Bemidbar במדבר

My Musing
While the modern day reader will find part of this midrash not ethnocentric but rather anti-gentile, it is not so in the medieval mindset. After the verse is introduced to comment on the idea of a count, and then introduces the centrality of the Sanhedrin, the second part of the verse introduces the idea of what makes Israel special. Underlying the idea of a census is that what is counted is special. Why is Israel special? Because every moment of their day, they sanctify God’s name; every blessing, every prayer, from waking until sleeping, brings God into the equation and informs what Israel does.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן ד
(במדבר א:א) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"

And the Lord spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:

זה שאמר הכתוב (שיר השירים ז:ג) "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"

This is what the scripture said, "Your navel is like a round goblet, wherein no mixed wine is lacking; your belly is like a heap of wheat set about with lilies."

מדבר בסנהדרין של ישראל שהיתה נתונה בלשכת הגזית והוא משולה בשרר הזה. ולמה נמשלה בשרר? מה השרר הזה נתון באמצע הגוף, כך הסנהדרין יושבין באמצעית של בית המקדש.
"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג", שלא היו חסרין אחד משלישתן.

This is referencing the Sanhedrin in Israel that was situated in the Hall of Hewn Stone in the Temple and it is analogous to the belly. And why was the Sanhedrin compared to a stomach? Just as the stomach is at the center of the body, similarly the Sanhedrin sits in the center of the Temple precinct.
"no mixed wine is lacking" , they were never lacking one of the three.

"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג", מי שהוא מוזג כראוי מוזג שלישי של כוס יין ושני חלקים מים. כך היו סנהדרין יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ולא היה אחד מהן נפנה לצרכו. ומה היו עושין כשהיה אחד מהם מבקש לצאת? היה סופר. אם היה שם עשרים ושלשה היה יוצא ואם לאו אינו יוצא. למה? שכך כתיב , אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג".

“no mixed wine is lacking" one who properly decants the wine will mix one part wine to two parts water. Similarly the Sanhedrin sits from the morning sacrifice until the evening sacrifice and not one would have to leave to take care of his needs. And what would they do if someone had to excuse themselves from the tribunal? He would count. If there were 23 beside him he would leave and if not, he would not leave. Why? "no mixed wine is lacking"

"בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים" למה נמשלו לחטים? מה ערמת חטים זו נכנסה לאוצר במנין ויוצאים במנין, אף כאן אמר הקדוש ברוך הוא, שיהיו נמנין בכל שעה. לכך נאמר, "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים".
אבל התבן והקש אינן נמנין ולא נמדדין. כך אומות העולם נמשלין כתבן וכקש שנאמר, (תהלים לה:ה) "יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ יְדֹוָד דּוֹחֶה",

“your belly is like a heap of wheat”
Whay were they compared to wheat? Just as wheat enters and leaves the storehouse accounted for each kernel, here too said the Holy One, blessed be He, they should be counted every hour. Therefore it says, “your belly is like a heap of wheat” But straw and thatch are not counted nor measured. This is like the nations of the world who are similar to straw as it says “Let them be as chaff before the wind, the angel of the Lord pushing”

וכן הוא אומר (עובדיה א:יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵש, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר"

And thus it says, “And the house of Jacob shall be a fire, and the house of Joseph a flame, and the house of Esau for straw, and they shall kindle them and devour them; and there shall not be any remaining of the house of Esau; for the LORD hath spoken.”

למה? שאין לו להקדוש ברוך הוא מהן הנאה שנאמר, (ישעיהו מ:יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּו,ֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ"

Why? Since the Lord does not get pleasure from them, as it says, “All the nations are as nothing before Him; they are to Him as things of naught, and vanity”

אבל ישראל להקדוש ברוך הוא הנאה לו בהן. קורין קריאת שמע, ומתפללין, ומברכין שמו בכל יום ובכל שעה על כל דבר ודבר, לפיכך הם נמנין בכל שעה, ולכך נמשלו בחטים "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים".

But from Israel, the Holy One, blessed be He, derives pleasure. They recite the Sh’ma, and pray, and bless His Name every day and every hour for everything, therefore they are counted every moment, and therefore were referred to as wheat.