ואתחנן Va'etchanan

My Musing
In the end, what is man’s actual power? In commenting on the opening verse of the parsha, this week’s midrash explores different venues of mankind’s strength: Riches, wisdom, insight, wealth etc. But in the very end these talents and resources cannot stand up to the real challenges in life. Only Prayer can.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ואתחנן סימן ב
(דברים ג:כג) "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְדֹוָד בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"

“And I besought the LORD at that time, saying”

דבר אחר "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְדֹוָד" זה שאמר הכתוב (קהלת ט:יא) "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"

This is what the scripture states: “I returned, and saw under the sun, that the race is not to the swift, nor the battle to the strong, neither yet bread to the wise, nor yet riches to men of understanding, nor yet favour to men of skill; but time and chance happeneth to them all.”

" לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ" זה עשהאל שנאמר, (שמואל ב,ב:יח) "וַיִּהְיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה", שהיה רץ אחרי אבנר.
אמר לו אבנר (שמואל ב,ב:כב)" [וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל עֲשָׂהאֵל] סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ" והיה בטוח שהוא בורח שהיה קל ברגליו. מה כתיב? (שמואל ב,ב:כג)"וַיְמָאֵן לָסוּר וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו וַיִּפָּל שָׁם וַיָּמָת <תחתו> תַּחְתָּיו וַיְהִי כָּל הַבָּא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָפַל שָׁם עֲשָׂהאֵל וַיָּמֹת וַיַּעֲמֹדוּ"

“that the race is not to the swift” This refers to Asa’el as it says, “And the three sons of Zeruiah were there, Joab, and Abishai, and Asahel; and Asahel was as light of foot as one of the roes that are in the field” That he would run after Avner.
Avner said to him, “[And Abner said again to Asahel:] 'Turn thee aside from following me; wherefore should I smite thee to the ground? how then should I hold up my face to Joab thy brother?'” “He refused to turn aside; wherefore Abner with the hinder end of the spear smote him in the groin, that the spear came out behind him; and he fell down there, and died in the same place; and it came to pass, that as many as came to the place where Asahel fell down and died stood still.”

"וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה" זה אבנר כשהלך אצל דוד. מה כתיב? (שמואל ב,ג:כז) "וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂהאֵל אָחִיו"
והיכן היתה גבורתו? הוי "וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה".

“nor the battle to the strong” this refers to Avner when he walked alongside David. What is written? “And when Abner was returned to Hebron, Joab took him aside into the midst of the gate to speak with him quietly, and smote him there in the groin, that he died, for the blood of Asahel his brother.” And where was his might? That is the phrase “nor the battle to the strong”

"וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם" זה שלמה, שנאמר, (מלכים א,ה:יא) "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב" והורידו הקדוש ברוך הוא מכסאו והיה המלאך מזמן ומביא לו ככר לחם וקערה של גריסין בכל יום, הוי " לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם".

“neither yet bread to the wise” this refers to Solomon, as it says, “For he was wiser than all men: than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol; and his fame was in all the nations round about.” And he was taken down from his throne and an agle brought him a loaf of bread and a bowl of grits everyday, that is the phrase ““neither yet bread to the wise

”

"וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר" זה איוב שנאמר, (איוב יט:כא) "חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי"

“nor yet riches to men of understanding” this refers to Job as it says, “Have pity upon me, have pity upon me, O ye my friends; for the hand of God hath touched me.”

"וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן" זה יהושע. שני דברים אמר בפני רבו ואלו הן: (במדבר יא:כח) "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" אמר לו משה (במדבר יא:כט) "[וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה] הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְדֹוָד נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְדֹוָד אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם"; ואחד במעשה העגל, שנאמר, (שמות לב:יז) "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה" אמר לו משה, 'יהושע, עליך נשענים ובטוחים שתנחיל את הארץ ואין אתה יודע להפריש בין קול לקול’. (שמות לב:יח) "וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ"
הוי "וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן".

“nor yet favour to men of skill” this refers to Joshua. Two things he said in front of his master and they are:” And Joshua the son of Nun, the minister of Moses from his youth up, answered and said: 'My lord Moses, shut them in.” Moshe said to him, “[And Moses said unto him:] 'Art thou jealous for my sake? Would that all the LORD'S people were prophets, that the LORD would put His spirit upon them!'”; and once with the sin of the golden calf as it says, “And when Joshua heard the noise of the people as they shouted, he said unto Moses: 'There is a noise of war in the camp.'” And Moshe said to him, ‘Joshua, on you they depend and are trusting that you will distribute the land, and you do not know how to differentiate between the different voices. “And he said: 'It is not the voice of them that shout for mastery, neither is it the voice of them that cry for being overcome, but the noise of them that sing do I hear.'” That is the phrase “nor yet favour to men of skill”

Another idea

דבר אחר "לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ" זה משה שהיה מקפץ כארי במתן תורה. מה כתיב שם, (שמות יט:ג) "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְדֹוָד מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
(שמות יט:כה) "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"

“that the race is not to the swift” refers to moshe that he would jump like a lion at the Revelation. What does it say there? “And Moses went up unto God, and the LORD called unto him out of the mountain, saying: 'Thus shalt thou say to the house of Jacob, and tell the children of Israel:” and “So Moses went down unto the people, and told them”

"וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה" זה משה שהיה מנגח במלאכים למעלה. וכשראה עוג מלך הבשן נתיירא.

“nor the battle to the strong”, this refers to Moshe who would stand up to the angles up above and when Og the king of Bashan saw this he was afraid.

"לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם" זה משה שנאמר, (משלי כא:כב) "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" ואומר (שמות לד:כח) "וַיְהִי שָׁם עִם יְדֹוָד אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים"

“neither yet bread to the wise” this refers to Moshe as it says, “A wise man scaleth the city of the mighty, and bringeth down the stronghold wherein it trusteth.” And it says, “And he was there with the LORD forty days and forty nights; he did neither eat bread, nor drink water. And he wrote upon the tables the words of the covenant, the ten words.”

"לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר"זה משה שנאמר בו, (שמות לד:ט) "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲ-דֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲ-דֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ"
רב הונא שאל לשמואל מאי דכתיב "עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"? אמר לו, 'עתיד הוא שיתפלל אדם ויענה. אמר משה, אחז את התפלה שנאמר "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְדֹוָד".

“nor yet riches to men of understanding”, this refers to Moshe, that it says regarding him, “And he said: 'If now I have found grace in Thy sight, O Lord, let the Lord, I pray Thee, go in the midst of us; for it is a stiffnecked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for Thine inheritance.'” Rav Huna asked Shmuel, what is the meaning of the phrase “but time and chance happeneth to them all”? He replied ‘ in the future a man will pray and be answered. Said Moshe, grab onto prayer as it says, “And I besought the LORD”

dvarim דברים

My Musing
This week's midrash engages us with a simple idea: Israel cannot do battle without the approval of God or the instrument of ascertaining the legitimacy of the attack. In the wilderness, the Israelites are bidden not to engage Edom in an attack. Later in the Bible the nation does engage Aram in an attack. The midrash explains that this attack was not without the approval of the Sanhedrin.
But the oomph of the midrash is the statement, nestled neatly in the middle that the Torah was given to Israel to benefit the world. While it is easy to explain that this statement is axiomatic, the Torah benefits the world by imbuing it with a sense of justice and righteousness, the context of the midrash seems less optimistic. He alternate meaning might be that the Torah and the process of consulting the Sanhedrin protects the nations of the world from the Israelites's aggressiveness in pursuing the land and the birthright. (Never said midrash is PC)

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת דברים סימן ג
(דברים ב:ב,ג,ד) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלַי לֵאמֹר.רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד"

And the LORD spoke unto me, saying:
'Ye have compassed this mountain long enough; turn you northward.
And command thou the people, saying: Ye are to pass through the border of your brethren the children of Esau, that dwell in Seir; and they will be afraid of you; take ye good heed unto yourselves therefore;

זה שאמר הכתוב (תהלים ס:א) "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד"
אימתי?
(תהלים ס:ב) "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף"
והרי כבר נאמר (מלכים א,יא:טז) "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם"
ואחרי כן חוזר ואומר "וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח".
זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ:ח) "קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי"
נתן הקדוש ברוך הוא את התורה לישראל כדי שיזכו בה לכל האומות.

This is what the scripture says "For the Leader; upon Shushan Eduth; Michtam of David, to teach" When?
"when he strove with Aram-naharaim and with Aram-zobah, and Joab returned, and smote of Edom in the Valley of Salt twelve thousand."
But it already says, " for Joab and all Israel remained there six months, until he had cut off every male in Edom" and afterwards it says "Joab returned, and smote of Edom in the Valley of Salt"
This is what the scriptures says, "He is near that justifieth me; who will contend with me? let us stand up together; who is mine adversary? let him come near to me."
The Holy One, blessed be He, gave the Torah to Israel to enable the nations of the world to benefit from it.

את מוצא שיואב היה ראש סנהדרין שנאמר (שמואל ב,כג:ח) "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ <העצנו> הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם <אחד> אֶחָת"
זה יואב, ודוד חכם מכלם היה שנאמר (שמואל ב,יד:כ) "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַאדֹנִי חָכָם כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלקִים לָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ"

You find that Yoav was the head of the Sanhedrin as it says, "These are the names of the mighty men whom David had: Josheb-basshebeth a Tahchemonite, chief of the captains; the same was Adino the Eznite; [he lifted up his spear] against eight hundred, whom he slew at one time." This is Yoav, and David was wiser than all, as it says, "to change the face of the matter hath thy servant Joab done this thing; and my lord is wise, according to the wisdom of an angel of God, to know all things that are in the earth."

ולא היו עושין דבר אלא על פי סנהדרין שנאמר "לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד" ' שׁוּשַׁן' אלו סנהדרין שנאמר (שיר השירים ז:ג) "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" ' עֵדוּת' על שם התורה שנקראת עדות. ' מִכְתָּם' זה דוד שנעשה מלך וקורא עצמו 'עני תם' שהלך בתמימות עם קונו ללמד ללמדו הדבר.

And they would not do anything except with the approval of the Sanhedrin, as it says, " For the Leader; upon Shushan Eduth; Michtam of David, to teach" Shushan is the Sanhedrin as it says, "Thy navel is like a round goblet, wherein no mingled wine is wanting; thy belly is like a heap of wheat set about with lilies." Eduth is the Torah that called Edut(testimony) Michtam is David that he was crowned king and called himself 'Ani Tam- poor and pure' that he walked in perfection with his master to teach him.

אימתי? "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם"
מהו? כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים, יצאו לקראתו. אמרו לו, את מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן, והרי התנאי שלהם קיים דכתיב (בראשית לא:נב) "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה"
כששמע יואב כך, חזר אצל דוד. אמר לו, 'מה אתה אומר? הרי תנאי שבועת יעקב?' מיד הושיבו, 'סנהדרין, שושן, עדות ללמד למדוהו.' ואמרו לו, 'באמת כך היה התנאי?' אלא שהם עברו תחלה. בלעם הרשע לא כך אמר? (במדבר כג:ז) "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל"

When? "when he strove with Aram-naharaim" What is this?
When Yoav went to battle with Aram-Naharaim, they came to meet him. They said to him, you are from the sons of Jacob and we are from the sons of Laban. And behold there was a condition that is till in force as it is written, "This heap be witness, and the pillar be witness, that I will not pass over this heap to thee, and that thou shalt not pass over this heap and this pillar unto me, for harm."
When Yoav heard this, he returned to David. He said to him, 'what say you? The condition is an oath of Jacob? He answered immediately, Sanhedrin, Shushan, Eduth, taught him. They (the Sanhedrin) said to him, 'and was this really the condition?' Rather thet crossed first. Did not the Evil Bilam say thus? "And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East: 'Come, curse me Jacob, and come, execrate Israel.'"

וכושן רשעתים לא שעבד בנו שנאמר (שופטים ג:ח) "וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים" הם הרשיעו עלינו שתי רשעיות, כיון שהורו להם סנהדרין כך חזר עליהם והרגם שנאמר "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף"

And Cushan Risha'tayim did not enslave his son, as it says, "Therefore the anger of the LORD was kindled against Israel, and He gave them over into the hand of Cushan-rishathaim king of Aram-naharaim; and the children of Israel served Cushan-rishathaim eight years.They committed evil against us twice. Since the Sanhedrin decided he returned to them and killed them as it says, "when he strove with Aram-naharaim and with Aram-zobah, and Joab returned, and smote of Edom in the Valley of Salt twelve thousand"

והלא עם ארם עשה מלחמה! מהו ויך את אדום? היה צריך לומר 'ויך את ארם' ולא אדום. אלא כשבא יואב להלחם עם ארם, עמדו עליו בני אדום ואמרו לו, 'לא כך אמר להם הקדוש ברוך הוא
(דברים ב:ה) "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"

And did not the nation of Aram make war! What is "smote of Edom"? He needed to say, 'smote Aram" and not Edom. Rather, when Yoav came to battle with Aram, the sons of Edom stood in the way, and said to him, 'did not the Holy One blessed, be He, say "contend not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on; because I have given mount Seir unto Esau for a possession."

השיב יואב, 'לא כך אמר לנו?
"אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו", הניחו אותנו לעבור לארצנו.
אמר יואב, 'אם נחריב אדום עכשיו, אין אנו מוצאין בחזרתנו לא אכילה ולא שתיה אלא נניח אותם עד שנכה את ארם ונחזור עליהן. לכך נאמר "וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח". אמר הקדוש ברוך הוא, 'מה אתם מועילין שתכו את אדום קמעא קמעא? אבישי בן צרויה הרג י"ח אלף, (שמואל ב,ח:ו) "וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיֹּשַׁע יְדֹוָד אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ"

Yoav responded, 'did not thus you say to us" Ye are to pass through the border of your brethren the children of Esau," allow him to pass our land.
Said Yoav, If we destroy Edom now, we will not find upon our return, nothing to eat, nor to drink, rather we will let them be until we strike Aram ans return to them. Therefore it say, "Joab returned, and smote of Edom in the Valley of Salt". Said the Holy One, blessed be He, what would you prefer, to strike Edom bit by bit? Avishai ben Tzeruyah killed 18,000 " Then David put garrisons in Aram of Damascus; and the Arameans became servants to David, and brought presents. And the LORD gave victory to David whithersoever he went.

כשיגיע זמן אני אכלה את אדום ואחריבנה שנאמר (עובדיה א:יט) "וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד" (עובדיה א:כ-כא) "וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו
באותה שעה " וְהָיְתָה לַידֹוָד הַמְּלוּכָה"

When the time comes, I will finish Edom and destroy her, as it says, "And they of the South shall possess the mount of Esau, and they of the Lowland the Philistines; and they shall possess the field of Ephraim, and the field of Samaria; and Benjamin shall possess Gilead." "And the captivity of this host of the children of Israel, that are among the Canaanites, even unto Zarephath, and the captivity of Jerusalem, that is in Sepharad, shall possess the cities of the South. And saviours shall come up on mount Zion to judge the mount of Esau;" At that very moment
" and the kingdom shall be the LORD'S"

מטות Matot

My Musing
This week’s selection is a midrash in two layers. The midrash begins by examining the exalted status of Moshe. Moshe is told that he will die after he finishes the last task of avenging Israel for what the Midianites did. The midrash begins by assuming that the decree for Moshe’s death was given and it was out his unique position that God merited him “another day” to lead the attack.
However, the midrash takes a step in the other direction through a comparison with Joshua, who is supposed to be Moshe’s complete successor. Yet we find that there is one difference. In making the comparison the midrash changes course and leaves us wondering, which came first, the decree of Moshe’s death or the decree of Avenging Israel.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מטות סימן ד
(במדבר לא:א,ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ"

And the LORD spoke unto Moses, saying:
'Avenge the children of Israel of the Midianites; afterward shalt thou be gathered unto thy people.'

דבר אחר: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" זה שאמר הכתוב (איוב לו:ז) "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהו"

Another idea: “Avenge the children of Israel”, this is what the scripture says, “He will not withdraw His eyes from the righteous; but with kings upon the throne He setteth them for ever, and they are exalted.”

ּמהו "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו" אין הקדוש ברוך הוא מונע מן הצדיק מה שרוצה לראות בעינו. ללמדך שמשה מתאוה לראות בנקמת המדינים קודם שימות, והיה מבקש מן הקדוש ברוך הוא על כך שיראם בעיניו. ועליו נאמר (תהלים נח:יא) "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע"
"יִשְׂמַח צַדִּיק" זה משה. "כִּי חָזָה נָקָם" נקמת מדין. "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" זה בלעם.
אמר משה לפנחס ולאנשים הצובאים, 'יודע אני שבלעם הרשע שם שהלך ליטול שכרו. עד שהזאב בא לצאן פרשו לו המצודה. ואם תראו אותו רשע שעושה כשפים, הראו לו את הציץ, שכתוב בו (שמות כח:לו) "קֹדֶשׁ לַידֹוָד" והוא נופל והרגו אותו.

What is “He will not withdraw his eyes from the righteous”?
The Holy One, blessed be He, does not prevent the righteous from seeing what they want. This teaches that Moshe desired to see the vengeance on the Midianites, before he died, and asked the Holy One, blessed be He, to allow him to see it with his eyes. And on him it is said, “The righteous shall rejoice when he seeth the vengeance; he shall wash his feet in the blood of the wicked.”
The righteous shall rejoice” refers to Moshe. “He sees the vengeance” refers to the avenging of Israel on Midian. “he shall wash his feet in the blood of the wicked” refers to Bilam.
Moshe said to Pinchas and the army with him, I know that the evil Bilam is there to collect his fee. Until the wolf comes to the sheep he will be vulnerable” And if you see the very evil one who used magic, show him the frontlet plate of the headdress of the High Priest” because it is written , “Holy to God” and he will fall and will kill him.

(במדבר לא:ח) "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב"

“And the kings of Midian were killed with the rest of their slain: Evi, and Rekem, and Zur, and Hur, and Reba, the five kings of Midian; Balaam also the son of Beor they slew with the sword.

"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם" שהיו עושין כשפין עם בלעם ופורחים באויר והראו להם את הציץ ונפלו על חלליהם. אמרו זכרונם לברכה, 'כתיב ביהושע (יהושע א:ה) "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ"
והיה צריך יהושע לחיות ק"כ שנה כמשה רבינו. ולמה נתקצרו עשר שנים? שבשעה שאמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה " נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וגו' אף על פי שנתבשר בשורות מות, לא אמר, 'מחר אני מת, מה יועיל לי שאנקם במדין?, אלא נזדרז לכל אותו ענין שנאמר (במדבר לא:ו) "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ" אבל יהושע לא עשה כן. כשבא להלחם עם ל"א מלכים, אמר, 'אם אני הורגם מיד אני מת כשם שאירע למשה רבינו.' מה עשה? התחיל באחד ומעכב במלחמתן שנאמר (יהושע יא:יח) "יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה" אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'וכך עשית?! הריני מקצר שנותיך עשר שנים. אמר דוד ( משלי יט:כא) "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְדֹוָד הִיא תָקוּם"

“And the kings of Midian were killed with the rest of their slain” that they practiced thaumaturgy with Bilam and they would open to the air and they wiuld show them the frontlet of the high priest and they fell to their death on top of their slain. They of blessed memory said, it is written in Joshua, “There shall not any man be able to stand before thee all the days of thy life; as I was with Moses, so I will be with thee; I will not fail thee, nor forsake thee”
And he was supposed to live 120 years like Moshe our teacher. And why were his years cut short? That at the moment that the Holy One. Blessed be He said to Moshe, “Avenge the Midianites”, even though the news of Moshe’s death was announced, Moshe did not say, “Tomorrow I die, what benefit is this to me to seek revenge on Midian?” Rather he quickly tackled the entire task. As it says, “And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Phinehas the son of Eleazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand” but Joshua did not do so. When it came to battle the 31 kings, he said, ‘If I kill them immediately, I will die as happened to Moshe our teacher’ What did he do? He began with one and delayed the battle as it says, “Joshua made war a long time with all those kings”. Said to him the Holy One, blessed be He, This is what you did?! Behold I will shorten your days by ten years. Said David, “There are many devices in a man's heart; but the counsel of the LORD, that shall stand.”

Pinchas פנחס

My Musing
At first reading this week’s selection is fairly straight forward. It answers it’s opening question: Why discuss distributing the land now, wasn’t it distributed earlier when it was promised to the Israelites after the Exodus? But the midrash answers the unasked questions?
Who were the ones punished in the aftermath of the Midianite harlots incident that was orchestrated by Bil’am? And then even more perplexing but no answered? Do we have free will, or how does God retain His omniscience in light of our expression of free will?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן ה
(במדבר כו:נג) "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת"

“'To these the land shall be divided for an inheritance according to the number of names”

ומי הם? לעומדים בערבות מואב. והלא ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ? וכתיב, (שמות ו:ח) "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְדֹוָד"

And who were they? Those who stood in the Moab crossing. And wasn’t the land distributed to those (the generation) who left Egypt? And it is written, “And I will bring you in unto the land, concerning which I lifted up My hand to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it you for a heritage: I am the Lord”

ומפני מה חלקה להם? לפי שצפוי לפני הקדוש ברוך הוא, ששש משפחות עתידות לכלות מהם. ומי הם? אלו שכתובים למעלה (שמות ו:טו) "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן" הרי ששה. כשאתה קורא לנמואל, "מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי" אין שם לא אהד, ולא צחר, אלא הרי חסרו.

And why was the land distributed to them? Because it was anticipated by the Holy One, blessed be He, that there would be six families that would disappear. And who were they? Those that are mentioned above “And the sons of Simeon: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul the son of a Canaanitish woman. These are the families of Simeon” And when you call Nemuel, “the family of Nemuel” there is no mention of Ohad, Tzochar, they are missing.

וכן בבנימין (בראשית מו:כא) "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" הרי עשרה. וכשאתה בא למנותן (במדבר כו:לח) "בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי" אינן אלא שבעה הרי חסרו.

And similarly with the tribe of Benjamin, “And the sons of Benjamin: Bela, and Becher, and Ashbel, Gera, and Naaman, Ehi, and Rosh, Muppim, and Huppim, and Ard” and when you come to count them, “The sons of Benjamin after their families: of Bela, the family of the Belaites; of Ashbel, the family of the Ashbelites; of Ahiram, the family of the Ahiramites” there are only seven mentioned, here too are missing.

וכן בבני גד (בראשית מו:טז) "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי" וכשאתה מונה (במדבר כו:טו) " בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי
אין שם אצבון הרי ששה משפחות נחסרו על הזנות בעצת בלעם. ואין זנות שאינה עושה את שלה לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'מה אני מחלק את הארץ לבני אדם העתידים לכלות? וחלק אותה למי שעומדין על בורים, לכך נאמר "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ".

And so with the tribe of Gad, “And the sons of Gad: Ziphion, and Haggi, Shuni, and Ezbon, Eri, and Arodi, and Areli” And when you count them, “The sons of Gad after their families: of Zephon, the family of the Zephonites; of Haggi, the family of the Haggites; of Shuni, the family of the Shunites” Etzbon is missing, totaling six families that were lost in the event regarding the promiscuity orchestrated by Bil’am. And there is no promiscuity that does not do damage, therefore said the Holy One, blessed be He, “Why would I distribute the land to those who will not survive? And He distributed it to those whol stood on the wells, as it says, “To these the land shall be divided”

Balak בלק

My Musing
This Shabbat marks four years since Gilad Shalit was abducted from Israel by terrorists and is now held in parts unknown.
This week's selection is one of the more well known but misquoted about the four qualities by which the Israelites remained true to their values in Egypt and merited salvation. It is also one of the older Tanhuma midrashim. But the message is clear. Stay true to the mission and to your identity/heritage and the redemption will come. In other words Keep The Faith.

May Gilad merit the protection, redemption, and salvation in the immediate future.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן טז
(במדבר כה:א) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב"

“And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab”

ילמדנו רבינו: בזכות כמה דברים נגאלו ישראל ממצרים. כך שנו רבותינו בזכות ארבעה דברים:
שלא שנו את שמותם; ולא שנו את לשונם; ולא גלו מסתרים שלהם; ולא נפרצו בעריות."

Our master should teach us: In the merit of some items the Israelites merited tio be redeemed from Egypt. Thus taught our rabbis: in the merit of four things: They did not change their names, they did not change their language, they did not reveal their special hiding places, and they did not breach social sexual mores.

לא שנו שמותן, שראובן ושמעון ירדו וראובן ושמעון עלו.

They did not change their names, that Reuben and Shimon went own to Egypt and Reuben and Shimon went up.

לא שנו את לשונם שנאמר (בראשית מה:יב) "וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" שהיו מספרין בלשון הקודש.

They did not change their language as it says, “And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaks unto you.” That they would speak in the holy tongue.

לא גלו מסתרין שלהן שנאמר (שמות ג:כב) "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם" והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש ולא גלה אחד מהן למצרים.

They did not reveal their secret places as it says, “but every woman shall ask of her neighbour, and of her that sojourneth in her house, jewels of silver, and jewels of gold, and raiment; and ye shall put them upon your sons, and upon your daughters; and ye shall spoil the Egyptians.” And this was held secret by them for twelve months and they did not reveal this to the Egyptians.

ולא פרצו בעריות שכך כתיב (שיר השירים ד:יב) "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם", " גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" אלו הזכרים, "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" אלו הבתולות. תדע לך, שהרי אחת היתה ומפרסמה הכתוב שנאמר (ויקרא כד:י) "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" וכל אותן מ' שנה שהיו במדבר לא סרחו בעבירה עד שבאו לשטים. לפיכך כתיב, "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים" שטים שעשו שטות שנאמר (משלי ו:לב) "נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה"

And they did not breach the social sexual mores that thus is written “A garden shut up is my sister, my bride; a spring shut up, a fountain sealed” “a garden shut up is my sister” refers to the men, “a spring shut up” refers to the young women. You should know, that there was one, and the scriptures publicized her as it says, And the son of an Israelite woman, whose father was an Egyptian, went out among the children of Israel; and the son of the Israelite woman and a man of Israel strove together in the camp.” And all forty years that they were in the wildernessthey did not spoil in this sin until they came to Shitim. Therefore it is written, “and they dwelled in Shitim” ‘Shitim” since their they acted with ‘Shtut’ as it says, “He that commits adultery with a woman lacks understanding; he doeth it that would destroy his own soul”

Chukat חקת

My Musing
Incongruity- it applies to every religious system. As the MJBHA community comes to grips with the sudden passing of our beloved Morah Zlata, and personally, it is the Bar Mitzvah prasha of Dov a”h, the incongruity of Torah challenges us.
The Midrash demonstrates a reality for this world. There is a system, but it is incomprehensible for us. That is what a Chok, a statute is. These are only four examples tat challenge us with their inherent contradictions, but that is the religious life; Religion works for us 99% of the time. But it is these anomalies that challenge our fealty to the system that seemingly does not make sense at the moment. But if the part of the system that makes sense is Divine so are these pieces which do not make sense to us and it is these blips that require us to be steadfast in our faith and believe that the system is still in force.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ז

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, 'ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהם וכתיב בהן חוקה. ואלו הן: אשת אח, וכלאים, שעיר המשתלח, ופרה אדומה.

Rabbi Joshua of Sichnin in the name of Rabbi Levi said, 'four things invite the evil inclination to arouse doubt in Torah, and they are written as statutes, They are: Taking the wife of your brother, forbidden mixtures of natural fibers and animals, the atonement goat sent from the camp, and the red heifer.

אשת אח דכתיב, (ויקרא יח:טז) "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא"
מת בלא בנים (דברים כה:ה) "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ"
וכתיב בעריות (ויקרא כ:כב) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ"

The prohibition of a brother’s wife, as it is written, “Thou shalt not uncover the nakedness of thy brother's wife: it is thy brother's nakedness”
But if he dies without children, “If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her”
And it is written regarding the illicit sexual relationships, “Ye shall therefore keep all My statutes, and all Mine ordinances, and do them, that the land, whither I bring you to dwell therein, vomit you not out”

וכלאים דכתיב, (דברים כב:יא) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו"
סדין בציצית מותר, וכתיב בה חוקה (ויקרא יט:יט) "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ"

Forbidden mixtures of natural fibers or animals, as it is written, “Thou shalt not wear a mingled stuff, wool and linen together” Yet a sheet (commonly known as a caftan or modern day tzitzit) with tzitzit and it is written as a statute, “Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.”

שעיר המשתלח דכתיב (ויקרא טז:כו) "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"
והוא עצמו מכפר על אחרים, וכתיב בה (ויקרא טז:לד) "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת מֹשֶׁה"

The goat for atonement as it is written, “And he that letteth go the goat for Azazel shall wash his clothes, and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp” and yet it itself atones for others, and it is written, “And this shall be an everlasting statute unto you, to make atonement for the children of Israel because of all their sins once in the year.' And he did as the LORD commanded Moses.”

פרה אדומה מנין? דתנן, כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים והיא גופה מטהרת בגדים וכתיב בה חקה (במדבר יט:ב) "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"

From where is the red heifer derived? As it is taught, All who occupy themselves with the heifer fro beginning to end, contaminate their clothing, and yet the very essence of the red heifer purifies clothing, and it is written regarding the red heifer, the language of statute, “This is the statute of the law which the LORD hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke”

Korach קרח

My Musing
Of the many messages and story lines implicit and explicit in the Korach episode, this week’s midrash selection ends on an interesting indirect warning. What does it mean “and Korach took”? It means he took all his compatriots down to She’ol with him. Be careful about the debates, arguments, and the sides you chose.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן ג
(במדבר פרק טז:א) "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"

“And Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, took, with Dathan and Abiram,

the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben”

"וַיִּקַּח קֹרַח", לקח טליתו והלך ליטול עצה מאשתו בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (במדבר ח:ו-ז) "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ".

“And Korach took”, He took his garment (the famed midrashic garment that was totally azure and therefore logically would not need the fringes) and went to seek the counsel of his wife. At the moment that the Holy One, blessed be He, said to Moshe “'Take the Levites from among the children of Israel, and cleanse them. And thus shalt thou do unto them, to cleanse them: sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh, and let them wash their clothes, and cleanse themselves.”

מיד עשה משה כן לקרח. התחיל לחזר על כל ישראל לא היו מכירין אותו. אמרו לו, 'מי עשה בך כך?' אמר להם, 'משה עשה בי כך, ולא עוד אלא נטלוני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואומרים לי, 'הרי אתה טהור. והביא את אהרן אחיו, וקשטו ככלה, והושיבו באהל מועד.'
מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו את ישראל ואמרו, 'משה מלך, ואהרן אחיו כהן גדול, ובני אהרן סגני כהונה. תרומה לכהן, מעשר ראשון לכהן, כ"ד מתנות לכהן.

Immediately, Moshe did this to Korach. He walked among the people and no one recognized him. They said to him, ‘who did this to you?’ He said to them, Moshe did this to me, and not only that but he also took me by my hands of feet and they waved me and said, ‘behold you are now pure’, and they brought Aaron his brother and bejeweled him like a bride and set him in the Tent of appointment’
Immediately, the detractors of Moshe began to deride him among Israel and said,’Moshe is king, his brother Aaron is high priest, and the sons of Aaron are the assistant priests. The separated from the produce goes to the priest, the first tithe goes to the priest, the twenty four gifts go to the priests.

מיד (במדבר טז:ג) " וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְדֹוָד, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְדֹוָד" ואמר, 'לוי, באותה שעה כינס את עדתו ואמר להם, 'הרביתם עלינו משאוי יתר משעבוד מצרים. טוב לנו תחת יד מצרים יותר מתחת ידיכם, שבכל שנה ושנה מתים ממנו חמשה עשר אלף וארבעים וחמשה.' ובקשו לסקלן. (במדבר טז:ד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" אמר להם משה, 'לא מלוכה אני מבקש, ולא אהרן כהונה גדולה, שנאמר, (במדבר טז:יא) "לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְדֹוָד וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי <תלונו> תַלִּינוּ עָלָיו"

Immediately, and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: 'Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?'” and said, ‘Leviat that moment he brought in his coterie and said to them, ‘You have increased the burden on us more than the enslavement in Egypt. It was good for us under the hand of Egypt, more than under your hands, that in every year 15,045 people die’ and they desired to stone them to death. “And when Moses heard it, he fell upon his face.” Moshe said to them, ‘I did not request the reign, and Aaron did not request the priesthood, as it says, “Therefore thou and all thy company that are gathered together against the LORD--; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?'”

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, לא כך צויתני שנאמר, (שמות כח:א) "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן" והרי עמדו כנגדנו להרגנו'. אמר לו, (במדבר טז:ה) "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְדֹוָד אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו"
מהו "בֹּקֶר"? אמר ר' נתן, 'אמר הקדוש ברוך הוא, 'אם יתקבצו כל חרטומי מצרים ויבקשו להפך את הבקר לערב, וערב לבקר, לא יוכלו. כך, כשם שהבדלתי בין אור לחשך כך הבדלתי אהרן להקדישו בקדש הקדשים.''

Said Moshe before the Holy One, blessed be He, ‘Master of the Universe, did you not command me thus, as it says, “And bring thou near unto thee Aaron thy brother, and his sons with him, from among the children of Israel, that they may minister unto Me in the priest's office, even Aaron, Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar, Aaron's sons.” And now they stand in front of us to kill us.’ He said to him, “And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: 'In the morning the LORD will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him.”
What is “morning” Said Rabbi Natan, ‘Said the Holy One, blessed be He, ‘If all the magicians of Egypt would gather and request to invert the morning and the evening, they would not be able to do so. Similarly, just as I distinguished between light and dark, thus I distinguished Aaron to sanctify him in the Holy of Holies”

מיד (במדבר טז:יב) "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה"
'לא נלך לא נבוא' אין כתיב כאן, אלא, "לֹא נַעֲלֶה" ועליהם אמר שלמה, (משלי יח:ז ) "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" פתחו פיהם לפורעניות לומר שהם מתים בירידה ולא בעליה. כשם שאמרו כך מתו, (במדבר טז:לג) " וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל "

Immediately “And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: 'We will not come up” ‘we will not go, we will not come’ is not written here, rather “we will not come up and on them Solomon said “A fool's mouth is his ruin, and his lips are the snare of his soul.” They opened their mouths in disaster to say that they would die going down and not going up. As they said , so they died, “So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly”

אמר משה, 'הואיל ולא רצו לבא אני אלך אצלם, אולי יתביישו ויחזרו בהם, שנאמר, (במדבר טז:כה) "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" כשראו אותו התחילו לחרף ולגדף שנאמר (במדבר טז:כז) "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם" וכי יושבין או כורעין או נופלין יוצאין בני אדם? אלא מלמד שיצאו כשהן מחרפין ומגדפין שנאמר כאן יציאה והצבה ונאמר בגלית הפלשתי יציאה והצבה שנאמר (שמואל א,יז:ד) "וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת"
(שמואל א,יז:טז) "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם"

Said Moshe, since they do not want to come to me, I will go to them. Maybe they will be ashamed and rescind their actions, as it says, “And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him” When they saw him they began to deride and murmur as it says, “So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.” And when one bows or prostrates themselves they leave? Rather it teaches that they set out to blaspheme as it says here, they went out and stood and it says with regards to Goliath the philistine, going out and standing as it says “And there went out a champion from the camp of the Philistines, named Goliath, of Gath, whose height was six cubits and a span.” And it says, “And the Philistine drew near morning and evening, and presented himself forty days”

מה יציאה והצבה? התם בחרופין ובגידופין אף כאן בחרופין ובגדופין. לכך פתח משה ואמר, (במדבר טז:כט) "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְדֹוָד שְׁלָחָנִי" וכתיב (במדבר טז:לב) "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּש"ׁ

What is going out and standing (presenting)? There with degradation and blasphemy, here to with degradation and blasphemy. Therefore, Moshe opened and said, If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the LORD hath not sent Me.” And it is written, “And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods.”

בא וראה כמה קשה המחלוקת שכל העוזר במחלוקת הקדוש ברוך הוא מאבד את זכרו שכך כתיב, (במדבר טז:לה) " וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְדֹוָד וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת"

Come and see how difficult controversy is, that all who assist in promoting strife , the Holy One, blessed be He, removes their very memory from the world, as it is written, “And fire came forth from the LORD, and devoured the two hundred and fifty men that offered the incense”

אמר רבי ברכיה, 'כמה קשה המחלוקת שבית דיו של מעלה אין קונסין אלא מבן עשרים שנה ומעלה, ובית דין של מטה מבן י"ג. ובמחלוקתו של קרח תנוקות בן יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית דכתיב (במדבר טז:כז) "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם"
וירדו הם וכל אשר להם לפיכך כתיב ויקח קרח.

Said Rabbi Berachia, How difficult arguments are? that the Court of heaven do not impose penalties except from the age of 20 and above, and the court of man from the age of 13. And in the controversy of Korach, infants were burned and were devoured in the underworld, as it is written, , “So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.”
And they and all that is to them went down, therefore it states “And Korach took”