Pinchas פנחס

My Musing
One of the overarching themes of the book of Bemidbar is the struggle to become an independent nation while reconciling that drive towards independence with the understanding that God is in control of everything. This idea of destiny is difficult to understand and requires the key idea of miracle.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס סימן ו
(במדבר כו:נה) "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ"

"Notwithstanding, the land shall be divided by lot; according to the names of the tribes of their fathers they shall inherit."

זה שאמר הכתוב (משלי יח:יח) "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד"
לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב (בראשית מט:יג-יד) "זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מט:כ) "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ" אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל.

This is what the scriptures said, "The lot causes strife to cease, and parts asunder the contentious." Since the sign of each tribe was written from Jacob, "Zebulun shall dwell at the shore of the sea, and he shall be a shore for ships, and his flank shall be upon Zidon. Issachar is a large-boned donkey, couching down between the sheep-folds." "As for Asher, his bread shall be fat, and he shall yield royal dainties." You do not have any permission to distribute the land other than by lottery.

ומעשה נסים היה בגורל. אלעזר הכהן לובש אורים ותומים, וקלפי הגורלות לפני יהושע שנאמר, (יהושע יח:ו) "וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלקֵינוּ"

And it was a miraculous event with the lottery for the land. Elazar the priest would wear the Urim and Tumim, and the parchments with the tribes were in front of Joshua as it says, "And ye shall describe the land into seven portions, and bring the description hither to me; and I will cast lots for you here before the LORD our God."

ועד שלא יעלה הגורל, אלעזר אומר ברוח הקדש, 'גורל שבט פלוני עולה שיטול במקום פלוני', ויהושע פושט ידו ועולה. שנאמר, (יהושע יט:נא) "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְדֹוָד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ" וזו היתה יתירה, שהיה הגורל צווח בשעת עלייתו, 'אני גורל שבט פלוני, עליתי לו במקום פלוני'.

And until the lot would be drawn, Elazar would say with the Divine inspiration, "the lot of such tribe comes up that they will take such place" and Joshua would reach his hand and take out (the very lottery as predicted by Elazar). As it says, "These are the inheritances, which Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the heads of the fathers' houses of the tribes of the children of Israel, distributed for inheritance by lot in Shiloh before the LORD, at the door of the tent of meeting. So they made an end of dividing the land." And that was superfluous, because the lottery would call out as it was being drawn, 'I am the lot of such tribe, I was drawn for such place'.

ומנין שהגורל מדבר? שנאמר (במדבר כו:נו) "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט"

And from where do we know the lottery spoke? As it says, "According to the mouth of the lot shall their inheritance be divided between the more and the fewer."

Balak בלק

My Musing
In honor of Dov's a"h 20th Hebrew Birthday
Give a person enough rope and they will hang themselves with it. The midrash seems to imply that normally we are given direction to stay away from sin. But it is not so- if you want to sin, you are led right to it, you might even feel encouraged to do so. Every step in life is a journey- and the message of of the midrash is watch where you are walking.

מדרש תנחומא )ורשא( פרשת בלק סימן ז
(במדבר כב:כ) "וַיָּבֹא אֱלֹקִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה"

And God came unto Balaam at night, and said unto him: 'If the men are come to call thee, rise up, go with them; but only the word which I speak unto thee, that shalt thou do.'

זה שאמר הכתוב, (איוב לג:טו-יח) "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם. לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה. יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח "

This is what the scriptures said, " In a dream, in a vision of the night, when deep sleep falleth upon men, in slumberings upon the bed; Then He openeth the ears of men, and by their chastisement sealeth the decree; That men may put away their purpose, and that He may hide pride from man; That He may keep back his soul from the pit, and his life from perishing by the sword."

מהן "מִגֶּבֶר יְכַסֶּה"?
העלים הקדוש ברוך הוא ממנו שהליכתו מאבדתו מן העולם ומוליכתו לבאר שחת. להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים שיאבד נפשו מן העולם בהליכתו. שבשעה שהולך אדם לחטוא, השטן מרקד לפניו עד שהוא עומד לגמור את העבירה. כיון שעברו חוזר ומודיעו. וכן הוא אומר (משלי ז:כב-כג) "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טֶבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל. עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא"

What is "hide pride from man;"
God hid from him that his journey was going to cause him to be lost from the world and was guiding him to the depths of the abyss. To return his " his soul from the pit" to light, in the light of life, but he was losing his soul from the world in his journey. At the time a person goes to sin, the Satan encourages him until he is about to commit the sin. Once he transgresses, he is informed of his sin. And so it is said, " He goeth after her straightway, as an ox that goeth to the slaughter, or as one in fetters to the correction of the fool; Till an arrow strike through his liver; as a bird hasteneth to the snare,and knoweth not that it is at the cost of his life.

כך העלים הקדוש ברוך הוא מבלעם עד שהלך ואבד את נפשו, משיצא מכבודו והלך ואבד את נפשו וידע במה שהוא בו התחיל
לבקש על נפשו לומר (במדבר כג:י) "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ "

Similarly, the Holy One, blessed be He, hid this from Bilam until he went and lost his soul. Once

he set out from his honor, and lost his soul, and knew what had happened, he began to plead for it saying' "Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the
death of the righteous, and let mine end be like his!"

.

Chukat חקת

My Musing
It is just over five years since Gilad Shalit was taken into captivity. In this week's parsha we read about the first Jewish captive of war and the resolve of the Israelites to avenge the capture. The midrash connects the demoralization of the nation with Amalek's capacity to take prisoners of war. While we need to be careful not to dictate political policy, one cannot but notice the idea that our enemies are successful when we harbor doubt. When we lack confidence in our mission of being the chosen people destined to be in the chosen land, we will be vanquished. May Gilad's parents see their son again soon.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן יח
מה כתיב אחריו?(במדבר כא:א) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"

What is written after this (the deaths of Aaron and Miriam in the chapter preceding)? "And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive."

את מוצא שכיון שמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ונראו כאשה פרועה. ומי היה מלך ערד? זה עמלק, שנאמר (במדבר יג:כט) "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" והיה יושב על הפרצים. כיון ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד מיד נתגרים בהם. "דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" התייר הגדול שתר להם את הדרך שנאמר (במדבר י:לג) "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְדֹוָד דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְדֹוָד נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה"

You will find that since Aaron died the clouds of glory were removed and they were viewed as an unkempt woman. And who is the king of Arad? This is Amalek, as it says, "Amalek dwelleth in the land of the South; and the Hittite, and the Jebusite, and the Amorite, dwell in the mountains; and the Canaanite dwells by the sea, and along by the side of the Jordan.' And they were dwelling on the breaks. Once they heard that Aaron died and the coulds of glory were removed, immediately they challenged them. "the way of Atarim" the great guide who showed them the way, as it says, " And they set forward from the mount of the LORD three days' journey; and the ark of the covenant of the LORD went before them three days' journey, to seek out a resting-place for them."

"וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל" עמלק היה. למה קראו כנעני? לפי שנאסרו ישראל להלחם בבני עשו שנאמר, (דברים ב:ה) "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"
כשבא עמלק ונתגרה בהם פעם אחרת אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'אין זה אסור עליכם כבני עשו, אלא הרי הוא לכם ככנענים. שנאמר בהם (דברים כ:יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ" לכך נקרא כנעני, לפי שמעולם רצועה מרדות היה עמלק לישראל.

"And he fought with Israel" It was Amalek. Why were they called "Canaanites"? Because Israel was forbidden to fight with the descendents of Eisav as it says, " contend not with them; for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on; because I have given mount Seir unto Esau for a possession." When Amalek came and challenged them another time, Said to them the Holy One, blessed be He, 'This is not forbidden to you like the descendents of Eisav, rather they are to you like the Canaanites. As it says regarding them, " but thou shalt utterly destroy them: the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite; as the LORD thy God hath commanded thee;" therefore they are called Caananite, because Amalek will always be a rebellious strap to Israel.

את מוצא כיון שאמרו (שמות יז:ז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" מיד (שמות יז:ח) "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם"
וכאן (במדבר כ:כט) "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל "
"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"

You find that since they said, " And the name of the place was called Massah, and Meribah, because of the striving of the children of Israel, and because they tried the LORD, saying: 'Is the LORD among us, or not?'" immediately, " Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim." And here, " And when all the congregation saw that Aaron was dead, they wept for Aaron thirty days, even all the house of Israel." "And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive."

(במדבר יד:ד) "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד:מה) "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" את מוצא כשמת אהרן יצא עליהם עמלק, וחזרו לאחוריהן שבע מסעות. שנאמר, (דברים י:ו) "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" וכי שם מת אהרן? והלא בהר ההר מת! דכתיב (במדבר כ:כח) "וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר" והפסוקים מוכיחין שהן שבע מסעות, ללמדך שחזרו לאחוריהן.

"And they said one to another: 'Let us make a captain, and let us return into Egypt.'" Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah." You find that when Aaron died, Amalek went out to them and went behind them seven missions. As it says, "And the children of Israel journeyed from Beeroth-benejaakan to Moserah; there Aaron died, and there he was buried; and Eleazar his son ministered in the priest's office in his stead." And did Aaron die there? Did not he die at Hor Hahar? As it is written, "And Moses stripped Aaron of his garments, and put them upon Eleazar his son; and Aaron died there in the top of the mount; and Moses and Eleazar came down from the mount." And the verses prove that there were seven missions, to teach that they went in back of them.

Korach קרח

My Musing
Do friends and neighbors really matter? Do they truly exert an influence on you? According to this week's midrash then answer is a reverberating yes! Imagine that even Datan and Aviram might not have perished if they had not been so close with Korach.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן ד
(במדבר טז:א) "ַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"

Now took Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben"

ולמה לא כתיב בן יעקב או בן ישראל? זה שאמר הכתוב (בראשית מט:ו) "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר"

And why was not it written (regarding the lineage) the son of Jacob or the son of Israel? This is what the scripture said "Let my soul not come into their council; unto their assembly let my glory not be united; for in their anger they slew men, and in their self-will they houghed oxen"

"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי" אלו המרגלים, ו"בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" זה קרח. אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, לא במרגלים ולא במחלוקתו של קרח יזכר שמי על אותן רשעים שעתידים להכעיס. ואימתי יכתב שמי עליהם? כשהם מתיחסין ועומדין על הדוכן. שנאמר, (דברי הימים א, ו:כב-כג) "בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח. בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל"

"Let my soul not come into their council" these were the spies, " unto their assembly let my glory not be united" is Korach. Said Jacob to the Holy One, blessed be He, ' Master of the Universe, not with the spies nor with the dissension of Korach should my name be affiliated with these evil ones who are going to anger in the future. And when should my name be recalled with them? When they are aligned and are standing on the platform. As it says, " the son of Tahath, the son of Assir, the son of Ebiasaph, the son of Korah; the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, the son of Israel"

"וְדָתָן וַאֲבִירָם", מכאן אמרו חז"ל 'אוי לרשע אוי לשכנו' שהרי דתן ואבירם נאבדו במחלוקתו של קרח לפי שהיו שכנים לקרח שהיה שרוי בדרום דכתיב(במדבר ג:כט) "מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה" דגלו של ראובן סמוך להם שנאמר (במדבר ב:י) "דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר" ונשתתפו עמהם.

" with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, "From here the Sages said, 'Woe to the evil one and woe to his neighbor.' That Dathan and Abiram were lost to the dissension of Korach, because they were neighbors to Korach who lived in the south of the camp, as it says, " The families of the sons of Kohath were to pitch on the side of the tabernacle southward;" and the flag of Reuben was next to them as it says, " On the south side shall be the standard of the camp of Reuben according to their hosts; the prince of the children of Reuben being Elizur the son of Shedeur," and they joined with them.

אבל דגלו של יהודה ודגלו של יששכר וזבולן שהיו שרוים במזרח שנאמר (במדבר ב:ג) "וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב" וכתיב (במדבר ב:ה) "וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר וְנָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר" והיו שכנים למשה ואהרן ובניו דכתיב (במדבר ג:לח) "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"

But the flag of Judah and the flag of Yisachar and Zebulun who were encamped in the east as it says, " Now those that pitch on the east side toward the sunrising shall be they of the standard of the camp of Judah, according to their hosts; the prince of the children of Judah being Nahshon the son of Amminadab," and it is written, " and those that pitch next unto him shall be the tribe of Issachar; the prince of the children of Issachar being Nethanel the son of Zuar," And they were neighbors to Moshe and Aaron and his sons as it is written, " And those that were to pitch before the tabernacle eastward, before the tent of meeting toward the sunrising, were Moses, and Aaron and his sons, keeping the charge of the sanctuary, even the charge for the children of Israel; and the common man that drew nigh was to be put to death."

לפי שהיו אלו סמוכין לתורה לפיכך זכו להיות בני תורה. דכתיב (תהלים ס:ט) "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי" וכתיב (דברי הימים א,יב:לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם" וכתיב (שופטים ה:יד) "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר"
ודתן ואבירם שהיו שכנים לקרח בעל המחלוקת לקו עמו ואבדו מן העולם.

Because they were close to Torah, therefore they became of Torah. As it is written, "Gilead is mine, and Manasseh is mine; Ephraim also is the defence of my head; Judah is my sceptre." And it is written, " And of the children of Issachar, men that had understanding of the times, to know what Israel ought to do; the heads of them were two hundred; and all their brethren were at their commandment" and it is written, " Out of Ephraim came they whose root is in Amalek; after thee, Benjamin, among thy peoples; out of Machir came down governors, and out of Zebulun they that handle the marshal's staff" And Dathan and Abiram who were neighbors to Korach, the master of dissension, were stricken and were lost from the world.

(במדבר טז:יט) "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד יְדֹוָד אֶל כָּל הָעֵדָה"
אמר להם (במדבר טז:ג) "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְדֹוָד וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְדֹוָד" וכלם שמעו בסיני "אנכי ה' אלהיך". "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" אלמלא אתם שמעתם לבדכם והם לא שמעו הייתם אומרים, עכשיו כלם קדושים מדוע תתנשאו, מיד נזדעזע משה מפני המחלוקת מפני שכבר היה בידן סרחון רביעי, משל למה הדבר דומה? לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם אחת ושתים ושלש. כשסרח פעם רביעית, נתרשלו ידי אוהבו של מלך. אמר, 'כמה פעמים אני מטריח את המלך?' אף כאן עשה משה לישראל. חטאו בעגל, (שמות לב:יא) "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְדֹוָד אֱלֹקָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְדֹוָד יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה" במתאוננים, (במדבר יא:ב) "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יְדֹוָד וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ" במרגלים, (במדבר יד:יג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְדֹוָד וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ" במחלקותו של קרח נתרשלו ידיו אמר כמה אוכל להטריח את המקום לפיכך (במדבר טז:ד) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו"

" And Korah assembled all the congregation against them unto the door of the tent of meeting; and the glory of the LORD appeared unto all the congregation" He said to them, " and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: 'Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?'" And they all were present at Sinai and heard "I am the Lord". " wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?'" and if you perchance had been the only one to hear that and the people did not you might be able to say that, but now that they all have heard, how can you raise yourself above them? Immediately Moshe removed himself from the debate, as this was the fourth attack. To what is this similar? To the son of a king who angered his father and an important confidant of the king intercedes and placates the king to forgive his son. And so he does the first time, the second time, and the third time. By the fourth time, he throws his hands up and gives up. He says, how many times can I trouble the king. They sinned at the calf, " And Moses besought the LORD his God, and said: 'LORD, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand?" In the episode of the complaining " And the people cried unto Moses; and Moses prayed unto the LORD, and the fire abated", with the spies, " And Moses said unto the LORD: 'When the Egyptians shall hear--for Thou broughtest up this people in Thy might from among them—" and with the dissension of Korach, Moshe threw his hands up and said how much can I trouble the Omnipresent, therefore " And when Moses heard it, he fell upon his face."

Shelach שלח

My Musing
Not only do the tzitzit, fringes, cloak us in the concept of mitzvoth, but the mitzvoth themselves are to envelop our lives. Mitzvot are given to elevate every aspect and activity of our lives.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח סימן טו
(במדבר טו:לח) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"
'Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations fringes in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue.
זה שאמר הכתוב (תהלים צז:יא) "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה"; (ישעיהו מב:כא) "יְדֹוָד חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"
This what the scriptures say," Light is sown for the righteous, and gladness for the upright in heart"; "The LORD was pleased, for His righteousness' sake, to make the teaching great and glorious."

זרע להם הקדוש ברוך הוא את התורה ואת המצות לישראל כדי להנחילם חיי העולם הבא. ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל. יצא לחרוש שנאמר (דברים כב:י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו"; לזרוע, (דברים כב:ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם"; לקצור, (דברים כד:יט) "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"; בדישה, (דברים כה:ד) "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ"; בעיסה,(במדבר טו:כ) "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ"; שחט, (דברים יח:ג) "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה"; קן צפור, (דברים כב:ז) "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"; חיה ועוף, (ויקרא יז:יג) "וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר"; נטע, (ויקרא יט:כג) "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל"; קבר מת,(דברים יד:א) "בָּנִים אַתֶּם לַידֹוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת"; מגלח שער ראש, (ויקרא יט:כז) "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ"; בנה בית, (דברים כב:ח) "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"; במזוזה, (דברים ו:ט) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ"; נתכסה בטלית, "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת".
The Holy One, blessed be He, planted the Torah and the commandments for Israel in order to inherit the world to come. And He did not let lie anything in the world that does not have a mitzvah attributed with it. A person goes out to plow as it says, " Thou shalt not plow with an ox and an donkey together"; to sow seed, " Thou shalt not sow thy vineyard with two kinds of seed; lest the fullness of the seed which thou hast sown be forfeited together with the increase of the vineyard."; to harvest, " When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow; that the LORD thy God may bless thee in all the work of thy hands."; Treading the corn, " Thou shalt not muzzle the ox when he treadeth out the corn"; kneading dough, from this week's parsha, " Of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart."; slaughter of animals, " And this shall be the priests' due from the people, from them that offer a sacrifice, whether it be ox or sheep, that they shall give unto the priest the shoulder, and the two cheeks, and the maw."; sending away the hen, " thou shalt in any wise let the dam go, but the young thou mayest take unto thyself; that it may be well with thee, and that thou mayest prolong thy days."; covering the blood of slaughtered birds and beasts, " And whatsoever man there be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn among them, that taketh in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it with dust."; planting, " And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten."; burying the dead, Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead."; cutting your hair, " Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard."; building a house, " When thou buildest a new house, then thou shalt make a parapet for thy roof, that thou bring not blood upon thy house, if any man fall from thence." And with the doorpost of the house, "And thou shalt write them upon the door-posts of thy house, and upon thy gates"; you wrap yourself in a garment, " them throughout their generations fringes"

"וְעָשׂוּ לָהֶם", תעשה ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית ויעשה מהן ציצית. אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה. אימתי? כשיהיה תכלת. ועכשיו אין לנו אלא לבן, שהתכלת נגנז, מצוה בלבן. עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" ולא באמצע אלא על כנף. "פְּתִיל", והוא צריך לפתלן.
"And they shall make for them" Make and not from that which already is. That one should not take out threads for the garment and make from them fringes. Rather, the commandment is to bring white and azure blue and make it. When? When the azure blue is extant. And now, we only have the while, for the blue was hidden, the commandment is with the white. "On the corners of the garment" and not in the middle, rather on the corner. "twisted thread" he has to twist them.
אמר רבי מאיר, 'מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונים? שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, והרקיע דומה לכסא הכבוד. ומתוך שהוא רואה אותו זוכר את קונו. שנאמר, (שמות כד:י) "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"; (במדבר טו:לט) "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְדֹוָד וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"
וכמה שיעורה? בית שמאי אומרים, 'ארבע אצבעות' ובית הלל אומרים, 'שלש'. וכמה הן חוטין? בית שמאי אומרים, 'ד' ובית הלל אומרים, 'ג'.
Said Rabbi Meir, What is unique about techelet from al the other dyes? That techelet is similar to the sea, and the sea is similar to the sky and the sky is reminiscent of the Holy Throne. And from seeing this, he recalls his Master. As it says, "and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.";" And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the LORD, and do them; and that ye go not about after your own heart and your own eyes, after which ye use to go astray;" And how much should the fringes be? Bet Shamai say 4 fingers, and the house of Hillel say three fingers length. And how many strings? The house fo Shamai say four and the house of Hillel say three.
"וּרְאִיתֶם אֹתו"ֹ פרט לכסות לילה, אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לסומין, הרי הוא חוזר ואומר (במדבר טו: מ) "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם"
הרי נתן ראיה ונתן זכירה, זכירה למי שאינו רואה וראיה למי שהוא רואה. "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", אותו ולא אותה, שאם עשית כן כאילו כסא הכבוד אתה רואה שהוא דומה לתכלת.
"וּרְאִיתֶם" "וּזְכַרְתֶּם" המראה מביא לידי זכרון, וזכרון מביא לידי מעשה. שנאמר, "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי" למה? כי לא דבר רק הוא מכם. משל למה הדבר דומה? לבעל הבית שהיה שוקל ארנוניות וכותב אנפריות. אמר ליה אביו, 'בני, הוי זהיר באנפריות שחייך נתון בהן'. כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל,(דברים לב:מז) "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"
"וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" הלב, העינים, הן סרסורין לגוף, שהן מזנים את הגוף. לכך נאמר "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי", משל לאחד שהיה מושך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל אמר לו תפוש החבל הזה בידך, ואל תניחהו. שאם תניחיהו, אין לך חיים. אף כאן אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'כל זמן שאתם מדובקין במצות נאמר עליכם, (דברים ד:ד) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּידֹוָד אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" וכן הוא אומר (משלי ד:יג) "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ"
"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים, ואימתכם מוטלת על העכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] פירשתם מן המצות, ועשיתם העבירות, מיד מחוללין אתם.
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'בעולם הזה על ידי יצר הרע אתם פורשין מן המצות, לעתיד לבא אני עוקרו מכם שנאמר (יחזקאל לו:כו-כז) "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם"

Beha'alotecha בהעלתך

My Musing
This week’s midrash asks two questions? The first is why does God need light? The answer to this question answers the second question; why use the term “beha’alotecha” which implies lifting or raising up, and not simply kindling or lighting? The answers stay within the broad theme of the book of bemidbar, the uniqueness of the Israelite nation and special opportunities accorded it.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהעלותך סימן ד
(במדבר ח:ב) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"
זה שאמר הכתוב (תהלים יח:כט) "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְדֹוָד אֱלֹקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי"

'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.'
This is what scripture said: “For You do light my lamp; the LORD my God do lighten my darkness”

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, אתה אומר שנאיר לפניך, אתה הוא נרו של עולם והאורה דרה אצלך!" כתיב (דניאל ב:כב) "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא <ונהירא> וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא"

Said Israel before the Holy One. Blessed be He, ‘Master of the Universe, You say that we should light before You, but You are the light of the world, and the light dwells near you!?’ It is written, “He reveals the deep and secret things; He knows what is in the darkness, and the light dwells with Him.”

ואתה אומר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", הוי "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי". אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'לא שאני צריך לכך, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? לעלות אתכם בפני כל האומות. שיהו אומרים: 'ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל'.

And You say, towards the center of the menorah the seven candles should be lit”, that is “For You do light my lamp” Said to them, the Holy One, blessed be He, ‘Not that I need this, rather that you light for me the way that I light for you. Why? To raise you before all the nations. That they should say, ‘see how Israel lights for the One who lights all”

משל למה הדבר דומה? לפקח וסומא שהיו מהלכים בדרך וכו' [לעיל סדר תצוה סימן ד'] והיה הקדוש ברוך הוא מנהיגם ומאיר להם שנאמר(שמות יג:כא) "וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה" כיון שהוקם המשכן קרא הקדוש ברוך הוא למשה, ואמר ליה, 'אמור להם, שיאירו לי." שנאמר, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ", אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא, "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" ואתה אומר לנו שנאיר לפניך, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בשביל לעלות אתכם, אמרתי שתאירו לי, כשם שהארתי לכם בדרך, לכך נאמר "בְּהַעֲלֹתְךָ."

An analogy, to what is this similar? To a sighted person and a blind person walking on the road etc. (see the tanhuma to Tetzaveh #4) and the Holy One, blessed be He guides them and lights the way as it says, “And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night” Since the sanctuary was erected, the Holy One, blessed be He, called to Moshe and said to him, ‘say to them, that they should light for me” as it says, “speak to Aaron and say to him, when you light…” Said Israel to the Holy One, blessed be He, “For You light my lamp” and You say to us to Light for You, said the Holy One, blessed be He to Israel, “to raise you up, I said for you to light for me, just as I lighted the way for you, therefore it says, “In your raising up of the light”

Naso נשא

My Musing
It’s pretentious to think that a human can channel the blessings of God. How can a finite human be the conduit for the infinite? And that was the original plan, God would bless mankind. Until Abraham, when God imbued selected individuals with the power to bestow blessing. Now that power resides with the Kohanim. And what is this power of blessing, in this week’s selection, it appears to be the removal of dread, just the knowledge that God cares and loves me (the key phrase in the beracha recited by the kohanim before they bless the nation) can remove the dread.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן ט
(במדבר ו:כג) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם"

'Speak unto Aaron and unto his sons, saying: This way shall you bless the children of Israel; say unto them

זה שאמר הכתוב (שיר השירים ג:ז-ח) "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת"

This is what scripture says, “Behold, it is the bed of Solomon; sixty mighty men are about it, of the mighty men of Israel. They all handle the sword, and are expert in war; every man has his sword upon his thigh, because of dread in the night”

מה ראה שלמה לעסוק במטה, שהוא אומר "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה"? אלא אינו עוסק אלא במלך שהשלום שלו, "הִנֵּה מִטָּתוֹ" זה בית המקדש. ולמה נמשלה בית המקדש למטה? מה המטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בית המקדש, כל מה שהיה בתוכה היו פרין ורבין. שנאמר (מלכים א,ח:ח) "וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

What did Solomon see that he occupied himself with a bed, that it says, “Behold, it is the bed of Solomon”
Rather he did not occupy himself with anything but the King who peace is His, “Behold, his bed” is referring to the Holy Temple. And why was the Holy Temple analogous to a bed? The function of the bed is to fulfill be fruitful and multiply, similarly the Holy Temple, everything in it multiplied. As it says, “And the staves were so long that the ends of the staves were seen from the holy place, even before the Sanctuary; but they could not be seen without; and there they are unto this day.”

וכן הוא אומר (דברי הימים ב, ג:ו) "וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם" שהוא עושה פירות. וכן הוא אומר (מלכים א,ז:ב) "וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים" למה נמשלה ל"יַעַר"? לומר לך מה יער פרה ורבה, כך בית המקדש, כל מה שהיה בו פרה ורבה. לכך נאמר "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים"

And similarly it says, “And he garnished the house with precious stones for beauty; and the gold was gold of Parvaim” That it produces fruit. And similarly it says, “For he built the house of the forest of Lebanon: the length thereof was a hundred cubits, and the breadth thereof fifty cubits, and the height thereof thirty cubits, upon four rows of cedar pillars, with cedar beams upon the pillars. Whay was it analogous to a forest? To tell you, how a forest reproduces, so it is with the Holy Temple, that anything in it will reproduce. Therefore it says, “Behold the bed of Solomon, sixty warriors”

מהו שִׁשִּׁים? אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. "כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב", שכל אחד ואחד שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר בו.(במדבר ו:כד) "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"

What is the meaning of “sixty”? These are the sixty letters of the Cohanite blessing. “They each handle a sword” that each one is the name of the Holy One, blessed be He, mentioned in it. “May the LORD bless thee, and keep thee; The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee; The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace.

"אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ" מה ראה ירך להיותה נזכרת כאן? אלא אפילו רואה אדם בחלומו, החרב שלופה ונתונה בצוארו וקוטע את יריכו, משכים והולך לבית הכנסת מפחד שראה בלילות בחלומו, ורואה הכהנים נושאין את כפיהם. החלום רע מתבטל ממנו, לכך נאמר "מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת". לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, 'הזהר לאהרן ולבניו שיהו מברכים את בני ישראל.

“Each man has his sword on his thigh”. What is special about the thigh to be included here? Rather, even if a person sees in a dream, the sword outstretched and lain upon his neck, and he tightens his thigh, he should still arise and go to the synagogue from the fear of what he saw at night, and see the priests raise their hands and bless the people. The evil dream will be obliterated, therefore it says, “dread of the night” Therefore said the Holy One, blessed be He to Moshe, ‘warn Aaron and his sons that they should bless the children of Israel.”

"כֹּה תְבָרֲכוּ" אמר הקדוש ברוך הוא, 'לשעבר הייתי זקוק לברך את בריותי. ברכתי לאדם הראשון ולאשתו, שנאמר (בראשית א:כח) "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלקִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים, 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" ברכתי לנח ולבניו שנאמר (בראשית ט:א) וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"

“And they should bless this way”, said the Holy One, blessed be He, ‘in the past, I had to bless my creations. I blessed Adam and his wife, as it says, “And God blessed them; and God said unto them: 'Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.'
I blessed Noah and his sons, as it says, “And God blessed Noah and his sons, and said unto them: 'Be fruitful and multiply, and replenish the earth.”

ברכתי לאברהם דכתיב (בראשית כד:א) "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַידֹוָד בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"
אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך שנאמר (בראשית יב:ב) "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה"

I blessed Abraham, as it is written, “And Abraham was old, well stricken in age; and the LORD had blessed Abraham in all things.” Said the Holy One, blessed be He, to Abraham, from here on the blessings are given to you, as it says, “And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and be thou a blessing.”

ואברהם הוליד שנים, ישמעאל ויצחק, ולא ברכן. משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס ונתנו לאריס, והיה בתוך אותו פרדס אילן אחד של סם חיים כו' [לעיל פ' לך לך] ויצחק ברך את יעקב, ויעקב ברך לשנים עשר שבטים שנאמר (בראשית מט:כח) "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"

And Abraham had two children, Ishmael and Isaac, and he did not bless them. To what is this similar, to a king that had an orchard and gave it to the sharecropper, and in the orchard was a tree with the elixir of life [for further information look at the midrash to lech lecha]. And Isaac blessed Jacob and Jacob blessed the twelve tribes as it says, “ All these are the twelve tribes of Israel, and this is it that their father spoke unto them and blessed them; every one according to his blessing he blessed them.”

מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא, 'הברכות מסורות לכם, הכהנים יהיו מברכין את ישראל.

From here on, said the Holy One, blessed be He, ‘the blessings are given to you, the priests will bless Israel.”