Vayikra ויקרא

My Musing
Almost foretelling what will happen by the time we read the portion of Korach, the Midrash is setting the stage for us to realize a key ingredient to greatness- humility.
There is also the interesting idea of not resting on one’s laurels. I also read the second message of the midrash as a message for teachers or more appropriately for anyone who instructs and that includes parents and their children. There is never a time to rest on your laurels.
The third part of this midrash returns to my opening thought foretelling the attack on Moshe’s credentials – he was chosen out of the whole nation.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ג
(ויקרא א:א) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"

“And the LORD called unto Moses, and spoke unto him out of the tent of meeting, saying”

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", זה שאמר הכתוב (משלי כט:כג) "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד"
כל מי שרודף אחר שררה שררה ברחת ממנו, וכל מי שבורח משררה שררה רודפת אחריו.
שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך שנאמר (שמואל א,י:כב) "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּידֹוָד הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְדֹוָד הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים"

“And the Lord called to Moshe” this is what the scripture said: “A man’s pride shall bring him low; but he that is of a lowly spirit shall attain to honor.” Everyone who chased after a position of authority, the authority ran from him, and everyone who ran from the position of authority, the position runs after him.
Saul, ran from the position at the moment that they came to appoint him king as it says, Therefore they asked of the LORD further: ‘Is there yet a man come hither?’ And the LORD answered: ‘Behold, he hath hid himself among the utensils.’

מהו "אֶל הַכֵּלִים"? כשאמרו לו דבר המלוכה, אמר להם, 'איני ראוי למלכות. אלא שאלו באורים ותומים אם אני ראוי. ואם לאו, הניחו אותי.'
מיד, "וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּידֹוָד". מיד החביא את עצמו עד שישאלו באורים ותומים. " וַיֹּאמֶר יְדֹוָד הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים"
וכן שנו רבותינו, 'הכלים אלו אורים ותומים.

What is “among the utensils”? When they told him about the monarchy, he said to them, “I am not worthy of being king. Rather inquire of the divination of the Urim and Tumim if I am fit to rule. And if not, leave me”
Immediately, “they enquired of God” Immediately he hid himself until they asked the Urim and Tumim. “And the LORD answered: ‘Behold, he hath hid himself among the utensils.’
And thus the rabbis taught, “the utensils” are the Urim and Tumim.

והבורח מן השררה, השררה רודפת אחריו. שנאמר, (שמואל א,י:כד) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְדֹוָד כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ"

And one who flees from the position, the position chases after him. As it says, And Samuel said to all the people: ‘See ye him whom the LORD hath chosen, that there is none like him among all the people?’ And all the people shouted, and said: ‘Long live the king.’

ואבימלך בן ירובעל רדף אחר השררה והשררה ברחה ממנו. (שופטים ט:א) וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר: (שופטים ט:ה) "וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא"
והרגם כלם על אבן אחת ומלך על בעלי שכם (שופטים ט:יח) "וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל בֵּית אָבִי הַיּוֹם וַתַּהַרְגוּ אֶת בָּנָיו שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֲמָתוֹ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם כִּי אֲחִיכֶם הוּא"
ולבסוף (שופטים ט:כג) "וַיִּשְׁלַח אֱלקִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ" והרגה אותו אשה, (שופטים ט:נג) "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּו"ֹ

And Avimelech the son of Yeruba’al chased after the position of authority and the position ran from him. And Abimelech the son of Jerubbaal went to Shechem unto his mother’s brethren, and spoke with them, and with all the family of the house of his mother’s father, saying” “And he went unto his father’s house at Ophrah, and slew his brethren the sons of Jerubbaal, being threescore and ten persons, upon one stone; but Jotham the youngest son of Jerubbaal was left; for he hid himself.” And he killed all of them on one stone and rules over Shechem. “and ye are risen up against my father’s house this day, and have slain his sons, threescore and ten persons, upon one stone, and have made Abimelech, the son of his maid-servant, king over the men of Shechem, because he is your brother” and in the end “And God sent an evil spirit between Abimelech and the men of Shechem; and the men of Shechem dealt treacherously with Abimelech” and he was killed by a woman, “And a certain woman cast an upper millstone upon Abimelech’s head, and broke his skull.”

ומשה ברח מן השררה, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות ג:י) "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ד:יג) "וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח"

And Moshe ran from the position at the time that the Holy One, blessed be He, said to him, “Come now therefore, and I will send thee unto Pharaoh, that thou mayest bring forth My people the children of Israel out of Egypt.’” “And he said: ‘Oh Lord, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.’”

אמר רבי לוי, 'שבעה ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה למשה בסנה לשלחו, והוא משיבו "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", שנאמר (שמות ד:י) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְדֹוָד בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי". אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'חייך! שסופך לילך.' כיון שהלך ואמר (שמות ט:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלקֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", אמר אותו רשע, (שמות ה:ב) "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְדֹוָד אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְדֹוָד וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּח" התחיל משה אומר, 'אני כבר עשיתי שליחותי' הלך וישב לו. אמר ליה הקב"ה, 'ישבת. לך בא דבר אל פרעה מלך מצרים' וכן על כל דבור ודבור 'לך אל פרעה', 'השכם בבקר והתיצב לפני פרעה'. ללמדך שהיה בורח מן השררה. לסוף, הוציאם ממצרים, וקרע להם את הים, והביאם אל המדבר, והוריד להם את המן, והעלה להם את הבאר, והגיז להם את השליו, ועשה את המשכן, ואמר מכאן ואילך מה יש לי לעשות?' עמד וישב. אמר לו הקב"ה, 'חייך! יש לי מלאכה גדולה מכל מה שעשית. יש לך ללמד לישראל טומאה וטהרה, להזהירן היאך יהיו מקריבין בני קרבן לפני.' שנאמר, '"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", ( ויקרא א:ב ) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַידֹוָד מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם".

Said Rabbi Levi, ‘for seven days the Holy One, blessed be He, tried to convince Moshe at the bush to go. And Moses answered, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.’” As it says, And Moses said unto the LORD: ‘Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue.’ Said to him, the Holy One, blessed be He, “By your life!, it is your destiny to go!” Since he went he said, “Then the LORD said unto Moses: ‘Go in unto Pharaoh, and tell him: Thus saith the LORD, the God of the Hebrews: Let My people go, that they may serve Me.” Sadi the evil one, “And Pharaoh said: ‘Who is the LORD, that I should hearken unto His voice to let Israel go? I know not the LORD, and moreover I will not let Israel go.’” Moses began to say (to God) I did what I had to do, and he went to sit down. Said the Holy One, blessed be He, “you say, Go speak unto Pharaoh, the king of Egypt.”
And this was each time, Every speech, Speak unto Pharaoh, Go to Pharaoh, Rise up in the morning and go before Pharaoh” To teach that each time Moshe fled from the postion of leadership.
In the end, he took them out of Egypt, split the sea, brought them to the wilderness, brought down the Manna, raised for them the well, swarmed the quail and built the mishkan. Then he said, from here one what is left for me to do? He stood and then sat.
Said to him the Holy One blessed be He, “By your life!you now have an even greater task than all you have done! You must teach the Israelites the intricacies about ritual purity, and warn them about offering sacrifices to God. As it says, “And the LORD called unto Moses, and spoke unto him out of the tent of meeting, saying” “Speak unto the children of Israel, and say unto them: When any man of you bringeth an offering unto the LORD, ye shall bring your offering of the cattle, even of the herd or of the flock.”

משה ברח מן השררה ורדפה אחריו לקיים מה שנאמר "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד"
זה משה שנאמר בו (תהלים ח:ו) "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ"

Moshe fled from the position and it chased after him to fulfill what is said “A man’s pride shall bring him low; but he that is of a lowly spirit shall attain to honor.” This is Moshe that it says about him, Yet Thou hast made him but little lower than the angels, and hast crowned him with glory and honor.”

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה", אמר דוד (תהלים פט:כ) "אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" אף על פי שדבר הקב"ה עם אדם הראשון וצוהו על עץ הדעת, הוא לעצמו היה בעולם. וכן נח אף על פי שדבר עמו הוא היה תמים בדורותיו. וכן אברהם, וכן יצחק, וכן יעקב. יחידים בעולם היו. אבל משה, כמה צדיקים היו עמו? שבעים זקנים, ובצלאל, וחור, ואהרן ובניו והנשיאים ולא קרא אלא למשה. הוי “הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" זה משה שנאמר (תהלים קו:כג) "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית”

“And the Lord called to Moshe” Said David, Then Thou spokest in vision to Thy godly ones, and saidst: 'I have laid help upon one that is mighty; I have exalted one chosen out of the people” Even though the Holy One.blessed be He spoke with Primal Man, and commanded him regarding the tree of knowledge, he was by himself in the world. And similarly with Noah, that even though God spoke to him, he was the perfect in his generation. And so with Abrahm, and so with Isaac, and so with Jacob. They were the unique individuals in the world at the time. But at Moshe’s time, how many worthy people were there? Seventy elders, Betzalel Chur, Aaron and his sons, the princes, and not one was called save Moshe. That is “I have exalted one chosen out of the people” that is Moshe as it says, Therefore He said that He would destroy them, had not Moses His chosen stood before Him in the breach, to turn back His wrath, lest He should destroy them.