Chukat חקת

My Musing
Incongruity- it applies to every religious system. As the MJBHA community comes to grips with the sudden passing of our beloved Morah Zlata, and personally, it is the Bar Mitzvah prasha of Dov a”h, the incongruity of Torah challenges us.
The Midrash demonstrates a reality for this world. There is a system, but it is incomprehensible for us. That is what a Chok, a statute is. These are only four examples tat challenge us with their inherent contradictions, but that is the religious life; Religion works for us 99% of the time. But it is these anomalies that challenge our fealty to the system that seemingly does not make sense at the moment. But if the part of the system that makes sense is Divine so are these pieces which do not make sense to us and it is these blips that require us to be steadfast in our faith and believe that the system is still in force.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן ז

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, 'ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהם וכתיב בהן חוקה. ואלו הן: אשת אח, וכלאים, שעיר המשתלח, ופרה אדומה.

Rabbi Joshua of Sichnin in the name of Rabbi Levi said, 'four things invite the evil inclination to arouse doubt in Torah, and they are written as statutes, They are: Taking the wife of your brother, forbidden mixtures of natural fibers and animals, the atonement goat sent from the camp, and the red heifer.

אשת אח דכתיב, (ויקרא יח:טז) "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא"
מת בלא בנים (דברים כה:ה) "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ"
וכתיב בעריות (ויקרא כ:כב) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ"

The prohibition of a brother’s wife, as it is written, “Thou shalt not uncover the nakedness of thy brother's wife: it is thy brother's nakedness”
But if he dies without children, “If brethren dwell together, and one of them die, and have no child, the wife of the dead shall not be married abroad unto one not of his kin; her husband's brother shall go in unto her, and take her to him to wife, and perform the duty of a husband's brother unto her”
And it is written regarding the illicit sexual relationships, “Ye shall therefore keep all My statutes, and all Mine ordinances, and do them, that the land, whither I bring you to dwell therein, vomit you not out”

וכלאים דכתיב, (דברים כב:יא) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו"
סדין בציצית מותר, וכתיב בה חוקה (ויקרא יט:יט) "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ"

Forbidden mixtures of natural fibers or animals, as it is written, “Thou shalt not wear a mingled stuff, wool and linen together” Yet a sheet (commonly known as a caftan or modern day tzitzit) with tzitzit and it is written as a statute, “Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.”

שעיר המשתלח דכתיב (ויקרא טז:כו) "וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"
והוא עצמו מכפר על אחרים, וכתיב בה (ויקרא טז:לד) "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֶת מֹשֶׁה"

The goat for atonement as it is written, “And he that letteth go the goat for Azazel shall wash his clothes, and bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp” and yet it itself atones for others, and it is written, “And this shall be an everlasting statute unto you, to make atonement for the children of Israel because of all their sins once in the year.' And he did as the LORD commanded Moses.”

פרה אדומה מנין? דתנן, כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים והיא גופה מטהרת בגדים וכתיב בה חקה (במדבר יט:ב) "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"

From where is the red heifer derived? As it is taught, All who occupy themselves with the heifer fro beginning to end, contaminate their clothing, and yet the very essence of the red heifer purifies clothing, and it is written regarding the red heifer, the language of statute, “This is the statute of the law which the LORD hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke”

Korach קרח

My Musing
Of the many messages and story lines implicit and explicit in the Korach episode, this week’s midrash selection ends on an interesting indirect warning. What does it mean “and Korach took”? It means he took all his compatriots down to She’ol with him. Be careful about the debates, arguments, and the sides you chose.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן ג
(במדבר פרק טז:א) "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"

“And Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, took, with Dathan and Abiram,

the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben”

"וַיִּקַּח קֹרַח", לקח טליתו והלך ליטול עצה מאשתו בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (במדבר ח:ו-ז) "קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ".

“And Korach took”, He took his garment (the famed midrashic garment that was totally azure and therefore logically would not need the fringes) and went to seek the counsel of his wife. At the moment that the Holy One, blessed be He, said to Moshe “'Take the Levites from among the children of Israel, and cleanse them. And thus shalt thou do unto them, to cleanse them: sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh, and let them wash their clothes, and cleanse themselves.”

מיד עשה משה כן לקרח. התחיל לחזר על כל ישראל לא היו מכירין אותו. אמרו לו, 'מי עשה בך כך?' אמר להם, 'משה עשה בי כך, ולא עוד אלא נטלוני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואומרים לי, 'הרי אתה טהור. והביא את אהרן אחיו, וקשטו ככלה, והושיבו באהל מועד.'
מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו את ישראל ואמרו, 'משה מלך, ואהרן אחיו כהן גדול, ובני אהרן סגני כהונה. תרומה לכהן, מעשר ראשון לכהן, כ"ד מתנות לכהן.

Immediately, Moshe did this to Korach. He walked among the people and no one recognized him. They said to him, ‘who did this to you?’ He said to them, Moshe did this to me, and not only that but he also took me by my hands of feet and they waved me and said, ‘behold you are now pure’, and they brought Aaron his brother and bejeweled him like a bride and set him in the Tent of appointment’
Immediately, the detractors of Moshe began to deride him among Israel and said,’Moshe is king, his brother Aaron is high priest, and the sons of Aaron are the assistant priests. The separated from the produce goes to the priest, the first tithe goes to the priest, the twenty four gifts go to the priests.

מיד (במדבר טז:ג) " וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְדֹוָד, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְדֹוָד" ואמר, 'לוי, באותה שעה כינס את עדתו ואמר להם, 'הרביתם עלינו משאוי יתר משעבוד מצרים. טוב לנו תחת יד מצרים יותר מתחת ידיכם, שבכל שנה ושנה מתים ממנו חמשה עשר אלף וארבעים וחמשה.' ובקשו לסקלן. (במדבר טז:ד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" אמר להם משה, 'לא מלוכה אני מבקש, ולא אהרן כהונה גדולה, שנאמר, (במדבר טז:יא) "לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְדֹוָד וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי <תלונו> תַלִּינוּ עָלָיו"

Immediately, and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: 'Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?'” and said, ‘Leviat that moment he brought in his coterie and said to them, ‘You have increased the burden on us more than the enslavement in Egypt. It was good for us under the hand of Egypt, more than under your hands, that in every year 15,045 people die’ and they desired to stone them to death. “And when Moses heard it, he fell upon his face.” Moshe said to them, ‘I did not request the reign, and Aaron did not request the priesthood, as it says, “Therefore thou and all thy company that are gathered together against the LORD--; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?'”

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, לא כך צויתני שנאמר, (שמות כח:א) "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן" והרי עמדו כנגדנו להרגנו'. אמר לו, (במדבר טז:ה) "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְדֹוָד אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו"
מהו "בֹּקֶר"? אמר ר' נתן, 'אמר הקדוש ברוך הוא, 'אם יתקבצו כל חרטומי מצרים ויבקשו להפך את הבקר לערב, וערב לבקר, לא יוכלו. כך, כשם שהבדלתי בין אור לחשך כך הבדלתי אהרן להקדישו בקדש הקדשים.''

Said Moshe before the Holy One, blessed be He, ‘Master of the Universe, did you not command me thus, as it says, “And bring thou near unto thee Aaron thy brother, and his sons with him, from among the children of Israel, that they may minister unto Me in the priest's office, even Aaron, Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar, Aaron's sons.” And now they stand in front of us to kill us.’ He said to him, “And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: 'In the morning the LORD will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him.”
What is “morning” Said Rabbi Natan, ‘Said the Holy One, blessed be He, ‘If all the magicians of Egypt would gather and request to invert the morning and the evening, they would not be able to do so. Similarly, just as I distinguished between light and dark, thus I distinguished Aaron to sanctify him in the Holy of Holies”

מיד (במדבר טז:יב) "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה"
'לא נלך לא נבוא' אין כתיב כאן, אלא, "לֹא נַעֲלֶה" ועליהם אמר שלמה, (משלי יח:ז ) "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" פתחו פיהם לפורעניות לומר שהם מתים בירידה ולא בעליה. כשם שאמרו כך מתו, (במדבר טז:לג) " וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל "

Immediately “And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: 'We will not come up” ‘we will not go, we will not come’ is not written here, rather “we will not come up and on them Solomon said “A fool's mouth is his ruin, and his lips are the snare of his soul.” They opened their mouths in disaster to say that they would die going down and not going up. As they said , so they died, “So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly”

אמר משה, 'הואיל ולא רצו לבא אני אלך אצלם, אולי יתביישו ויחזרו בהם, שנאמר, (במדבר טז:כה) "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" כשראו אותו התחילו לחרף ולגדף שנאמר (במדבר טז:כז) "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם" וכי יושבין או כורעין או נופלין יוצאין בני אדם? אלא מלמד שיצאו כשהן מחרפין ומגדפין שנאמר כאן יציאה והצבה ונאמר בגלית הפלשתי יציאה והצבה שנאמר (שמואל א,יז:ד) "וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת"
(שמואל א,יז:טז) "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם"

Said Moshe, since they do not want to come to me, I will go to them. Maybe they will be ashamed and rescind their actions, as it says, “And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him” When they saw him they began to deride and murmur as it says, “So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.” And when one bows or prostrates themselves they leave? Rather it teaches that they set out to blaspheme as it says here, they went out and stood and it says with regards to Goliath the philistine, going out and standing as it says “And there went out a champion from the camp of the Philistines, named Goliath, of Gath, whose height was six cubits and a span.” And it says, “And the Philistine drew near morning and evening, and presented himself forty days”

מה יציאה והצבה? התם בחרופין ובגידופין אף כאן בחרופין ובגדופין. לכך פתח משה ואמר, (במדבר טז:כט) "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְדֹוָד שְׁלָחָנִי" וכתיב (במדבר טז:לב) "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּש"ׁ

What is going out and standing (presenting)? There with degradation and blasphemy, here to with degradation and blasphemy. Therefore, Moshe opened and said, If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the LORD hath not sent Me.” And it is written, “And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods.”

בא וראה כמה קשה המחלוקת שכל העוזר במחלוקת הקדוש ברוך הוא מאבד את זכרו שכך כתיב, (במדבר טז:לה) " וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְדֹוָד וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת"

Come and see how difficult controversy is, that all who assist in promoting strife , the Holy One, blessed be He, removes their very memory from the world, as it is written, “And fire came forth from the LORD, and devoured the two hundred and fifty men that offered the incense”

אמר רבי ברכיה, 'כמה קשה המחלוקת שבית דיו של מעלה אין קונסין אלא מבן עשרים שנה ומעלה, ובית דין של מטה מבן י"ג. ובמחלוקתו של קרח תנוקות בן יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית דכתיב (במדבר טז:כז) "וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם"
וירדו הם וכל אשר להם לפיכך כתיב ויקח קרח.

Said Rabbi Berachia, How difficult arguments are? that the Court of heaven do not impose penalties except from the age of 20 and above, and the court of man from the age of 13. And in the controversy of Korach, infants were burned and were devoured in the underworld, as it is written, , “So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.”
And they and all that is to them went down, therefore it states “And Korach took”

שלח Sh'lach

My Musing
It was a terrible event. The meraglim, the spies, just returned and now the nation was too scared to take what was their God given gift. This week’s midrash, I believe, teaches us the eternity of God’s words. God has promised us the land, He promised it to our forefathers and the midrash explains will fulfill that promise in the years to come.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח סימן ג
(במדבר יג:ב) "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם"

'Send for you men, that they may spy out the land of Canaan, which I give unto the children of Israel; of every tribe of their fathers shall ye send a man, every one a prince among them.'

רבי אחא הגדול פתח, (ישעיהו מ:ח) "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם"
מה להדבר דומה? למלך שהיה לו אוהב, והתנה עמו, ואומר לו, 'בא ולך עמי ואני נותן לך מתנה.' הלך עמו ומת. אמר המלך לבנו של אוהבו, 'אף על פי שמת אביך, איני חוזר בי במתנה שאמרתי ליתן לו. בוא וטול אותה.' המלך, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אוהב, זה אברהם (ישעיהו מא:ח) "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"

Rabbi Achai the great opened, "The grass withers, the flower fades; but the word of our God shall stand for ever"
To what is this similar? To a king who had a close friend and agreed with him. 'Come with me and I will give you a gift.' He accompanied the king and he died. The king said to the son of his good deceased friend, 'even though your father died, I will not renege on my gift that I said that I woud give him. Come, take it yourself.'
The king, is the King of Kings, the Holy One, blessed be He. The good friend, that is Abraham "But thou, Israel, My servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham My friend"

אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'בוא לך עמי', שנאמר, (בראשית יב:א) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָוּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" התנה עמו שהוא נותן לו במתנה את ארץ כנען שנאמר, (בראשית יג:יז) "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה"

Said the Holy One, blessed be He, 'Come with me', as it says, " And the LORD said to Abram, go for you from out of your country, and from your kindred, and from your father's house, unto the land that I will show thee. He promised him that he would give him the Land of Canaan as it says, "Arise, walk through the land in the length of it and in the breadth of it; for unto thee will I give it."

וכן הוא אומר (בראשית יג:טו) "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם"
מת אברהם, ויצחק, ויעקב. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אף על פי שמתו האבות, התניתי עמהן ליתן להם את הארץ. איני חוזר בו אלא, "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים", "הוי וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם".

And similarly it says, "for all the land that you see, to you will I give it, and to thy seed for ever." Abraham passed away, Isaac and Jacob. Said the Holy One, blessed be He to Moshe, even though the patriarchs have died, I promised to them to give them the land. I will not renege on the agreement. That is "'Send for you men" that is "but the word of our God shall stand for ever"

beha'alotecha בהעלתך

My Musing
What does it matter that the lyre that the Levites played in the Temple Precinct had specifically seven strings? Why use the command conjugation for “take”? Why must the Levites be conscripted into the Divine support service?
The Levites were the musicians. In any society, musicians are some of the most individualistic personalities. The idea that their expression of service is so structured is a challenge. That explains the idea of conscription. But what is the implicit message in the Lyre being only of seven strings?

Even within music one follows the score. Deviate from the score and one is playing music but not the piece. That is the message of the lyre. To do Avodah, true Divine service one must subjugate the will; one is conscripted to the service. How to make it meaningful everyday is our personal challenge.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהעלותך סימן ז
(במדבר ח:ה, ו) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם"

And the LORD spoke unto Moses, saying:
'Take the Levites from among the children of Israel, and cleanse them.

ילמדנו רבינו: כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין בו?
כך אמר רבי יהודה, ז' נימין היו בכנור. שנאמר, (תהלים טז:יא) "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח"
אל תהי קורא שובע אלא שבע שמחות. וכן דוד אומר (תהלים קיט:קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"
ולימות המשיח נעשה ח'. שכן דוד אומר בניגון (תהלים ו:א) "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד"

Our master shall teach: How many strings were on the harps that the Levites played (in the Temple precints)?
Thus said Rabbi Yehudah, seven strings were on the harp, as it says, “Thou makest me to know the path of life; in Thy presence is fullness of joy, in Thy right hand bliss for evermore” Do not read the word שֹׂבַע as fullness rather as it is spelled , meaning seven. And so David said, “Seven times a day do I praise Thee, because of Thy righteous ordinances.”

And in the time of the Messiah the harp will be made of eight strings. That thus David said in tune, “For the Leader; with string-music; on the Eighth. A Psalm of David.”

{( ולעתיד נעשה עשר שנאמר )}
(תהלים קמד:ט) "אֱלֹקִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ"
ומי התקין להם? שמואל ודוד שנאמר (דברי הימים א,ט:כב) "כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם"
והם העמידו חלוקי השיר יהיו הלוים עומדים על הדוכן ומזמרין לפני מי שאמר והיה העולם, ראה חבה שחבב הקב"ה את הלוים שכן אמר הקב"ה למשה הרבה הלוים חביבין לפני קח אותם לשמי לשררה מנין ממה שקראו בענין "קַח אֶת הַלְוִיִּם".

{(to the future it will be made from ten as it says)} “O God, I will sing a new song unto Thee, upon a psaltery of ten strings will I sing praises unto Thee;”
And who made it for them? Sameul and David as it says, “All these that were chosen to be porters in the gates were two hundred and twelve. These were reckoned by genealogy in their villages, whom David and Samuel the seer did ordain in their set office.”

And they established the divisions of song that the Levites would stand on the platform and sing praise before He Who said and the world was, behold, the affection that the Holy One, blessed be He, has for the Levites, that the Holy One, blessed be He said to Moshe, the Levites are more dear before me “take them for my name to serve, from where? Form that which was stated , “take the Levites”

Naso- נשא

My Musing
How can one have the audacity to presume to channel the blessings of God to the people? To borrow from a different Talmudic discussion, if it were not recorded in the Torah as such, I would not be able to say such a thing.
In its classic Yelmadeinu form, the midrash begins with a halachic discussion about the appropriateness of the priest who has disfigured or stained hands. Then the midrash segues into a discussion about the very concept of blessing. What does it mean that a human directs or channels Gods blessing to the people. As the midrash explains, wouldn’t you rather have a blessing from the source that through and intermediary? The midrash answers that God is there, blessing us and His majesty manifests through the spaces of the hands of the kohanim.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן ח
(במדבר ו:כג) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם"

"Speak unto Aaron and unto his sons, saying: So you shall bless the children of Israel; Say unto them"

ילמדנו רבינו. כהן בעל מום מהו שישא את כפיו?
כך שנו רבותינו. כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו.
ורבי היה שונה כהן שיש מומין בכולו לא ישא את כפיו.
רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס או קוצה או פואה לא ישא את כפיו.

Our master should teach us. A priest who is disfigured (maimed), may he lift up his hands?
Thus taught our Rabbis, A priest who had blemishes on his hands may not lift up his hands.
And Rebbi would teach, one who has blemishes on all of his it, should not lift up his hands.
And Rabbi Yehudah said, even one whose hands are stained or marked or filthy should not lift up his hands.

למה? לפי שדרך בני אדם שמסתכלין בו. ר' הושעיה הגדול שונה, אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר לו לישא את כפיו. כשם שיש בדרום עורות צבועות ארגמן ומבין ידיהן צבועות.
אמר הקדוש ברוך הוא, 'מתחלה אני הייתי מברך בריותי. מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לכם, ותהיו מברכין את בני ישראל. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, שיזהיר לאהרן ולבניו שיהו מברכין את ישראל. מנין? ממה שקראו "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ"

Why? Because people have a natural tendency to look. Rabbi Hoshea the great taught, If the majority of the citizens are employed in a profession that causes the hands to be dirty, it is permitted to lift his hands. Just like in the south the leathers are dyed purple and their hands are stained.
Said the Holy One, blessed be He, ‘In the beginning I was going to bless my creations. From here on in, the blessings are handed to you, and you bless the nation of Israel. Therefore, said the Holy One, blessed be He, to Moshe, that he should warn Aaron and his sons to bless Israel. From where? From what is read "Speak unto Aaron and unto his sons, saying: So you shall bless”

"כֹּה תְבָרֲכוּ" זה שאמר הכתוב (דברים כו:טו) "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו, אין אנו צריכין אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך!'
שאל "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ"
אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם.'

“So you shall bless”, this is what scripture said, “Look forth from Your holy habitation, from heaven, and bless Thy people Israel, and the land which You hast given us, as You swore to our fathers, a land flowing with milk and honey."
Said the congregation of Israel before Holy One, blessed be He, ‘Master of the Universe, to the priests you said that they should bless us, we do not need anything but your blessing and for us to be blessed by You!’
They asked, Look forth from Your holy habitation”

לפיכך, הכהנים פורשין את כפיהם, לומר שהקדוש ברוך הוא עומד אחרינו. וכן הוא אומר (שיר השירים ב:ט) "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים"
מה בין אצבעות של כהנים? "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" בשעה שפושטין כפיהם.
לכך נאמר "כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

Therefore, the priests spread their hands, to say that the Holy One, blessed be He, stands behind us. And thus it says, "My beloved is like a gazelle or a young hart; behold, he stands behind our wall, he looks in through the windows, he peers through the lattice."
What is between the fingers of the priests? “he peers through the lattice." At the moment that the priests spread their hands. Therefore it says, “So you shall bless the children of Israel”

Bemidbar במדבר

My Musing
While the modern day reader will find part of this midrash not ethnocentric but rather anti-gentile, it is not so in the medieval mindset. After the verse is introduced to comment on the idea of a count, and then introduces the centrality of the Sanhedrin, the second part of the verse introduces the idea of what makes Israel special. Underlying the idea of a census is that what is counted is special. Why is Israel special? Because every moment of their day, they sanctify God’s name; every blessing, every prayer, from waking until sleeping, brings God into the equation and informs what Israel does.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן ד
(במדבר א:א) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"

And the Lord spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:

זה שאמר הכתוב (שיר השירים ז:ג) "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"

This is what the scripture said, "Your navel is like a round goblet, wherein no mixed wine is lacking; your belly is like a heap of wheat set about with lilies."

מדבר בסנהדרין של ישראל שהיתה נתונה בלשכת הגזית והוא משולה בשרר הזה. ולמה נמשלה בשרר? מה השרר הזה נתון באמצע הגוף, כך הסנהדרין יושבין באמצעית של בית המקדש.
"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג", שלא היו חסרין אחד משלישתן.

This is referencing the Sanhedrin in Israel that was situated in the Hall of Hewn Stone in the Temple and it is analogous to the belly. And why was the Sanhedrin compared to a stomach? Just as the stomach is at the center of the body, similarly the Sanhedrin sits in the center of the Temple precinct.
"no mixed wine is lacking" , they were never lacking one of the three.

"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג", מי שהוא מוזג כראוי מוזג שלישי של כוס יין ושני חלקים מים. כך היו סנהדרין יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ולא היה אחד מהן נפנה לצרכו. ומה היו עושין כשהיה אחד מהם מבקש לצאת? היה סופר. אם היה שם עשרים ושלשה היה יוצא ואם לאו אינו יוצא. למה? שכך כתיב , אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג".

“no mixed wine is lacking" one who properly decants the wine will mix one part wine to two parts water. Similarly the Sanhedrin sits from the morning sacrifice until the evening sacrifice and not one would have to leave to take care of his needs. And what would they do if someone had to excuse themselves from the tribunal? He would count. If there were 23 beside him he would leave and if not, he would not leave. Why? "no mixed wine is lacking"

"בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים" למה נמשלו לחטים? מה ערמת חטים זו נכנסה לאוצר במנין ויוצאים במנין, אף כאן אמר הקדוש ברוך הוא, שיהיו נמנין בכל שעה. לכך נאמר, "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים".
אבל התבן והקש אינן נמנין ולא נמדדין. כך אומות העולם נמשלין כתבן וכקש שנאמר, (תהלים לה:ה) "יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ יְדֹוָד דּוֹחֶה",

“your belly is like a heap of wheat”
Whay were they compared to wheat? Just as wheat enters and leaves the storehouse accounted for each kernel, here too said the Holy One, blessed be He, they should be counted every hour. Therefore it says, “your belly is like a heap of wheat” But straw and thatch are not counted nor measured. This is like the nations of the world who are similar to straw as it says “Let them be as chaff before the wind, the angel of the Lord pushing”

וכן הוא אומר (עובדיה א:יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵש, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְדֹוָד דִּבֵּר"

And thus it says, “And the house of Jacob shall be a fire, and the house of Joseph a flame, and the house of Esau for straw, and they shall kindle them and devour them; and there shall not be any remaining of the house of Esau; for the LORD hath spoken.”

למה? שאין לו להקדוש ברוך הוא מהן הנאה שנאמר, (ישעיהו מ:יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּו,ֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ"

Why? Since the Lord does not get pleasure from them, as it says, “All the nations are as nothing before Him; they are to Him as things of naught, and vanity”

אבל ישראל להקדוש ברוך הוא הנאה לו בהן. קורין קריאת שמע, ומתפללין, ומברכין שמו בכל יום ובכל שעה על כל דבר ודבר, לפיכך הם נמנין בכל שעה, ולכך נמשלו בחטים "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים".

But from Israel, the Holy One, blessed be He, derives pleasure. They recite the Sh’ma, and pray, and bless His Name every day and every hour for everything, therefore they are counted every moment, and therefore were referred to as wheat.

בהר - בחקתי Bechukotai

My Musing
The idea of שכר ועונש literally translated as reward and punishment, is in this midrash the idea of reward in mind for our actions as summarized in the hymn Yigdal. This idea of proper recompense for our actions is a major tenet of Judaism and is the theme of Parshat Bechukotai.

The midrash relates that we have a set time on this world and we are bidden to make the most of this time. The best way is following God’s commandments. Following God’s commandments also gives us a barrier from Satan. Satan of course is not the classic “Church Lady” idea of the other force. In Judaism Satan is the natural events that cause us to trip up. Following the road map, so to speak, of Torah will keep us from tripping.

The end of the Midrash leaves us with a very disturbing implied question, What would have happened if Adam did not sin?

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בחוקותי סימן א
(ויקרא כו:ג) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them;

זה שאמר הכתוב (איוב יד:ה) "אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ <חקו> חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר"
מהו "אִם חֲרוּצִים יָמָיו"? בשעה שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו חרץ ימיו של כל אחד ואחד שנאמר (בראשית א:יד) "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים"
ולמי נתנה? לישראל. שנאמר (תהלים קמז:יט) "מַגִּיד <דברו> דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל"

This is what scripture said “If his days are determined, the number of his months is with You, and you have done His statutes he cannot pass;”
What is “If his days are determined”? At the moment that the Holy One, blessed be He created His world, he determined the days of each creature as it says, “And God said: 'Let there be lights in the firmament of the heaven to divide the day from the night; and let them be for signs, and for seasons, and for days and years”
And to whom did He give it? To Israel as it says, “He declares His word unto Jacob, His statutes and His ordinances unto Israel.”

"מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ <חקו> חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר" אמר הקדוש ברוך הוא לישראל , 'אם עשיתם את חוקי אין השטן נוגע בכם' שנאמר, "וְלֹא יַעֲבוֹר". 'אבל אם אינכם עושים חקי הרי השטן נוגע בכם' שנאמר, (ישעיהו כח:יט) "מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה"

“the number of his months is with You, and You have done His statutes he cannot pass;” Said the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘If you do My statutes the Satan will have no effect on you’ as it says “he cannot pass”. ‘But if you do not do My statutes the Satan will affect you.’ As it says, “As often as it passes through, it shall take you; for morning by morning shall it pass through, by day and by night; and it shall be sheer terror to understand the message”

"חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר", כך אמרתי לשלמה בשעה ששאל את החכמה. מה אמרתי לו? (מלכים א, ג:יג) "וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ"

” You have done His statutes he cannot pass” Such I said to Solomon when he asked for wisdom. What did I say to him? “And I have also given thee that which thou hast not asked, both riches and honour--so that there hath not been any among the kings like unto thee--all thy days”

אם תקיים את התורה ואת החקים אין מלאך המות נוגע בך. שנאמר, (מלכים א, ג:יד) "וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ" הוי "חֻקָּיו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר". אדם הראשון אלו שמר את התורה ואת המצות שנתתי לו לא היה מת, לפיכך כתיב "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו'"

If you fulfill the Torah and the statutes the Angel of Death will have no sway. As it says, “And if you will walk in My ways, to keep My statutes and My commandments, as your father David did walk, then I will lengthen thy days.” That is “have done His statutes he cannot pass;” Primal man, if he guarded the Torah and the commandments he would not have died, therefore it is written “If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them;”