כי תישא ki Tisa

My Musing
At the height of the exodus, the Israelites are poised at Mt. Sinai, ready to accept the Torah from the one True God. And they fail, miserably, declaring a golden calf to be their salvation. As it explains in the midrash, seemingly at the moment that they hear from God, not to have any other gods, they go and make a god. And as the midrash comments, can there be any hope of redemption. Yet, from the opening of this week’s midrash, it is evident that there is hope for redemption. Judaism allows for U-turns. We can learn from our mistakes.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן ד
(שמות ל:יב) "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַידֹוָד בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"

"When you lift the heads of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when you number them; that there be no plague among them, when you number them"

"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" זה שאמר הכתוב (תהלים ג:ג,ד) "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה. וְאַתָּה יְדֹוָד מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי "

"When you lift the heads of the children of Israel" This is what scripture said, "Many there are that say of my soul: 'There is no salvation for him in God.' Selah. But You, O LORD, are a shield about me; my glory, and the lifter up of my head."

רבי שמואל בר אמי ורבנן. רבי שמואל בר אמי פתר קרא בדואג ואחיתופל.
"רַבִּים" אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה.
"אֹמְרִים לְנַפְשִׁי" שהיו אומרים לדוד, אדם ששבה את הכבשה, והרג את הרועה, והפיל את ישראל בחרב, יש לו תשועה?
שנאמר, " אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה".
"וְאַתָּה יְדֹוָד" אמר דוד, ואתה רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם, ואמרת, (ויקרא כ:י) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת"
"מָגֵן בַּעֲדִי" בזכות אבותי.
"כְּבוֹדִי" שהחזרתני למלכותי.
"וּמֵרִים רֹאשִׁי" שהייתי חייב הרמת ראש ונתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא שאמר, (שמואל ב,יב:יג) "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַידֹוָד ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְדֹוָד הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת"

Rabbi Samuel bar Ami and the Rabbis debated the meaning of this verse. Rabbi Samuel bar Ami interpreted it as referring to Doeg and Achitophel. (Incidentally, Doeg and Achitofel are the paradigm for great men who fall. Doeg and Achitofel never met. Doeg was King Saul's advisor and Achitofel was King David's advisor until he joined the rebellion led by David's son Avshalom)
"Many" refers to Doeg and Achitofel who were great in Torah
"Say to my soul" that they would say to David, a man who captured the lamb, killed the shepherd, and fell the nation of Israel by the sword, he will get salvation?
As it says, "'There is no salvation for him in God.' Selah"
"But You, O LORD", said David, and You, master of the world, you agreed in your teaching with them, and said, " And the man that commits adultery with another man's wife, even he that commits adultery with his neighbor's wife, both the adulterer and the adulteress shall surely be put to death"
"are a shield about me" in the merits of my fathers.
"my glory" that You returned me to my kingom.
"and the lifter of my head" that I was deserving of losing my head and You gave me a condition for my head at the hands of Nathan the prophet who said, "And David said unto Nathan: 'I have sinned against the LORD.' ; And Nathan said unto David: 'The LORD also hath put away thy sin; thou shall not die."

ורבנן פתרי קרא באומות העולם.
"רַבִּים" אלו עובדי גילולים. שכתוב בהן, (ישעיהו יז:יב) "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן" שאומרין לישראל אומה ששמעה בסיני (שמות כ:ב) "אָנֹכִי יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל, (שמות לב:ד) "[וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ ]אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" יש להם תשועה? אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה"
"וְאַתָּה יְדֹוָד מָגֵן בַּעֲדִי" אמרו ישראל, 'רבון העולם, ואתה הסכמת עמהם ואמרת, (שמות כב:יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַידֹוָד לְבַדּוֹ"
"מָגֵן בַּעֲדִי", בזכות אבות.
"כְּבוֹדִי" שהשרית שכינתך בתוכנו ואמרת, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
"וּמֵרִים רֹאשִׁי" תחת שהיינו חייבין לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה שנאמר, "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ".

The rabbis interpreted the text as referring to the nations of the world.
"Many" refers to the idol worshippers. That it is written regarding them, " Ah, the uproar of many peoples, that roar like the roaring of the seas; and the rushing of nations, that rush like the rushing of mighty waters!" That they say to Israel, the nation that heard at Sinai " I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage. Thou shall have no other gods before Me." And at the end of forty days, said to the calf, " 'This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'" Do they have salvation? ": 'There is no salvation for him in God.' Selah"
"But You, O LORD, are a shield about me" said Israel, 'Master of the World, and you agreed with them and said," He that sacrificeth unto the gods, save unto the LORD only, shall be utterly destroyed."
"a shield around me" in the merit of the patriarchs.
'my glory' that You placed Your Divine presence amongst us and said " And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them."
'and lifter up my head" because we were due to lose our heads but you conditionally gave us our heads at the hand of Moses, as it says, ""When you lift the heads"

רבי יעקב בר יוחאי בשם רבי יונתן פתח (ישעיהו ב:ט) "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם"
וַיִּשַּׁח אָדָם" אלו ישראל שנאמר, (יחזקאל לד:לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹקֵיכֶם נְאֻם אֲד-ֹנָי יְדֹוִד"
"וַיִּשְׁפַּל אִישׁ" זה משה שנאמר, (במדבר יב:ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה <ענו> עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
אמר משה, 'רבון העולם, יודע אני ששחו ישראל לעגל, והשפלתי אותי ואל תשא להם, אמר ליה, תשא להם אמר ליה, "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ".

Rabbi Yaakov bar Yochai in the name of Rabbi Yonatan opened, "And man bows down, and man lowers himself; and You cannot bear with them."
"And man bows down", refers to Israel as it says, "And ye My sheep, the sheep of My pasture, are men, and I am your God, says the Lord GOD.'"
"and a man lowers himself" refers to Moses as it says, "Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth"
Said Moses, 'Master of the World, I know that Israel bowed to the calf, and I lowered myself, and do not lift them, said to him, lift them, said to him, ""When you lift the heads of the children of Israel"

TETZAVEH תצוה

My Musing
The midrash continues with its exploration of the concept of a mitzvah, commandment. This week's selection is to drive home the point that mitzvoth are all encompassing, you cannot compartmentalize. They apply at home and in the field, meaning at work. They also make you beautiful, meaning a better person.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן ה
(שמות כז:כ) "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה"

"And you shall command the Children of Israel, and they will bring to you pure olive oil, beaten for the light, to cause a lamp to burn continually"

זה שאמר הכתוב (שיר השירים א:טו) "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים"
אמר רבי עקיבא, 'לא היה כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים.'

This is what the scriptures said, "Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thine eyes are as doves."
Said Rabbi Akiva, 'The world was not as worthy of being as the day when the Song of Songs was

given to Israel, that all the other scriptures are holy and the Song of Songs is the Holy of Holies.'

אמר רבי אליעזר בן עזריה, 'למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום. ואמר לו, 'הוצא ממנו כך וכך סולת, כך וכך סובין, כך וכך מורסן, וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה.' כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל בתוכו, הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה; הִנָּךְ יָפָה במעשים, הִנָּךְ יָפָה במעשי אבותיך, הִנָּךְ יָפָה בבית הִנָּךְ יָפָה בשדה.
בבית במזוזה, (דברים ו:ט) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", בשדה בתרומות ובמעשרות בלקט בשכחה ופאה.
הִנָּךְ יָפָה בבית; הנך יפה בגג שנאמר, (דברים כב:ח) "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"

Said Rabbi Eliezer ben Azaria, 'To what is the idea similar? To a king who takes a measure of wheat and gives it to the baker. And he says to him, take out from it so much fine flour, so much finer partic;es, so much further refine it, and prepare from it the finest roll, light and excellent' Such the scriptures are holy and the Song of Songs is the Holy of Holies.' See what the Holy One, blessed be He, praises Israel in it, " Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair", behold you are fair in deeds, you are fair in the deeds of the patriarchs, behold you are fair in the house and fair in the field'
In the house with the mezuzah, " And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates.", in the field with the donations, the tithes , the gleaning, the forgetting, and the corner of the field"
Behold you are fair in the house, behold you are fair on the roof, as it says, " When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence."

הִנָּךְ יָפָה בעולם הזה, הִנָּךְ יָפָה בעולם הבא. "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" אמר רבי שמעון בן פזי, 'הקדוש ברוך הוא מקלסה בלשון כפול, והיא מקלסתו בלשון פשוט. למה מקלסו הקדוש ברוך הוא בלשון כפול? שאם איננה עושה רצונו יכול הוא להמירה באחרת. והיא מקלסתו בלשון פשוט, לפי שאינה יכולה להמירו באחר. הוי (שיר השירים א:טז) "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" לפיכך, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה", במה? "עֵינַיִךְ יוֹנִים".

Behold you are fair in this world and Behold you are fair in the world to come. "Behold, thou art fair, my love" Said Rabbi Shimon ben Pazi, 'The Holy One, blessed be He, praises in a double language, and she praises in simple language. Why does the Holy One, blessed be He praise in the double language? That if they do not do His bidding, he can demur it in one of them. And she praises in the simple language, because she cannot demur. That is, "Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; also our couch is leafy." Therefore "Behold you are fair my loved" With what? "; thine eyes are as doves.""

"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" אלו סנהדרין שנמשלו כיונה. "עֵינַיִךְ יוֹנִים", מה העינים הללו כל הגוף מהלך אחר העינים, אף ישראל כלם מהלכין אחר סנהדרין על כל מה שאומר להם, על הטמא טמא ועל הטהור טהור, הוי "עֵינַיִךְ יוֹנִים"
דבר אחר, מה היונה הזו כל אחת ואחת מכרת חלונה ושובכה, כך ישראל, כל אחד ואחד מן התלמידים מכיר את מקומו.
דבר אחר, "עֵינַיִךְ יוֹנִים" מה היונה הזו משהיא מכרת את בן זוגה אינה זזה ממנה, כך ישראל משהכירו להקדוש ברוך הוא שוב אינם זזים ממנו ואין מניחין אותו.
דבר אחר, מה יונה זו כל העופות כשהן נשחטין הן מפרכסין, אבל היונה הזו פושטת צוארה, כך אין אומה בעולם נהרגת על קדושת שמו ומוסרת עצמה להריגה אלא ישראל. שנאמר, (תהלים מד:כג) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה"

" the His name, and sacrifices its life for God, but Israel. As it says, " Nay, but for Thy sake are we killed all the day; we are accounted as sheep for the slaughter

."
"עֵינַיִךְ יוֹנִים", אמר רבי יצחק, 'אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'דוגמא שלך דומה ליונה. מי שמבקש ליקח חטים מחברו, הוא אומר לו הראני דוגמתן. אף אתה דוגמא שלך דומה ליונה. כיצד? כשהיה נח בתבה כתיב שם (בראשית ח:ז) "וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"

Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thine eyes are as doves.", this refers to the Sanhedrin that was seen as a dove. "Your eyes are as a dove" What is unique about the eyes, that the body follows the eyes, similarly, all of Israel follows the Sanhedrin, on all that is said by them, what is impure is impure and what is pure is pure, that is "your eyes are as a dove"

Another idea, what is special about the dove that each one recognizes its own specific window or coop, similarly Israel, each student recognizes their place.

Another idea, "your eyes of a dove", what is special about the dove that it recognizes its mate and does not leave its side, similarly Israel, once it recognizes the Holy One, blessed be He, also will not leave Him and will not let Him down.

Another idea, what is unique about the dove, all the birds when they are slaughtered they convulse, bu the dove stretches out its neck, similarly, there is not any nation in the world that is killed for the sanctification of

ואחר כך שלח את היונה. (בראשית ח:יא) "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"
אמר הקדוש ברוך הוא, 'מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני את הנר, שנאמר, "וְאַתָּה תְּצַוֶּה"... "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן".

" thine eyes are as doves.", said Rabbi Isaac, 'Said to them the Holy One, blessed be He, your example is similar to the dove. Whoever wants to purchase wheat from his friend says to him, show me an example." So you, your example is similar to the dove. How? When Noah was in the ark, it is written there, " And he sent forth a raven, and it went forth to and fro, until the waters were dried up from off the earth."
Said the Holy One, blessed be He, The dove brought light to the world, so you are similar to the dove, in that you bring olive oil and light before God the light, as it says, "and you shall command.. and take for you olive oil…"

Terumah תרומה

My Musing
By a careful reading of this week's selection, you can discern the different historical layers. The midrash begins with a teaching by the first generation Amora (sage of the gemara as opposed to a tanna, the sage fo the mishna), Rabbi Yochanan which relates that inherent in the concept of the terumah, contribution, is a blessing of plenty.
The midrash then segues into an ethical lesson about belittling the mitzvah is really belittling God.
Then the midrash moves into the medieval period where the often argued refrain about the unique status of the Jews needed to be repeated. The terumah is specifically to the Israelites. Not even the great king, Nebuchadnezzar, who ruled the civilized world, could receive the gift of being chosen to give a gift to God.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת תרומה סימן ד
(שמות כה:ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי"
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"

'Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.

כל דבר שנאמר בה "לִי" יש בה ברכה. והתרומה יש בה ברכה.
אמר רבי יוחנן, 'ראה מה כתיב (שמות לו:ג) "וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"
מהו "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"?
לשני בקרים הביאו את כל נדבות המשכן, שנשתלחה ברכה בנדבותיהם. שנאמר, "וְיִקְחוּ לִי". "וְיִקְחוּ לִי" אמר הקדוש ברוך הוא, 'לא בשביל שאמרתי לכם 'קחו לי תרומה' תהיו מלגלגין בתרומה, ותאמרו, 'לא כהן הוא שהוא אוכלה, שאם אינו נותן לו א' ממאה, יהא יודע שאינו גוזל אותו השבט אלא לי. שכן כתיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" וכתיב "תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".

Everything that is said about it "for me" has a blessing component. And the Terumah offering is a blessing.
Said Rabbi Yochanan, 'see what is written, "And they received of Moses all the offering, which the children of Israel had brought for the work of the service of the sanctuary, wherewith to make it. And they brought yet unto him freewill-offerings morning in the morning. "
What is "morning in the morning"?
It refers to two mornings that they brought all the contributions to the sanctuary, that a blessing was sent in their contributions. As it says, "they will take for me". "They will take for me" said the Holy One, blessed be He, wnot because I said to them, 'take to me a contribution', that you should derisively treat the Terumah, and say, 'he is not a cohen who eats it, that if you give him 1 part oout of 100, know that you are not denying that tribe, but rather you are denying Me. Then it is written, "Take for me a contribution', and it is written "take my contribution".

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה", אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'איני מטריח על האומות אלא עליכם בלבד.' ראה מה כתיב (חבקוק ב:ד) "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
"הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ" זה נבוכדנצר. כיצד? המליך אותו הקדוש ברוך הוא על כל העולם ולא היה שמח בחלקו, שנאמר, "לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ"
והיה מביט בעצמו ומתבייש בפני הבריות ואומר, 'אני מלך' ולֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. למה? שהיה קטן כבד /ככד/ לכך נקרא שמו נבוכדנצר.
וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" לעולם הבא הקדוש ברוך הוא דן את כל בני האדם. כל אחד ואחד עם בני אמונתו וְצַדִּיק עם אֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. אומר להם הקדוש ברוך הוא, 'כל אחד ואחד מכם מן אמונים, ואני גאלתי אתכם ממצרים, ואין אתם מפרישין לי תרומה. לכך כתיב וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה".

"Take for me a contribution", said the Holy One, blessed be He to Israel, I do not impose this on the other nations, this is only on you exclusively.' See what is written, "Behold, his soul is puffed up, it is not upright in him; but the righteous shall live by his faith."
""Behold, his soul is puffed up, it is not upright in him;" refers to Nebuchanezzar. How? The Holy One, blessed be He, made him king him over the whole world, and he was not satisfied with his lot, as it says, " it is not upright in him;"
And he would look inside of himself and would be ashamed before the creations and say, 'I am king' and his soul was not upright. Why? That he was small in his liver /like a jug/ therefore he was called Nebuchadnezzar (like a small jug)
"; but the righteous shall live by his faith." In the world to come the Holy One, blessed be He, judges every person. Each and every one with his faith and the righteous with his faith will live. Said to them he Holy One, blessed be He, each and every one of you are of the believers, and I took you out from Egypt, and you would separate for me an offering? Therefore it says, "Take for me a contribution"

Mishpatim מישפטים

My Musing
What does it mean to fill a position of leadership? Is it something that is nice, such as a gift or a donation, but if it is not there it is not essential? Or is the position of leadership such that it is essential and one cannot walk away from it as opposed to a donation where one can simply choose not to contribute? The midrash uses the analogy of being a judge to a person who is like a gift. But it is not voluntary like a donation, it is obligatory.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים סימן ב
(שמות כא:א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"And these are the ordinances which you shall set before them."

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" זה שאמר הכתוב (משלי כט:ד)"מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה"
מלכה של תורה "בְּמִשְׁפָּט", שהוא עושה מעמיד את הארץ.
"וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", אם משים אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזויות הבית, ואומר, 'מה לי בטורח הצבור?!, מה לי בדיניהם?! מה לי לשמוע קולם?! שלום עליך נפשי' הרי זה מחריב את העולם. הוי " וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

"And these are the ordinances"' this is what scripture said, "The king by justice establishes the land; but a man of donations destroys it." The queen of Torah is "with justice", that it does the fulfillment of the earth.
"A man of donations", if a person puts himself as a donation, that is thrown to the corner of the house, and says, 'What do I need this for?, Why do I burden myself with the community?!, What is my business to be in their cases?, What do I need to listen to their voices?, Peace unto my soul.' This one destroys the world. That is "A man of donations"

מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם נכנס בן אחותו אצלו. מצאו בוכה.
אמר לו, 'רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך. יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור'

There was an episode with Rabbi Asi that when it was time to leave this world, his nephew from his sister came to visit him. He found him crying. He said to him, "My master, why do you cry? Is there Torah you have not learned nor taught? Behold your students are sitting before you. Is there an act of kindness that you have not done? And on all the quality characteristics that are in you caused you to distance yourself from the judges and you did not permit yourself to be appointed to take care of the needs of the community"

אמר לו, 'בני, עליה אני בוכה. שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל הוי "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

He replied to him, "my son, over you I cry. Perhaps you will pass judgment that I could have judged the laws of the Israelites, that is "A man of donations will destroy"

Yitro יתרו

My Musing
The midrash continues to explore Yitro’s personality and in this midrash uses a comparison to the Ishmaelites and to Eisav to further draw the distinction that was begun with the first midrash. What is it about Yitro that makes him merit the parsha that has the Revelation at Sinai.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ה
(שמות יח:א) "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"

“And Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, how that the LORD had brought Israel out of Egypt.”

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" זה שאמר הכתוב (משלי כז:י) "רֵעֲךָ <ורעה> וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק"
"רֵעֲךָ" זה הקדוש ברוך הוא שקרא לישראל אחים ורעים שנאמר, (תהלים קכב:ח) "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ"
"וְרֵעַ אָבִיךָ" זה אברהם שנאמר, (ישעיהו מא:ח) "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"
"אַל תַּעֲזֹב" ואם עזבת תן דעתך.
"וּבֵית אָחִיךָ", ישמעאל ועשו.

This is what The Scripture said, “Your own friend, and thy father's friend, forsake not; neither go into thy brother's house in the day of thy calamity; better is a neighbor that is near than a brother far off.”
“Your own friend”, this is The Holy One, blessed be He, who called Israel brothers and friends as it says, “For my brethren and companions' sakes, I will now say: 'Peace be within thee.'”
“And your father’s friend” this is Abraham as it says, “But thou, Israel, My servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham My friend;”
“Forsake not”, and if you do give heed.
And your brother’s house” that is Yishmael and Eisav.

"אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ", אמר רבי יהושע בן לוי, 'כשהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל לבבל היו כפותים ידיהם מאחוריהן, נתונים בשלשלאות של ברזל, והוליכום ערומים כבהמות. כיון שעברו על בני ישמעאל, אמרו להגמונות שעליהם, 'עשו עמנו חסד ורחמים, והעבירונו על אחינו בני ישמעאל דודנו' וכן עשו. יצאו בני ישמעאל לקראתן הוציאו להן פת מלוח, וציר עמה. הביאו נודות רקים, וצבעום במים ותלאום בשערי אהליהם. כשראו ישראל כך, נתישבה דעתן. היו סבורין שהן מלא מים. אמרו להן, 'אכלו פת תחלה ואחר כך נביא לכם מים'. אכלו את הפת, באו ואמרו, 'לא מצאנו מים.' והן נושכין בשיניהם באותן נודות ונכנסו רוח חמה לתוך מעיהם ומתים שנאמר, (ישעיהו כא:יג) "מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים"

“Don’t go into on the day of calamity”. Said Rabbi Joshua ben Levi, when the evil Nebuchadnezzar exiled Israel to Babylonia they would bind their hands in back of them, wrapped in iron chains and would march them stripped naked like animals. When they passed the Ishmaelites, they said to their overseers, ‘please do us kindness and mercy and take us past our brothers the Ishmaelites our cousins” and they did. The Ishmaelites went out to greet them and offered them a salted bread, with a brine. They brought empty water skins, stained them with water and hing them at the ten openings. When the Israelites saw this they calmed down, They thought they were full of water. They said to them, ‘eat the bread first and then we will bring you water.’ They ate the bread and then they came and said we did not find any water. They chewed on the empty water skins and the hot air contained in the skins entered their alimentary system and they died as it says, “The burden upon Arabia. In the thickets in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanites.”

מהו ""מַשָּׂא בַּעְרָב"? משאוי קשה על בני ערב. אמר להן, 'כזה אורחות דדנים? דרכו של אחין לקבל בני דודיהן. בנוהג שבעולם הבא מן הדרך מקדימין לפניו לחם ומים, שנאמר, (ישעיהו כא:יד) "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם [ואתם] יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד"

What is the meaning of “The burden upon Arabia”? The heavy burden on the children of the western continent. Said to them, this is the caravans of the Dedanites? Brothers usually welcome brothers. It is the custom of the world that one who comes from the road is brought bread and water. As it says, “Unto him that is thirsty bring ye water! The inhabitants of the land of Tema did meet the fugitive with his bread.”

ואתם, אין אתם יודעים (ישעיהו כא:טו) "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה"
אביכם שהיה מושלך בצמא במדבר פתחתי לו באר מים שנאמר, (בראשית כא:יט) "וַיִּפְקַח אֱלקִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר" ואתם עשיתם כך?! "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק".
"טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" זה יתרו, שהיה קרוב לישראל מן עשו אחיו של יעקב. ביתרו כתיב, (שמואל א,טו:ו) "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק"

And you, do you not know “For they fled away from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war”
Your father who was thrown in thirst in the wilderness, I opened for him a well of water as it says, “And God opened her eyes, and she saw a well of water; and she went, and filled the bottle with water, and gave the lad drink.” And you do this?! “better is a neighbor that is near than a brother far off.””

את מוצא כל מה שכתוב ביתרו לשבח כתיב, בעשו לגנאי. בעשו כתיב (איכה ה:יא) "נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה". ביתרו כתיב, (שמות ב:כא) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה". בעשו כתיב (תהלים יד:ד) "הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְדֹוָד לֹא קָרָאוּ"
ביתרו כתיב, (שמות ב:כ) "וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"
בעשו כתיב (דברים כה:יח) "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלקִים" ביתרו כתיב (שמות יח:כא) "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"

You find that al that is written regarding Jethro is written in praise, and with regards to Eisav degrading. Regarding Eisav it is written,” They have ravished the women in Zion, the maidens in the cities of Judah”. Regarding Jethro it is written, “And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah his daughter.” Regardign Eisav it is written, “'Shall not all the workers of iniquity know it, who eat up My people as they eat bread, and call not upon the LORD?'” Regarding Jethro it is written, “And he said unto his daughters: 'And where is he? Why is it that ye have left the man? call him, that he may eat bread.'” Regarding Eisav it is written, “how he met thee by the way, and smote the hindmost of thee, all that were enfeebled in thy rear, when thou wast faint and weary; and he feared not God.” Regaarding Jethro it is written, “Moreover thou shalt provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.”

בעשו כתיב שהוא בטל את הקרבנות, ביתרו כתיב ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים, עשו שמע צרתן ונזדווג להם שנאמר (שמות יז:ז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן: פ
לכך כתיב (שמות יז:ח) "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם"
יתרו שמע בטובתן ונדבק להם שנאמר וישמע יתרו.

Regarding Eisav it is written that he nullified the sacrifices, regarding Jethro it is written that he offered sacrifices. Eisav heard their anguish and engaged them as it says, “And the name of the place was called Massah, and Meribah, because of the striving of the children of Israel, and because they tried the LORD, saying: 'Is the LORD among us, or not?”
Therefore it is written, “Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.” Jethro heard about the good they did and wanted to cleave to them. Therefore it says, And Jethro heard”

beshalach בשלח

My Musing
The Uncle Moishy song declared Hashem to be "everywhere, up down, and all around. Here there everywhere that is where He can be found"
The midrash begins with the inquiry, if God is everywhere, then how could he be in one spot at any time?
Then the midrash continues along one of its traditional messages of encouraging the Jews to remain with the religion because in spite of the persecution felt by the Jews, they remain especially beloved by God.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן ה
(שמות יג:כא) "וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"

"And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night"

והלא כבר נאמר (ירמיהו כג:כד) "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְדֹוָד הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְדֹוָד"
ואומר (ישעיהו ו:ג) "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְדֹוָד צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"
ומה תלמוד לומר "וַידֹוָד הֹלֵךְ"?

And does it not already say "Can any hide himself in secret places that I shall not see him? saith the LORD. Do not I fill heaven and earth? saith the LORD" and it says, "And one called unto another, and said: Holy, holy, holy, is the LORD of hosts; the whole earth is full of His glory." And what is meant by "And the LORD went"

להודיע חבת ישראל לפני האומות כדי שינהגו בהם כבוד. ולא דיין שאין נוהגין בהן כבוד אלא ממיתין אותן מיתות חמורות. לענין כן מהו אומר (יואל ד:ב) "וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"
על עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, לא נאמר, אלא "עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל".

To make known the love of Israel that is before the nations of the world so they will be treated with respect. And that is not enough, such that they do not treat them with respect, rather, they subject them to torturous deaths. To that effect what is said, "I will gather all nations, and will bring them down into the valley of Jehoshaphat; and I will enter into judgment with them there for My people and for My heritage Israel, whom they have scattered among the nations, and divided My land" On account of strange worship, forbidden relationships, and spilling blood (murder) it does not say, rather on " for My people and for My heritage Israel,"

ואומר (יואל ד:יט) "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִיא בְּאַרְצָם"
באותה שעה(יואל ד:כ) "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד:כא) "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַידֹוָד שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן"

And it says, "Egypt shall be a desolation, and Edom shall be a desolate wilderness, for the violence against the children of Judah, because they have shed innocent blood in their land."
At that very moment " But Judah shall be inhabited for ever, and Jerusalem from generation to generation." And " And I will hold as innocent their blood that I have not held as innocent; and the LORD dwelleth in Zion."

Bo בא

My Musing
What image does the word “dark” engender? A sense of foreboding? A sense of total envelopment?
The midrash tries to understand the concept of feeling darkness. It entertains two extremes, above and below, and settles on below. Because from above it should not be foreboding.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת בא סימן ב
(שמות י:כא) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ "

And the LORD said unto Moses: 'Stretch out thy hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt.'

מהיכן היה אותו החשך?
רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר, 'מחשך של מעלה'. שנאמר, (תהלים יח:יב) "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים"
רבי נחמיה אומר, 'מחשך גיהנם'. שנאמר, (איוב י:כב) "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל"

From where did the darkness originate?
It is a discussion between Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemia. Rabbi Yehudah says, ‘the darkenss of above’. As it says, “He made darkness His hiding-place, His pavilion round about Him; darkness of waters, thick clouds of the skies.”
Rabbi Nechemia says, ‘the darkness of Gehenom, below’. As it says, “A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.”

אמר רבי יהושע בן לוי, 'בשלשה מקומות שמענו שאדם משמיע תלמודו סמוך למיתתו. מנין? שנאמר, (משלי כב:כא) "לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת, לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ"
וכן שלמה אמר, (קהלת יב:יג) "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"
וכאן "צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים". כיון שאדם נטה לצילה של מיתה הוא סודר תלמודו. שנאמר," צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים".
רבי תנחומא בר אבא אמר, 'כיון שבא להסתלק, מלאכי השרת אומרים, 'תנו עוז לאלהים' הוי "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל".

Said Rabbi Yehoshua ben Levi, ‘ In three places we have heard that a person puts his learning (things) in order close to his death. From where do we know this? As it says, “That I might make thee know the certainty of the words of truth, that thou mightest bring back words of truth to them that send thee?”
And similarly Solomon said, “The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man.”
And here “a land of the shadow of death, without any order”. Since the person is tilted towards the shadow of death he puts his things in order. As it says “a land of the shadow of death, without any order”
Rabbi Tanhuma bar Abba said, Since it comes time to leave, the angels of service says, Give strength to God, that is fulfillment of the verse ““A land of thick darkness, as darkness itself”

ווי לו לבית שחלונו פתוחה לתוך חשך. "וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל", אור שלה מתוך חשך. וכן הוא אומר, (יחזקאל לא:טו) "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְדֹוִד בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה, הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה"

Woe unto the house whose windows open to the dark. “and where the light is as darkness”, her light comes from within the darkness. And thus the scripture says, “Thus saith the Lord GOD: In the day when he went down to the nether-world I caused the deep to mourn and cover itself for him, and I restrained the rivers thereof, and the great waters were stayed; and I caused Lebanon to mourn for him, and all the trees of the field fainted for him.”

רבי יהודה בר רבי אמר, 'במה הרשעים מתכסים בגיהנם? בחשך'. חזקיה בן רבי יהודה אומר, 'הגיגית הזו במה מכסין אותה? בכלי חרש'. מינה ובה. כשם שהיא של חרס, כך מכסין אותה בכלי חרס. כך הרשעים. (ישעיהו כט:טו) "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵידֹוָד לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ"

Rabbi Yehudah bar Rebbe said, ‘with what do the evil doers enter Gehinom? In darkness’. Hizkiyah ben Rabbi Yehudah says, “this roof, with what is it covered? With pottery. Just as it is made of clay so it is covered in clay. So too the evil doers. “Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say: 'Who seeth us? and who knoweth us?'”

לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך שנאמר (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"
"וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה גיהנם. הוי חשך שהביא על המצרים מתוך גיהנם היה, וימש חשך, כמה היה אותו חשך? אמר רבותינו ז"ל, 'עבה כדינר' שנאמר, "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".

Therefore the Holy One, blessed be He covers them with the depths that are dark as it says, “And the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters.”
“darkness was upon the face of the deep” that is Gehinom. Behold the darkness that enveloped the Egyptians was from Gehinom. To touch the darkness, how much of the darkness was there? Said our rabbis, thick like a dinar, as it says, “darkness which may be felt.”