יום שישי, 27 במרץ 2009

Vayikra

My Musing
What is special about the opeining of our parasha and the opening of the book of Leviticus when it opens with Vayikra. In chumash the set of words Vayikra el Moshe, And He called to Moshe, occur only twice. The second opens our parasha. In order to appreciate the midrash you need to
know that it only occurs one other time in reference to Moshe entering the mishkan.
This first midrash of the Tanhuma on the parsha truly distinguishes Moshe from everyone else as being of such a level that only he could truly apprehend God's voice and divine command. Which is remarkable considering that Moshe was unique in his humility. In fact the next two midrashim on the parsha which will be translated the next time we approach Vayikra (with God's help) deal with the unque character of Moshe as being humble and not wanting to be singled out.

מדרש תנחומא (ורשא פרשת ויקרא סימן א
[ראש כי חדש הוא. ]
(ויקרא פרק א:א) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"

“And He called to Moses, and spoke to him out of the tent of meeting, saying”

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"

“and He called”
This is what the scripture said: His angels, bless The Lord, mighty in strength, those that fulfill His word, to listen to the voice of His word.”

זה שאמר הכתוב (תהלים קג:כ) "בָּרֲכוּ יְדֹוָד מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"
"בָּרֲכוּ יְדֹוָד מַלְאָכָיו"

“His angels bless The Lord” These are Moses and Aaron who were called angels (or messengers) as it says “ “And we cried to The Lord and He heard our voices and He sent an angel (messenger) and took us out of Egypt and behold we are in Kadesh the city at the edge of your border” and similarly it says
“but they mocked the messengers of God, and despised His words, and scoffed at His prophets, until the wrath of the Lord arose against His people, till there was no remedy”

אלו משה ואהרן שנקראו מלאכים, שנאמר (במדבר כ:טז) "וַנִּצְעַק אֶל יְדֹוָד וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ" וכן הוא אומר (דברי הימים ב, לו:טז) "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת יְדֹוָד בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא"
רב הונא תני בשם רבי אחא אומר אלו ישראל, שהוא אומר " גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" שהקדימו עשיה לשמיעה.
רבי יצחק נפחא אומר אלו שומרי שביעית. ולמה נקרא שמם "גִּבֹּרֵי כֹחַ"?
רואה ששדהו מופקרת ואילנותיו מופקרים, והסייגים מפורצים, ורואה פירותיו נאכלים וכובש את יצרו ואינו מדבר, ושנו רבותינו: (אבות ד:א)איזהו גבור? הכובש את יצרו.

Rav Huna taught in the name of Rabbi Acha and said these are Israel that the verse says “, mighty in strength, those that fulfill His word”, thatthey preceded listening with hearing (na’aseh v’nuishma)
Rabbi Yitzchak of Naphkha said these are the guardians of the seventh (shmita) year. And why are they called “mighty in strength” that they see their fields lying fallow and unkempt, their trees growing with abandon, the fences broken, they see the fruit being eaten and they conquer their inclination and do not say anything. And so taught our rabbis (in Pirkei avot) “Who is the true hero? one who conquers his will”


רבי תנחום בר חנילאי אומר מי "גִּבֹּרֵי כֹחַ"? זה משה, שאין גבור כמותו; שישראל עומדים לפני הר סיני ולא יכלו לשמוע את קול הדבור שנאמר (דברים ה:כא) "וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְדֹוָד אֱלֹקֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ"
ומשה לא ניזוק, ללמדך שגדולים הצדיקים יותר ממלאכי השרת. שמלאכי השרת אינן יכולין לשמוע קולו שנאמר (יואל ב:יא) "וַידֹוָד נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ כִּי גָדוֹל יוֹם יְדֹוָד וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ" אלא עומדין ונבהלין, והצדיקים יכולין לשמוע קולו. שנאמר "וַידֹוָד נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ"

Rabbi Tanhum the son of Chanilai said, who is the mighty in strength? That is Moshe who has no equal. Israel stood at Mount Sinai and could not hear the voice of the word and it says “And now why should we die? This great fire will consume us; if we continue to hear the voice of the Lord our God any more, then we shall die”
And Moshe did not get harmed. This teaches that the righteous are stronger than the ministering angels. The ministering angels are not able to listen to His voice as it says “And the Lord gave His voice before His army because His camp is very large, because he that does God’s word is great for great is the day of the Lord and very awesome and who can do it?”
Rather the ministering angels stand in shock and the righteous are able to listen to His voice. And is says “And the Lord gave His voice before His army because His camp is very large”


אלו המלאכים שנאמר (בראשית לב: ג) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹקִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" וכן הוא אומר (דניאל ז: י) "נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף <אלפים> אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ <רבון> רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ"

These are the angels (messengers) as it says “And Jacob said when he saw them: 'This is God's camp.' And he called the name of that place Mahanaim” And similarly it says “A fiery stream issued and came forth from before him; thousand thousands ministered unto him, and myriad stood before Him; the judgment was set, and the books were opened.”

ומי קשה מהם?
הצדיקים!, שנאמר (יואל ב:יא) "וַידֹוָד נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ כִּי גָדוֹל יוֹם יְדֹוָד וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ" זה צדיק שעושה רצון יוצרו.

And who is harder (like metal is harder) than them? The righteous! As it says “And the Lord gave His voice before His army because His camp is very large, because he that does God’s word is great for great is the day of the Lord and very awesome and who can do it?” This is the righteous who do God’s bidding.

ואיזהו? זה משה שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'עשה לי משכן' ועמד ונזדרז ועשה משכן, והיה עומד מבחוץ שהיה מתירא לבא אל אהל מועד; שנאמר (שמות מ:לה) "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְדֹוָד מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"

And which righteous person? Moshe. That the Holy One blessed be He said to him to build the sanctuary and he made the mishkan, and he was standing outside because he feared to enter the tent of appointment. As it says, “And Moses was not able to enter into the tent of appointment, because the cloud dwelled above, and the glory of the Lord filled the mishkan”


אמר הקדוש ברוך הוא 'אינו דין שמשה שעשה את המשכן יהא עומד מבחוץ ואני מבפנים? אלא הריני קורא אותו שיכנס, לפיכך כתיב "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"
הוי קשה כחן של צדיקים שיכולין לשמוע קולו.
וכן בשמואל כתיב (שמואל א, ג: י) "וַיָּבֹא יְדֹוָד, וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ"
לפיכך אמר דוד "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ".

Said the Holy One blessed be He, this is not fair that Moshe who built the mishkan should stand outside and I am inside” Rather I will call him to come in, therefore it is written “And He called to Moshe” “
That is the hardness of the righteous that they can listen to his to his voice.
Similarly with Samuel it is written, “And the LORD came, and stood, and called as time and time, 'Samuel, Samuel.' Then Samuel said: 'Speak; for Thy servant is listening’.' Therefore David said “mighty of strength who do His will”

ואם תאמר כשהיה מדבר עם משה, בקול נמוך היה מדבר, לפיכך היה יכול משה לשמוע, לא היה מדבר אלא בקול מתן תורה ששמעו ישראל ומתו בדבור ראשון. שנאמר (דברים ה:כא) "וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ" וכן הוא אומר (שיר השירים ה:ו) "פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי"

And if you want to say that when He spoke with Moshe he spoke with a soft voice, therefore Moshe could hear, He did not speak with any voice other than the voice of the Revelation that Israel heard and died for in the first utterance. As it says, “And now why should we die? This great fire will consume us; if we continue to hear the voice of the Lord our God any more, then we shall die” and similarly it says “I opened to my beloved; but my beloved had turned away, and was gone. My soul failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer”


ומנין שבקול מתן תורה היה מדבר? שכן הוא אומר (תהלים כט: ד) "קוֹל יְדֹוָד בַּכֹּחַ, קוֹל יְדֹוָד בֶּהָדָר" וכן הוא אומר (במדבר ז:פט) "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו"

And from where do we learn that the He spoke in the voice that was used at the Revelation? That is what is said “The voice of the Lord is powerful; the voice of the Lord is with majesty” and similarly it says “And when Moses would go into the tent of appointment that He might speak with him, and he heard the Voice speaking to him from above the ark-cover that was upon the ark of testimony, from between the two cherubim and He spoke to him.”

הקול שהיה שומע במתן תורה שנאמר (תהלים כט:ה) "קוֹל יְדֹוָד שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְדֹוָד אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן"
ובו היה מדבר על כל דבור ודבור ועל כל אמירה וצווי.
שמא תאמר שנשמע הקול לישראל מבחוץ, תלמוד לומר "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל" הוא היה שומע בלבד.

The voice that he heard at the Revelation as it says “The voice of the Lord breaks the cedars and the Lord broke the cedars of Lebanon.” And in this voice He spoke on each utterance and statement and commandment. And since the voice is so loud maybe the Israelites heard? It states “and he heard the voice” he alone heard the voice.

וכי מאחר שבקול גבוה היה מדבר למה לא היו שומעים, לפי שגזר הקדוש ברוך הוא על הדבור שיצא, והלך אצל משה ועשה לו הקב"ה שביל שבו יוצא הקול עד שיגיע למשה ולא נשמע לכאן ולכאן.שנאמר (איוב כח:כה) "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה" שכל דבור ודבור שיוצא מפי הקב"ה הכל במשקל.

And after we establish that with a high voice He spoke and they did not hear, for the Holy One Blessed be He decreed on the statement that came out, and went to Moshe and God made a pathway that the voice would follow until it arrived at Moshe and it was not heard anywhere else. As it says “When He makes the wind weighted, and measures out the waters.” That each utterance of the Holy One blessed be He came out with substance.

וכן הוא אומר (איוב כח:כו) "בַּעֲשׂתוֹ לַמָּטָר חֹק וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" שעשה לו הקב"ה דרך לאותו הקול שילך אצל משה בלבד. שנאמר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו",
אליו היה נשמע ולא לאחר.
לכך נאמר " גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹֹ"

And similarly he says When He made a rule for the rain, and a way for the voices (thunders)” that the Holy One blessed be He made a path for the voice to travel to Moshe alone. As it says “And He called to Moses, and spoke to him” To him it was heard and not anyone else.

This next piece deals again with the underlying question of why did the Torah use the term “Vayikra” and He called as opposed to the “vayedaber” or “vayomer”. Sometimes initiative is not a good thing.

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"
זה שאמר הכתוב (משלי כה: ז) "כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ, עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ"
ר' תנחום אומר, רחק מן מקומך שנים ושלשה מושבות שיאמרו לך עֲלֵה, ואל תעלה שלא יאמרו לך רד.

“And He called to Moses” This is what the scripture states “For better that it should say to you, 'Come up here', than you should lowered in front of the prince, whom your eyes have seen.” Rabbi Tanhum said distance yourself two or three spans so they say to you go up. And do not go up so they say to you go down.
Rabbi Tanhuma said “There is gold, and a multitude of rubies; but the lips of knowledge are a precious jewel”

רבי תנחומא אומר (משלי כ:טו) " יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת"
מתלא אומר: דעת חסרת מאי קנית? דעת קנית מאי חסרת? אף משה לא עלה עד שקראו הקב"ה שנאמר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"

אין תגובות: