Noah

My Musing

I must admit my ignorance this week. I chose this week's selection because it has a signature opening by Rabbi Tanhuma himself! However, it is limited to one verse from proverbs and a short insight towards the end of the selection. The midrash continues with a statement by Rabbi Yehudah Halevi. In some midrashim a Rabbi Yehudah Halevi the son of Shalom appears but I do not know of any Talmudic personality named Rabbi Yehudah Halevi (although the name Rabbi Yehudah Halevi (not the son of Shalom) is very well known in the high middle ages in Spain).

The midrash looks at the impact a person has on this worlld when they leave it. Part of the exegesis is the understanding of the word toldot- which usually is understood as generations.

Judaism focuses on the present and the future. We must take care of the world to leave it for the next generation. We cannot waste the world we must leave it better than we found it.

מדרש תנחומא(ורשא) פרשת נח סימן ב
(בראשית פרק ו:ט ) "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ"

The midrash opens with a signature statement by Rabbi Tanhuma himself! However, it is only one possuk from proverbs. The fruit of the righteous is the tree of life, and he that aquires souls is wise.

כך פתח רבי תנחומא בר אבא ואמר: (משלי יא:ל) "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם"

Rabbi Yehudah segues from the passuk and explains that a person who dies childless leaves the world in pain and cries. The Holy One, blessed is He, inquires and comforts the soul with the idea that a person can leave fruit that is more precious than children.

אמר רבי יהודה הלוי 'בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא 'למה אתה בוכה?, מפני שלא עמדת פרי בעולם הזה?
יש לך פרי יפה מן הבנים.
אמר לפניו 'רבונו של עולם, אי זה פרי שהעמדתי?'
אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'התורה שכתוב בה "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים".
בנים אינו אומר אלא "פְּרִי צַדִּיק" וכן תולדותיו של אדם אלו מעשיו הטובים.
וכן הוא אומר "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים".

Based on the verse from proverbs the midrash demonstrates that the fruit left to the world is not children but your good deeds. The discussion continues with another bent from Rabbi Abahu. God provides for the later generations in the merit of those who came before. But not in the reverse?

אמר רבי אבהו, מצינו שהקדוש ברוך הוא עושה לאחרונים בזכות הראשונים.
ומנין שאין לראשונים בזכות האחרונים?
שנאמר (בראשית ו:ח) " וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְדֹוָד", ובאיזה זכות? בזכות תולדותיו שנאמר "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ".

The midrash learns from Noah that it only works forward and not backward. Why did God find favor in Noah- because of what he was going to produce in later generations.

ולוקח נפשות חכם זה הזן ומפרנס העני, כך דרש רבי תנחומא.

The midrash returns to Rabbi Tanhuma who explains the end of the verse from Proverbs as referring to one who provides for the poor. The midrash sort of comes to a close with the statement of the rabbis that Noah did not die until he witnessed the repopulation of the world.

אמרו רבותינו לא מת נח עד שראה העולם בישובו ועד שראה שבעים אומות יוצאים מחלציו ומשם לא נזכר אלא צדקו.

The midrash now picks up on an alternate interpretation of the verse from Proverbs teaching that it refers to Noah who provided for the animals.The question is – what did he feed them? Rabbi Akiva opines that the animals all ate the same thing. The Rabbis argue that each animal had a specific feed and time.

"וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" זה נח שזן ומפרנס את הבהמה ומה היה מאכילן?
אמר רבי עקיבא, דבילה היו כולן אוכלין כמו שכתוב (בראשית ו:כא)"וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה"
ורבותינו אמרו לא, אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכילם מה שלמד: הגמל תבן, והחמור שעורים, וכן כולם מה שלמד היה אוכל. הוי וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם".
יש בהמה שהיא אוכלת בשעה אחד ביום, ויש בשתים, ויש בשלש, ויש בשליש הלילה, ויש באמצעו, ויש בקרות הגבר.
אמרו רבותינו: י"ב חדש בתבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה שהיה עוסק וזן הבריות שעמו הרי "וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם".

Which leaves the rabbis to conclude that for the 12 months that Noah was in the ark, he did not sleep because he was always occupied with feeding the animals.