Nitzavim נצבים

My Musing

The midrash is all about the remarkable character of the Israelite nation- we take responsibility for our actions. But skip to the end- there you will find the universal analogy where united we stand, divided we fall.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ניצבים סימן א

(דברים כט:ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹקֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל"

Ye are standing this day all of you before the LORD your God: your heads, your tribes, your elders, and your officers, even all the men of Israel,

זה שאמר הכתוב (משלי יב:ז) "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם; וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד"

 כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה.

הפך במעשיהם של דור המבול לא היתה להם תקומה שנאמר (בראשית ז:כג) "וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה."

This is what scripture says, “The wicked are overthrown, and are not; but the house of the righteous shall stand.”

Everytime that the Holy One, blessed be He, looks at the actions of the evil and overturns them, there is no revival. He overturned the actions of the generation of the Flood, they did not have a revival, as it says, “nd He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man, and cattle, and creeping thing, and fowl of the heaven; and they were blotted out from the earth; and Noah only was left, and they that were with him in the ark.”

הפך במעשיהם של אנשי סדום ולא היתה בהן תקומה שנאמר (בראשית יט:כה)  "וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה"

הפך במעשיהם של מצרים ולא היתה להן תקומה שנאמר (שמות יד:כח) "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד"

הפך במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה שנאמר (ישעיהו יד:כב) "וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם, נְאֻם יְדוָד צְבָאוֹת; וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר, וְנִין וָנֶכֶד--נְאֻם-יְדוָד."

He overturned the actions of the people of Sodom and they did not have a revival, as it says, “and He overthrow those cities, and all the Plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew upon the ground.”

He overturned the actions of the Egyptians and they did not have a revival, as it says, “And the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen, even all the host of Pharaoh that went in after them into the sea; there remained not so much as one of them.”

He overturned the actions of Babylonia and they did not have a revival, as it says, “And I will rise up against them, saith the LORD of hosts, and cut off from Babylon name and remnant, and offshoot and offspring, saith the LORD.”

ועל כולם אמר דוד (תהלים לו:יג) "שָׁם נָפְלוּ, פֹּעֲלֵי אָוֶן;    דֹּחוּ, וְלֹא-יָכְלוּ קוּם."

אבל ישראל נופלין ועומדין וכן הוא אומר  (מיכה ז:ח ) "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי:  כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, יְקוָק אוֹר לִי." ( מלאכי פרק ג:ו) , כִּי אֲנִי יְקוָק, לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי-יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם"

And on all of them, [King] David said, “There are the workers of iniquity fallen; they are thrust down, and are not able to rise.” But Israel falls and stands and so it says, “Rejoice not against me, O mine enemy; though I am fallen, I shall arise; though I sit in darkness, the LORD is a light unto me” “For I the LORD change not; and ye, O sons of Jacob, are not consumed”

אמר רבי חנינא בר פפא אמר הקדוש ברוך הוא מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה אבל אתם בני יעקב לא כליתם שנאמר (דברים לב:כג) "אַסְפֶּה עָלֵימוֹ, רָעוֹת;  חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם. "  חצי כלין והן אינן כלים. וכך אמרה כנסת ישראל  (איכה ג:יב)  "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי, כַּמַּטָּרָא לַחֵץ."

משל למה הדבר דומה?  לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים חציו כלין והקורה במקומה עומדת. אף ישראל, כל זמן שהיסורים באין עליהן היסורין כלין והם במקומן עומדין ואינן כלין לכך נאמר "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם; וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד"

Said Rabbi Chanina bar Pappa, Said the Holy One, blessed be He, from the world I did not smite a nation and changed her, but you, the children of Jacob, I did not obliterate as it says, “I will heap evils upon them; I will spend Mine arrows upon them” Half the sweapons and they are not obliterated. Ans so did say the Assembly of Israel, “He hath bent His bow, and set me as a mark for the arrow”  To what is this similar, to a warrior who erected a wall and he would shoot arrows at ti. Half would penetrate and the wall stil stood. Even Israel, all the time the afflictions come upon them the afflictions disintegrate but they remain standing in their place and are not obliterated, therefore it says, “The wicked are overthrown, and are not; but the house of the righteous shall stand.”

אמר חזקיה בנו של רבי חייא למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר אחת או שתים שנאמר בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת הכהנים. מיד הוריקו פניהם ואמרו 'מי יכול לעמוד באלו'? מיד קרא אותן משה והיה מפייסן.

מה כתיב למעלה מן הענין?

ויקרא משה אל כל זקני ישראל וגו',

(דברים ז:יט) "הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם." (דברים כט:ו) "וַתָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן

Said Chizkiah the son of Rabbi Chiyah. Why was this reading juxtaposed to the portion of the curses? As that Israel heard 100 curses minus one or two, as it says in this portion except for forty nine that were said in the Torat Kohanim (in Bechokotai). Immediately they spit in their faces and said, ‘who can withstand these?” Immediately Moshe called them and they were placated. 

What is written above this narrative?

            And Moshe called to all of Israel.

            “the great trials which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the outstretched arm, whereby the LORD thy God brought thee out; so shall the LORD thy God do unto all the peoples of whom thou art afraid.” “And when ye came unto this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them.”

ואתם לא שמעתם בקולי ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה שנאמר (תהלים קו: ז) "אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם,    לֹא-הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ--לֹא זָכְרוּ,    אֶת-רֹב חֲסָדֶיךָ; וַיַּמְרוּ עַל-יָם    בְּיַם-סוּף"  ולא עוד אלא שאמרתם לעגל (שמות לב: ד) "וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

ואם תאמר מפני מה העכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] נתחייבו כלייה ואנו קיימין?

לפי שבשעה שבאו עליהן יסורין מבעטים בהן ואינם מזכירין שמו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר,  (תהלים עט: ו) "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ--    אֶל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ: וְעַל מַמְלָכוֹת--    אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ, לֹא קָרָאוּ"

And you did not listen to my voice and you said before me things that would require your destruction and I did not destroy you as it says, “Our fathers in Egypt gave no heed unto Thy wonders; they remembered not the multitude of Thy mercies; but were rebellious at the sea, even at the Red Sea” and not only that but that you said to the calf- ‘this is your lord, Israel that lifted you out of the land of Egypt.”  And if you would say, for what are the Gentiles culpable with their destruction and we are existent? Because at the moment the travails come upon them, they lash out and do not mention the name of the Holy One,. Blessed be He as it says, “Pour out Thy wrath upon the nations that know Thee not, and upon the kingdoms that call not upon Thy name.”

אבל ישראל, כשהיסורין באין עליהן הן נכנעין ומתפללין שנאמר, (תהלים קטז:יג) "כּוֹס-יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא;    וּבְשֵׁם יְקוָק אֶקְרָא" . (תהלים קטז:ג) "אֲפָפוּנִי, חֶבְלֵי-מָוֶת--וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי;    צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא"

But Israel, when the travails come upon them they capitulate and pray as it says, “I will lift up the cup of salvation, and call upon the name of the LORD.” “The cords of death compassed me, and the straits of the nether-world got hold upon me; I found trouble and sorrow.”

 לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'אף על פי שקללות הללו באות עליכם הן מעמידות אתכם.' וכן הוא אומר (דברים ח:טז) "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ:  לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ--לְהֵיטִבְךָ, בְּאַחֲרִיתֶךָ." וכך אמר להם משה לישראל אף על פי שהיסורין הללו באין עליכם יש לכם עמידה. לכך נאמר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם"

Therefore, said the Holy One, blessed be He, ‘Even though these curses come upon you, they actually support you.’ And similarly it says, “who fed thee in the wilderness with manna, which thy fathers knew not, that He might afflict thee, and that He might prove thee, to do thee good at thy latter end;” and so did Moshe say to Israel, even though these afflictions come upon you, you will withstand them. Therefore it says, “Ye are standing this day”

דבר אחר, מפני מה עשאן משה מצבה? מפני שמשתמשין מדעת לדעת. מדעת משה לדעת יהושע, מדעת יהושע לדעת הזקנים. ואף יהושע עשאן מצבה, שנאמר (יהושע כד:א) "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁכֶמָה; וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו, וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקִים." ואף שמואל שמשתמשין מדעתו לדעת מלכים עשאן מצבה, שנאמר, (שמואל א, יב:ז) "וְעַתָּה, הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם--לִפְנֵי יְקוָק:  אֵת כָּל-צִדְקוֹת יְקוָק, אֲשֶׁר-עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת-אֲבוֹתֵיכֶם."

Another idea, Why did Moshe make a monument? Because it was a transition from mind to mind. From the mind of Moshe to the mind of Joshua, and from the mind of Joshua to the mind of the Elders. And even Joshua made a monument as it says, “And Joshua gathered all the tribes of Israel to Shechem, and called for the elders of Israel, and for their heads, and for their judges, and for their officers; and they presented themselves before God.” And even Samuel whose knowledge was transitioned from him to the kings, made a monument as it says “Now therefore stand still, that I may plead with you before the LORD concerning all the righteous acts of the LORD, which He did to you and to your fathers.”

דבר אחר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם" מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם שנאמר (ישעיה ס:יט) "לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹקַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ."  אימתי? בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת שנאמר (דברים ד:ד) " וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם." בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר (ירמיה נ:ד) "בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְקוָק, יָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי-יְהוּדָה, יַחְדָּו; הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ, וְאֶת-יְקוָק אֱלֹקֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ"

כשהן אגודים מקבלין פני שכינה.

Another idea, “Ye are standing this day all” what is unique to the day that it brightens twice a day and goes into shadows twice, so it is with you, as the conditions might darken, the future the light of the world will light you, as it says, “The sun shall be no more thy light by day, neither for brightness shall the moon give light unto thee; but the LORD shall be unto thee an everlasting light, and thy God thy glory.” When? At the time when you will be united as one group as it says, “But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day.”

It is the custom of the world, if a person take a a bunch of reeds, in order to break them in one motion, and if they are taken one by one, even a baby can break them.  And similarly you find with Israel, they are not redeemed until they are unified as it says, “In those days, and in that time, saith the LORD, the children of Israel shall come, they and the children of Judah together; they shall go on their way weeping, and shall seek the LORD their God.”

When they are together they can receive the “face of the Divine presence” 

Ki Teitzei כי תצא

My Musing

Memories can be powerful, and the more powerful the more emotionally connected they are to the individual. This midrash echoes recent neuroscience research which confirms what we knew all along- emotions and good feelings can create good memories.

 מדרש תנחומא סימן ז
(דברים כה:יז)"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"

Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt;

כאן כתיב "זָכוֹר", ובשבת כתיב  (שמות כ:ז) "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ"

שניהם שוין. אמר שלמה, (קהלת ב: טו- טז)  וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם:  בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. 

Here it is written “remember” and with regards to Shabbat it is written “Remember the sabbath day, to keep it holy” they are both equal. Said (King) Solomon, “Then said I in my heart: 'As it happens to the fool, so will it happen even to me; and why was I then more wise?' Then I said in my heart, that this also is vanity. For of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance for ever; seeing that in the days to come all will long ago have been forgotten. And how must the wise man die even as the fool!”

אף על פי שכתוב בשבת "זָכוֹר" ובעמלק "זָכוֹר" אינן שוין. אמר שלמה, "כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי". משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים. נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב, אמר, 'זכור פלוני אוהבי'. משקנח את הקערה, אמר, 'זכור פלוני שונאי'. אמרו לו אוהביו, 'זה הזכרת וזה הזכרת.' אמר להם, 'לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב, ולזה הזכרתי על קערה ריקם'. כך, השבת כתיב בה, "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ" ולכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה. ובעמלק כתיב, "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". על מה אתה זוכרו? על שולחן ריקה, שנאמר,(דברים כה: יט)  "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדוָד אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקוָק-אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח"

Even though with regards to Shabbat it is written “remember” and with regards to Amalek it is written “remember” they are not alike. Said Solomon, “'As it happens to the fool, so will it happen even to me;” To what is this analogous? To a king who makes a feast and invites guests. The platters are set out before the guests, full of all manner of delicacies, he said, “remember John Doe, my friend”. When the plates are removed he said, “remember John my enemy.” His guests said to him, “You remembered both.” He said to them, This one I remembered when your plates were full, and the other I remembered when the plates were empty.

Similarly, the Shabbat, of which it is written, “Remember the sabbath day, to keep it holy”, to honor it with food and drink, and clean clothing. And regarding Amalek, it is written, “Remember what Amalek did unto thee”. On what do we recall him? On an empty table, as it says, “Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget. “

Balak בלק

My Musing

Besides being a midrashic source for the more famous teaching that the Israelites were redeemed from Egypt because they merited to remain faithful to their heritage in four ways, this midrash also calls it as it sees it. There were times where the nation did not uphold all the parts fo the four values. But rather than looking at these events as being defamatory- view them as testimony to the uniqueness of the rabbis where they were able to look upon a negative event honestly and not subject it to jingoistic editing.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן טז

(במדבר כה:א) " וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב"

And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab.

ילמדנו רבינו: בזכות כמה דברים נגאלו ישראל ממצרים.

כך שנו רבותינו בזכות ד' דברים: שלא שנו את שמותם, ולא שנו את לשונם, ולא גלו מסתרים שלהם, ולא נפרצו בעריות.

Our Master should instruct: In the merit of a number of things was Israel redeemed from Egypt: That they did not change their names, that they did not change their language, that they did not reveal the secrets, and did not breach sexual mores.

לא שנו שמותן, שראובן ושמעון ירדו וראובן ושמעון עלו.

לא שנו את לשונם שנאמר (בראשית מה:יב) " וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" שהיו מספרין בלשון הקודש.

They did not change their names as Reuben and Shimon went down [to Egypt] and Reuben and Shimon came up.

They did not change their language as it says, “And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaketh unto you.” That they spoke in the Holy tongue.

לא גלו מסתרין שלהן שנאמר (שמות ג:כב) " וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם" והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש ולא גלה אחד מהן למצרים.

They did not reveal their secrets, as it says, “but every woman shall ask of her neighbour, and of her that sojourneth in her house, jewels of silver, and jewels of gold, and raiment; and ye shall put them upon your sons, and upon your daughters; and ye shall spoil the Egyptians.'” And this was deposited with them for 12 months and not one revealed it to the Egyptians.

ולא פרצו בעריות שכך כתיב (שיר השירים ד:יב) "גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם"

" גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה;" אלו הזכרים, "גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם" אלו הבתולות. תדע לך שהרי אחת היתה ומפרסמה הכתוב שנאמר (ויקרא כד:י) " וַיֵּצֵא, בֶּן-אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן-אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּנָּצוּ, בַּמַּחֲנֶה, בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" וכל אותן מ' שנה שהיו במדבר לא סרחו בעבירה עד שבאו לשטים לפיכך כתיב "וישב ישראל בשטים" שטים שעשו שטות שנאמר (משלי ו:לב) " נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר-לֵב;    מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, הוּא יַעֲשֶׂנָּה "

And they did not breach sexual mores as such it is written, “A garden shut up is my sister, my bride; a spring shut up, a fountain sealed” A garden shut up is my sister, my bride;” refers to the men, “a spring shut up, a fountain sealed” refers to the young women. You should know that there was one who was and the scripture publicizes her as it says, “And the son of an Israelitish woman, whose father was an Egyptian, went out among the children of Israel; and the son of the Israelitish woman and a man of Israel strove together in the camp.” And all those 40 years that they were in the wilderness, they did not spoil in sin until they came to Shittim. Therefore it is written, “And Israel abode in Shittim” Shittim, that there were foolish [shtut]as it says. “He that committeth adultery with a woman lacketh understanding; he doeth it that would destroy his own soul.”

Shelach שלח

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח סימן ט

(במדבר יג:כד) "למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל"

That place was called the valley of Eshcol, because of the cluster which the children of Israel cut down from thence.

זה שאמר הכתוב (ישעיהו מו:י ) "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה" שהכל היה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא.  אשכול, אוהבו של אברהם היה. ונקרא 'אשכול' על אודות האשכול שעתידים ישראל לכרות אשכול ממקומו.

This is what The Scripture says, “Declaring the end from the beginning, and from ancient times things that are not yet done; saying: 'My counsel shall stand, and all My pleasure will I do';” That everything was expected by the Holy One, blessed be He. Eshkol was one of the admirers of Abraham. And he was called Eshkol, on account of the clusters that were to be cut by Israel from his region.

(במדבר יג:כו-כח) "וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ. ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם"

“And they went and came to Moses, and to Aaron, and to all the congregation of the children of Israel, unto the wilderness of Paran, to Kadesh; and brought back word unto them, and unto all the congregation, and showed them the fruit of the land. And they told him, and said: 'We came unto the land whither thou sentest us, and surely it floweth with milk and honey; and this is the fruit of it. Howbeit the people that dwell in the land are fierce, and the cities are fortified, and very great; and moreover we saw the children of Anak there.”

כך דרכם של מספרי לשון הרע. פותחין בטובה, ומשלימין ברעה. (במדבר יג:כט) "עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" מה ראו לפתוח בעמלק? משל למה הדבר דומה? לתנוק שסרח ולקה ברצועה. כשמבקשין להפחידו מזכירין לו הרצועה שלקה בה. כך היה עמלק, רצועה רעה לישראל. ומה ראה לישב לו על הספר על דרך כניסתן של ישראל לארץ? אלא כך צוהו, עשו זקנו לקדמן לדרך, ועקר ממקומו וישב לו בדרך, שנאמר (במדבר יד:מה) "וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה" אלו הגבורים יושבין על הדרך, ועל יד הירדן. לפיכך נתכוונו המרגלים לשבור לבן של ישראל. שנאמר, (במדבר לב:ט) "ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יקוק"

This is the method of those who practice evil speech. They open with something pleasant and finish with evil. “Amalek dwelleth in the land of the South; and the Hittite, and the Jebusite, and the Amorite, dwell in the mountains; and the Canaanite dwelleth by the sea, and along by the side of the Jordan.'” Why did they begin their report with Amalek? It is analogous to a child who was  punished with a leather strap. Whenever you need a deterrent, you simply show him the strap and he is frightened. Amalek was similar- they were the strap to Israel. And why was “he” [Amalek] given a place to wait for them to approach Israel? Rather he was commanded by Eisav to the ancestors. And he uprooted himself [Amalek} from his natural place and placed himself purposely intercepting Israel’s path. As it says, “Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah.” These are the brave ones who sat on the way and on the path. Therefore the Spies choose to break the hearts of Israel.  As it says, “For when they went up unto the valley of Eshcol, and saw the land, they turned away the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which the LORD had given them”

beha'alotecha בהעלתך

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך סימן ה

(במדבר ח:ב) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"

זה שאמר הכתוב, (תהלים יח:כט) "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְדֹוָד אֱלקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" 

'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.' This is what scripture said “For Thou dost light my lamp; the LORD my God doth lighten my darkness.”

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, אתה אומר שנאיר לפניך, אתה אורו של עולם, והאורה [דרה] אצלך דכתיב, (דניאל ב:כב) "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא <ונהירא> וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא"  ואתה אומר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ וגו', הוי "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי.

Said Israel before the Holy One, blessed be He, ‘Master of the universe, You said that we should illuminate before You, (but) You are the source of the light for the world, and the light is [lives] next to You, as it is written, “He revealeth the deep and secret things; He knoweth what is in the darkness, and the light dwelleth with Him.” And You say “shall give light in front of the candlestick.'” That is ““For Thou dost light my lamp”

 אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'לא שאני צריך לאורכם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי לעלות אתכם בפני כל האומות, שיהו אומרין ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל. למה הדבר דומה? לפיקח וסומא שהיו מהלכין בדרך, אמר לו הפיקח לסומא, 'בא ואני מסמך אותך, והיה מסמכו ומהלך. כשנכנסו לעיר ונכנסו לבית, אמר לו פיקח לסומא, 'צא והדלק לי את הנר הזה והאר לי.'  אמר לו הסומא, 'כ'שהייתי בדרך אתה היית מסמכני עד שנכנסתי לבית. ואתה היית מלוה אותי. ועכשיו אתה אומר לי, 'צא והדלק לי את הנר הזה והאר לי!'     אמר לו הפיקח, שלא תהא מחזיק לי טובה, שהייתי מלווך בדרך. לכך אמרתי 'לך האר לי'.

Said to them the Holy One, blessed be He, “It is not that I need your light, rather, you should light for me, as I light for you, in order to raise you up in front of all the nations, that they should say, look how Israel lights for the One who lights everything. To what is this analogous? To a sighted man and a blind man, who were traveling. The sighted man said to the blind man, ‘come and I will guide (support) you, and  he guided him and they walked. When they got to the city and entered the house, said the sighted man to the blind man, ‘please go and light this candle for me and bring me light.’ Said the blind man, when we were walking on the road, you guided me until we entered the house. And you were escorting me. Now you tell me “‘please go and light this candle for me and bring me light.’” Said the sighted man, that you should not owe me a favor, that you escorted me. Therefore- ‘Go and light for me”

 כך הפיקח זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר,  (זכריה ד:י) "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְדֹוָד הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ"  והסומא אלו ישראל, שנאמר, (ישעיהו נט:י) נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים"

והיה הקדוש ברוך הוא מנהיגם ומאיר להם, שנאמר, (שמות יג:כא)  "וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"

Thusly, the sighted man is analogous to the Holy One, blessed be He, and it says, “For who hath despised the day of small things? even they shall see with joy the plummet in the hand of Zerubbabel, even these seven, which are the eyes of the LORD, that run to and fro through the whole earth.' And the blind man is Israel, as it says, “We grope for the wall like the blind, yea, as they that have no eyes do we grope; we stumble at noonday as in the twilight; we are in dark places like the dead.” And the Holy One, blessed be He, guides them and lights the way for them, as it says, “And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:”

כיון שעמד המשכן קרא הקדוש ברוך הוא למשה, ואמר לו, 'אמור להם שיאירו לי, שנאמר "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו וגו'". אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא, "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי וגו'". ואתה אומר שנאיר לך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, בשביל לעלות אתכם אמרתי לכם שתאירו לי, כשם שהארתי לכם, לכך נאמר "בְּהַעֲלֹתְךָ".

Since the Sanctuary was standing, the Holy One, blessed be He, called out to Moshe and said to him, “say to them that they should illuminate me, as it says, “'Speak unto Aaron, and say unto him:” Said Israel to the Holy One, blessed be He, “For Thou dost light my lamp” And you say, that we should light You, said to them the Holy One blessed be He, to raise you I said to you to light for me, just as I lit for you. Therefore it says, “When you lit up”