Va'eira ואירא

What is the message inherent in the staff of Moshe becoming a snake in last week's Reading? It matters greatly in this week's study.
If we look at the end of this week's selection of the Midrash Tanhuma, it explains that the staff that was a snake, and will again be a snake, is a symbol for Moshe to understand that Pharoah is as crooked as a snake
Then the opening to the midrash makes more sense. The teaching empowers us to understand what it truly means to be in the company of God. If you were truly appreciative of the magnitude of God, you would never leave your amidah prayer.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וארא סימן ד
(שמות ז:ט) "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין"

'When Pharaoh shall speak unto you, saying: Show a wonder for you; then thou shalt say unto Aaron: Take thy rod, and cast it down before Pharaoh, that it become a serpent.'

ילמדנו רבינו:
מי שעמד להתפלל ובא הנחש ונשכו מהו שיפסיק?
כך שנו רבותינו: העומד בתפלה אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

Our master should instruct:
If one stood to pray (the standing devotion) and a snake came and bit him, should he stop?
This is how our rabbis taught: One who is standing at prayer, even if the king should inquire of him he should not respond, even if a snake was coiled to strike his heel, he should not interrupt.

מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל. בא ערוד ונשכו וברחו התלמידים.
אחר שעה באו ומצאו אותו ערוד מת מושלך על פי חורו.
אמרו "אוי לו לאדם שנשכו ערוד,אוי לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא"

It happened that Rabbi Chanina ben Dosa was praying. A wild mule came and bit him and his students fled. After a moment they came and saw the mule dead, laid out near its burrow. They said, woe unto the person bit by a wild mule, woe unto the wild mule who injures Rabbi Chanina ben Dosa.

ומה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרים?
אמר רבי יהושע בן פזי, דכתיב (ירמיהו מו:כב) "קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים"
מה הנחש מלחש והורג, אף מלכות מצרים מלחשת והורגת את האדם. הוא נתון בבית האסורין מלחש עליו והורגו.

And what did the rabbis hope to achieve by associating the folds of a snake with the kingdom of Egypt?
Said Rabbi Joshua ben Pazi, as it is written, "The sound thereof shall go like the serpent's; for they march with an army, and come against her with axes, as hewers of wood"
The snake slithers quietly and kills, so the kingdom of Egypt sneaks quietly and kills. Even one in jail is snuck up upon and killed.

דבר אחר: מה ראו להקיש מלכות מצרים לנחש? מה הנחש הולך מעוקם, אף מלכות מצרים מעקמת דרכים. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, 'כשם שהנחש מעוקם כך פרעה הרשע מעוקם. וכשיבוא להתעקם, ואמרת אל אהרן 'קח את מטך' יתלה את המטה כנגדו'

Another idea: What did they see in associating the kingdom of Egypt to a snake? The snake is always crooked, so does the kingdom of Egypt make the roads crooked. Therefore the Holy One, blessed be He, said to Moshe, just like a snake is crooked, so will Pharaoh be crooked. And when he comes to be crooked, you will say to Aaron, "take my staff" he will hold the staff in opposition.

כלומר מזה את לוקה. (ישעיהו מו:י) "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה"
עד שמשה בסנה הראה לו הקדוש ברוך הוא האיך פרעה עתיד להתעקם. לפיכך עשה מקלו נחש. כלומר, שפרעה הרשע כשם שהנחש מעוקם כך פרעה יתעקם.

That is to say, with this you will be struck. " Declaring the end from the beginning, and from ancient times things that are not yet done; saying: 'My counsel shall stand, and all My pleasure will I do'"
Until Moshe was shown at the burning bush by the Holy One, blessed be He, how Pharaoh was going to be crooked. Therefore He made his staff from the snake. That is, just like the snake is crooked, so is pharaoh.

Shemot שמות

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות סימן ב
(שמות א:א) "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"

"And these are the names of the sons of Israel, who came into Egypt with Jacob; every man came with his household

דבר אחר "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת" זה שאמר הכתוב (תהלים מח:יא) "כְּשִׁמְךָ אֱלֹקִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ, עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ"
מלך בשר ודם מקלסין אותו שהוא גבור והוא חלש, מקלסין אותו שהוא נאה והוא כעור, מקלסין אותו רחמני והוא אכזרי. והקדוש ברוך הוא בכל מה שמקלסין אותו הוא יתר; האל, הגדול, הגבור, והנורא.

Another idea: "And these are the names", this is what scripture said "Like your name, God, so is your praise, unto the ends of the earth, Thy right hand is full of righteousness."
A king of flesh and blood is praised for his courage and he is weak, is praised for his beauty and he is ugly, is praised for his mercy and he is cruel. And the Holy One, blessed be He, in all that He is praised he is more; The God, the Great, the Hero, and the Awesome.

אמר דוד (תהלים קו:ב) "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְדֹוָד יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ"
איוב אמר (איוב לז:כ) "הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע"
באו אנשי כנסת הגדולה ואמרו (נחמיה ט:ה) "וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה קוּמוּ בָּרֲכוּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:

David said, "Who can express the mighty acts of the LORD, or make all His praise to be heard?"
Iyov said, "Shall it be told Him that I would speak? Or should a man wish that he were swallowed up?"
Came the Men of the Great Assembly and said, "Then the Levites, Jeshua, and Kadmiel, Bani, Hashabneiah, Sherebiah, Hodiah, Shebaniah, and Pethahiah, said: 'Stand up and bless the LORD your God from everlasting to everlasting; and let them say: Blessed be Thy glorious Name, that is exalted above all blessing and praise.

אמר רבי יוסי בר חנניה, יש בני אדם ששמותיהן נאין ומעשיהן כעורין, ויש ששמותיהן כעורין ומעשיהן נאין. ויש ששמותיהן ומעשיהן כעורין, ויש ששמותיהן ומעשיהן נאין.
שמותיהן נאין ומעשיהן כעורין - אבשלום, אב לשלום. ובא אל פילגשי אביו, עשו עושה רצון עושו ומעשיו רעים.
שמותיהן כעורין ומעשיהן נאין - אלו אנשי כנסת הגדולה; (עזרא ב:נג) "בְּנֵי בַרְקוֹס בְּנֵי סִיסְרָא בְּנֵי תָמַח" והם בנו בית המקדש.
שמותיהן ומעשיהן כעורין - אלו המרגלים. (במדבר יג:יד) "לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי"
שמותיהן ומעשיהן נאין - אלו השבטים ראובן שמעון ולוי.

Said Rabbi Yosi bar Chanina: There are those who names are pleasant and their actions are ugly, there are those whose names are ugly and their actions are pleasant. And there are those whose names and actions are unpleasant; and there are those whose names and actions are pleasant.

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת" אמר רבי אבהו, כל מקום שנאמר 'אלה' פסל את הראשונים. וכל מקום שנאמר 'ואלה' מוסיף שבח על הראשונים. (בראשית ב:ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדֹוָד אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" פסל את הראשונים בתהו ובהו. ובענין זה אתה פותר את כולם. ואף כאן "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת" הוסיף שבח על הראשונים.

"And these are the names", said Rabbi Abahu, every place that 'these' is mentioned it invalidates the previous group. And every place that "And these" is mentioned adds to the earlier generation. "These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made earth and heaven." He nullified the first with the unformed and void. And exempted all of them. And even here, "And these are the names" added praise to the first.

ויחי Vayechi

My Musing
What does it mean "your time is up"? From the seemingly innocuous word, 'Vayikrevu' which means and they neared, the rabbis drew two very solemn inferences. The word is the beginning of a phrase that it was time for the protagonist to die. Today's selection teaches that there is no power over the time of death. Not only (as many people say) is death inevitable (or certain like taxes) it is also not in our control. The second is a teaching that is an interesting commentary about even the slightest ambition. The use of the word implies to us that the protagonist did not live as long as their father, despite being more accomplished. We can look at this last teaching humbly, such that even the most accomplished of our patriarchs did not live as long as their fathers, or we can look and say that length of days is not necessarily the indicator of success, it is what we do with our time that is important.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי סימן ב
(בראשית מז:כט) "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לו,ֹ'אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם"

And the days of Israel neared that he would die; and he called his son Joseph, and said unto him: 'If now I have found favor in thy sight, put, I pray thee, thy hand under my thigh, and deal kindly and truly with me; bury me not, I pray thee, in Egypt.

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת": זה שאמר הכתוב (קהלת ח:ח) "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו"

This is what the scripture says, "There is no man that hath power over the wind to retain the wind; neither hath he power over the day of death; and there is no discharge in war; neither shall wickedness deliver him that is given to it."

אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: חצוצרות שעשה משה במדבר כיון שהגיע למות גנזן הקדוש ברוך הוא שלא יהא תוקע אדם אחר בהן. והן באין אצלו לקיים מה שנאמר "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת"

Said Rabbi Yehoshua of Sichnin in the name of Rabbi Levi: The coronets that Moshe made in the wilderness, when the time came for him to due, the Holy One, blessed be He, hid them so that no

other man would blow them. And they demonstrate that " there is no power after death"

דבר אחר; "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת", כשעשה זמרי אותו מעשה מה כתיב שם? (במדבר כה:ח)
"וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

Another application; "and there is no power over the day of death", when Zimri committed

his heinous act, what is written there? "And he went after the man of Israel into the chamber, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her belly. So the plague was stayed from the children of Israel"

והיכן היה משה? והלא פנחס היה מדבר לפני משה! אלא לקיים מה שנאמר "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת",ואין מות אלא לשון השפלה. נתנה הישועה לפנחס והשפיל משה את עצמו.
ואף דוד כתיב בו (מלכים א;א:א) "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ"כיון שנטה למות (מלכים א;ב:א) "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר"

And where was Moshe? And was not Pinchas speaking (ruling) in fornt of Moshe! Rather, to fulfill what it says, "there us no power in the day of death", and there is no death except to understand as downfall. The salvation was given to Pinchas, and Moshe lowered himself.
And even David, it is written about him, "Now king David was old and stricken in years; and they covered him with clothes, but he could get no heat" Since he was tilting towards death "Now the days of David drew near that he should die; and he charged Solomon his son, saying: 'I go the way of all the earth; be thou strong therefore, and show thyself a man"

ואף יעקב כשנטה למות התחיל משפיל עצמו לפני יוסף שנאמר "וַיֹּאמֶר לו,ֹ'אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ"
אימתי? כשקרב למיתה. שנאמר, "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת"
אמר רבי שמעון בן לקיש: אמר ליה הקדוש ברוך הוא 'חייך! אתה נטמן ואין אתה מת.' "וַיִּקְרְבוּ" מהו "וַיִּקְרְבוּ"? אמר ליה הקדוש ברוך הוא, 'היום קובל עליך לומר כי הוא יקום' כאדם שהוא אומר 'פלוני קרב על חבירו' הוי "וַיִּקְרְבוּ".

And even Yaakov, when he was tilting towards death, began to lower himself before Joseph as it says, 'If now I have found favor in thy sight" When? As he neared death. As it says, " And the days of Israel neared that he would die"
Said Rabbi Shimon ben Lakish (Reish Lakish): Said to him The Holy One, blessed be He, 'by your life! You will be buried but you will not die'
"And they (the days) neared", what is "And they (the days) neared"? Said The Holy One, blessed be He, 'today accept upon you because that is the fulfillment, like a person who says, so and so came near to his friend'

"וַיִּקְרְבוּ" אמרו רבותינו ז"ל, כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו.
דוד כתיב בו קריבה שנאמר "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת",לא הגיע לימי אבותיו בעז ועובד וישי. ועובד אמרו רבותינו ז"ל יותר מד' מאות שנה חיה, ודוד לא חיה אלא שבעים. לא הגיע לימי אבותיו לפיכך כתיב בו "וַיִּקְרְבוּ"

"And they (the days) neared", said our rabbis of blessed memory, anyone who it is said about them that they approached the time to die, did not achieve the length of days of their father. "Approaching" is written about David as it says, "Now the days of David drew near that he should die;", he did not achieve the days of his forefathers, Boaz, Obed, and Jesse. And our rabbis said that Obed lived over 400 years, and David lived only seventy. He did not achieve the days of his forefathers, therefore it says ""And they (the days) neared"

עמרם חיה קל"ז שנים ומשה לא חיה אלא מאה ועשרים. לפיכך כתיב בו (דברים לא:יד) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד"
יעקב כתיב בו קריבה שלא הגיע לימי אבותיו, אברהם חיה קע"ה, יצחק ק"פ, יעקב קמ"ז, לפיכך כתיב בו קריבה "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת"

Amram lived 137 years and Moshe only lived 120. Therefore it says about him (Moshe) And the LORD said unto Moses: 'Behold, thy days approach that thou must die; call Joshua, and present yourselves in the tent of meeting, that I may give him a charge.' And Moses and Joshua went, and presented themselves in the tent of meeting"
Yaakov, it is written about him, "approaching" that he did not achieve the days of his fathers, Abraham lived 175, Isaac lived 180, and Yaakov, only 147, therefore it says about him "And the days of Israel neared that he would die"

Vayigash ויגש

My Musing
One of my favorite midrashim in the Breishit rabbah, teaches that Abraham was only created to bring Jacob into this world. For me this has always meant that the key to Jewish survival is transmittal of the Torah to the generation beyond- that we should not be content with just teaching our children but guaranteeing that our grandchildren will be loyal to the Torah and the Jewish people.
This week's selection takes us on a tangential discussion of what it means to guarantee, implicitly asking where did Judah get the wherewithal to approach the viceroy of Egypt to save Binyamin, (when none of the brothers intervened for Shimon) and answering us with our implied question.
The word of guarantor, Arev, comes from the same root as the verb to mix. When we guarantee, we do not simply promise to help out, we become inextricably entwined with the other party to the deal. It becomes part of us. That is the source of strength whereby Judah can approach the viceroy, Joseph, to save Binyamin, it is also the source of our strength as we stand together and gives us the strength to make sure that our tradition and the Torah remains paramount in our children.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויגש סימן ב
(בראשית מד:יח) "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"

"And Judah approached him, and said: 'O' my lord, please let your servant, speak a word in my lord's ears, and not be angry with your servant; for you are as Pharaoh"

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" זה שאמר הכתוב (משלי ו:א) "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיך"
בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל אמר להן, 'תקבלו תורתי'
אמרו לו, 'הן'
אמר להם, 'תנו לי ערב שתקיימו אותה?
אמרו לו, 'אברהם, יצחק, ויעקב, יהיו ערבים'
אמר להן, 'אבותיכם הן בעצמם צריכים ערבים'

"And Judah approached him" This is what the scripture said "My son, if you pledged surety for your friend, you have shaken hands with a stranger"
When the Holy One, blessed be He, wanted to give the Torah to Israel, He said to them, 'accept my Teaching'
They said to Him, 'yes'
He said to them, 'Give me a guarantee that you will fulfill it'
They said to Him, 'Abraham, Isaac and Jacob will be our guarantors'
He said to them, 'Your forefathers themselves needed guarantors'

אברהם אמר, (בראשית טו:ח) "וַיֹּאמַר אֲד-ֹנָי יֱדֹוִד בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?"
יצחק אהב את שונאי, דכתיב, (מלאכי א:ג)"וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר"
יעקב אמר, (ישעיהו מ:כז) "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְדֹוָד וּמֵאֱלֹקַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"

Abraham said, "And he said: 'Lord God, with what will I know that I shall inherit it?'"
Isaac loved my enemies, as it is written, "But Esau I hated, and made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness."
Jacob said, "Why do you say, Jacob, and speak Israel: 'My path is hidden from the Lord, and from God my sentence is passed over'?"

אמרו לו, 'בנינו יהיו ערבים שלנו!'
מיד קבלן הקדוש ברוך הוא ונתן את התורה לישראל. שנאמר, (תהלים ח:ג) "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"

They said to Him, 'Our children will be our guarantors!'
Immediately the Holy One, blessed be He, accepted them and gave the Torah to Israel. As it says, "Out of the mouth of babes and nursing babies, You have found strength, because of Your adversaries; that You put to rest the enemy and the avenger."

לפיכך כשישראל מבטלין את התורה הקדוש ברוך הוא פורע מן הערבין. שנאמר, (הושע ד:ו) "נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ <ואמאסאך> וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תוֹרַת אֱלֹקֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי"
מהו " גַּם אָנִי"? אמר הקדוש ברוך הוא, 'אף אני מצטער עליהם שאני מפסידן, שהן אומרים בכל יום 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד'
הוי "אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ". אף יהודה, לפי שהיה ערב של בנימין. לפיכך, לא עמד מכל השבטים כנגד יוסף אלא יהודה שנאמר "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה"

Therefore, when Israel wastes the Torah, the Holy One, blessed be He, collects from the guarantors. As it says, "My people are destroyed for lack of knowledge; because you are disgusted by knowledge, I will also be disgusted that you will not be a priest to Me; And you have forgotten the teaching of thy God, I also will forget thy children"
What is the meaning of "I also"? Said the Holy One blessed be He, Even I am pained by them that I cause them loss, that they recite daily Blessed be The Lord who is blessed for ever and ever"
That is "My son, if you pledged surety for your friend," So with Judah who was the guarantor of Binyamin. Therefore not one from all the tribes stood opposite Joseph, except for Judah as it says, "And Judah approached him,"

Miketz מקץ

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ט
(בראשית מג:יד) "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי"

and God Almighty give you mercy before the man, that he may release unto you your other brother and Benjamin. And as for me, if I be bereaved of my children, I am bereaved.'

ילמדנו רבינו: עד כמה תפלות חייב אדם להתפלל בכל יום?
כך שנו רבותינו: אין מתפללין יותר משלש תפלות שתקנו אבות העולם.

Our master should instruct: What is the upper limit of the prayers a person should pray every day?
This is what our masters taught: Do not pray more than the three prayers that were instituted by the patriarchs of the world.

אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט:כז) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוָד" ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו:ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה"

Abraham instituted the morning prayer as it says, "And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before the Lord" and there is standing in the Bible except indicating prayer as it says, "Then stood up Phinehas, and wrought judgment, and so the plague was stayed."

יצחק תקן תפלת מנחה. שנאמר (בראשית כד:סג) "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב:א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְדֹוָד יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:

Isaac instituted the afternoon prayer. As it says, And Isaac went out to converse in the field at the eventide; and he lifted up his eyes, and saw, and, behold, there were camels coming." And there is no conversation except prayer as it says, "A Prayer of the afflicted, when he faints, and before the Lord he pours out his conversation."

יעקב תקן תפלת ערבית. שנאמר (בראשית כח:יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז:טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָך"

Jacob instituted the evening prayer. As it says, "And he engaged upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep" And there is no engagement except for prayer as it says, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession to Me; for I will not hear thee"

ואף דניאל כתיב ביה (דניאל ו:יא) :וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה"
ולא פירש באיזה שעה.

And even Daniel wrote about prayer: "And when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime." But he did not specify the time.

עמד דוד ופירש (תהלים נה:יח) "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"
לפיכך אין אדם רשאי להתפלל יותר משלש תפלות ביום. ורבי יוחנן אמר ולואי יתפלל אדם והולך כל היום.

David arose and explicated "Evening, and morning, and at noon, will I complain, and moan; and He hath heard my voice." Therefore a person is not permitted to pray more than three times a day. And Rabbi Yochanan said if only a person would pray all day.

שאל אנטונינוס את רבינו הקדוש; 'מהו להתפלל בכל שעה'?
אמר ליה, 'אסור'
אמר ליה, 'למה'?
אמר ליה, 'שלא ינהג קלות ראש בגבורה'.
לא קבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש?
השכים אצלו. אמר ליה, 'קירי ברא'
לאחר שעה נכנס אצלו אמר ליה "אמפורטור'.
ולאחר שעה אמר ליה, 'שלום עליך המלך'
אמר ליה, 'מה אתה מבזה במלכות?'
אמר ליה, 'ישמעו אזניך מה שפיך אומר. ומה אתה, שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה?!' שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה.

Antonius asked our the holy rabbi, Why do you not pray every hour?
He replied, it is forbidden.
He asked, why?
Rabbi Yehudah answered, to prevent levity when dealing with the Mighty.
He (Antonius) did not accept that answer. What did the Holy Rabbi do?
He got up next to him and said to him, "good day"
After an hour, he (Rabbi Yehudah) to him, Peace unto you, king.
He (Antonius) said to him, why do you belittle the kingdom?
He replied, your ears should hear what you say. And what are you, flesh and blodd, one who asks to your welfare every hour you determine to be belittling, the King of Kings, how much more so?! That one should not be a burden every hour.

רבי יוסי בר חלפתא אומר: 'עתים הם לתפלה. שנאמר (תהלים סט:יד) "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְדֹוָד עֵת רָצוֹן אֱלֹקִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" אימתי עת רצון?
בשעה שהצבור מתפללין. לפיכך, צריך אדם להשכים לתפלה שאין לך גדולה מן התפלה.
תדע, שהרי משה נגזר עליו שלא ליכנס לארץ ולא לראותה. ועל שהרבה בתפלה כתיב בו (דברים לד:א)
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְדֹוָד אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן"
וכן חזקיה נתפלל ובטלה הגזרה. ואף יעקב, כששלח את בניו למצרים נתפלל עליהם שנאמר "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים".

Rabbi Yose ben Halafta said, there are time for prayer. As it says, "But as for me, let my prayer be unto You, Lord, in an desirable time; God, in the abundance of Thy mercy, answer me with the truth of Thy salvation" When is the desirable time?
When the congregation is praying. Therefore a person whould rise to prayer, because there is nothing greater than prayer.
Know that it was decried on Moses that he would not enter the Land nor see the land. And on the basis that he increased in prayer, it says of him, "And Moses went up from the plains of Moab unto mount Nebo, to the top of Pisgah, that is over against Jericho. And the LORD showed him all the land, even Gilead as far as Dan"
And similarly Chizkiyahu the king prayed and the decree was annulled. And thus Jacob, when he sent his sons to Egypt, he prayed for them as it says " and God Almighty give you mercy"

Vayeishev וישב

My Musing
What dies it mean to be trustworthy? How can you prove that you are worthy of the title? The proof is in your actions when no one is looking. The proof is when you resist temptation when there is no one to impress. The midrash relates three examples of people who might be inclined to cheat or fall victim to their desires because there is no police force to enforce ethical behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב סימן ה
(בראשית לט:ז) "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי"

"And it came to pass after these things, that his master's wife cast her eyes upon Joseph; and she said: 'Lie with me.'"

ילמדנו רבינו: גדול שבנאמנים איזהו? כך שנו רבותינו, ג' נאמנים הן:
בעל הבית שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומות ומעשר, אין נאמן גדול מזה.
ועני שהפקידו פקדון אצלו ולא נחשד על הפקדון אין נאמן גדול מזה.
ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה.

Our master should teach us: Who is the great among the reliable ones? Thus taught our rabbis, three reliable ones are:
The master of the house who separates the tithes accordingly and is not suspect on malfeasance with regard to the offerings and tithes, there is no one more reliable than that person.
The indigent person who was given the object as collateral and is not suspect that he will use it for personal gain, there is no one more reliable than that person.
And a bachelor who dwells in town in the neighborhood frequented by ladies of the evening and does not sin, there is no one more reliable than he.

אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים שכתוב בהן (יחזקאל כג:כ) "וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" והוא בן י"ז שנה ולא נחשד על העריות ביותר. שהיתה אדונתו עמו בבית, והיתה משדלתו בכל יום ויום בדברים, והיתה מחלפת ג' חליפות בגדים בכל יום ויום. כלים שלבשה בשחרית לא לבשה אותם בחצי היום, ובחצי היום לא לבשה בין הערבים. כל כך למה? כדי ליתן עיניו בה.

You do not find a person more reliable than Joseph who was in Egypt that scripture relates to him " And she doted upon their concubines, whose flesh is as the flesh of donkeys, and whose stream is like the stream of horses". Joseph was 17 years old and was not suspect about sexual morass in the extreme. That his master's wife is home with him, and she would try him daily with many different tasks. She would change clothes three times every day. The outfit she wore at morning she would not wear at midday, and that which was worn at midday was not worn in the evening. Why so much effort? So that he would notice her.

אמרו רז"ל, פעם אחת נתקבצו המצריות ובאו לראות יופיו של יוסף. מה עשתה אשת פוטיפר? נטלה אתרוגים ונתנה לכל אחת ואחת מהן ונתנה סכין לכל אחת ואחת וקראה ליוסף והעמידתו לפניהן. כיון שהיו מסתכלות ביופיו של יוסף היו חותכות את ידיהן. אמרה להן, ומה אתן בשעה אחת כך, אני שבכל שעה רואה אותו על אחת כמה וכמה?! ובכל יום ויום משדלתו בדברים ועמד ביצרו מנין ממה שקראו בענין "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו".

Said the rabbis: One time he Egyptian ladies gathered and came to see the beauty of Joseph. What did Potiphar's wife do? She gave each a citron and each one a knife and called to Joseph and stood him in front of them. Since they were so focused on staring at his beauty they were cutting their hands. She (Potiphar's wife) said to them, and you who are only here an hour are so affected, I who see him at every hour, how much more so am I affected. And each day she tried to ply him with words and stood in the way of his inclination and stood there with him in his need, from where, from the phrase " that his master's wife cast her eyes upon Joseph"
>

vayishlach וישלח

My musing
When is being respectful not advised?
The midrash makes note that the Torah ethic is to be respectful of authority. Yet Rabbi Yehudah bar Simone is clear that he takes Yaakov to task for being respectful to Esau.
Why?
It appears that Yaakov’s approach to Esau is not out of respect but fear. The midrash takes pains to illustrate how Yaakov was protected by the angels. Since Yaakov was so intimately protected by the angels, he did not need to fear.
The conclusion of the midrash lends a little more clarity. A righteous person is respectful and does not aggrandize themselves out of modesty. The evil person needs to aggrandize themselves and perhaps catering to this, by giving respect encourages the behavior.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישלח סימן ג
(בראשית לב:ה) "וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

And he commanded them, saying: 'Thus shall ye say unto my lord Esau: Thus saith thy servant Jacob: I have sojourned with Laban, and stayed until now.

רבי יהודה בר סימון פתח (משלי כה:כו) "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"
כמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּכמָקוֹר מָשְׁחָת כן צַדִּיק כש מָט לִפְנֵי רָשָׁע. "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו", יעקב קורא לעשו "אדֹנִי", למדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות. אמר רבי ישמעאל, ראה מה כתיב (שמות ו:יג)"וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" למדם לחלוק כבוד למלכות. וכן רבינו הקדוש היה כותב לאנטונינוס 'יהודה עבדך שואל בשלומך' לחלוק כבוד למלכות. וכך עשה יעקב שנאמר "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו"

Rabbi Yehudah bar Simon opened:” As a troubled brook, and a corrupted spring, a righteous man gives way before the wicked.”
Like a troubled brook and like a corrupted spring, so is a righteous man when he gives way to evil. “Thus say to my master Esau”, Jacob called Esau “my master”. The Torah teaches proper comportment to give respect to the kingdom. Said Rabbi Ishmael, see what is written, “And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, and gave them a charge unto the children of Israel, and unto Pharaoh king of Egypt, to bring the children of Israel out of the land of Egypt” taught them to be respectful to the king. And similarly, our holy master would sign to Antonius ‘Judah, your servant enquires to your peace” to give respect to the kingdom. And thusly did Jacob as it says, “say unto my lord Esau”

ויעקב היה ישן והקדוש ברוך הוא והמלאכים משמרין אותו שנאמר, (בראשית כח:יב) " וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ", וכתיב (בראשית כח:יג) "וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹקֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"
והוא היה משלח "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו",הוי אומר "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וגו'".

And Jacob was sleeping and The Holy One blessed be He and the angles were watching over him as it says, And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it.” And it is written “And, behold, the LORD stood beside him, and said: 'I am the LORD, the God of Abraham thy father, and the God of Isaac. The land whereon you lie, to thee will I give it, and to thy seed.”
And he would send them “say unto my lord Esau” hence that is a troubled brook.

ומהיכן היו המלאכים?
ראה מה כתיב למעלה (בראשית לב:ג) " וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם 'מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה' וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם". מהו מחנים? שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי ארץ ישראל משמרין אותו ומלוין אותו. כיון שהגיעו לחוץ לארץ נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו. כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל. כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר, (בראשית לב:ב) "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלקִים". התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר "מַחֲנָיִם". מה עשה? שלח מהן בשליחותו. מיד הלכו וקדמו לעשו, ועשו עצמן כשני ראשי גייסות. פגעה בו כת ראשונה שהיו בה ד' כתות נפלו עליו הכוהו ושברוהו. אמר להם 'הניחוני שאני בן בנו של אברהם'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני בנו של יצחק שנעקד על גבי המזבח'. הוסיפו להכותו, אמר להם 'הניחוני שאני אחיו של יעקב שבא מפדן ארם'
התחיל מבקש מהם ולומר להם 'יעקב אחי בא לכלל עשרים שנה ואני מבקש לראותו'. כיון שהזכיר להם יעקב הניחוהו. אמרו לו, 'אתה הוא אחיו של יעקב אוהבנו? הרי אנו מניחין אותך לכבודו ולאהבתו שאל לנו בשלומו'. כשפירש מהם כת ראשונה פגעה בו הכת השנייה ועשו בו כמו שעשתה הכת הראשונה וכן השלישית וכן הרביעית. ומנין? שכן עשו אומר ליעקב, (בראשית לג:ח) " וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי? וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".

And from where were the angels?
See what is written above “And Jacob said when he saw them: 'This is God's camp.' And he called the name of that place Mahanaim.” What is Machanayim? Two camps that at the time that Yaakov went to Aram Naharayim, the angels of the land of Israel were watching him and escorting him. When he arrived outside of Israel they left and others came and escorted him. . Now that he is returned, the angels of outside the land of Israel were escorting him until the border of Israel. When the angels of the land of Israel felt his presence, they went out to greet him as it says, “And Jacob went on his way, and the angels of God met him.” There were two camps next to Yaakov as it says “Machanyim”
What did he do? he sent them on a mission. They went as an advance to Esau, and made themselves into platoons. The first set approached Esau, as there were four sets, and proceeded to beat him. He said; leave me as I am a son of Abraham. They continued to beat him. He said ‘leave me as I am the son of Isaac who was bound on the altar. They continued to beat him and he said leave me be as I am the brother of Yaakov who comes from Padan Aram. He continued, my brother is coming after 20 years and I want to see him. Since he mentioned Jacob’s name, they left him o and told him to inquire about the health of Jacob. When the first set of angles left, the second came and did the same as the first. Then came the third sent and fourth set and they acted similarly.
From where do we know this, from what Esau said to Yaakov “And he said: 'what meanest thou by all this camp which I met?' And he said: 'To find favor in the sight of my lord”

כשהלכו המלאכים, מה עשה יעקב? אמר להם, 'שיאמרו לעשו (בראשית לב:ו) "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ", וכי לא היה לו אלא שור וחמור בלבד מן דורון שלו?!

When the angels left, what did Yaakov do? He said, they should say to Esau, And I have oxen, and asses and flocks, and men-servants and maid-servants; and I have sent to tell my lord, that I may find favor in thy sight.' But he did not have more than a bull and a donkey

אתה יודע מה היה אצלו? (בראשית לב:טו) "עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים". אלא שהצדיקים ממעטין את עצמן והרשעים מרוממים את עצמן שכן עשו אומר (בראשית לג:ט) "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" עליהן נאמר (משלי יג:ז) "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב"

What did he have? “two hundred she-goats and twenty he-goats, two hundred ewes and twenty rams” But the righteous minimize themselves in the eyes of others and the evil people aggrandize themselves in the eyes of others. As Esau says, “And Esau said: 'I have enough; my brother, let that which thou hast be thine.'” On this it says There is that pretends himself rich, yet hath nothing; there is that pretends himself poor, yet hath great wealth.”