שמיני Shemini

My Musing
Over the past two decades the right to Shechita, ritual slaughter, has been challenged. Often the challenge is that other methods not sanctioned by halacha, Jewish law, are less painful and therefore more humane to the animal. The midrash asks a similar question, going so far as to claim that in the special meal reserved for the righteous in the world to come, they will eat of the leviathan and other animals as "road kill" not requiring shechita. So why is it important?
Because, in the words of the midrash, Shechita involves you in the death. I view this as making you aware that you killed a living creature for your meal. There is nothing that can sensitize you more.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ז
(ויקרא יא:א-ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם. דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ "

And the LORD spoke unto Moses and to Aaron, saying unto them:
Speak unto the children of Israel, saying: These are the living things which ye may eat among all the beasts that are on the earth.

ילמדנו רבינו: כמה בהמות טהורות יש בעולם?
כך שנו רבותינו: עשר בהמות הן: (דברים יד:ה) "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר",(דברים יד:ד "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ) [ו] שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים". יותר מאלה אין בעולם.

Our master should instruct: How many pure strains of cattle are there in the world?
Thus taught our teachers: The ten pure types of cattle are: "the hart, and the gazelle, and the roebuck, and the wild goat, and the pygarg, and the antelope, and the mountain-sheep. (These are the beasts which ye may eat:) the ox, the sheep, and the goat,

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'הזהרו עצמכם שלא לשקץ את עצמכם בבהמה טמאה ובשרץ טמא.' כך אמר דוד (תהלים יח:לא) "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְדֹוָד צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ"

Said the Holy One, blessed be He, 'be careful to not defile yourselves with an impure animal and with the impure crawlers' Thus said David, "As for God, His way is perfect; the word of the LORD is tried; He is a shield unto all them that take refuge in Him."

בשביל לצרף בריותיו. אמר לו, 'רבי, מה אכפת להקדוש ברוך הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה, שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר מן הירך?'
'תדע, שלא נצטוה השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל. כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה. תדע לך, לויתן בריה משונה היא, והמלאכים יגורו ממנו. שנאמר (איוב מא:יז) "מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ"

To include His creations. Said to him, 'My master, what does it matter to the Holy One, blessed be He, that the Israelites should eat meat that has not been slaughtered? That Israel should cut and eat, and slaughter from the neck and the thigh?
Know, that this slaughter was not commanded except to include Israel. Because in the future there will a feast made for the righteous from the animals and the leviathan, and there will not be any slaughter. Know, that the leviathan is a different creature, and the angels are challenged by it. As it says, "When he raises himself up, the mighty are afraid; by reason of despair they are beside themselves."

והם זורקין עליו כמה רמחים של ברזל, כתבן הוא חושבן, שנאמר (איוב מא:יט) "יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה" וכן בהמות שדי קשה, שהוא רובץ על אלף הרים. שנאמר (תהלים נ:י) "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף"
And they throw iron spears on it, their writing is their thinking, as it says, "He esteems iron as straw, and brass as rotten wood." And similarly the animals that are hard, that they jump over a thousand mountains. As it says, "For every beast of the forest is Mine, and the cattle upon a thousand hills."

והיכן הן נשחטין? אלא זה לזה מזדווגין שניהם שנאמר (איוב מא:ח) "אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם" בהמות יגש בלויתן ואוחז בקרניו ובוקע, ולויתן הפך יהיה מיתתו, שמכה אותו בזנבו והורגו. והצדיקים הולכין ונוטלין מנות מנות. מכאן שחיטה? אלא בשביל לבדוק ולצרף את ישראל.

And where are they slaughtered? Rather (for that meal) they pair together as it says "One is so near to another, that no air can come between them." The cattle approach the leviathan and grab its horns and pierce it, and the leviathan flips around and that is its death, that it is hit in its tail and kills it. And them righteous go and take portions from the remains. So what is the purpose of ritual slaughter? To check and involve Israel.

Tzav צו

My Musing
Dedicated to the memory of the members of the Fogel family who were so brutally and heinously massacred last week in Itamar. (I apologize if this is a repeat selection)

This week’s midrash takes what I term midrashic license to bring out a point that is seemingly unrelated to the text. Focusing on the phrase Torat zevach Hashlamim, the midrash takes the root idea of Torah and Shalom from that phrase and expands from there.
The Torah is entirely focused on creating peace. In fact in the efforts of peace the midrash implies, Moshe demurred from the will of God. Yet, as the text used by the midrash demonstrates there is even a limit to the pursuit of peace. Moshe deviated from God’s direction in approaching the nations surrounding Canaan peacefully, however as the Torah explains, and the midrash makes clear, if they are not interested in peace then we have to smite them.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן ג
(ויקרא ז:יא) "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַידֹוָד"

And this is the law of the sacrifice of peace-offerings, which one may offer unto the LORD.

זה שאמר הכתוב (משלי ג:יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם" כל מה שכתוב בתורה לשום שלום הוא נכתב. ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות אף המלחמות לשום שלום נכתבו.

This is what the scripture says, "Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace." All that is written in the Torah is written to promote peace. And even though war is discussed in the Torah, even wars are discussed to promote peace.

אתה מוצא שבטל הקדוש ברוך הוא גזרתו מפני השלום; אימתי? בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים כ:יט) "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" וכל אותו הענין. אמר לו הקדוש ברוך הוא שיחרים אותם, שנאמר, (דברים כ:יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלקֶיךָ"

You find that the Holy One, blessed be He, nullified his decree for the sake of peace; When? At the time that the Holy One, blessed be He, said to Moshe, "When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shall not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou may eat of them, but thou shall not cut them down; for is the tree of the field man, that it should be besieged of thee?" and all the pertaining matters. Said to him the Holy One, blessed be He, to annihilate them, as it says, "but thou shalt utterly destroy them: the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite; as the LORD thy God hath commanded thee;"

ומשה לא עשה כן. אלא אמר, 'עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא, אלא בשלום אני בא עליהם'. שנאמר (דברים ב:כו,כז) "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:'אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול'."

And Moshe did not do this. Rather he said, 'now, I am going and striking who sinned and who did not sin, but for peace I come upon them'. As it says, "And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying: 'Let me pass through thy land; I will go along by the highway, I will neither turn unto the right nor to the left."

כיון שראה שלא בא לשלום הכהו שנאמר, (במדבר כא:לה) "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"

Since he saw that they did not come in peace, he smote them as it says, "So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining; and they possessed his land."

אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני אמרתי "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" ואתה לא עשית כן. חייך! כשם שאמרת כך אני עושה שנאמר, (דברים כ:י) "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" לכך נאמר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"

Said the Holy One, blessed be He, 'I said "but thou shall utterly destroy them" and you did not do that. On your life! As you said so I do, as it says, "When thou draw nigh unto a city to fight against it, then proclaim peace unto it." Therefore it says, ""Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace."

Vayikra ויקרא

My Musing
The midrash continues with the idea that Moshe did not want to be leader- he shied away from the position, yet the midrash demonstrates, he was great and deserved of the opening of this week;s parsha that God called him.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ד
(ויקרא א:א) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר "

And the LORD called unto Moses, and spoke unto him out of the tent of meeting, saying:

מהיכן קרא לו? מאהל מועד.
יהא שמיה מברך לעלם, שמניח העליונים ובחר בתחתונים לשכן במשכן בשביל אהבתן של ישראל. וכן אמר שלמה (מלכים א, ח:כז) "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי"
יש פוחר מתאוה לכלי חרס כביכול כי יוצר הכל הוא. אלא בשביל האהבה (תהלים פד:ג) "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְדֹוָד לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי"

From where did He call him? From the Tent of meeting. May His name be blessed forever, that He left the upper bodies and chose to be with the lower creatures to dwell in the Sanctuary because of His love of Israel. And so did Solomon say, “But will God in very truth dwell on the earth? Behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house that I have built”
There is the potter who desires a ceramic utensil because he created the entire piece. But for love “My soul yearns, yea, even pines for the courts of the LORD; my heart and my flesh sing for joy unto the living God.”

וכן הוא אומר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" "מֵאֹהֶל מוֹעֵד. גדול היה משה, ראה מה כתיב (בראשית א:ה) "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" וכאן "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" זו קריאה וזו קריאה. מי גדול, השובה או הנשבה? הוי אומר הנשבה.

And similarly it says, “And He called to Moshe” “from the Tent of meeting”. Great was Moshe, see what is written “And God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, one day.” And here “And He called to Moshe”. This is a calling and that is a calling. Who is greater the captor or the captured? This is to say the captured.

ראה מה כתיב "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם", ואין אור אלא תורה שנאמר (משלי ו:כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"
ומשה שבה כל התורה שנאמר (תהלים סח:יט) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלקִים"
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה. 'בעולם הזה עשיתיך ראש על כל ישראל, ולעולם הבא כשיבואו הצדיקים ליטול שכרם אתה בא בראש כולם שנאמר (דברים לג:כא) "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְדֹוָד עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל"

See what is written, ““And God called the light Day” and there is no light [in reference to anything else] other than the Torah as it says, “For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction are the way of life”
And Moshe captured all the Torah as it says, “Thou hast ascended on high, Thou hast led captivity captive; Thou hast received gifts among men, yea, among the rebellious also, that the LORD God might dwell there.”
Said to him the Holy One, blessed be He, ‘In this world, I made you head of all Israel, and in the world to come, when the righteous come to take their reward, you will be at their head as it says, “And he chose a first part for himself, for there a portion of a ruler was reserved; and there came the heads of the people, he executed the righteousness of the LORD, and His ordinances with Israel.”

Pekudei פקודי

My Musing
There is so much to read into this week's selection. In the middle ages, the concept of replacement, namely that the Jews who had been the chosen people and were rejected by God could not return to their pristine estate and that God had a new chosen people. The opening of the midrash is a direct refutation of this idea. But the midrash goes further in that it drives home the idea that God all along wants to be with us and that it is our misdeeds which drive him away,

but as soon as we can turn our direction, He will return, albeit in increments.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ו
(שמות לח:כא) "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

These are the accounts of the tabernacle, the tabernacle of the testimony, as they were rendered according to the commandment of Moses, through the service of the Levites, by the hand of Ithamar, the son of Aaron the priest.

עדות לכל באי העולם שנמחל להם על מעשה העגל. למה הדבר דומה? למלך שנשא אשה והיה מחבבה. כעס עליה והלך לו. היו שכנותיה אומרות, 'שוב בעליך אינו חוזר לך.' לימים בא ונכנס. עמד בפלטרין ואכל ושתה עמה ועדיין שכנותיה לא היו מאמינות שנתרצה לה. ומתוך כך ראו ריח בשמים עולה מן הבית ידעו הכל שנתרצה לה.

It is testimony to the entire world that they (the Israelites) were forgiven for the act of the golden calf. To what is this similar? To a king who marries a woman and adored her. Then he was angered by her and left on his own. Her neighbors would say, "your husband will never return". After many days he returned and came in. He stood at the palace and feasted with her and still her neighbors would not believe that she had made amends to him. And for this the king made sure to enable all to see the pungent smoke rise from the house from the food she cooked for him and this way all knew that she was fully forgiven and restored to her rightful place.

כך הקדוש ברוך הוא חבב את ישראל ונתן להם את התורה וקרא אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש. לאחר ארבעים יום סרחו, אמרו הגוים, 'שוב אינו חוזר עליהם.' עמד משה ובקש רחמים, ואמר לו
(במדבר יד:כ) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ"
אמר משה, 'מי מודיע לאומות?'
אמר ליה, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
כיון שראו אומות העולם הריח של קטרת מתמר ועולה מתוך המשכן ידעו שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא.

Similarly the Holy One, blessed be He, adores Israel and gave them the Torah and called them a priestly kingdom and a holy nation. After forty days they spoiled, and the nations said, "'surely God will not return to them" Moshe stood up and requested mercy, and God said to him, "And the LORD said: 'I have pardoned according to thy word."
Said Moshe, "who will let the nations know?"
He said to him, "And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them"
Once the nations of the world saw the scent of the incense spread and rise from the Sanctuary, they knew that the Holy One, blessed be He, had forgiven them.

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" וכתיב (שמות א:א) "[ו]ְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"
בא וראה כמה חבב הקדוש ברוך הוא את המשכן. שהניח את העליונים ושכן בתוך המשכן. אמר רבי שמעון, 'עיקר שכינה בתחתונים היתה. שנאמר, (בראשית ג:ח) "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְדֹוָד אֱלֹקִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְדֹוָד אֱלֹקִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן".
בא אדם וחטא, נסתלקה מן הארץ לשמים. עמד קין והרג את אחיו, נסתלקה מן הרקיע הראשון לשני. עמד דור אנוש, והכעיס לפניו, נסתלקה מן השני לשלישי. עמד דור המבול והשחית דרכו, נסתלקה מן השלישי לרביעי. דור הפלגה נתגאה, נסתלקה מן רביעי לחמישי. סדומיים קלקלו, נסתלקה מן החמישי לששי. עמדו אמרפל וחבריו, נסתלקה מן ששי לשביעי.

"These are the accounts of the tabernacle" and it is written " "[And] these are the names of the sons of Israel, who came into Egypt with Jacob; every man came with his household"
Come and see how the Holy One, blessed be He, adores the Sanctuary. That he left the upper bodies and dwelled in the midst of the Sanctuary. Said Rabbi Shimon, ' the essence of the Divine Presence is in the lower bodies. As it says, " And they heard the voice of the LORD God walking in the garden toward the cool of the day; and the man and his wife hid themselves from the presence of the LORD God amongst the trees of the garden"
Came along Adam and he sinned, and the Divine Presence removed itself to the heavens. Stood Kain and killed Hevel, and It was removed from the first firmament to the second. Stood the generation of Enoch and angered in front of Him (according to tradition this generation began the worship of idols), and It was removed from the second to the third. Came the generation of the Flood and laid waste to the path of the world and removed It from the third to the fourth. The generation of the great divide ( the Tower of Babel story) were haughty and It was removed from the fourth to the fifth. The Sodomites ruined the world further, and It was removed from the fifth to the sixth. Came Amraphel and his cronies and their wars removed It from the sixth to the seventh.

עמד אברהם וסגל מעשים טובים. נמשכה השכינה מן שביעי לששי. יצחק משכה מן ששי לחמישי. יעקב מן חמישי לרביעי. לוי בנו מן רביעי לשלישי. קהת בן לוי מן שלישי לשני. עמרם מן שני לראשון. משה ביום שהוקם המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן, זה שאמר הכתוב (משלי ב:כא) כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ", ישכינו השכינה בארץ.

Stood Abraham and did good deeds. This drew the Divine Presence back from the seventh to the sixth. Isaac pulled It from the sixth to the fifth. Jacob drew it from the fifth to the fourth. Levi his son drew It from the fourth to the third. Kehat the son of Levi drew It back from the third to the second. Amram (Moshe's father) drew It from the second to the first. Moshe, on the day he erected the Sanctuary and the glory of God filled the sanctuary, this what the scripture says, " For the upright shall dwell in the land, and the whole-hearted shall remain in it." The Divine Presence will dwell in the land.

vayakhel ויקהל

My Musing
If my reading of this week's midrash (apologies for getting it out so late- power outages and job hunting delay my posting) is correct it is a radical idea. If we rationally and with good intentions and without subverting halacha, see the opportunity to serve God in a way not prescribed yet not proscribed by halacha, we may, and even possibly we must follow the dictates of reason even if they do not follow God's word to the letter, but rather to the spirit and do not contradict God's words to the letter.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ו
(שמות לז:א) "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ"

And Bezalel made the ark of acacia-wood: two cubits and a half was the length of it, and a cubit and a half the breadth of it, and a cubit and a half the height of it.

זה שאמר הכתוב (תהלים קיט:קל) "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו היה העולם כלו מים במים שנאמר (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"

This is what the scripture said “The opening of Thy words gives light; it gives understanding unto the simple.” When the Holy One, blessed be He created His world the world was covered entirely in water as it says, “Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters.”

רבי יהודה ור' נחמיה; רבי יהודה אומר החשך ברא הקדושברול הוא תחלה ואחר כך ברא את העולם. ורבי נחמיה אומר העולם ברא הקדוש ברוך הוא תחלה ואחר כך ברא את החשך.
שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן, אמר לו, 'אתה בעל הגדה, אמור לי היאך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם משברא עולמו ברא את האור?
אמר לו רבי שמואל בר נחמן, 'כשבקש לברוא את העולם נתעטף באורה וברא את העולם שנאמר(תהלים קד:ב) "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" ואחר כך נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, לפיכך "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים"

Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemia disputed; Rabbi Yehudah said that the darkness was created by the Holy One, blessed be He first and after that He created the world. And Rabbi Nechemia said that the Hoy One, blessed be He, created the world first and then created the darkness.
Rabbi Shimon ben Yehotzadak as Rabbi Shmuel bar Nachman, and said to him, “You are a master of the Agadah, tell me how the Holy One, blessed be He, created the world, from when He created the world He created Light?
Said to him Rabbi Shmuel bar Nachman, When He wanted to create the world, He enveloped himself in light and created the world, as it says, “Who covers Thyself with light as with a garment, who stretches out the heavens like a curtain”

ר' יהודה בר אלעאי אומר, 'משל למלך שבקש לבנות פלטרין, והיה אותו מקום של חשך, והדליקו בו את הנרות ואחר כך בנה. כך הקדוש ברוך הוא; היה העולם חשך שנאמר, "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם, הוי "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים".

Rabbi Yehudah bar Ila’I said, ‘This is similar to a king who wants to build a palace, and it was a place of darkness, and he lit candles and then built. Similarly with the Holy One, blessed be He, the world was dark as it says, “, and darkness was upon the face of the deep” and He enveloped himself in light and then created the world, that is “The opening of Thy words gives light; it gives understanding unto the simple.”

ומהקדוש ברוך הוא למדו הצדיקים שיהיו מתחילין תחלה באורה. כיצד? בשעה שאמר משה לבצלאל מאמרו של הקדוש ברוך הוא שאמר, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", אמר לו משה, 'לך, ועשה את המשכן,. במה פתח תחלה? "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן", זה שאמר הכתוב (משלי ט:ט) "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח". משה אמר לו להתחיל במשכן והוא התחיל בארון. למה? בשביל שהארון מקום התורה שהוא אורו של עולמים העולם הזה והעולם הבא.

And from the Holy One, blessed be He, the righteous learned that one begins with light. How? At the moment that Moshe told Betzalel the statement of the Holy One, blessed be He, who said, “And they will make for me a sanctuary and I will dwell in it”, said to him Moshe, ‘Go, and make the sanctuary. What did he begin with, “And Bezalel made the ark of acacia-wood” This is what the scriptures said, “Give to a wise man, and he will be yet wiser; teach a righteous man, and he will increase in learning.”
Moshe said to him to begin with the Sanctuary and he began with the ark. Why? Because the ark is the place of the Torah which is the light of the worlds, this world and the world to come.

"הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח" מדבר בנח. כיצד? כשעשה נח התיבה אמר לו הקדוש ברוך הוא, (בראשית ז:ב) "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" וכשיצא מן התיבה מה כתיב בו?(בראשית ח:כ) "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ" מה שלא נצטווה. אמר נח, לא צוה לי הקדוש ברוך הוא להרבות מן העוף טהורות אלא כדי להקריב מהם עולות וקרבנות. לפיכך "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר" "הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח".

“teach a righteous man, and he will increase in learning.” Describes Noah. How? When Noah made the Teva, ark, said to him the Holy One, blessed be He, "Of every clean beast thou shalt take to thee seven and seven, each with his mate; and of the beasts that are not clean two [and two], each with his mate" and when he exited from the ark what is written about him? "And Noah built an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar." That which was not commanded of him. Said Noah, I was not commanded by the Holy One, blessed be He, to take many of the pure birds except to be able to offer them as sacrifices. Therefore " and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar." "“teach a righteous man, and he will increase in learning.”

"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד" זה בצלאל בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לעשות משכן, אמר לו בצלאל, 'מה מבקש מן המשכן הזה?' אמר ליה, 'לשכון בו וללמד תורה לישראל.' אמר לו בצלאל, 'והיכן תהא התורה נתונה?' אמר לו משה, 'משאנו עושין את המשכן נעשה את הארון'. אמר לו, 'לא כן, נעשה את הארון תחלה, ואחר כך נעשה משכן.'

“Give to a wise man, and he will be yet wiser;" This refers to Betzalel at the moment that the Holy One blessed be He said to him through Moshe to make the sanctuary, said to him Betzalel, 'What do we want from this mishkan?' Said to him, to dwell in it and teach Torah to Israel. Said to him Betzalel, and where will the Torah rest?' Said to him Moshe, When we build the mishkan we will build the ark. Aid to him, 'not so, we will build the ark first and then the mishkan.

כי תישא ki Tisa

My Musing
At the height of the exodus, the Israelites are poised at Mt. Sinai, ready to accept the Torah from the one True God. And they fail, miserably, declaring a golden calf to be their salvation. As it explains in the midrash, seemingly at the moment that they hear from God, not to have any other gods, they go and make a god. And as the midrash comments, can there be any hope of redemption. Yet, from the opening of this week’s midrash, it is evident that there is hope for redemption. Judaism allows for U-turns. We can learn from our mistakes.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן ד
(שמות ל:יב) "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַידֹוָד בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"

"When you lift the heads of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the LORD, when you number them; that there be no plague among them, when you number them"

"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" זה שאמר הכתוב (תהלים ג:ג,ד) "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי, אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה. וְאַתָּה יְדֹוָד מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי "

"When you lift the heads of the children of Israel" This is what scripture said, "Many there are that say of my soul: 'There is no salvation for him in God.' Selah. But You, O LORD, are a shield about me; my glory, and the lifter up of my head."

רבי שמואל בר אמי ורבנן. רבי שמואל בר אמי פתר קרא בדואג ואחיתופל.
"רַבִּים" אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה.
"אֹמְרִים לְנַפְשִׁי" שהיו אומרים לדוד, אדם ששבה את הכבשה, והרג את הרועה, והפיל את ישראל בחרב, יש לו תשועה?
שנאמר, " אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה".
"וְאַתָּה יְדֹוָד" אמר דוד, ואתה רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם, ואמרת, (ויקרא כ:י) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת"
"מָגֵן בַּעֲדִי" בזכות אבותי.
"כְּבוֹדִי" שהחזרתני למלכותי.
"וּמֵרִים רֹאשִׁי" שהייתי חייב הרמת ראש ונתת לי תלוי ראש על ידי נתן הנביא שאמר, (שמואל ב,יב:יג) "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַידֹוָד ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְדֹוָד הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת"

Rabbi Samuel bar Ami and the Rabbis debated the meaning of this verse. Rabbi Samuel bar Ami interpreted it as referring to Doeg and Achitophel. (Incidentally, Doeg and Achitofel are the paradigm for great men who fall. Doeg and Achitofel never met. Doeg was King Saul's advisor and Achitofel was King David's advisor until he joined the rebellion led by David's son Avshalom)
"Many" refers to Doeg and Achitofel who were great in Torah
"Say to my soul" that they would say to David, a man who captured the lamb, killed the shepherd, and fell the nation of Israel by the sword, he will get salvation?
As it says, "'There is no salvation for him in God.' Selah"
"But You, O LORD", said David, and You, master of the world, you agreed in your teaching with them, and said, " And the man that commits adultery with another man's wife, even he that commits adultery with his neighbor's wife, both the adulterer and the adulteress shall surely be put to death"
"are a shield about me" in the merits of my fathers.
"my glory" that You returned me to my kingom.
"and the lifter of my head" that I was deserving of losing my head and You gave me a condition for my head at the hands of Nathan the prophet who said, "And David said unto Nathan: 'I have sinned against the LORD.' ; And Nathan said unto David: 'The LORD also hath put away thy sin; thou shall not die."

ורבנן פתרי קרא באומות העולם.
"רַבִּים" אלו עובדי גילולים. שכתוב בהן, (ישעיהו יז:יב) "הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן" שאומרין לישראל אומה ששמעה בסיני (שמות כ:ב) "אָנֹכִי יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" ולסוף ארבעים יום אמרו לעגל, (שמות לב:ד) "[וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ ]אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" יש להם תשועה? אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹקִים סֶלָה"
"וְאַתָּה יְדֹוָד מָגֵן בַּעֲדִי" אמרו ישראל, 'רבון העולם, ואתה הסכמת עמהם ואמרת, (שמות כב:יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַידֹוָד לְבַדּוֹ"
"מָגֵן בַּעֲדִי", בזכות אבות.
"כְּבוֹדִי" שהשרית שכינתך בתוכנו ואמרת, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
"וּמֵרִים רֹאשִׁי" תחת שהיינו חייבין לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה שנאמר, "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ".

The rabbis interpreted the text as referring to the nations of the world.
"Many" refers to the idol worshippers. That it is written regarding them, " Ah, the uproar of many peoples, that roar like the roaring of the seas; and the rushing of nations, that rush like the rushing of mighty waters!" That they say to Israel, the nation that heard at Sinai " I am the LORD thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage. Thou shall have no other gods before Me." And at the end of forty days, said to the calf, " 'This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'" Do they have salvation? ": 'There is no salvation for him in God.' Selah"
"But You, O LORD, are a shield about me" said Israel, 'Master of the World, and you agreed with them and said," He that sacrificeth unto the gods, save unto the LORD only, shall be utterly destroyed."
"a shield around me" in the merit of the patriarchs.
'my glory' that You placed Your Divine presence amongst us and said " And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them."
'and lifter up my head" because we were due to lose our heads but you conditionally gave us our heads at the hand of Moses, as it says, ""When you lift the heads"

רבי יעקב בר יוחאי בשם רבי יונתן פתח (ישעיהו ב:ט) "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם"
וַיִּשַּׁח אָדָם" אלו ישראל שנאמר, (יחזקאל לד:לא) "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹקֵיכֶם נְאֻם אֲד-ֹנָי יְדֹוִד"
"וַיִּשְׁפַּל אִישׁ" זה משה שנאמר, (במדבר יב:ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה <ענו> עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"
אמר משה, 'רבון העולם, יודע אני ששחו ישראל לעגל, והשפלתי אותי ואל תשא להם, אמר ליה, תשא להם אמר ליה, "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ".

Rabbi Yaakov bar Yochai in the name of Rabbi Yonatan opened, "And man bows down, and man lowers himself; and You cannot bear with them."
"And man bows down", refers to Israel as it says, "And ye My sheep, the sheep of My pasture, are men, and I am your God, says the Lord GOD.'"
"and a man lowers himself" refers to Moses as it says, "Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth"
Said Moses, 'Master of the World, I know that Israel bowed to the calf, and I lowered myself, and do not lift them, said to him, lift them, said to him, ""When you lift the heads of the children of Israel"

TETZAVEH תצוה

My Musing
The midrash continues with its exploration of the concept of a mitzvah, commandment. This week's selection is to drive home the point that mitzvoth are all encompassing, you cannot compartmentalize. They apply at home and in the field, meaning at work. They also make you beautiful, meaning a better person.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה סימן ה
(שמות כז:כ) "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה"

"And you shall command the Children of Israel, and they will bring to you pure olive oil, beaten for the light, to cause a lamp to burn continually"

זה שאמר הכתוב (שיר השירים א:טו) "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים"
אמר רבי עקיבא, 'לא היה כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים.'

This is what the scriptures said, "Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thine eyes are as doves."
Said Rabbi Akiva, 'The world was not as worthy of being as the day when the Song of Songs was

given to Israel, that all the other scriptures are holy and the Song of Songs is the Holy of Holies.'

אמר רבי אליעזר בן עזריה, 'למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום. ואמר לו, 'הוצא ממנו כך וכך סולת, כך וכך סובין, כך וכך מורסן, וסלית לי מתוכה גלוסקא אחת יפה מנופה ומעולה.' כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל בתוכו, הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה; הִנָּךְ יָפָה במעשים, הִנָּךְ יָפָה במעשי אבותיך, הִנָּךְ יָפָה בבית הִנָּךְ יָפָה בשדה.
בבית במזוזה, (דברים ו:ט) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", בשדה בתרומות ובמעשרות בלקט בשכחה ופאה.
הִנָּךְ יָפָה בבית; הנך יפה בגג שנאמר, (דברים כב:ח) "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"

Said Rabbi Eliezer ben Azaria, 'To what is the idea similar? To a king who takes a measure of wheat and gives it to the baker. And he says to him, take out from it so much fine flour, so much finer partic;es, so much further refine it, and prepare from it the finest roll, light and excellent' Such the scriptures are holy and the Song of Songs is the Holy of Holies.' See what the Holy One, blessed be He, praises Israel in it, " Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair", behold you are fair in deeds, you are fair in the deeds of the patriarchs, behold you are fair in the house and fair in the field'
In the house with the mezuzah, " And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates.", in the field with the donations, the tithes , the gleaning, the forgetting, and the corner of the field"
Behold you are fair in the house, behold you are fair on the roof, as it says, " When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence."

הִנָּךְ יָפָה בעולם הזה, הִנָּךְ יָפָה בעולם הבא. "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" אמר רבי שמעון בן פזי, 'הקדוש ברוך הוא מקלסה בלשון כפול, והיא מקלסתו בלשון פשוט. למה מקלסו הקדוש ברוך הוא בלשון כפול? שאם איננה עושה רצונו יכול הוא להמירה באחרת. והיא מקלסתו בלשון פשוט, לפי שאינה יכולה להמירו באחר. הוי (שיר השירים א:טז) "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה" לפיכך, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה", במה? "עֵינַיִךְ יוֹנִים".

Behold you are fair in this world and Behold you are fair in the world to come. "Behold, thou art fair, my love" Said Rabbi Shimon ben Pazi, 'The Holy One, blessed be He, praises in a double language, and she praises in simple language. Why does the Holy One, blessed be He praise in the double language? That if they do not do His bidding, he can demur it in one of them. And she praises in the simple language, because she cannot demur. That is, "Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; also our couch is leafy." Therefore "Behold you are fair my loved" With what? "; thine eyes are as doves.""

"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" אלו סנהדרין שנמשלו כיונה. "עֵינַיִךְ יוֹנִים", מה העינים הללו כל הגוף מהלך אחר העינים, אף ישראל כלם מהלכין אחר סנהדרין על כל מה שאומר להם, על הטמא טמא ועל הטהור טהור, הוי "עֵינַיִךְ יוֹנִים"
דבר אחר, מה היונה הזו כל אחת ואחת מכרת חלונה ושובכה, כך ישראל, כל אחד ואחד מן התלמידים מכיר את מקומו.
דבר אחר, "עֵינַיִךְ יוֹנִים" מה היונה הזו משהיא מכרת את בן זוגה אינה זזה ממנה, כך ישראל משהכירו להקדוש ברוך הוא שוב אינם זזים ממנו ואין מניחין אותו.
דבר אחר, מה יונה זו כל העופות כשהן נשחטין הן מפרכסין, אבל היונה הזו פושטת צוארה, כך אין אומה בעולם נהרגת על קדושת שמו ומוסרת עצמה להריגה אלא ישראל. שנאמר, (תהלים מד:כג) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה"

" the His name, and sacrifices its life for God, but Israel. As it says, " Nay, but for Thy sake are we killed all the day; we are accounted as sheep for the slaughter

."
"עֵינַיִךְ יוֹנִים", אמר רבי יצחק, 'אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'דוגמא שלך דומה ליונה. מי שמבקש ליקח חטים מחברו, הוא אומר לו הראני דוגמתן. אף אתה דוגמא שלך דומה ליונה. כיצד? כשהיה נח בתבה כתיב שם (בראשית ח:ז) "וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"

Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thine eyes are as doves.", this refers to the Sanhedrin that was seen as a dove. "Your eyes are as a dove" What is unique about the eyes, that the body follows the eyes, similarly, all of Israel follows the Sanhedrin, on all that is said by them, what is impure is impure and what is pure is pure, that is "your eyes are as a dove"

Another idea, what is special about the dove that each one recognizes its own specific window or coop, similarly Israel, each student recognizes their place.

Another idea, "your eyes of a dove", what is special about the dove that it recognizes its mate and does not leave its side, similarly Israel, once it recognizes the Holy One, blessed be He, also will not leave Him and will not let Him down.

Another idea, what is unique about the dove, all the birds when they are slaughtered they convulse, bu the dove stretches out its neck, similarly, there is not any nation in the world that is killed for the sanctification of

ואחר כך שלח את היונה. (בראשית ח:יא) "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ"
אמר הקדוש ברוך הוא, 'מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני את הנר, שנאמר, "וְאַתָּה תְּצַוֶּה"... "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן".

" thine eyes are as doves.", said Rabbi Isaac, 'Said to them the Holy One, blessed be He, your example is similar to the dove. Whoever wants to purchase wheat from his friend says to him, show me an example." So you, your example is similar to the dove. How? When Noah was in the ark, it is written there, " And he sent forth a raven, and it went forth to and fro, until the waters were dried up from off the earth."
Said the Holy One, blessed be He, The dove brought light to the world, so you are similar to the dove, in that you bring olive oil and light before God the light, as it says, "and you shall command.. and take for you olive oil…"