Pinchas פנחס

My Musing
A common theme in the midrash is the importance of names- What do they reveal? And not only one's given name but also the name people know you by. Like last year's entry on Pinchas this midrash is later than the original Tanhuma genre but clearly would be fodder for Medieval Rabbis wanting to guide their communities to fealty to God and Torah. It also appeals to the Medieval mindset in it's declaration of the Midianites animosity to the Jews which would also find resonance among the Jews in the middle ages.


מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן ב
(במדבר כה:יד) "וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי"
"And the name of Israelite man that was slain, who was slain with the Midian woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house to the tribe of Simeon"
כשם שהקדוש ברוך הוא מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם, כך מתעסק בגנות הרשעים לפרסמן בעולם. פרסם פנחס לשבח ופרסם זמרי לגנאי. עליהם נאמר(משלי י:ז) "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"
Just as the Holy One Blessed be He occupies Himself with the praise of the righteous to publicise them in the world, He similarly publicizes the shaming of the evil people in the world. He proclaimed Pinchas for praise and declared Zimri for shame. Regarding them the scripture says, "The memory of the righteous shall be for a blessing; but the name of the wicked shall rot"
"זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי"
Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house to the tribe of Simeon"
אמרו רבותימו זכרונם לברכה: שלשה שמות היו לזמרי ואלו הן, 'זמרי בן סלוא' ו'שאול בן הכנענית' ו'שלומיאל בן צורישדי'
זמרי, על שנעשה על אותה המדינית כביצה מוזרת. בן סלוא, שהסליא עון משפחתו.
שאול, על שהשאיל עצמו לעבירה. בן הכנענית, שעשה מעשה כנען.
ומה שמו? שלומיאל בן צורישדי שמו.
Our Rabbis of blessed memory said: Three names were attributed to Zimri and they are: Zimri the son of Salu, and Saul the son of the Canaanite woman, and Shlumiel the son of Tzurishadai.
Zimri because he committed the sin with the Midianite woman and acted like a 'strange egg' The son of Salu that he shamed (hisli) the iniquity of his family. Saul that he asked (sha'al) himself to sin, the son of the Canaanite woman that he acted like a Canaanite. And what was his name, Shlumiel the son of Tzurishadai (the head of the tribe of Simeon)
"זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב" שכל הפוגם את עצמו פוגם את משפחתו עמו. "זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב" הכתוב מתמיה עליו (קהלת י:ח) "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ"
אביו קנא על הזנות תחלה שנאמר (בראשית לד:כה) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר" וזה פורץ גדר שגדר אביו.
He was called Zimri the son of Salu the head of the house, because anyone who defames himself, defames his family. The scripture questions on him " He that digs a pit shall fall into it; and whoever breaks through a fence, a serpent shall bite him."
His father zealously fought sexual immorality as it says " And it came to pass on the third day, when they were in pain, that two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah's brethren, took each man his sword, and came upon the city unawares, and slew all the males." And he(Zimri) breached the fence that his father built.
(במדבר כה:טו) "וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא"
להודיעך שנאתן של מדינים. עד היכן היתה? שבת מלך הפקירו לקלון שנאמר (במדבר לא:ח)
"וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב "
The midrash continues with examining the name of the woman and why it was considered important to include in the narrative. The name was included to demonstrate the extent of the animosity of the Midianites. Kozbi was the daughter of the king of the Midianites and she gave herself to the cause of defiling the Israelites. The Midrash uses the texts to prov that Tzur was her father and he was the king of the Midianites, but the latter text demotes him because he was willing to sacrifice his daughter to his cause of defiling the Israelites.
צור גדול שבכלם והיה מלך והפקיר בתו. מי לא היה מפקיר? ולפי שבזה את עצמו והפקיר בתו בקלון גרעו הכתוב וכתבו שלישי, אבל הוא מלך שבכלם שנאמר "רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא"