Lech Lecha לך לך

My Musing
What does it mean to be blessed? For the Jewish people it means being a source of blessing.

Interestingly, the midrash works either way one translates וַאֲגַדְּלָה and וַאֲבָרֶכְךָ. Using the rule of the “vav hahipuch” the letter vav of inversion, the word that is normally understood as future tense, is read as past tense. And if we understand the idea of Abrham’s name becoming great among the nations, and that he is blessed, as already happening, the reason for Abraham having to leave his country is more evident. Abrham needs to go out of his comfort zone to become a source of blessing for the world. He is already blessed, but he needs to become a source of blessing.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן ד
(בראשית יב:א,ב)" וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה "

Now the LORD said unto Abram: 'Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father's house, unto the land that I will show thee.
And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing.

"וַאֲבָרֶכְךָ" שאני בכבודי מברכך. "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" ששמך מתגדל בעולם. "וֶהְיֵה בְּרָכָה " מהו? שברכתך קודמת לברכתי; בתחלה אומרים 'מגן אברהם' ואחר כך 'מחיה המתים'.

“And I will bless thee”, that I in my honor bless you. “And I will make your name great”, that your name will become great in the world. “And you will be a blessing” What is this? That your blessing comes before Mine. First we recite (in the Amida prayer) ‘shield of Abraham’ followed by ‘resurrects the dead’

דבר אחר: " וֶהְיֵה בְּרָכָה", אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'משעה שבראתי עולמי הייתי זקוק לברך בריותי. ברכתי לאדם וחוה דכתיב (בראשית א:כח) "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים, 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁה,ָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ"

Another idea: “And you will be a blessing” Said to him the Holy One. Blessed be He, ‘from the time I created my world, I was required to bless my creations. I blessed Adam and Eve, as it is written, “And God blessed them; and God said unto them: 'Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.'”

לנח ובניו דכתיב (בראשית ט:א) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם, 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"

I blessed Noah and his sons, as it is written, “And God blessed Noah and his sons, and said unto them: 'Be fruitful and multiply, and replenish the earth.

מכאן ואילך אתה היה עשוי על הברכות. כיון שעמד יצחק, ביקש אברהם לברכו. צפה שעשו ויעקב יוצאין ממנו ולא ברכו. אמר אברהם, 'יבא בעל העולם ויברך מי שירצה'. משל למלך שהיה לו פרדס, נתנו לאריס לעבדו ולשמרו. היה בתוך הפרדס אילן של סם חיים ואילן של סם המות דבקים זו בזו. אמר האריס, 'מה אעשה? להשקות אילן של חיים ולהניח את זה אי אפשר, שמים שזה שותה זה מינק ממנו. אלא אניח אותם עד שיבא בעל הפרדס ומה שירצה יעשה'.

From here on, you will be the maker of the blessing. When Isaac came, Abraham desired to bless him. He foresaw that both Jacob and Esau will come from him and he (Abraham) did not bless him (Isaac) Said Abraham, ‘Let the master of the world come and bless who He desires to bless’. This is analogous to a king who has an orchard and he entrusted the orchard to a sharecropper to work and care for it. In the orchard was a tree for the elixir of life and a tree of poison touching each other. Said the sharecropper, ‘what should I do? If I water the tree of life, I cannot just leave the tree of poison, that the water I give one, will go to the other. I will let them be, until the owner of the field comes and decides what he wants.

כן אברהם אמר שלא לברך את יצחק אי אפשר שעשו יוצא ממנו. אלא הריני מניחו לבעל הברכה עד שיעשה הקדוש ברוך הוא מה שיחפוץ. כיון שנסתלקו אברהם ויצחק ברך הקדוש ברוך הוא ליעקב לעצמו שנאמר,(בראשית לה:ט) "וַיֵּרָא אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"

So Abraham said so he did not bless Isaac because it is impossible that Esau will come from him. I will leave it alone for the Master of blessing, until the Holy One, blessed be He, does what He wants. When Abraham and Isaac were not longer, God blessed Jacob directly, as it says, “And God appeared unto Jacob again, when he came from Paddan-aram, and blessed him”

דבר אחר: (בראשית יב:ג) "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"
אמר לו, 'עתיד אני להעמיד מבני בניך שבט שמברך ישראל, זהו שבט לוי'.
אמר לפניו, 'רבונו של עולם, ומי מברך לאותו שבט?'
אמר לו, 'משהן מברכין לישראל, אני מברך לאותו שבט. שנאמר, (במדבר ו:כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם"

Another idea: “And I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse; and in thee shall all the families of the earth be blessed.'”
He said to him, ‘in the future I will raise children from your children, a tribe that will bless Israel, that is the tribe of Levi’
Said Abraham in front of Him, ‘Master of the Universe, and who will bless that tribe?’
He said to him, ‘When they bless Israel, I will bless that tribe. As it says, “So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them.'”

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם, ולעתיד לבא אני בכבודי אברך אתכם. שנאמר,(ירמיהו לא:כב) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ"

Said to them, the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘In this world, the tribe of Levi will bless you, and in the future I in mt honor will bless you. As it says, “Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: yet again shall they use this speech in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall turn their captivity: 'The LORD bless thee, O habitation of righteousness, O mountain of holiness.'”