Israel.” And the waters shifted as it says, “Above
the voices of many waters, the mighty breakers of the sea, the LORD on high is
mighty.” At the time “And God spoke all these words, saying:” If
He spoke with you, you would live. It is analogous to a ruler that enters a
state. The legionnaire of the state
comes to him. Since the ruler came they lost their courage (minds) But after a
while came a provincial governor and said, that ruler, he is my friend and we
speak together often. They said, we
cannot speak with him, rather if he is your dear friend, speak with him on our
behalf and then with us. They, Israel, said to Yishayahu, “Us, the Holy One
blessed be He, called us his sons, as it is written, “And thou shalt say unto
Pharaoh: Thus saith the LORD: Israel is My son, My first-born.” And it
is written, “Hearken unto Me, O house of Jacob, and all the remnant of
the house of Israel, that are borne [by Me] from the birth, that are carried
from the womb”
כיון שדבר עמנו בסיני נפשנו יצאה בדברו שמא אם ידבר עמנו נמות
אלא אתה רבינו קרב אתה ושמע כמו שעשה משה רבינו. ומנין היתה העטרה הזאת לישעיה שנאמר
(ישעיהו מט:ה) "וְעַתָּה אָמַר יְקוָה, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ, לְשׁוֹבֵב
יַעֲקֹב אֵלָיו, וְיִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) יֵאָסֵף; וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְקוָה, וֵאלֹקַי
הָיָה עֻזִּי",
Since He spoke with us at Sinai, our souls exited with His words, and
perhaps we would die, rather, you our master, go close and listen just as Moshe
our teacher had done. And from where was this crown for Yishayahu, as it says, “And
now saith the LORD that formed me from the womb to be His servant, to bring
Jacob back to Him, and that Israel be gathered unto Him--for I am honourable in
the eyes of the LORD, and my God is become my strength—“
ולכך נאמר "שִׁמְעוּ
שָׁמַיִם וגו'"
And therefore it says, Hear O’
Heavens”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה