My Musing

What is the motivation of both God and Abraham in issuing and fulfilling the first of the ten trials, seems to be the underlying thought to this week's midrash.

This test is called the test within a test by the midrash, denoting its extreme need for obedience to the true Commander in Chief. Not only is Abraham asked to leave his homeland, and all he has, he is also asked to leave without a final destination.

As part of understanding the motivation of God for doing this, the midrash compares Abraham to a bottle of perfume that is left in a cemetery. Leaving the negative allusion to the gentile population aside, this indicates that Abraham was unappreciated where he lived and it was God who wanted him to be appreciated.

In what seems to be a later addition to the midrash, a reward is implied within the very language of lech lecha. It is based on gematria, the numerical equivalence of the letters and segueing along that line of thought is the text for the teaching that Abraham came to God at the tender age of three.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן ג
(בראשית יב:א,ב)" וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה "

"And the Lord said unto Abram: 'Leave from your country, and from your birthplace, and from your father's house, to the land that I will show thee. And I will make you a great nation, and I will bless you, and make your name great; and you will be a blessing."

זה שאמר הכתוב (תהלים מה:יא,יב) "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לו"ֹ
"שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ" זה אברהם. "וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ" זו עבודת כוכבים ומזלות.
ואומר (ירמיהו ב:כז) "אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ <ילדתני> יְלִדְתָּנוּ, כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ"

This is what scripture says: 'Hearken, O daughter, and consider, and incline your ear; forget also your own people, and your father's house; So shall the king desire your beauty; for he is your lord; and do homage unto him"
'Hearken, O daughter, and consider, and incline your ear;’ this refers to Abraham. “forget also your own people, and your father's house” refers to the worship of the stars and the zodiacs. And it says Who say to a stock: 'Thou art my father', and to a stone: 'Thou hast brought us forth', for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: 'Arise, and save us.'

"וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ", זה מלך מלכי המלכים והוא חפץ לייפותו בעולם הזה ולעולם הבא.
"כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לו"
אמר רבי אבין משל לצלוחית של פלייטון הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה.
מה עשה? נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעה ריחה בעולם. כך היה אברהם דר בתוך עובדי כוכבים ומזלות. אמר לו הקדוש ברוך הוא "לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ" ואני אודיע טבעך בעולם.

“So shall the king desire your beauty” this is the King of Kings and he desires to beautify him in this world and the next.
“for he is your lord; and do homage unto him"
Rabbi Avin said, this is similar to a bottle of perfume that is set in the cemetery and therefore no one could know how good it smelled. So he took the plate and carried it from place to place to make known its aroma to the world. Similarly this was Abraham. He lived among the gentiles. Then God said 'Leave from your country”, and I will make known your good nature to the world.

"לֶךְ לְךָ"
מהו לך לך? ל' שלשים כ' עשרים, הרי עולה בגימטריא ק', רמז לו כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר. הדא הוא דכתיב (בראשית כא:ה) "וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ"

What is “lech lecha”? The letter lamed equals 30 and the letter caf equals 20. That gives two times fifty, which equals 100.This is an allusion to Abraham being 100 when he has a son. This is what is written, “And Abraham was a hundred years old, when his son Isaac was born unto him”

ורבי לוי אומר, נסיון הראשון כנסיון האחרון. נסיון הראשון ב "לֶךְ לְךָ, מֵאַרְצְךָ" נסיון האחרון ב(בראשית כב:ב) "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה."
אמר רבי חנינא, בא וראה חיבתו של אברהם לפני בוראו. שבן שלש שנים הכיר בוראו שנאמר (בראשית כו:ה) "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי"
ע' שבעים, ק' מאה, ב' שנים, הרי מאה שבעים ושנים. וכל ימיו של אברהם קע"ה. הא למדת שבן ג' שנים הכיר את בוראו.

Rabbi Levi said, the first (of ten) test was like the last (of the ten) test. The first test was with

the language of “lech lecha” and the last one was also with the language of “lech lecha”

Rabbi Chanina said, come and see the closeness of Abraham before his Creator. That he was three years ald when he recognized God as the creator. As it says, “EKEV because that Abraham hearkened to My voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My laws.'
The letter ayin of the word Ekev equals 70, the letter kuf of the word Ekev equals 100, and the letter bet of the word Ekev equals 2. That adds to 172. We know that Abraham lived to be 175. This leaves three years without devotion to God.

" אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
לא אמר ליה 'למקום פלוני'. זו נסיון בתוך נסיון. יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך. מה עשה? נטל את כליו ואת אשתו (בראשית יב:ד) "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְדֹוָד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן"

“To the land that I will show thee”
It did not say to a specific place, (but to where I will show you), this is a test within a test. There are people who walk not knowing where they are going. What does he do? He picked up his possessions and his wife “And Abram went, as the Lord had spoken unto him; and Lot went with him; and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran.

" וְאֶעֶשְׂךָ"
אין כתיב ואשימך אלא " וְאֶעֶשְׂךָ". אמר לו 'אותך, אני בורא בריה חדשה' כענין שנאמר(בראשית א:ז)
וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:
(בראשית א:טז)וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:

“And I will make you”
“And I will put you” is not written, rather, I will make you. God said, you- I will make a new creature. As it says “And God made the firmament, and divided the waters which were under the firmament from the waters which were above the firmament; and it was so.”
And God made the two great lights: the greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night; and the stars.

אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, אימתי עשה הקדוש ברוך הוא אברהם לגוי גדול? משקבלו ישראל את התורה, שכן משה אמר להם (דברים ד:ח) "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם"

Rabbi Pinchas HaCohen, some of Chama said, When did The Holy One, Blessed be He, make him to be a large nation? From the moment that Israel accepted the Torah. As Moshe said to them, “And what great nation is there, that hath statutes and ordinances so righteous as all this law, which I set before you this day?”

NOAH נח

Dedicated to the memory of Dov's (a"h) Grandfather - אבבא יוסף בן שלום יהודה

on his yahrtzeit - ה' מרחשון

My Musing
In last week’s parsha, after we learn of the punishment that is incurred by Adam and Chava for eating of the forbidden fruit, we learn that the first to fall victim to man's new mundane status is their own son Hevel. Now that humanity is mortal, what are the risks associated with populating the new world? Implicit in the discussion of the teaching of the three mitzvoth that were assumed by women, the midrash takes us back to the sin of Adam and Chava in Gan Ededn.
This midrash is placed here at the beginning of Noah and not at the point where Adam and Chava are exiled from the Garden in Breishit because, I believe, Noah is the "new Adam". As he will emerge from the ark, he will need to fulfill man's destiny and deal with enigmas and inherent contradictions. He will also have to account or atone for the sin that caused the exile from Gan Eden. One of the enigmas of humanity's life on Earth is that there are paradoxes. A woman can die while she is bringing a new life to the world.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן א
ילמדנו רבינו:
על כמה עבירות נשים מתות בשעת לדתן?
כך שנו רבותינו. על שלשה וכו'*.ושלשתן מן התורה:

Our Rabbi should teach:
How many transgressions cause women to die in childbirth? This our rabbis taught. There are three transgressions that cause women to die in childbirth and they are being careful during the menses, separating the challah portion from dough, and lighting the Shabbat candles. And the three are from the Torah.

נדה דכתיב (ויקרא טו:כה) "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל
יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא"

The menses as it is written: And if a woman have an issue of her blood many days not in the time of her impurity, or if she have an issue beyond the time of her impurity; all the days of the issue of her uncleanness she shall be as in the days of her impurity: she is unclean.

חלה (במדבר טו:כ) "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ"

“Separating the portion of dough of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart.”

הדלקת הנר דכתיב (ישעיהו נח:יג) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג
לִקְדוֹשׁ יְדֹוָד מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" זו הדלקת הנר בשבת.

Lighting the Shabbat candles as it is written: "If thou turn away thy foot because of the sabbath, from pursuing thy business on My holy day; and call the sabbath a delight, and the holy of the Lord honorable; and you will honor it, not doing your ways, nor pursuing your business, nor speaking thereof; “And call the Shabbat a delight”, that is kindling the Shabbat lights.

ואם תאמר לישב בחשך, אין זה עונג שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך שנאמר (איוב י:כב) "אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל"
And if you want to say sit in the dark. That is not enjoyment, that those condemned to purgatory are judged only in the dark as it says "A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.”

ומה ראו נשים להצטוות על שלש מצות האלו
אמר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון תחלת בריותי היה ונצטווה על עץ הדעת. וכתיב בחוה (בראשית ג:ו) "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל"

And what did the women see that they should take upon these three commandments?
The Holy One, blessed be He, said to the primal man, you are the beginning of my creation, and was commanded about the tree of knowledge. And is is written with Chava, “And when the woman saw that the tree was good for food, and that it was a delight to the eyes, and that the tree was to be desired to make one wise, she took of the fruit thereof, and did eat; and she gave also unto her husband with her, and he did eat.”

וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו. וכתיב בתורה (בראשית ט:ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" תשפוך דמה ותשמור נדתה כדי שיתכפר לה על דם האדם ששפכה.

She caused Adam lose his immortality and spilled his blood. And it written in the Torah,
Whoso sheds a man's blood, by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man.” She will spill blood and guard her menstrual status so that it is redemptive for her on the blood of the first man that was spilt.

מצות חלה מנין? היא טמאה חלתו של עולם, דאמר רבי יוסי בן דוסמקא [נ"א קצרתא]: כשם שהאשה מקשקשת עיסתה במיםואחר כך היא מגבהת חלתה, כך עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, דכתיב (בראשית ב:ו) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
ואחר כך (בראשית ב:ז) "וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"

From where do we know that the women took upon themselves the commandment to separate the challah potion? She created an impurity in the beginning (a play on the word challah) of the world, as Rabbi Yosi ben Duskema said, just as she works her dough with water and then she lets it rise, so the Holy One blessed be He did to the primal man as it is written but there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground. And after Then the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.

הדלקת הנר מנין? היא כבתה נרו של אדם דכתיב (משלי כ:כז) "נֵר יְדֹוָד נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"

From where do we learn the Kindling of the shabbat lights? She extinguished the light of mankind (removing immortality) as it is written “The spirit of man is the lamp of the Lord, searching all the inward parts.”

*משנה מסכת שבת פרק ב משנה ו
על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר:

My Musing

The midrash seems very upfront. Perhaps we can title it with apologies to Milton, Paradise Lost. The actions of mankind have repercussions way down the line. It wasn't just Adam who lost these gifts, it was all of makind. And we wait until the return of the great days to have those qualities returned.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ו

(בראשית פרק ב:ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדֹוָד אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"

“These are the derivatives of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the Lord God made earth and heaven.”

אמר רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן, כל תולדת שבתורה חסרי וא"ו, חוץ מזה ואחרן (רות פרק ד:יח) " וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן", ששניהם מלאין.

Rabbi Berachia and Rabbi Chalbo said in the name of Rabbi Samuel ben Nachman, all the occurrences of the word Toldot are written in the contracted form, missing the vav except for this one and the last which is “Now these are the derivatives of Peretz: Peretz begot Hezron”

אמר רבי יודא הלוי בר שלום, וא"ו זו כנגד ששה דברים שחיסר הקדוש ברוך הוא מאדם הראשון לאחר שחטא, ואלו הן: זיו פניו, וקומתו, וחייו, ופירות הארץ, ונטרד מגן עדן, וחמה ולבנה.

Rabbi Yudah the levi the son of Shalom said, the missing vav represents the six things that Adam forfeited when he sinned, and they are: The shining countenance of God, his erect posture, his eternal life, the fruit of the land, was removed from the Garden of Eden, the sun and the moon.

זיו פניו מנין? דכתיב (איוב יד:כ) "תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ"

From where do we know that loss of the Divine countenance? As it is written “You prevail for ever against him, and he passes, You change his countenance, and send him away”

קומתו מנין? דכתיב (תהלים קלט:ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה"

From where do we know that he lost his erect posture? As it is written, “You hemmed me in behind and in front , and laid Your hand upon me”

חייו מנין? דאלו זכה היה חי וקים לעולם.

From where do we know that he lost his eternal life? For if he had not lost it, he would live and exist forever.

פירות הארץ, דכתיב (בראשית ג:יז) " וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"

Fruit of the land? As it is written, “And He said to Adam: 'Because you listened to the voice of your wife, and eaten of the tree, of which I commanded you, saying: You shall not eat of it; cursed is the ground for thy sake; in toil shall you eat of it all the days of thy life”

ונטרד מגן עדן, שנאמר (בראשית ג:כד) "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים"

And he was removed from the Garden of Eden, as it says, “So He drove out the man; and He placed at the east of the garden of Eden the cherubim, and the flaming sword which turned every way, to keep the way to the tree of life”

וחמה ולבנה מנין? דכתיב (ישעיהו יג:י) "כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ"

From where do we know that Adam lost the sun and the moon? As it is written, “For the stars of heaven and the constellations thereof shall not give their light; the sun shall be darkened in his going forth, and the moon shall not cause her light to shine”

ולעתיד, הקדוש ברוך הוא מחזירם.
זיו פניו מנין? דכתיב (ישעיהו סא:ט) "וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְדֹוָד"

And in the future the Holy One, blessed be He, returns them.
From where do we know He will return the shining countenance? As it is written, “And their seed will be known among the nations, and their offspring among the peoples; all that see them shall acknowledge them, that they are the seed which the Lord has blessed”

קומתו מנין? דכתיב (ויקרא כו:יג) "אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת", שיהא כל אחד ואחד מישראל גבה קומה מאה אמות. רבי שמעון בן יוסי אומר ר'(200) אמה, כל קומה מאה קוממיות מאתים.

From where do we know that He returns the erect stature? I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, that you should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright” That each Israelite will stand erect 100 cubits. Rabbi Shimon ben Yosi says 200 cubits. Komah is singular, the word in the verse is plural so it should be at least twice as much.

וחייו מניין? דכתיב (ישעיהו סה:כב)"לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי"

Where do we know that eternal life will be returned? As it is written, “They shall not build, and another inhabit, they shall not plant, and another eat; for as the days of a tree shall be the days of My people will enjoy the work of their hands, my chosen ones”

ופירות הארץ מנין? דכתיב (יחזקאל מז:יב) "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים <והיו> וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" מהו? שכל חדש וחדש יבכר בכורים חדשים. לא כבכורי חדש, זה בכורי חדש אחר אלא מחדש

And from where do we know that the fruit of the land will be returned? As it is written, “And by the river upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for food, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail; it shall bring forth new fruit every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary; and the fruit thereof shall be for food, and the leaf thereof for healing” What is this? That every month there will be new first fruits, not that there will be new first fruits but first fruits anew.

גן עדן מנין? שנאמר (הושע יד:ח) "יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן"

From where do we know that the Garden of Eden will be returned? As it says, “They that dwell under His shadow shall again make corn to grow, and shall blossom as the vine; the scent thereof shall be as the wine of Lebanon”

חמה ולבנה מנין? דכתיב (ישעיהו ל:כו) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְדֹוָד אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" וכתיב (שופטים ה:לא) "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְדֹוָד וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה"

From where do we know that the Sun and the moon will be returned? As it is written, “Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold, as the light of the seven days, in the day that the Lord binds up the bruise of His people, and heals the stricken of their wound”
And it is written, So perish all Your enemies, O Lord; but they that love Him be as the sun when he goes forth in his might. And the land had rest forty years”

ומתרגמינן ורחמוהי צדיקיא יהון עתידין לאנהרה כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא כמיפק שמשא בגבוריה. אימתי? (ישעיהו ל:כו) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְדֹוָד אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" מחץ מכתו של עולם ירפא.

My Musing
The Midrash entertains a potential contradiction between verse from Isaiah and Psalms about approaching God. Isaiah says, as we read on fast days, to approach when God is close, David in Psalms says to approach God at all times.
More than simply saying that each individual has a unique way to approach God, the midrash is trying to teach that how we approach God is dependent on our life story.

I hope to post the second part of the midrash in time for Yom Kippur

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ד
(דברים לב:ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלו,ֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"

The Rock, His work is perfect; for all His ways are justice; a God of faithfulness and without iniquity, just and right is He.

ישעיה אמר (ישעיהו נה:ו) "דִּרְשׁוּ יְדֹוָד בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"

Isaiah said “Seek ye the Lord while He may be found, call ye upon Him while He is near”

ודוד (דברי הימים א,טז:יא) דִּרְשׁוּ יְדֹוָד וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד"

Seek ye the Lord and His strength; seek His face continually.

למה אמר "בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד"?
ללמדך שהקדוש ברוך הוא, יתברך שמו, פעמים נראה ופעמים אינו נראה, פעמים שומע ופעמים אינו רוצה לשמוע. פעמים עונה ופעמים אינו עונה, פעמים נדרש ופעמים אינו נדרש, פעמים מצוי ופעמים אינו מצוי, פעמים קרוב ופעמים אינו קרוב.

Why did he say “seek His face continually”?
To teach you that the Holy One, blessed be He, blessed be His name, at times appears and at times does not appear. At times hears and at times does not want to hear. At times answers and at times Does not answer. At times is sought out and at times is not sought out. At times He is found and at times He is not, at times He is close and at times He is not close.

כיצד נראה למשה? שנאמר (שמות לג:יא) "וְדִבֶּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" חזר ונעלם ממנו כשאמר לו (שמות לג:יח) "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ"

How did He appear to Moshe? As it says, “And the Lord spoke to Moses face to face, as a man speaks to his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.”

וכן נראה לישראל בסיני שנאמר (שמות כד:י) "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
ואומר (שמות כד:יז) "וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְדֹוָד, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

And so He appeared to the Israelites, as it says, and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.” And it says “And the appearance of the glory of the Lord was like devouring fire on the top of the mount in the eyes of the children of Israel.

חזר ונעלם מהם שנאמר (דברים ד:טו)"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ"
ואומר(דברים ד:יב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל"
וכשהיו ישראל במצרים בשעבוד פרך (שמות ב:כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב"

He returned and disappeared from them as it says, “Therefore take good heed unto yourselves—because you saw no manner of form on the day that the Lord spoke unto you in Horeb out of the midst of the fire” and it says “And the Lord spoke unto you out of the midst of the fire; you heard the voice of words, but you saw no form; only a voice” And when the Israelites were in Egypt under hard labor “And the Lord spoke unto you out of the midst of the fire; you heard the voice of words, but you saw no form; only a voice”

כיון שחטאו (דברים א:מה) "וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְדֹוָד וְלֹא שָׁמַע יְדֹוָד בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם"

Once they sinned “And ye returned and wept before the Lord; but the Lord hearkened not to your voice, nor gave ear unto you.”

ענה לשמואל במצפה שנאמר (שמואל א, ז:ט) "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד <ויעלה> וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַידֹוָד וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל יְדֹוָד בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ יְדֹוָד"
חזר ולא ענהו שנאמר (שמואל א,טז:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ"

God answered Samuel in Mitzpeh as it says “And Samuel took a sucking lamb, and offered it for a whole burnt-offering unto the Lord; and Samuel cried unto the Lord for Israel; and the Lord answered him.”
Another time God did not answer him as it says, “And the Lord said unto Samuel: 'How long will you mourn for Saul, seeing I have rejected him from being king over Israel? Fill your horn with oil, and go, I will send thee to Jesse the Bethlehemite; for I have provided Me a king among his sons.'”

ענה לדוד ואמר (תהלים לד:ה) "דָּרַשְׁתִּי אֶת יְדֹוָד וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי"
חזר ולא ענהו שנאמר (שמואל ב, יב:טז) "וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹקִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה" דכתיב (שמואל ב, יב:יד) "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְדֹוָד בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת"

He answered David and said “I sought the Lord, and He answered me, and delivered me from all my fears”
Again and David was not answered “David therefore besought God for the child; and David fasted, and as often as he went in, he lay all night upon the earth.” As it is written “Howbeit, because by this deed thou hast greatly blasphemed the enemies of the Lord, the child also that is born to you shall surely die.'”

ובזמן שישראל עושין תשובה מצוי להם שנאמר (דברים ד:כט) "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
ואם לא עשו תשובה (הושע ה:ו) "בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְדֹוָד וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם"

And when Israel repents God is found with them as it says “And you will seek the Lord your God from there, and you will find Him, if you search after Him with all your heart and with all your soul.”
And if they do not repent “With their flocks and with their herds they will go to seek the Lord, but they will not find Him; He has drawn Himself away from them.”

ראש השנה Rosh Hashanah

My Musing
In honor of the upcoming Chag, Rosh Hashanah, we will look at an excerpt from the midrash Tanhuma. What really is the purpose of the shofar. What is its power?
The midrash seems to say that the shofar connects us to the mesirat nefesh of Abraham and Isaac and if we focus on the ram being essential to the end of the narrative, then the ram takes us even further. To the brit ben habetarim; to matan torah, setting the stage for a full return to God.

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן מו
רבונו של עולם, אתמול אמרת "כי ביצחק יקרא לך זרע", ועכשיו אתה אומר "והעלהו שם לעולה". וכבשתי יצרי ולא השבתיך. אף אתה, כשיהיו בניו של יצחק חוטאים לפניך ונכנסים לצרה, זכור להם עקדת יצחק אביהם וסלח להם ופדה אותם מצרותם.
אמר להם הקדוש ברוך הוא, אמרת שלך, אף אני אומר שלי.

Abraham approaches God and says, Master of the Universe, yesterday you told me that from Isaac will be my children. And now you tell me offer him for a sacrifice! I conquered my will and I did not answer you. Similarly, You, when the children of Isaac are sinning in your presence and are suffering, You recall for them the Akeida of Isaac their father and forgive them and redeem them from their suffering.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, עתידין בניך להיות חוטאין לפני, ולדין אותם בראש השנה. אלא אם מבקשים הם שאהיה סולח להם, יהיו תוקעים לפני בו ביום בשופר.

The Holy One Blessed be He, said to him, you have said your piece, now I will say mine. In the future your children will sin in my presence and I will judge them on Rosh Hashanah. But if they beseech me to forgive them, they should blow the shofar on that day.

אמר לו אברהם, ומהו שופר?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין אתה יודע?
אמר לו, "לאו"
אמר לו, חזור לאחוריך וראה, מיד (בראשית כב:יג) "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנו"
אין אומר כאן אלא בקרניו.
אמר להם, יהו תוקעין לפני בקרן הזה ואני סולח לעונותיהם. באותה שעה נתן שבח והודיה לפני הקב"ה

Abraham asked, "what is a shofar?"
The Holy One blessed be He asked, "You don't know?"
Abraham said "no"
God answered, "look behind you."
Immediately, Abraham raised his eyes and behold there was a ram stuck by it's horns in the shrubs.
God said to him, "They should blow this horn and I will forgive their iniquities.
At that moment, they gave thanks and praise to the Holy One blessed be He.

Nitzavim נצבים

My Musing
How strong is unity? What is our obligation to each other, and the world? What is their obligation to the individual?
The midrash begins with a declaration of equality before the law. It then expands to include our culpability for the actions of others and the culpability of others for our actions.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נצבים סימן ב
(דברים פרק כט:ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "

You are standing today, all of you before the Lord your God, your leaders, your tribes, your elders, and your officers, all the men of Israel,

"רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם"

"your leaders, your tribes"

אף על פי שמניתי לכם ראשים, זקנים, ושוטרים, כולכם שוין לפני. שנאמר, " כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "

Even though I appointed to you, leaders, elders, officers, you are all equal before me, as it says, " all the men of Israel"

דבר אחר, " כֻּלְּכֶם" ערבים זה בזה. אפילו צדיק אחד ביניכם " כֻּלְּכֶם" עומדים בזכותו. ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כולו בזכותו עומד. שנאמר, (משלי י:כה) "כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"

Another idea, “all of you" are guarantors to each other. If there is even one righteous person amongst you “all of you" are standing in his merit. And not only you, but if there is one righteous person amongst you the whole world exists in his merit. As it says, "When the whirlwind passes, the wicked is no more; but the righteous is an everlasting foundation"

וכשאחד מכם חוטא כל הדור לוקה. וכן אתה מוצא בעכן (יהושע כב:כ) "הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ"

And when one of you sin then entire generation is punished. And so you find with Achan (who plundered the city of Jericho after it had been consecrated to God) “Did not Achan the son of Zerah commit a trespass concerning the devoted thing, and wrath fell upon all the congregation of Israel? And that man perished not alone in his iniquity."

מדת פורעניות מועטת והדור נתפס בה, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה. לכך נאמר, " כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל", ולא גדולים שבכם בלבד, אלא אפילו טפכם, נשיכם, וגרך. לכך נאמר, "כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל".
לפי שבשר ודם מרחם על הזכרים יותר מהנקבות, והקדוש ברוך הוא אינו כן, כי (תהלים קמה:ט) "טוֹב יְדֹוָד לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"על הזכרים, ועל הנקבות, ועל הצדיקים, ועל הרשעים. שנאמר, (דברים כט:י) " טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

The quality of mishaps is minor and the generation is ensnared by it, the quality of good character provides how much more so! Therefore it says, "all the men of Israel", and not the great ones alone, rather, even your children, wives, and the stranger that dwells with you. Therefore it says "all the men of Israel", since humans have more mercy on boys than girls, but the Holy One, blessed be He, is not like that. "The Lord is good to all; and His mercy is over all His works" on the males, the females, the righteous, and the evildoers. As it says, "your little ones, your wives, and thy stranger that is within your camp, from the hewer of thy wood unto the drawer of thy water"

" מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ" אמר רבי יצחק בן טבלי, מלמד שבאו הגבעונים אצל יהושע בן נון וקבלן שנאמר, (יהושע ט:ד) "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים"
מהו " גַם הֵמָּה"? ללמדך, שבאו אצל משה ולא קבלן.

"From the hewer of wood" Rabbi Yitzchak ben Tavli said, this teaches that the Gibonites came to Joshua the son of Nun and he received them. As it says, "they also did work wilely, and went and made as if they had been ambassadors, and took old sacks upon their asses, and wine skins, worn and rent and patched up"

What is the meaning of "they also" to teach you that they came to Moshe and he did not accept them.

ki tavo כי תבא

My Musing
What does it mean to be chosen by God?
There is an old joke whose punch line runs along the lines of "choose someone else"
The midrash begins with the idea of humbling ourselves- crushing our hearts- to properly serve the Creator and to have no other distractions. The midrash then segues into one the more famous Rabbi Akiva stories where he chooses to disobey the royal decree forbidding Torah study and in true Rabbi Akiva form, uses an analogy from the animal world to answer his detractor. The midrash closes with the story of Rabbi Akiva reciting the Shma at the time of his barbaric execution and the fervent wish that hopes for the future where we all find out just how right we are.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תבא סימן ב
(דברים כז:ט) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַידֹוָד אֱלֹקֶיךָ"

"And Moses and the priests the Levites spoke to all Israel, saying: 'Be silent and hear, Israel; this day you have become a people unto the Lord thy God"

מהו "הַסְכֵּת וּשְׁמַע"?
הם ואחרי כן כתת.
אמר להן משה לישראל, עשו עצמכם כתות כתות והטו לבבכם לשמוע דברי תורה.

What is "'Be silent and hear"?
Them and afterward the groups.
Moshe said to them, to Israel, make yourselves into groups and tilt your hearts to listen to the words of Torah.

דבר אחר
אמר להם, כתתו לבבכם ונפשכם לשמוע דברי תורה, (דברים יא:יג) "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"

Another item
He said to them, crush your hearts and your souls to listen to the words of Torah, "And it will be, if you listen diligently to My commandments which I command you this day, to love the Lord your God, and to serve Him with all your hearts and with all your souls"

"בְּכָל לְבַבְכֶם"
אמר רבי אלעזר בן יעקב בא הכתוב להזהיר את הכהנים בשעה שעובדין עבודה שלא יהיה להם שתי לבבות אחר לפני הקדוש ברוך הוא ואחד לדבר אחר.

"With all your hearts"
Rabbi Elazar ben Yaakov said, the scripture comes to warn the priests who serve the service that they should not posses two hearts, one before the Holy One, blessed be He, and one for other endeavors.

"וּבְכָל נַפְשְׁכֶם" אפילו נוטל את נפשך.
פעם אחד גזרה מלכות יון שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה. הלך רבי עקיבא וחבריו ועסקו בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו,
ואמר לו, הרי אתה מסתכן בעצמך שאתה עובר על גזירת המלך.

"and with all your souls", even if it takes your soul.
One time the kingdom of the Syrian Greeks decreed religious persecution that Israel should not occupy themselves with Torah. Rabbi Akiva and his partners went and studied Torah. Papus ben Yehudah came and found him and said to him, you are endangering yourself in that you transgress the royal decree.

אמר לו רבי עקיבא, אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר ראה שם דגים רצים ומתחבאים.
אמר להם, בואו ולכו אצלי ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים ואל תתיראו.
אמרו לו, ואתה הוא שאומרים עליך שהוא פקח שבחיות? אין אתה אלא טפש. כל חיינו אינו אלא במים, ואתה אומר לנו עלו ליבשה!
ומה במקום חיותינו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! ואף אנו כל חיינו אינו אלא בתורה דכתיב (משלי ד:יג) "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ"ואורך ימיך, ואתה אומר מסתכן אתה בעצמך.

Rabbi Akiva said to him, I will give you an analogy. To what is this similar? To a fox that was walking along the banks of the river and saw fish swimming and trying to hide.
The fox said to them, come and walk with me and I will hide you in the crevices of the boulders and you do not have to fear.
The fish said to him, and you are the one who is called sharp among the animals? You are nothing but a fool. Our whole life is in the water, and you say for us to come up to the land!
And what in the place where we can thrive we are afraid, in the place where we will die should we not fear even more! And even we all our life is only with the Torah as it is written "Take hold of instruction, do not let her go; keep her, for she is your life" and the length of your days, and you say you endanger yourself.

לימים מועטים נתפסו שניהם. אמר לו פפוס לרבי עקיבא, 'אשריך שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים'. וכשהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו מסרקין את בשרו במסרקות של ברזל והוא קרא קריאת שמע. ועליו אמר דוד (תהלים יז:יד) "מִמְתִים יָדְךָ יְדֹוָד מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים <וצפינך> וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם"
אמר רבי חנינא בר פפא אל תהי קורא "מִמְתִים" אלא קורא 'ממיתים' על תורה, שנתנה על ידך בני אדם שרואים אותן.

After a few days they were both captured (Rabbi Akiva and Papus). Papus said to Rabbi Akiva, 'You are fortunate that you were captured for the words of Torah, woe is to Papus who was captured for empty endeavors'. And when they took Rabbi Akiva out for execution, it was the time for the recitation of the Shma. They were combing his skin with iron combs, and he recited the Shma. And on him commented David, "From men, your hand, Lord, from men from the world, whose portion is in this life, and your hidden treasure fills their stomachs, sates children, and leaves the extra to their babies"
Rabbi Chanina ben Papa said, do not read the word "from men" but rather they kill themselves for Torah, that was given on your hands, for people to see them.

אמר חלודה מלאי חטאין יש בידן לפיכך הן נהרגין וכן הן מתים מחלד והן אינן יודעין שחלקן בחיי עולם וכל טובה צפונה להם שנאמר " וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם" ולא עוד אלא שזוכין לזרעם אחריהם. ומתוך שישראל מוסרין עצמן על דברי תורה ועל קדושת שמו לפיכך עשה להם הקב"ה חטיבה וברכה בעולם שנאמר (דברים כו:יז) "אֶת יְדֹוָד הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלו" וכשם שישראל עושין חטיבה לפני הקב"ה כך הקב"ה עושה להם חטיבה שנאמר, (דברים כו:יח) "וַידֹוָד הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו"

He said, a rusty tool full of sins they have in their hands, and so they die from the world and they do not know that their portion is in the life of the world and all the good that is hidden for them as it says, " and your hidden treasure fills their stomachs" and not only that but they merit for their children after them. And from within that Israel offers themselves for the sake of the Torah and for the sanctification of His name, therefore The Holy One, blessed be He, made them an objectr of His love and a blessing in the world, as it says "The Lord, you have said today, to be for you as God and to walk in His ways, and keep His statutes, and His commandments, and His ordinances, and hearken unto His voice" And as Israel is made an object of love before the Holy One blessed, be He, God makes them an object of His love as it says, " And the Lord has said today for you to be his treasured nation, as He has spoken to you and you should guard all His commandments"

אמר רבי יהושע בן לוי, כשם שהעליה כובשת כן עתידין ישראל לכבוש ארבע מלכיות תחת רגליהם שנאמר (דברים כו:יט) " וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַידֹוָד אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

Rabbi Yehoshua ben Levi said, as the rising up conquers, similarly in the future, Israel will conquer the four kingdoms under their feet as it says, "and to place you high above all nations that He made, for praise, and for name and glory; and for you to be a holy people unto the Lord your God, as He spoke"