My Musing

What was the sin of S'dom?

Many different midrashim offer many different opinions. This week's selection focuses on the punishment as the telltale sign of the cause.  The fire and brimstone of S’dom bring to mind the ecclesiastical death of burning imposed to a Kohen's daughter who was sexually immoral. Then the midrash segues into a discussion of choose your social associations wisely

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן ט

) בראשית יט: א“(וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.”

“And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom; and Lot saw them, and rose up to meet them; and he fell down on his face to the earth

"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים"

 ילמדנו רבינו: כמה מיתות נמסרו לבית דין?

כך שנו רבותינו: ארבע מיתות נמסרו לבית דין. סקילה, שריפה, הרג, וחנק. ואיזו היא החמורה?

רבנן אמרי סקילה חמורה שכן נתנה למגדף ולעובדי עובדי כוכבים ומזלות.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שריפה חמורה שכן נתנה לבת כהן שזנתה. ראה כמה קשה הזנות שהיא בשריפה.

“And the two angels came”

Our master should instruct: How many deaths (penalties) were given to the ecclesiastical courts?

Such taught our masters: Four deaths were given to the ecclesiastical courts. Stoning, burning, decapitation, strangling. And which is the most severe?

The Rabbis said, stoning is the most severe, for it is meted out to the blasphemer and to the worshipers of the stars and the constellations.

Rabbi Shimon bar Yochai said, burning if the most severe since it was meted out to the daughter of a priest who was licentious. Behold how severe is the prohibition of licentiousness since it is punished by burning.

אמר רבי יהושע בר לוי בשם בר קפרא, על הכל הקדוש ברוך הוא מוותר, חוץ מן הזנות.

אמר רבי יהודה בר נחמיה, אף בסדום לפי שנפרצו מעשיהם בזנות המטיר עליהן אש וגפרית מן השמים ושרפן. שנאמר (בראשית יט:כד) "  וַיקוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ:  מֵאֵת יְקוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם." כיון שנתחייבו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים צאו ושחתוה. עמדו ועשו שליחות בוראן שנאמר "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה."

Said Rabbi Yehoshua bar Levi in the name of bar kapara, on everything the Holy One, blessed be He, can overlook, except for licentiousness. Said Rabbi Yehudah bar Nechemia, even with S’dom, because their actions were expanded with the licentiousness, it rained upon them fire and ash from the heavens and burned them. As it says, “Then the LORD caused to rain upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from the LORD out of heaven;”

זה שאמר הכתוב (תהלים עח:מט) " יְשַׁלַּח-בָּם, חֲרוֹן אַפּוֹ--עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה; מִשְׁלַחַת, מַלְאֲכֵי רָעִים"

מהו "חֲרוֹן אַפּוֹ?"

אמר רבי שמעון בר יוחאי, אף יש בו חמש מכות, שנאמר, (יחזקאל יד:כא) " כִּי כֹה אָמַר אֲ-דֹנָי יְקוִה, אַף כִּי-אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי, אֶל-יְרוּשָׁלִָם--לְהַכְרִית מִמֶּנָּה, אָדָם וּבְהֵמָה."  

This is what the Scripture says, “He sent forth upon them the fierceness of His anger, wrath, and indignation, and trouble, a band of messengers (angels)  of evil.”

What is the “the fierceness of His anger”

Said Rabbi Shimon bar Yochai, “there is in it five plagues, as it says, “For thus saith the Lord GOD: How much more when I send My four sore judgments against Jerusalem, the sword, and the famine, and the evil beasts, and the pestilence, to cut off from it man and beast.”

והיכן החמישית?

זו עצירת גשמים. מנין?  אמר רבי שמעון בר יוחאי, שכן כתיב (דברים יא:יז) " וְחָרָה אַף-יְקוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְקוָה, נֹתֵן לָכֶם"

"עֶבְרָה" שנתמלא עליהם עברה כאשה עוברה.

וָזַעַם שאררן כד"א (במדבר כג:ח) " מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְקוָה"

And where is the fifth?

That is the cessation of rain. From where do we know this? Said Rabbi Shimon bar Yochai, for it is written, “and the anger of the LORD be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you.”

“wrath” that He was filled against them with wrath as a pregnant woman is filled by her fetus.

“and indignation,” that He will curse them as it says, “How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the LORD hath not execrated?”

אפילו בחמתו של הקדוש ברוך הוא יש רחמים לפניו, שנזכר ללוט והצילו בזכות אברהם. שנאמר, ( בראשית יט:כט) " וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹקִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"

התם תניא, [מס' שבת פרק טז, משנה א] מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין. ללמדך אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם וכן הוא אומר (בראשית ח:א) "  וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹקִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם."  כולן בזכות נח.

Even with the anger of the Holy One, blessed be He, there is mercy, as Lot was remembered and was saved in the merit of Abraham. As it says, “And it came to pass, when God destroyed the cities of the Plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the midst of the overthrow, when He overthrew the cities in which Lot dwelt.”

It was taught, one rescues the case of the book with the book, and the case of the phylacteries with the tefillin. To teach you, that happy are the righteous and happy are their followers. And so it says, “And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;” all in the merit of Noah.

וכן ", וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט"

ווי להן לרשעים, ווי להן לדובקיהן, שנאמר, (בראשית ז:כג) " וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה" וכן (בראשית ו:ז) " וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם"

And similarly, “that God remembered Abraham, and sent Lot out”

Woe unto the wicked and woe unto their followers. As it says, “And He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man, and cattle, and creeping thing, and fowl of the heaven; and they were blotted out from the earth; and Noah only was left, and they that were with him in the ark” And similarly, “And the LORD said: 'I will blot out man whom I have created from the face of the earth; both man, and beast, and creeping thing, and fowl of the air; for it repenteth Me that I have made them.'”

"מִשְׁלַחַת, מַלְאֲכֵי רָעִים" שבאו בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לשחת את סדום.

“a band  of messengers (angels)  of evil.” That they came with the mission of the Hlly One, blsessed be He, to destroy S’dom. 

Noah נח

My Musing

In a standard genre, this midrash, extols God’s virtues in comparison to mankind’s. But the virtue here is worthy of consideration for humans to model: continuity of a promise made to one generation to the next.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נח סימן ו

(בראשית ח:א) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹקִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם"

And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;

ילמדנו רבינו הרואה קשת בענן מה צריך לברך?

כך שנו רבותינו הרואה קשת בענן מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו. הרי מן המשנה.

Our master should instruct: One who sees a rainbow, what should he bless?

This is what our sages taught, upon seeing a rainbow in the cloud, one should bless, “Blessed are You, Lord, our God, king of the universe, who remembers the covenant and is trustworthy in His covenant and fulfills His word.” This is from the mishna.

מן התורה מנין? דכתיב את (בראשית ט:יג) "אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" ואין מעשיו כמעשה בשר ודם.  בשר ודם, כל זמן שאוהבו חי אהבתו קיימת עמו. מת בטלה האהבה.

Whence from the Torah is this? As it is written, “And it came to pass in the six hundred and first year, in the first month, the first day of the month, the waters were dried up from off the earth; and Noah removed the covering of the ark, and looked, and behold, the face of the ground was dried.” And His works are not like the works of flesh and blood. Flesh and blood, all the time that his loved one is alive, his love extends. When he dies, the love is gone.

והקדוש ברוך הוא  אינו כן. מת אברהם, היתה אהבתו קיימת ליצחק בנו. שנאמר,(בראשית כה:יא) "וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי."

בנוהג שבעולם, המלך מכבד אוהבו בכסף וזהב ובגדים ומעשרו. נכנס לספינה, עומד עליו סער גדול מאבד את נפשו וממונו לפי שאין יכול המלך לשמרו מן הים ומן הלסטין. והקדוש ברוך הוא נותן לאוהבו מתנה ומשמרו שנאמר (במדבר ו:כד)" יְבָרֶכְךָ יְקוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ."

ברך לאברהם ושמרו שנאמר (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיקוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל" וכן ליצחק וליעקב.

And the Holy One, blessed be He, is not like that. When Abraham died, His love extended to his son Isaac. As it says, “And it came to pass after the death of Abraham, that God blessed Isaac his son; and Isaac dwelt by Beer-lahai-roi.”

The way of the world, the a king honors his close friends with silver and gold and fine clothes. He goes on the ship, and a bad storm comes up and he loses his life and his money because the king cannot protect him from the sea or highwaymen. And the Holy One, blessed be He, gives his loved one gifts and protects him, as it says, “The LORD bless thee, and keep thee”

He blessed Abraham and guarded him, as it says, “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.” And so for Isaac and to Jacob.

אדם נכנס בספינה עמד עליו סער אם יש עמו בהמה וכלים מזרקן לים ומקיימין את האדם שאין מרחמין על הבהמה וכלים כשם שמרחמין על האדם. אבל הקדוש ברוך הוא, כשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה. שנאמר (תהלים קמה:ט) "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל;    וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו."

וכן הוא אומר "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים, אֶת-נֹחַ,..".

A man goes on a ship, and a major storm comes upon him, if he has with him animals and possessions, he throws them to the sea and sacrifices them for his own wellbeing, because one does not have mercy on the animals and possessions the same as they have mercy on a person. But the Holy One blessed be He, just as He is merciful to man,he is merciful to animals. As it says, “The LORD is good to all; and His tender mercies are over all His works.”

Ha'azinu האזינו

My Musing

It is intersting to see where midrashim go. This midrash starts out trying to fathom why Moshe calls upon nature at these last moments before his departure from the world. But then it moves to equate Isaiah with Moses. While Maimonides declared that there is no prophet as great as Moshe, the midrash sets Isaiah as his equal in terms of our need to hear the prophets words. 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת האזינו סימן ב

(דברים לב:א) "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי"

“Give ear, ye heavens, and I will speak; and let the earth hear the words of my mouth”

זה שאמר הכתוב (משלי טז:כו)  "נֶפֶשׁ עָמֵל, עָמְלָה לּוֹ,  כִּי-אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"

This is what the Scripture said, “The hunger of the labouring man laboureth for him; for his mouth compelleth him.”

מה ראה משה לקרא לשמים ולארץ בשעת פטירתו? אלא ללמדך שקרא אותן לצוותן על עצמן. אמר להן הרי גזר הקדוש ברוך הוא עלי שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי כאילו אני חי ומדבר את דברי תורה לעולם.

What did Moshe see to call upon the heavens and the Earth at the time of departure from this world? Rather to teach that he called them to command them about themselves. He said to them, ‘behold the Holy One, blessed be He, has decreed upon me to die, give your opinion how you will accept me with honor, that you will look upon me as if I am alive and speak the worlds of the Torah to the world.”

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" שכבר אמרתי לכם  (דברים ל:יט) "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ" תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגין על ישראל לאחר מותי, אלא היו זכורים כאלו אני חי ועומד עליהם לבקש רחמים.

“Give ear, ye heavens” that I have already said to you, “I call heaven and earth to witness against you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;” Give your mind that you will not prosecute Israel after I die, rather (act as if ) you remember I live and stand over them to beg mercy.

אמר ישעיה  (ישעיהו א:ב) "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְקוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי"  מה ראה ישעיהו לומר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" אלא ללמדך שכל דברי הנביאים שוים. משה אמר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" וישעיהו אמר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ".

Said Yishayahu, “Hear, O heavens, and give ear, O earth, for the LORD hath spoken: Children I have reared, and brought up, and they have rebelled against Me.” What did Yishayahu see to say “Hear O’ Heavens”  rather to teach that all the wors fo the prophets are equal. Moses said ““Give ear, ye heavens” and Yishayahu said, ““Hear, O heavens, and give ear, O earth,”

אמר רבי עקיבא, 'מלמד כיון שאמר משה את התורה בשמים היה והיה מדבר עם השמים כאדם שמדבר עם חבירו. שאמר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" וראה את הארץ רחוקה ממנו ואמר "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ", אבל ישעיה שהיה בארץ וראה שמים רחוקים ממנו התחיל לומר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" ואחר כך "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" שהיתה קרובה אליו.

Said Rabbi Akiva, ‘it teaches that since Moshe said the Torah, he was in the heavens, and he spoke with the heavens as a person speaks with a friend. That he said, “Give ear, ye Heavens” and saw the earth in the distance and said, “and let the earth hear the words”. But Yishayahu who was grounded on the land and saw the Heavens far away from him, began to say, “Hear O’ Heavens” and afterward “and give ear, O earth” that it was closer.

" כִּי יְקוָה דִּבֵּר" אמרו לו, 'ישעיה' רבינו, וכי דבר הקדוש ברוך הוא ולא רעשה הארץ?!  והלא כבר נאמר (תהלים סח: ט) אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ--    מִפְּנֵי אֱלִֹקם, זֶה סִינַי--    מִפְּנֵי אֱלֹקִים, אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל", והמים נזדעזעו שנאמר (תהלים צג:ד) " מִקֹּלוֹת, מַיִם רַבִּים--אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי-יָם;    אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְקוָה" אימתי? בזמן (שמות כ:א) " וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" אלו דבר עמך היית חי. משל לשלטון שנכנס למדינה. בא איסטרטיוטון של אותה מדינה אצלו. כיון שבא שלטון לדבר עמהם ניטלה מהן דעתן. לימים בא קרתני אחד, אמר להם 'זה השלטון הוא אוהבי ואני רגיל לדבר עמו.' אמרו לו, אין אנו יכולין לדבר עמו, אלא אם הוא אוהבך דבר עמו בעדנו ואחר כך עמנו.' אמרו ישראל לישעיה, 'אנו, הקדוש ברוך הוא קראנו בניו דכתיב (שמות ד:כב) " וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל"  וכתיב (ישעיה מו:ג) " שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב, וְכָל-שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל--הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם"

“for the LORD hath spoken” They said to him, Yishayahu, our master, and did the Holy One blessed be He speak and the land not quake?! Was it not said, “The earth trembled, the heavens also dropped at the presence of God; even yon Sinai trembled at the presence of God, the God of Israel.” And the waters shifted as it says, “Above the voices of many waters, the mighty breakers of the sea, the LORD on high is mighty.” At the time “And God spoke all these words, saying:” If He spoke with you, you would live. It is analogous to a ruler that enters a state. The legionnaire  of the state comes to him. Since the ruler came they lost their courage (minds) But after a while came a provincial governor and said, that ruler, he is my friend and we speak together often.  They said, we cannot speak with him, rather if he is your dear friend, speak with him on our behalf and then with us. They, Israel, said to Yishayahu, “Us, the Holy One blessed be He, called us his sons, as it is written, “And thou shalt say unto Pharaoh: Thus saith the LORD: Israel is My son, My first-born.” And it is written, “Hearken unto Me, O house of Jacob, and all the remnant of the house of Israel, that are borne [by Me] from the birth, that are carried from the womb”

כיון שדבר עמנו בסיני נפשנו יצאה בדברו שמא אם ידבר עמנו נמות אלא אתה רבינו קרב אתה ושמע כמו שעשה משה רבינו. ומנין היתה העטרה הזאת לישעיה שנאמר (ישעיהו מט:ה) "וְעַתָּה אָמַר יְקוָה, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ, לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו, וְיִשְׂרָאֵל לא (לוֹ) יֵאָסֵף; וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְקוָה, וֵאלֹקַי הָיָה עֻזִּי",

Since He spoke with us at Sinai, our souls exited with His words, and perhaps we would die, rather, you our master, go close and listen just as Moshe our teacher had done. And from where was this crown for Yishayahu, as it says, “And now saith the LORD that formed me from the womb to be His servant, to bring Jacob back to Him, and that Israel be gathered unto Him--for I am honourable in the eyes of the LORD, and my God is become my strength—“

 ולכך נאמר "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וגו'"

And therefore  it says, Hear O’ Heavens”.

Nitzavim נצבים

My Musing

The midrash is all about the remarkable character of the Israelite nation- we take responsibility for our actions. But skip to the end- there you will find the universal analogy where united we stand, divided we fall.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ניצבים סימן א

(דברים כט:ט) "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹקֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל"

Ye are standing this day all of you before the LORD your God: your heads, your tribes, your elders, and your officers, even all the men of Israel,

זה שאמר הכתוב (משלי יב:ז) "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם; וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד"

 כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה.

הפך במעשיהם של דור המבול לא היתה להם תקומה שנאמר (בראשית ז:כג) "וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה."

This is what scripture says, “The wicked are overthrown, and are not; but the house of the righteous shall stand.”

Everytime that the Holy One, blessed be He, looks at the actions of the evil and overturns them, there is no revival. He overturned the actions of the generation of the Flood, they did not have a revival, as it says, “nd He blotted out every living substance which was upon the face of the ground, both man, and cattle, and creeping thing, and fowl of the heaven; and they were blotted out from the earth; and Noah only was left, and they that were with him in the ark.”

הפך במעשיהם של אנשי סדום ולא היתה בהן תקומה שנאמר (בראשית יט:כה)  "וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה"

הפך במעשיהם של מצרים ולא היתה להן תקומה שנאמר (שמות יד:כח) "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד"

הפך במעשה של בבל ולא היתה לה תקומה שנאמר (ישעיהו יד:כב) "וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם, נְאֻם יְדוָד צְבָאוֹת; וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר, וְנִין וָנֶכֶד--נְאֻם-יְדוָד."

He overturned the actions of the people of Sodom and they did not have a revival, as it says, “and He overthrow those cities, and all the Plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew upon the ground.”

He overturned the actions of the Egyptians and they did not have a revival, as it says, “And the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen, even all the host of Pharaoh that went in after them into the sea; there remained not so much as one of them.”

He overturned the actions of Babylonia and they did not have a revival, as it says, “And I will rise up against them, saith the LORD of hosts, and cut off from Babylon name and remnant, and offshoot and offspring, saith the LORD.”

ועל כולם אמר דוד (תהלים לו:יג) "שָׁם נָפְלוּ, פֹּעֲלֵי אָוֶן;    דֹּחוּ, וְלֹא-יָכְלוּ קוּם."

אבל ישראל נופלין ועומדין וכן הוא אומר  (מיכה ז:ח ) "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי:  כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, יְקוָק אוֹר לִי." ( מלאכי פרק ג:ו) , כִּי אֲנִי יְקוָק, לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי-יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם"

And on all of them, [King] David said, “There are the workers of iniquity fallen; they are thrust down, and are not able to rise.” But Israel falls and stands and so it says, “Rejoice not against me, O mine enemy; though I am fallen, I shall arise; though I sit in darkness, the LORD is a light unto me” “For I the LORD change not; and ye, O sons of Jacob, are not consumed”

אמר רבי חנינא בר פפא אמר הקדוש ברוך הוא מעולם לא הכיתי אומה ושניתי לה אבל אתם בני יעקב לא כליתם שנאמר (דברים לב:כג) "אַסְפֶּה עָלֵימוֹ, רָעוֹת;  חִצַּי, אֲכַלֶּה-בָּם. "  חצי כלין והן אינן כלים. וכך אמרה כנסת ישראל  (איכה ג:יב)  "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי, כַּמַּטָּרָא לַחֵץ."

משל למה הדבר דומה?  לגבור שהעמיד את הקורה והיה זורק בו את החצים חציו כלין והקורה במקומה עומדת. אף ישראל, כל זמן שהיסורים באין עליהן היסורין כלין והם במקומן עומדין ואינן כלין לכך נאמר "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם; וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד"

Said Rabbi Chanina bar Pappa, Said the Holy One, blessed be He, from the world I did not smite a nation and changed her, but you, the children of Jacob, I did not obliterate as it says, “I will heap evils upon them; I will spend Mine arrows upon them” Half the sweapons and they are not obliterated. Ans so did say the Assembly of Israel, “He hath bent His bow, and set me as a mark for the arrow”  To what is this similar, to a warrior who erected a wall and he would shoot arrows at ti. Half would penetrate and the wall stil stood. Even Israel, all the time the afflictions come upon them the afflictions disintegrate but they remain standing in their place and are not obliterated, therefore it says, “The wicked are overthrown, and are not; but the house of the righteous shall stand.”

אמר חזקיה בנו של רבי חייא למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר אחת או שתים שנאמר בפרשה זו חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת הכהנים. מיד הוריקו פניהם ואמרו 'מי יכול לעמוד באלו'? מיד קרא אותן משה והיה מפייסן.

מה כתיב למעלה מן הענין?

ויקרא משה אל כל זקני ישראל וגו',

(דברים ז:יט) "הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם." (דברים כט:ו) "וַתָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן

Said Chizkiah the son of Rabbi Chiyah. Why was this reading juxtaposed to the portion of the curses? As that Israel heard 100 curses minus one or two, as it says in this portion except for forty nine that were said in the Torat Kohanim (in Bechokotai). Immediately they spit in their faces and said, ‘who can withstand these?” Immediately Moshe called them and they were placated. 

What is written above this narrative?

            And Moshe called to all of Israel.

            “the great trials which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the outstretched arm, whereby the LORD thy God brought thee out; so shall the LORD thy God do unto all the peoples of whom thou art afraid.” “And when ye came unto this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them.”

ואתם לא שמעתם בקולי ואמרתם לפני דברים שאתם חייבין עליהם כלייה ולא עשיתי אתכם כלייה שנאמר (תהלים קו: ז) "אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם,    לֹא-הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ--לֹא זָכְרוּ,    אֶת-רֹב חֲסָדֶיךָ; וַיַּמְרוּ עַל-יָם    בְּיַם-סוּף"  ולא עוד אלא שאמרתם לעגל (שמות לב: ד) "וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

ואם תאמר מפני מה העכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] נתחייבו כלייה ואנו קיימין?

לפי שבשעה שבאו עליהן יסורין מבעטים בהן ואינם מזכירין שמו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר,  (תהלים עט: ו) "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ--    אֶל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ: וְעַל מַמְלָכוֹת--    אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ, לֹא קָרָאוּ"

And you did not listen to my voice and you said before me things that would require your destruction and I did not destroy you as it says, “Our fathers in Egypt gave no heed unto Thy wonders; they remembered not the multitude of Thy mercies; but were rebellious at the sea, even at the Red Sea” and not only that but that you said to the calf- ‘this is your lord, Israel that lifted you out of the land of Egypt.”  And if you would say, for what are the Gentiles culpable with their destruction and we are existent? Because at the moment the travails come upon them, they lash out and do not mention the name of the Holy One,. Blessed be He as it says, “Pour out Thy wrath upon the nations that know Thee not, and upon the kingdoms that call not upon Thy name.”

אבל ישראל, כשהיסורין באין עליהן הן נכנעין ומתפללין שנאמר, (תהלים קטז:יג) "כּוֹס-יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא;    וּבְשֵׁם יְקוָק אֶקְרָא" . (תהלים קטז:ג) "אֲפָפוּנִי, חֶבְלֵי-מָוֶת--וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי;    צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא"

But Israel, when the travails come upon them they capitulate and pray as it says, “I will lift up the cup of salvation, and call upon the name of the LORD.” “The cords of death compassed me, and the straits of the nether-world got hold upon me; I found trouble and sorrow.”

 לפיכך אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'אף על פי שקללות הללו באות עליכם הן מעמידות אתכם.' וכן הוא אומר (דברים ח:טז) "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ:  לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ--לְהֵיטִבְךָ, בְּאַחֲרִיתֶךָ." וכך אמר להם משה לישראל אף על פי שהיסורין הללו באין עליכם יש לכם עמידה. לכך נאמר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם"

Therefore, said the Holy One, blessed be He, ‘Even though these curses come upon you, they actually support you.’ And similarly it says, “who fed thee in the wilderness with manna, which thy fathers knew not, that He might afflict thee, and that He might prove thee, to do thee good at thy latter end;” and so did Moshe say to Israel, even though these afflictions come upon you, you will withstand them. Therefore it says, “Ye are standing this day”

דבר אחר, מפני מה עשאן משה מצבה? מפני שמשתמשין מדעת לדעת. מדעת משה לדעת יהושע, מדעת יהושע לדעת הזקנים. ואף יהושע עשאן מצבה, שנאמר (יהושע כד:א) "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁכֶמָה; וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו, וַיִּתְיַצְּבוּ, לִפְנֵי הָאֱלֹקִים." ואף שמואל שמשתמשין מדעתו לדעת מלכים עשאן מצבה, שנאמר, (שמואל א, יב:ז) "וְעַתָּה, הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם--לִפְנֵי יְקוָק:  אֵת כָּל-צִדְקוֹת יְקוָק, אֲשֶׁר-עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת-אֲבוֹתֵיכֶם."

Another idea, Why did Moshe make a monument? Because it was a transition from mind to mind. From the mind of Moshe to the mind of Joshua, and from the mind of Joshua to the mind of the Elders. And even Joshua made a monument as it says, “And Joshua gathered all the tribes of Israel to Shechem, and called for the elders of Israel, and for their heads, and for their judges, and for their officers; and they presented themselves before God.” And even Samuel whose knowledge was transitioned from him to the kings, made a monument as it says “Now therefore stand still, that I may plead with you before the LORD concerning all the righteous acts of the LORD, which He did to you and to your fathers.”

דבר אחר, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם" מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם שנאמר (ישעיה ס:יט) "לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹקַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ."  אימתי? בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת שנאמר (דברים ד:ד) " וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם." בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר (ירמיה נ:ד) "בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, נְאֻם-יְקוָק, יָבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי-יְהוּדָה, יַחְדָּו; הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ, וְאֶת-יְקוָק אֱלֹקֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ"

כשהן אגודים מקבלין פני שכינה.

Another idea, “Ye are standing this day all” what is unique to the day that it brightens twice a day and goes into shadows twice, so it is with you, as the conditions might darken, the future the light of the world will light you, as it says, “The sun shall be no more thy light by day, neither for brightness shall the moon give light unto thee; but the LORD shall be unto thee an everlasting light, and thy God thy glory.” When? At the time when you will be united as one group as it says, “But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day.”

It is the custom of the world, if a person take a a bunch of reeds, in order to break them in one motion, and if they are taken one by one, even a baby can break them.  And similarly you find with Israel, they are not redeemed until they are unified as it says, “In those days, and in that time, saith the LORD, the children of Israel shall come, they and the children of Judah together; they shall go on their way weeping, and shall seek the LORD their God.”

When they are together they can receive the “face of the Divine presence”