Bo בא

My Musing
There will always be winners and those who did not win. There will always be the haves and have nots. But how we treat those who did not win, or did not get the prize is of utmost importance to us. We need to be respectful of all, not just the winner.

מדרש תנחומא )ורשא(פרשת בא סימן ה :ממכילתא דרבי ישמעאל.
(שמות יב:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"

And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron in the land of Egypt, saying:

וכי לא היה הדבור אלא למשה בלבד? ומה תלמוד לומר "אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"? כשם שהיה משה כלול לדברות כך אהרן. ומנין שלא דבר עם אהרן? דכתיב, (שמות ו:כח) "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" למשה ולא לאהרן, אף כאן למשה ולא לאהרן. ומפני מה לא דבר עם אהרן? בשביל כבודו של משה; אם כן, נמצאת ממעט כבוד אהרן. לא, ששניהם שוים.

And was not the speech directed to Moshe alone? And what is meant by the teaching, "To Moshe and to Aharon?" Just as Moshe was worthy of being addressed, so was Aharon. And from whence do we know that the voice did not speak to Aharon? As it is written,"And it came to pass on the day when the LORD spoke unto Moses in the land of Egypt." To Moshe and not Aharon, even here, to Moshe and not to Aharon. And why did the voice not speak to Aharon? For the honor of Moshe; if so, we find a diminution in the honor of Aharon, therefore we learn that no, they were equal.

וכן אתה מוצא כל מקום ששניהם במקום אחד שניהם שוים.
(בראשית ב:ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדֹוָד אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" שניהם שוים.
(שמות כ:יא) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ" שניהם שוים.
(במדבר יד:ו) "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם" שניהם שוין.
ומשה ואהרן שניהם שוין, בארץ מצרים חוץ לכרך.

And similarly you will find every place that both are found in the same place, they are equal.
These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made earth and heaven.
Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the LORD thy God giveth thee.
And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.
And Moshe and Aharon, both are equal, in Egypt except for the town.

וכן אתה מוצא שלא נמצאת שכינה במצרים שנאמר (שמות ט:כט) "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְדֹוָד הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַידֹוָד הָאָרֶץ" למה? שהיתה ארץ מצרים מלאה גלולים. לכך כתיב "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ולא בתוך מצרים.

And so you find that the Divine Presence is not found in Egypt as it says, " And Moses said unto him: 'As soon as I am gone out of the city, I will spread forth my hands unto the LORD; the thunders shall cease, neither shall there be any more hail; that thou mayest know that the earth is the LORD'S." Why? That the land of Egypt was full of idols. Therefore it is written, "in the land of Egypt" and not 'in the midst of Egypt'.

ולמה נמצאת שכינה במצרים? ללמדך עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדבור, משנבחרה ארץ ישראל נפסלו כל הארצות, עד שלא נבחרה ירושלים היה כל ארץ ישראל כשרה לדבור, משנבחרה ירושלים נסתלק הדבור מארץ ישראל. עד שלא נבחר בית העולמים היתה ירושלים ראויה לשכינה, משנבחר בית העולמים יצתה ירושלים, דכתיב, (תהלים קלב:יג) "כִּי בָחַר יְדֹוָד בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" ואומר, (תהלים קלב:יד) "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ"

[but if the Divine Presence was not found in Egypt] why was the Divine Presence found in Egypt? To teach you that until Israel was chosen, all the lands were worthy of having the Voice speak. Once the land of Israel was chosen, all the other lands were invalid. Until Jerusalem was chosen, all of the land of Israel was worthy of the Voice, once Jerusalem was chosen, the Voice was removed from the land of Israel. Until the Eternal House (Temple) was chosen, all of Jerusalem was worthy of the Divine Presence, once th Eternal House was chosen, Jerusalem was excluded, as it is written, " For the LORD hath chosen Zion; He hath desired it for His habitation:"

עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל ראוין לכהונה, שנאמר, (במדבר יח:יט) "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַידֹוָד נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְדֹוָד לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" משנבחר, נפסלו ישראל שנאמר, (במדבר כה:יג) וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל ראוין למלכות. משנבחר דוד יצאו כל ישראל, שנאמר, (עזרא ד:ג) "וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹקֵינו,ּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַידֹוָד אֱלקֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס"

Until Aaron was chosen, all of Israel was worthy of being the priestly class, as it says, “All the heave-offerings of the holy things, which the children of Israel offer unto the LORD, have I given thee, and thy sons and thy daughters with thee, as a due for ever; it is an everlasting covenant of salt before the LORD unto thee and to thy seed with thee.'”, but when Aaron’s descendents were chosen, Israel were no longer acceptable for the priesthood, as it says, “and it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood; because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel.'”
Until David was chosen, all of Israel were worthy of being kings. Once David was chosen, All of Israel were excluded, as it says, But Zerubbabel, and Jeshua, and the rest of the heads of fathers' houses of Israel, said unto them: 'Ye have nothing to do with us to build a house unto our God; but we ourselves together will build unto the LORD, the God of Israel, as king Cyrus the king of Persia hath commanded us.'”

ולמה נדבר עם הנביאים בחוצה לארץ? בזכות אבות, שנאמר, (ירמיהו לא:יד) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ" וכתיב, (ירמיהו לא:טו) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְדֹוָד וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב"

And why Did the Voice speak with the prophets outside of the Land? In the merit of the patriarchs, as it says, “Thus saith the LORD: A voice is heard in Ramah, lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; she refuseth to be comforted for her children, because they are not.” And it is written, “Thus saith the LORD: Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears; for thy work shall be rewarded, saith the LORD; and they shall come back from the land of the enemy.”

ואף בחוצה לארץ לא נדבר עם הנביאים אלא במקום טהור, שכן את מוצא בדניאל (דניאל ח:ב) "וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהִי בִּרְאֹתִי וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי" וכן (דניאל י:ד) "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל"וכן יחזקאל אומר (יחזקאל א:א) "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלקִים" נְהַר כְּבָר זה חדקל. משנדבר עמו בחוצה לארץ היה מדבר עמו בארץ שנאמר (יחזקאל ג:כב) "וַתְּהִי עָלַי שָׁם יַד יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אֵלַי קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ"

And even outside the land, the Voice did not speak to the prophets except in a pure place, so that you find in Daniel “And I saw in the vision; now it was so, that when I saw, I was in Shushan the castle, which is in the province of Elam; and I saw in the vision, and I was by the stream Ulai.” And similarly, “And in the four and twentieth day of the first month, as I was by the side of the great river, which is Tigris,” and similarly with Ezekiel who said, “Now it came to pass in the thirtieth year, in the fourth month, in the fifth day of the month, as I was among the captives by the river Chebar that the heavens were opened, and I saw visions of God.” The Chebar river is the Tigris (Chidekel). And once the Voice spoke outside the Land, it would speak within the Land, as it says, “And the hand of the LORD came there upon me; and He said unto me: 'Arise, go forth into the plain, and I will there speak with thee.'”