עקב Eikev

My Musing
This week’s midrash begins with a positive and clear message- following Torah will strengthen your life. Of course this begs the great question of theodicy, but perhaps the midrash is heading the question off as it switched gears and becomes less positive and more prescriptive. The lesson is that the Torah must be followed in its entirety. The implicit answer to the unanswered question seems to be that the Torah brings life if it is adhered to in totality. Anything less …
Which leads to the end of this week’s midrash (after struggling through incomplete passages) which compares the Torah to two items which we would normally think of being universally appreciated, yet, the midrash warns, can be disrespected.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת עקב סימן ה
(דברים ח:א) "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵיכֶם"

All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do, that ye may live, and multiply, and go in and possess the land which the LORD swore unto your fathers.

זה שאמר הכתוב (משלי ד:כב) "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא"
כל מי שמוצא דברי תורה, חיים הוא מוצא. לכך כתיב, "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם".

This is what the Scripture said, “For they are life unto those that find them, and healing to all their flesh.” Everyone who finds words of Torah, it is life he finds. Therefore it is written, ““For they are life unto those that find them,”

דבר אחר, "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם", לאחרים. ואין אדם צריך ללמד דברי תורה אלא אם כן מוצא אותה כראוי סוף דבר וטעמו. שכך אמר להם משה, 'כשתהיו למדין התורה היו ממצין אותה כולה, לכך נאמר "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן".

Another idea, “For they are life unto those that find them,”, to others. And no one must learn Torah except if he finds it properly, intact and with reason. Such that Moshe said to them, ‘when you are studying the Torah, be sure to accepting of it entirely, therefore it says, All the commandment which I command thee this day shall ye observe to do,”

זה שאמר הכתוב, (משלי ב:א) "בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ"
אמר רבי אבא בר כהנא, אימתי אתה נקרא "בְּנִי"? כש"תִּקַּח אֲמָרָי". וכן הוא אומר (דברים יד:א)
"בָּנִים אַתֶּם לַידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת"
אימתי אתם בנים? כש"אַתֶּם לַידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם", שאתם משמרים מצותי. לכך כתיב "בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי".
"בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי", אם יהיה לך זכות.

This is what the Scriptures said, “My son, if you will accept my words, and lay up my commandments with thee;” Said Rabbi Aba bar Kahana, When are you called “My son”? When you “accept my words” And so it says, “You are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead.”
When are you children? When “You are the children of the LORD your God”, when you observe My commandments. Therefore it is written, “My son, if you will accept my words”
“My son, if you will accept my words” If you will merit.

דבר אחר. אתה מצפין תורתי כאדם שיש לו מרגלית, כך תהא יגע בתורה. לכך נאמר " וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".
אמר רבי אבא בר כהנא, 'משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו בת בוגרת, והוא מבקש לטורפה לכל מי שמוצא. אין תורתי כן, אלא אם יהיה לך זכות תזכה לה "וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".
אמר רבי אחא, אתה נותן לך שמים ואני צופן לך טובו של העולם הבא; (תהלים לא:כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם"

Another idea. You anticipate my Torah like a person who has a diamond, so you should be toiling in the Torah. Therefore it says, “and lay up my commandments with thee;”
Said Rabbi Abba bar Kahana, ‘To what is this similar? To a man who has an older daughter and he gives her away to all who desire. But this is not like My Torah, rather if you merit, you will merit her “and lay up my commandments with thee;”
Said Rabbi Acha, you give the heavens and I store away for you the goodness of the world to come; “Oh how abundant is Thy goodness, which Thou hast laid up for them that fear Thee;
which Thou hast wrought for them that take their refuge in Thee, in the sight of the sons of men!”

דבר אחר, אתה תצפון תורתי כאדם שיש לו מרגלית, והוא מצפינה. כך תהא יגע בתורה, לכך אמר "וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ".

Another idea. You will hide my Torah as a person who has a diamond and hides it. Similarly you should be exhausted in the toil of Torah, therefore it says, “ and hide my commandments with thee;”

וָאֶתְחַנַּן Va'etchanan

My Musing
This week’s selection sets up an interesting contradiction that perhaps is not a contradiction but teaches a deep lesson. The midrash begins by encouraging us to never stop praying, even after we have accepted the inevitable. Then proceeds to use Moshe as the example by which we should learn this. Moshe, the midrash explains, never stopped praying to enter Israel, and employs an interesting logic game to plead his case. Yet, the midrash, explains, it was to no avail. But the lesson remains, even when the inevitable is in front of us, we do not stop praying- perhaps to even have the opportunity to engage the Holy One, blessed be He, in the conversation.

מדרש תנחומא פרשת וָאֶתְחַנַּן (ורשא) סימן ד
(דברים ג:כג) "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְדוָד, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר"

And I beseeched the LORD at that time, saying:

דבר אחר:
"וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְדוָד" זה שאמר הכתוב: (ישעיהו ל:יט ) "כִּי-עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב, בִּירוּשָׁלִָם; בָּכוֹ לֹא-תִבְכֶּה, חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ--כְּשָׁמְעָתוֹ, עָנָךְ.

“And I beseeched the Lord”, this is what the Scripture said “For, O people that dwellest in Zion at Jerusalem, thou shalt weep no more; He will surely be gracious unto thee at the voice of thy cry, when He shall hear, He will answer thee”

מה כתיב למעלה מן העניין?
(דברים ג:יב) "וְאֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ, בָּעֵת הַהִוא; מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר-עַל-נַחַל אַרְנֹן, וַחֲצִי הַר-הַגִּלְעָד וְעָרָיו--נָתַתִּי, לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי"
למד משה את באי עולם, שלא יאמר אדם, 'הואיל וחולי שלי מסוכן, ועשה דייתיקי, וחלק כל אשר לו, לא יאמר הואיל שעשה דייתיקי, לא יתפלל עוד, אלא יתפלל, שאין הקדוש ברוך הוא פוסל תפלת כל ברייה. שהרי משה עשה דייתיקי, שנאמר: "וְעָרָיו--נָתַתִּי, לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי", ויאיר בן מנשה לקח, (דברים ג:טו) "וּלְמָכִיר, נָתַתִּי אֶת-הַגִּלְעָד", (דברים ג:יח) "וָאֲצַו אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: ידְוָד אֱלֹדֵיכֶם, נָתַן לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ--חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כָּל-בְּנֵי-חָיִל"
(דברים ג:כא) "וְאֶת-יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: עֵינֶיךָ הָרֹאֹת, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה--כֵּן-יַעֲשֶׂה יְדוָד לְכָל-הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה"
הרי דייתיקי.

What is written above the event? “And this land we took in possession at that time; from Aroer, which is by the valley of Arnon, and half the hill-country of Gilead, and the cities thereof, gave I unto the Reubenites and to the Gadites;”
Moshe taught those who come to the world, that a man should not say, ‘behold, my illness is dangerous and I made will, and distributed all that is mine, should not say that since I made out my will I will not pray any more, rather he should pray, that the Holy One, blessed be He, does not invalidate any prayer. That Moshe made a will as it says “gave I unto the Reubenites and to the Gadites;” and Yair the son of Menashe took, “And I gave Gilead unto Machir” “And I commanded you at that time, saying: 'The LORD your God hath given you this land to possess it; ye shall pass over armed before your brethren the children of Israel, all the men of valour” “And I commanded Joshua at that time, saying: 'Thine eyes have seen all that the LORD your God hath done unto these two kings; so shall the LORD do unto all the kingdoms whither thou goest over” Behold that is a will.

שמא תאמר, עמד לו ולא התפלל?
תלמוד לומר: "וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְדוָד"
למה?
כדי שיכנס לארץ. זה שאמר הכתוב (תהלים סא:ב) "שִׁמְעָה אֱלֹקִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי"
(תהלים נה:ב) "הַאֲזִינָה אֱלֹקִים, תְּפִלָּתִי; וְאַל-תִּתְעַלַּם, מִתְּחִנָּתִי."

That you might say, he stood and did not pray? The Torah teaches “And I beseeched the LORD”
Why?
So that he could enter the land. This is what the Scripture says, “Hear my cry, O God; attend unto my prayer.” “Give ear, O God, to my prayer; and hide not Thyself from my supplication.”

אמר לו: מה אתה מבקש?
אמר לו: (תהלים סא:ג) "מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא-- בַּעֲטֹף לִבִּי;בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי"
אמר לו הקדוש ברוך הוא:
(דברים ג: כו) "וַיִּתְעַבֵּר יְדוָד בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְדוָד אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה"
אמר לו משה: ריבון העולמים, אתה קראתני משה עבדי, שנאמר: (במדבר יב:ז) "לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא"
אני עבד, ולויתן עבד. ואני מתחנן לפניך, והוא מתחנן לפניך, שנאמר: (איוב מ:כז) " הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ, תַּחֲנוּנִים; אִם-יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת" תחנת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו, שנאמר: (איוב מ:כח) "הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ; תִּקָּחֶנּוּ, לְעֶבֶד עוֹלָם"

He said to him, “what do you request?
He said, “From the end of the earth will I call unto Thee, when my heart fainteth; lead me to a rock that is too high for me”
Said to him the Holy One, blessed be He:
“But the LORD was wroth with me for your sakes, and hearkened not unto me; and the LORD said unto me: 'Let it suffice thee; speak no more unto Me of this matter”
Said to Him, Moshe, “Master of worlds, you called me ‘Moshe Your servant’, as it says, “My servant Moses is not so; he is trusted in all My house;”
I am a servant and the Leviathon is a servant. And I plead before you and he pleads before you, as it says, “Will he make many supplications unto thee? or will he speak soft words unto thee?” The plea of the Leviathon you heard and you established an agreement with him and fulfilled it, as it says, “Will he make a covenant with thee, that thou shouldest take him for a servant for ever?”

ואני עבדך, ואמרת לי: (שמות לד: י) "וַיֹּאמֶר, הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל-עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת, אֲשֶׁר לֹא-נִבְרְאוּ בְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הַגּוֹיִם; וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה יְדוָד, כִּי-נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ" ולא קיימת, אלא אמרת, (דברים לב:נ) "וּמֻת, בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף, אֶל-עַמֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר-מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ, בְּהֹר הָהָר, וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו"

And I am Your servant, and You said to me, “And He said: 'Behold, I make a covenant; before all thy people I will do marvels, such as have not been wrought in all the earth, nor in any nation; and all the people among which thou art shall see the work of the LORD that I am about to do with thee, that it is tremendous.” And You did not fulfill it, but rather you said, “and die in the mount whither thou goest up, and be gathered unto thy people; as Aaron thy brother died in mount Hor, and was gathered unto his people.”

ולא עוד, אלא כתבת בתורתך (שמות כא:ה) "וְאִם-אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי; לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי" ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך, "לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי". איני מבקש למות. (שמות כא:ו) "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" ולא קיימת עמי.

And not only that, but You wrote in Your Torah, “But if the servant shall plainly say: I love my master, my wife, and my children; I will not go out free;” And I loved You and Your Torah and Your children, “I will not go out free” I do not request to die. “then his master shall bring him unto God, and shall bring him to the door, or unto the door-post; and his master shall bore his ear through with an awl; and he shall serve him forever.”

ועכשיו בבקשה ממך, שִׁמְעָה אֱלֹקִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי"
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "רַב-לָךְ", בעל דין שלך כבר הוציא עליך גזירה שתמות, וכל הבריות כמותך. אדם הראשון שאכל מן האילן, גזר מיתה לכל:

And now I request from You, , “Hear my cry, O God; attend unto my prayer.”
Said to him the Holy One, blessed be He, “'Let it suffice thee” The master of your trial has already issued the decree that you will die, and all creation is like you. Primal Adam who ate from the tree, decreed death to all.

D'varim דברים

My Musing
As we approach Tisha B'Av, and enter Shabbat Chazon, this week's midrash thematically gives us pause. God bade us three oaths. One of them is that we should not delay the keitz, the end or final redemption. If we do not fulfill these oaths, we will be left for the natural world to deal with us. In other words we will no longer be witness to Divine protection. We are still awaiting the keitz, we must have not fulfilled one of the oaths.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת דברים סימן ד
(דברים ב:ג) "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה"

"Ye have compassed this mountain long enough; turn you northward."

זה שאמר הכתוב (שיר השירים ב:ז) "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"

This is what the Scriptures say, " 'I adjure you, O daughters of Jerusalem, by the gazelles, and by the hinds of the field, that ye awaken not, nor stir up love, until it please.'"

שלש שבועות שהשביע הקדוש ברוך הוא בשיר השירים. למה? אחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא יגלו את הקץ; ואחת, שלא ידחקו את הקץ; ואחת, שלא ימרדו על המלכיות.
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'אם אתם מקיימין את השבועות, מוטב; ואם לאו, אני מתיר בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש, כך לא אדרוש את דמכם.

Three oaths were adjured by The Holy One, blessed be He, to Israel. For what? One, that the Holy One, blessed be He, adjured Israel to not reveal the end; and one, that they should not delay the end; and one, that they should not rebel against the governments
Said to the them the Holy One, blessed be He, 'If you fulfill the oaths, good; if not, I will let your flesh to the armies and the platoons that have no demands, similarly I will not demand your blood.

(דברים ב:לא) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ"
וכתיב (עמוס ב:ט) "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת"

" And the LORD said unto me: 'Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before thee; begin to possess his land.'" And it is written, " Yet destroyed I the Amorite before them, whose height was like the height of the cedars, and he was strong as the oaks; yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."

בזכות מה? בזכות התורה שהחכמים מורין אותה. אמרו חכמינו זכרונם לברכה, 'קשה היה סיחון כמגדל, וחומה היה גבהו, והיה קשה מכל הבריות, וארוך מכל מגדל שבעולם, ורגליו מגיעות לארץ, ואין בריה בעולם יכולה לעמוד בפניו. ומה שהוא אומר, " וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת"? מה עשה הקדוש ברוך הוא? כפה שר שלו ושר ארצו והפילו ממקומו ומסרו לפני ישראל. לפיכך כתיב, "וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת".'

In what did Israel merit this? In the merit of the Torah that the sages teach. Said the Sages of blessed memory, 'Sichon was hard like a tower, and a wall was his height, and he was tougher than all the creatures, and longer than any tower (ziggurat) in the world, and his feet stretched to the lande, and no living being could stand in his presence. And what is it that is said, " yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."? What did the Holy One, blessed be He, do? He held his angel and the angel of his land and knocked him down and gave him to Israel. Therefore it states, " yet I destroyed his fruit from above, and his roots from beneath."

אמרו חכמינו זכרונם לברכה, 'קשין היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו. וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה וחילו, כך היו ראויין לומר שירה על מפלת סיחון ועוג. אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה שנאמר (תהלים קלו:יז-כ) "לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּו. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"

Said the Sages, of blessed memory, 'Sichon and Og were tougher than Pharaoh and his legions. And as they recited song on the fall of Pharaoh and his soldiers, similarly they were worthy to recite the song on the fall of Sichon and Og. But came David and recited the song as it says, " To Him that smote great kings; for His mercy endures for ever. And slew mighty kings, for His mercy endures for ever. Sihon king of the Amorites, for His mercy endures for ever. And Og king of Bashan, for His mercy endures for ever;"

Masei מסעי

My musing
Taken as a stand alone midrash, this week's selection lacks context. But juxtaposed to the first midrash of the tanhuma collection of the parsha http://weeklytanhuma.blogspot.com/search?q=masei and it makes sense. Why recollect al the travels of the Israelites at this point? The midrash explains it as a lesson in appreciation. Too often we go along with our lives and do not take a moment to recollect how we have been provided for. Utilizing a seemingly difficult word in the text of tehilim, the midrash creates a mnemonic to help us recall that which the Holy One, blessed be He, did for us.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מסעי סימן ב
(במדבר לג:א) "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

"These are the travel stages of the children of Israel, by which they went forth out of the land of Egypt by their hosts under the hand of Moses and Aaron."

זה שאמר הכתוב (תהלים עז:כא) "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

This is what the Scripture said, "Thou lead Thy people like a flock, by the hand of Moses and Aaron."

מהו "נָחִיתָ"? לשון נוטריקון. רבי אליעזר אומר, 'נסים עשית להם: חיים נתת להם, ים סוף קרעת להם, תורה נתת להם ביד משה ואהרן.' רבי יהושע אומר, 'נפלאות עשית להם, חרות נתת להם, ימינך הושיע אותם, תלוי ראש נתת להם ביד משה ואהרן.' רבי עקיבא אומר, 'נוראות עשית בשונאיהם, חרון אף שלחת בהם ונלחמת בהם, תהומות כסית עליהם ביד משה ואהרן.' רבי אומר, 'נביאים העמדת מהם, חסידים העמדת מהם, ישרים העמדת מהם, תמימים העמדת מהם ביד משה ואהרן.'

What is the meaning of "lead" (nachita)? It is the language of mnemonics (nun, chet, yud, tav). Rabbi Eliezer says, "(nun) miracles (nisim) You did for them, (chet) Life (chayim) You gave them, (yud) the Reed Sea (yam) You split for them, (tav) Torah, You gave them through the aegis of Moshe and Aaron." Rabbi Joshua says, "Wonders (niflaot) You did for them, Freedom (cherut) You gave to them, Your right hand (yemin'cha) saved them, A leader (talu'I rosh) You gave them in the aegis of Moshe and Aaron." Rabbi Akiva says, "Awesome events (nora'ot) You did with their enemies, Anger (charon af) You imposed upon their enemies and fought them, the depths (tehomot) you covered them by the aegis of Moshe and Aaron." Rebbe says, "prophets (nevi'im) You stood before them, saints (Chasidim) You stood before them, people of integrity (yesharim) You stood before them, pure ones (temimim) You stood before them, by the aegis of Moshe and Aaron."

"כַצֹּאן" מהו? מה הצאן אין מכניסין אותן לצל הקורה, אף ישראל; כל זמן שהיו במדבר, לא נכנסו לצל הקורה ארבעים שנה. מה הצאן אין כונסין להם אוצרות אלא רועה במדבר, כך ישראל ארבעים שנה שהיו במדבר נזונו בלא אוצרות. ומה הצאן, כל מקום שהרועה מנהיגה היא נמשכת אחריו, כך ישראל, כל מקום שהיו משה ואהרן מסיעין אותם נוסעין אחריהם. שנאמר, "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל". לקיים מה שנאמר, "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן".

What is the meaning of "Sheep"? Just as one does not bring sheep into the 'shade of the beam' cold shadows, so it was with Israel; the entire time they were in the wilderness, they were not brought into the shade of the beam for forty years. Just as with sheep you do not bring them to the store-houses but graze them in the wilderness, similarly Israel were sustained forty years in the wilderness without storehouses. And also with sheep, every place he shepherd leads them they follow, similarly with Israel, everyplace where Moshe and Aaron would take them, they followed. As it says, " These are the travel stages of the children of Israel" to fulfill what was said, "Thou lead Thy people like a flock, by the hand of Moses and Aaron."

Matot מטות

My Musing
What does it mean to have a gift? Weather it is a facility with money, a skills, or knowledge, when is it considered a gift from God. The midrash makes it clear- it is a gift when it is used for good. If it is not used from good, then you lose it and yourself.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מטות סימן ה
(במדבר לב:א) "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה"

Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,

ילמדנו רבינו, כמה מתנות נבראו בעולם?
כך שנו רבותינו: שלשה מתנות ברא הקדוש ברוך הוא בעולם: חכמה, וגבורה, ועושר.
זכה אדם לאחד מהן נוטל חמדת כל העולם. זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל. אימתי? בזמן שהן מתנות שמים, ובאות מכח הגבורה של הקדוש ברוך הוא. אבל גבורתו ועשרו של אדם אינה כלום; שכן אמר שלמה (קהלת ט:יא) "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"

Our master should instruct; How many gifts were created in the world? Thus taught our sages: Three gifts were created by the Holy One, blessed be He, in this world; Wisdom, Courage, and Wealth.
A person merits gaining one of them he takes delight in the whole world. He merits wisdom, he merits all; He merits courage, he merits all; He merits wealth, he merits all. When does this happen? When the gifts are from Heaven, and come from the strength of the Holy One, blessed be He. But the wealth and courage of man is worthless. As remarked Solomon: 'I returned, and saw under the sun, that the race is not to the swift, nor the battle to the strong, neither yet bread to the wise, nor yet riches to men of understanding, nor yet favor to men of skill; but time and chance happens to them all."

וכן ירמיה אמר (ירמיהו ט:כב) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ" ומתנות אלו בשעה שאינן מן המקום סופן ליפסק ממנו.
שנו חכמים, שני חכמים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם. אחיתופל מישראל, ובלעם מאומות העולם,ושניהם אבדו מן העולם הזה ומן העולם הבא.
שני גבורים עמדו בעולם אחד מישראל ואחד מאומות העולם. שמשון מישראל, וגלית מאומות העולם, ושניהם אבדו מן העולם.
שני עשירים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאומות העולם. קרח מישראל, והמן מאומות העולם. ושניהם אבדו מן העולם. למה? לפי שלא היתה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא, אלא היו חוטפין אותה להן.

And similarly Jeremiah said, "Thus saith the LORD: Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, let not the rich man glory in his riches;" And these gifts when they are not from the Omnipresent, their end is to be stopped from him.
The sages taught, two wise men lived in the world, one from Israel and one from among the nations of the world. Achitophel from Israel and Bilam from the nations of the world. And both were lost from this world and the world to come.
To brave men lived in the world, one from Israel and one from the nations of the World. Shimshon from Israel, and Goliath from among the nations of the world. And both were lost from the world.
Two wealthy people lived in the world, one from Israel and one from among the nations of the world. Korach from Israel and Haman from among the nations of the world. And both were lost from the world. Why, because their gift was not from the Holy One, blessed be He, rather they snatched it for themselves.

וכן את מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מקנה גדול, וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ. לכך גלו תחלה מכל השבטים שנאמר (דברי הימים א,ה:כו) "וַיָּעַר אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה" ומי גרם להם? על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל מקניהם, ומנין? ממה שקראו בענין ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד.

And so you find regarding the tribe of Gad and Reuven who were very wealthy and had plenty of cattle and cherished their money, and dwelled outside the land. Therefore they were exiled first as it says, "And the God of Israel stirred up the spirit of Pul king of Assyria, and the spirit of Tillegath-pilneser king of Assyria, and he carried them away, even the Reubenites, and the Gadites, and the half-tribe of Manasseh, and brought them unto Halah, and Habor, and Hara, and to the river of Gozan, unto this day." And who caused this to happen to them? They did because they separated from their brothers in favor of their cattle. And from where do we know this? From what we read regarding the events, " the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle;"

Pinchas פנחס

My Musing
One of the overarching themes of the book of Bemidbar is the struggle to become an independent nation while reconciling that drive towards independence with the understanding that God is in control of everything. This idea of destiny is difficult to understand and requires the key idea of miracle.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן ו
(במדבר כו:נה) "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ"

"Notwithstanding, the land shall be divided by lot; according to the names of the tribes of their fathers they shall inherit."

זה שאמר הכתוב (משלי יח:יח) "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד"
לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב (בראשית מט:יג-יד) "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט:כ) "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ" אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל.

This is what the scriptures said, "The lot causes strife to cease, and parts asunder the contentious." Since the sign of each tribe was written from Jacob, "Zebulun shall dwell at the shore of the sea, and he shall be a shore for ships, and his flank shall be upon Zidon. Issachar is a large-boned donkey, couching down between the sheep-folds." "As for Asher, his bread shall be fat, and he shall yield royal dainties." You do not have any permission to distribute the land other than by lottery.

ומעשה נסים היה בגורל. אלעזר הכהן לובש אורים ותומים, וקלפי הגורלות לפני יהושע שנאמר, (יהושע יח:ו) "וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלקֵינוּ"

And it was a miraculous event with the lottery for the land. Elazar the priest would wear the Urim and Tumim, and the parchments with the tribes were in front of Joshua as it says, "And ye shall describe the land into seven portions, and bring the description hither to me; and I will cast lots for you here before the LORD our God."

ועד שלא יעלה הגורל, אלעזר אומר ברוח הקדש, 'גורל שבט פלוני עולה שיטול במקום פלוני', ויהושע פושט ידו ועולה. שנאמר, (יהושע יט:נא) "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְדֹוָד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ" וזו היתה יתירה, שהיה הגורל צווח בשעת עלייתו, 'אני גורל שבט פלוני, עליתי לו במקום פלוני'.

And until the lot would be drawn, Elazar would say with the Divine inspiration, "the lot of such tribe comes up that they will take such place" and Joshua would reach his hand and take out (the very lottery as predicted by Elazar). As it says, "These are the inheritances, which Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the heads of the fathers' houses of the tribes of the children of Israel, distributed for inheritance by lot in Shiloh before the LORD, at the door of the tent of meeting. So they made an end of dividing the land." And that was superfluous, because the lottery would call out as it was being drawn, 'I am the lot of such tribe, I was drawn for such place'.

ומנין שהגורל מדבר? שנאמר (במדבר כו:נו) "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט"

And from where do we know the lottery spoke? As it says, "According to the mouth of the lot shall their inheritance be divided between the more and the fewer."

Balak בלק

My Musing
In honor of Dov's a"h 20th Hebrew Birthday
Give a person enough rope and they will hang themselves with it. The midrash seems to imply that normally we are given direction to stay away from sin. But it is not so- if you want to sin, you are led right to it, you might even feel encouraged to do so. Every step in life is a journey- and the message of of the midrash is watch where you are walking.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת בלק סימן ז
(במדבר כב:כ) "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה"

And God came unto Balaam at night, and said unto him: 'If the men are come to call thee, rise up, go with them; but only the word which I speak unto thee, that shalt thou do.'

זה שאמר הכתוב, (איוב לג:טו-יח) "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם. לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח "

This is what the scriptures said, " In a dream, in a vision of the night, when deep sleep falleth upon men, in slumberings upon the bed; Then He openeth the ears of men, and by their chastisement sealeth the decree; That men may put away their purpose, and that He may hide pride from man; That He may keep back his soul from the pit, and his life from perishing by the sword."

מהן "מִגֶּבֶר יְכַסֶּה"?
העלים הקדוש ברוך הוא ממנו שהליכתו מאבדתו מן העולם ומוליכתו לבאר שחת. להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים שיאבד נפשו מן העולם בהליכתו. שבשעה שהולך אדם לחטוא, השטן מרקד לפניו עד שהוא עומד לגמור את העבירה. כיון שעברו חוזר ומודיעו. וכן הוא אומר (משלי ז:כב-כג) "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא"

What is "hide pride from man;"
God hid from him that his journey was going to cause him to be lost from the world and was guiding him to the depths of the abyss. To return his " his soul from the pit" to light, in the light of life, but he was losing his soul from the world in his journey. At the time a person goes to sin, the Satan encourages him until he is about to commit the sin. Once he transgresses, he is informed of his sin. And so it is said, " He goeth after her straightway, as an ox that goeth to the slaughter, or as one in fetters to the correction of the fool; Till an arrow strike through his liver; as a bird hasteneth to the snare,and knoweth not that it is at the cost of his life.

כך העלים הקדוש ברוך הוא מבלעם עד שהלך ואבד את נפשו, משיצא מכבודו והלך ואבד את נפשו וידע במה שהוא בו התחיל
לבקש על נפשו לומר (במדבר כג:י) "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ "

Similarly, the Holy One, blessed be He, hid this from Bilam until he went and lost his soul. Once

he set out from his honor, and lost his soul, and knew what had happened, he began to plead for it saying' "Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the
death of the righteous, and let mine end be like his!"

.