Bemidbar

My Musing
This week’s midrash is a variation in the theme of the ‘choseness’ of Israel. And as we approach the festival of Shavuot, we are reminded of the midrash that teaches that God offered the Torah to all the other nations. Here, the idea is that God did create the other nations but Israel is special.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן ה
(במדבר א: א- ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם"
“And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:
'Take the sum of all the congregation of the children of Israel, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, every male, by their polls;”

זה שאמר הכתוב (תהלים קמז:כ) "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ"
This is what the scripture said, "He hath not dealt so with any nation; and as for His ordinances, they have not known them. Hallelujah.
משל למלך שנשא אשה ראשונה; לא כתב לה כתובה. גרשה, לא כתב לה גט. וכן לשניה, וכן לשלישית. לזמן, ראה עניה אחת, יתומה בת טובים, צנועה במעשיה, וכשרה. בקש לישא אותה. אמר לשושבינו, 'זו אני רוצה לישא, ואיני נוהג בה כראשונות. זו בת מלכים, צנועה במעשיה, וכשרה היא. אכתוב לה כתובה, באיזה יום, באיזה שנה, באיזו חדש, בכמה לחדש, באיזו אפטיא. כשם שכתוב באסתר (אסתר ב:טז) "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ"
This is analogous to a king who marries his first wife; he does not write a ketubah, marriage contract. When he divorces her he does not write a get, a religious write of divorce. And so he does with the second and third wives. After a while, he sees a poor girl, an orphan the daughter of fine people, modest and proper. He asks to marry her. He says to his concierge, 'this one I want to marry and I will not treat her like the first wives. She is the daughter of kings, modest in her manners and proper. I will write her a marriage contract, including the specifics of what day, year, month and place. Just as it is written in Esther, "So Esther was taken unto king Ahasuerus into his house royal in the tenth month, which is the month Tebeth, in the seventh year of his reign."

ברא הקדוש ברוך הוא לדור המבול ולדור הפלגה ולסדומיים ולמצרים ולא כתב אימתי בראם, ואימתי העבירם. אלא (בראשית ז:יא) "בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" וכן לדור הפלגה ולסדומים ולמצרים.
The Holy One, blessed be He, created the generation of the flood and the generation of the splitting of the great dispersion (tower of Babel) and He did not write when he created them nor when he transferred them. Rather, "In the six hundredth year of Noah's life, in the second month, on the seventeenth day of the month, on the same day were all the fountains of the great deep broken up, and the windows of heaven were opened." And so it was for the generation of the dispersion, the people of Sodom, and the Egyptians.


כיון שעמדו ישראל אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה, 'איני נוהג בהם כבראשונים; שאלו בני אברהם, יצחק, ויעקב. לכך כתוב באיזה חדש, בכמה לחדש, באיזה יום, באיזה שבוע, באיזה אפטיא, באיזה מדינה. רוממתי קרנם וכתבתי להם. תלוי ראש לכך נאמר, "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" הרי הפרכיא, "בְּאֹהֶל מוֹעֵד" הרי המדינה, "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" הרי יום, "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" הרי שנה, באיזה חדש "לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי", הרי נכתבה אפטיא שלהן. למה "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ"? לקיים מה שנאמר "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ"
Since Israel stood, said the Holy One, blessed be He to Moshe, "I will not treat you like the first ones, that these are the children of Abraham, Isaac and Jacob. Therefore it is written which month, what day of the month, on what day, in which week, in which place, in which country. I raised their horn and wrote to them. Hang their heads, therefore it says "And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai", that is the , "in the tent of meeting" is the state, "in the first of the month" is the day, "in the second year" , the year, and in what month the second month, behold the was written. Why "raise the head" to fulfill what was said, ", "He hath not dealt so with any nation; and as for His ordinances, they have not known them. Hallelujah."

ומה עשה? הרים ראשם, שנאמר,(תהלים קמח:יד) "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ"
And what did He do? He raised them up as it says, "And He hath lifted up a horn for His people, a praise for all His saints, even for the children of Israel, a people near unto Him. Hallelujah.