D'varim דברים

My Musing
As we approach Tisha B'Av, and enter Shabbat Chazon, this week's midrash thematically gives us pause. God bade us three oaths. One of them is that we should not delay the keitz, the end or final redemption. If we do not fulfill these oaths, we will be left for the natural world to deal with us. In other words we will no longer be witness to Divine protection. We are still awaiting the keitz, we must have not fulfilled one of the oaths.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת דברים סימן ד
(דברים ב:ג) "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה"

"Ye have compassed this mountain long enough; turn you northward."

זה שאמר הכתוב (שיר השירים ב:ז) "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"

This is what the Scriptures say, " 'I adjure you, O daughters of Jerusalem, by the gazelles, and by the hinds of the field, that ye awaken not, nor stir up love, until it please.'"

שלש שבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא בשיר השירים. למה? אחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא יגלו את הקץ; ואחת, שלא ידחקו את הקץ; ואחת, שלא ימרדו על המלכיות.
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'אם אתם מקיימין את השבועות, מוטב; ואם לאו, אני מתיר בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש, כך לא אדרוש את דמכם.

Three oaths were adjured by The Holy One, blessed be He, to Israel. For what? One, that the Holy One, blessed be He, adjured Israel to not reveal the end; and one, that they should not delay the end; and one, that they should not rebel against the governments
Said to the them the Holy One, blessed be He, 'If you fulfill the oaths, good; if not, I will let your flesh to the armies and the platoons that have no demands, similarly I will not demand your blood.

(דברים ב:לא) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ"
וכתיב (עמוס ב:ט) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת"

" And the LORD said unto me: 'Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before thee; begin to possess his land.'" And it is written, " Yet destroyed I the Amorite before them, whose height was like the height of the cedars, and he was strong as the oaks; yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."

בזכות מה? בזכות התורה שהחכמים מורין אותה. אמרו חכמינו זכרונם לברכה, 'קשה היה סיחון כמגדל, וחומה היה גבהו, והיה קשה מכל הבריות, וארוך מכל מגדל שבעולם, ורגליו מגיעות לארץ, ואין בריה בעולם יכולה לעמוד בפניו. ומה שהוא אומר, " וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת"? מה עשה הקדוש ברוך הוא? כפה שר שלו ושר ארצו והפילו ממקומו ומסרו לפני ישראל. לפיכך כתיב, "וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת".'

In what did Israel merit this? In the merit of the Torah that the sages teach. Said the Sages of blessed memory, 'Sichon was hard like a tower, and a wall was his height, and he was tougher than all the creatures, and longer than any tower (ziggurat) in the world, and his feet stretched to the lande, and no living being could stand in his presence. And what is it that is said, " yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."? What did the Holy One, blessed be He, do? He held his angel and the angel of his land and knocked him down and gave him to Israel. Therefore it states, " yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."

אמרו חכמינו זכרונם לברכה, 'קשין היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו. וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה וחילו, כך היו ראויין לומר שירה על מפלת סיחון ועוג. אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה שנאמר (תהלים קלו:יז-כ) "לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּו. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"

Said the Sages, of blessed memory, 'Sichon and Og were tougher than Pharaoh and his legions. And as they recited song on the fall of Pharaoh and his soldiers, similarly they were worthy to recite the song on the fall of Sichon and Og. But came David and recited the song as it says, " To Him that smote great kings; for His mercy endures for ever. And slew mighty kings, for His mercy endures for ever. Sihon king of the Amorites, for His mercy endures for ever. And Og king of Bashan, for His mercy endures for ever;"