Eikev עקב

My Musing
Somewhere there is a bad borsht belt joke in this midrash. Who suffered more- Abraham, Isaac, or Jacob. But it is not a competiton that we are reading, but rather this week’s selection wants us to understand that suffering is part of the equation of life, but we must have hope because in the end it works out. I cannot say alright, but there is a resolution. The midrash concludes with a different type of resolution, one for the days to come. But the message is the same, have hope.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת עקב סימן ג
(דברים ז:יב) "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"

And it shall come to pass, because ye hearken to these ordinances, and keep, and do them, that the LORD thy God shall keep with thee the covenant and the mercy which He swore unto thy fathers,

מה כתיב למעלה מן הענין? (דברים ז:ז) "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְדֹוָד בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" לא ממה שאתם מרובין מכל האומות ולא ממה שאתם עושין מצוה יותר מהם.
שהאומות עושין מצוה שלא נצטוו יותר מכם והם מגדילים שמי יותר מכם שנאמר (מלאכי א:יא) "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת" וכתיב (מלאכי א:יב) "וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אָכְלוֹ"

What is written above? “The LORD did not set His love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people--for ye were the fewest of all peoples” Not for the reason that you are more numerous than the other peoples and not that you do the commandments more than them. Because the nations fulfill a greater mitzvah than you do, that the nations do the commandment that they were not commanded even greater, they exult My Name more than you, as it says, “For from the rising of the sun even unto the going down of the same My name is great among the nations; and in every place offerings are presented unto My name, even pure oblations; for My name is great among the nations, saith the LORD of hosts.” And it is written “But ye profane it, in that ye say: 'The table of the LORD is polluted, and the fruit thereof, even the food thereof, is contemptible.'

כי אתם המעט אלא בזכות שאתם ממעטין את עצמכם לפני לפיכך אני אוהב אתכם שנאמר (מלאכי א:ב-ג) "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְדֹוָד וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְדֹוָד וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר" ואומר (הושע יד:ה) "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ"

Because you are the minority, but in the merit that you lower yourselves in My presence, I love you as it says, “I have loved you, saith the LORD. Yet ye say: 'Wherein hast Thou loved us?' Was not Esau Jacob's brother? saith the LORD; yet I loved Jacob;” “But Esau I hated, and made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness.” And it says, “I will heal their backsliding, I will love them freely; for Mine anger is turned away from him.”

נדבה נפשי לאהבתן אף על פי שאינן הגונים. וכן הוא אומר (דברים ז:ח) "כִּי מֵאַהֲבַת יְדֹוָד אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְדֹוָד אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" וכתיב (ישעיהו ב:ב) "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְדֹוָד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם"

My soul is committed to loving them even though they are not worthy. And thus He says, but because the LORD loved you, and because He would keep the oath which He swore unto your fathers, hath the LORD brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt.” And it is written, “And it shall come to pass in the end of days, that the mountain of the LORD'S house shall be established as the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.”

זה שאמר הכתוב (איוב ח:ז) "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" ללמדך שכל המצטער בתחלתו נוח לו בסופו. ואין לך שמצטער מתחלתו יותר מאברהם שהושלך לכבשן וגלה מבית אביו ורדפו אחריו ט"ז מלכים ונתנסה בעשר נסיונות וקבר את שרה ולסוף נח שנאמר (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"

This is what the scripture says, To teach you that everyone who suffers in the beginning it becomes gratifying at the end. And there is no one who suffered more in the beginning of his life than Abraham, who was thrown into the furnace and was exiled from his father’s house ans was chased after by sixteen kings and was tested in ten trils and buried Sarah and in the end, rested as it says “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.”

וכן יצחק נצטער בנערותו, קנאו בו פלשתים שנאמר (בראשית כו:טז) "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" ולבסוף בקשו ממנו שנאמר (בראשית כו:כז- כח) "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְדֹוָד עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ"

And similarly Isaac suffered in his youth, the Philistines were jealous of him as it says, “And Abimelech said unto Isaac: 'Go from us; for thou art much mightier than we.' And in the end they asked of him, “And Isaac said unto them: 'Wherefore are ye come unto me, seeing ye hate me, and have sent me away from you?' And they said: 'We saw plainly that the LORD was with thee; and we said: Let there now be an oath betwixt us, even betwixt us and thee, and let us make a covenant with thee;”

ויעקב כמה נצטער שנאמר (תהלים קכט:א) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל"
עד שהיה במעי אמו בקש עשו להרגו שנאמר (בראשית כה:כב) "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְדֹוָד" וכשקבל הברכות (בראשית כז:מא) "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי" ברח ללבן לחרן ונצטער בבנותיו של לבן. ואחרי כן בקש להרגו שנאמר (דברים כו:ה) "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" יצא מאצלו ופגע בעשו שנאמר (בראשית לג:א) "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת" באה עליו צרת דינה וצרת רחל וצרת יוסף, ולסוף נח שנאמר (בראשית מז:יב) "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף"
הוי "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד"

And Jacob, how much did he suffer, as it says, “Song of Ascents.'Much have they afflicted me from my youth up', let Israel now say;” even when he was in his mother’s womb, Esau wanted to kill him as it says, “And the children struggled together within her; and she said: 'If it be so, wherefore do I live?' And she went to inquire of the LORD.”
And when he received the blessings, “And Esau hated Jacob because of the blessing wherewith his father blessed him. And Esau said in his heart: 'Let the days of mourning for my father be at hand; then will I slay my brother Jacob.'” He ran away to Laban to Charan and there suffered with the daughters of Laban. Afterwards he wanted to kill him as it says, “And thou shalt speak and say before the LORD thy God: 'An Aramean was causing loss to my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.” He left him and engaged Esau, as it says, “And Jacob lifted up his eyes and looked, and, behold, Esau came, and with him four hundred men. And he divided the children unto Leah, and unto Rachel, and unto the two handmaids.” Then came upon him the troubles with Dina, Rachel, and Yosef, and in the end he rests as it says, “And Joseph sustained his father, and his brethren, and all his father's household, with bread, according to the want of their little ones.” That is the fulfillment of the verse “And though thy beginning was small, yet thy end should greatly increase.”

דבר אחר
(ישעיהו ב:ב) "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְדֹוָד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" והר תבור יהיה גבוה מאד.
מה להדבר דוומה?

Another idea
“And it shall come to pass in the end of days, that the mountain of the LORD'S house shall be established as the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.”
To what is this similar?

לבני פלטרין של מלך שירדו מן העיר והרגו אריות ודובים ונמרים ביער והביאום לעיר ותלו אותן כנגד שער העיר. וכל בני העיר היו תמיהין מאותן אריות. והקדוש ברוך הוא כך עשה בסיסרא. בא סיסרא על ישראל בהר תבור (שופטים ה:כ) "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא"
התחילו הכל תמהים שמעולם לא היה כמעשה הזה שירדו כוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם, ואמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזה הכוכבים נלחמו בשבילכם, אבל לעתיד לבא (זכריה יד:ג- ד) " וְיָצָא יְדֹוָד וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב.וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְּבָּה" וכל אותו ענין, ויהיו הכל רואין ומראין אותו באצבע שנאמר (ישעיהו כה:ט) "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְדֹוָד קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ"

To the inhabitants of a king’s palace who got to the city and kill lions and bears and tigers threatening the city. They bring them to the city and hang them opposite the city gates. And all the inhabitants were in wonder from the animals. This is what the Holy One, blessed be He, did to Sisera. Sisera came to attack at Mount Tabor “They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera.” Everyone was amazed at this phenomenon that never had the stars come to fight with flesh and blood and the Holy One, blessed be He said, in this world the stars fight for you but in the future “Then shall the LORD go forth, and fight against those nations, as when He fighteth in the day of battle. And His feet shall stand in that day upon the mount of Olives, which is before Jerusalem on the east, and the mount of Olives shall cleft in the midst thereof toward the east and toward the west, so that there shall be a very great valley; and half of the mountain shall remove toward the north, and half of it toward the south.” And all that is included in this idea. And all will see the greatness that God has doen with His finger as it says, And it shall be said in that day: 'Lo, this is our God, for whom we waited, that He might save us; this is the LORD, for whom we waited, we will be glad and rejoice in His salvation.'”