Ki Teitzei כי תצא

My Musing

Memories can be powerful, and the more powerful the more emotionally connected they are to the individual. This midrash echoes recent neuroscience research which confirms what we knew all along- emotions and good feelings can create good memories.

 מדרש תנחומא סימן ז
(דברים כה:יז)"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם"

Remember what Amalek did unto thee by the way as ye came forth out of Egypt;

כאן כתיב "זָכוֹר", ובשבת כתיב  (שמות כ:ז) "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ"

שניהם שוין. אמר שלמה, (קהלת ב: טו- טז)  וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם:  בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. 

Here it is written “remember” and with regards to Shabbat it is written “Remember the sabbath day, to keep it holy” they are both equal. Said (King) Solomon, “Then said I in my heart: 'As it happens to the fool, so will it happen even to me; and why was I then more wise?' Then I said in my heart, that this also is vanity. For of the wise man, even as of the fool, there is no remembrance for ever; seeing that in the days to come all will long ago have been forgotten. And how must the wise man die even as the fool!”

אף על פי שכתוב בשבת "זָכוֹר" ובעמלק "זָכוֹר" אינן שוין. אמר שלמה, "כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי". משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים. נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב, אמר, 'זכור פלוני אוהבי'. משקנח את הקערה, אמר, 'זכור פלוני שונאי'. אמרו לו אוהביו, 'זה הזכרת וזה הזכרת.' אמר להם, 'לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב, ולזה הזכרתי על קערה ריקם'. כך, השבת כתיב בה, "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ" ולכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה. ובעמלק כתיב, "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". על מה אתה זוכרו? על שולחן ריקה, שנאמר,(דברים כה: יט)  "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְדוָד אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקוָק-אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח"

Even though with regards to Shabbat it is written “remember” and with regards to Amalek it is written “remember” they are not alike. Said Solomon, “'As it happens to the fool, so will it happen even to me;” To what is this analogous? To a king who makes a feast and invites guests. The platters are set out before the guests, full of all manner of delicacies, he said, “remember John Doe, my friend”. When the plates are removed he said, “remember John my enemy.” His guests said to him, “You remembered both.” He said to them, This one I remembered when your plates were full, and the other I remembered when the plates were empty.

Similarly, the Shabbat, of which it is written, “Remember the sabbath day, to keep it holy”, to honor it with food and drink, and clean clothing. And regarding Amalek, it is written, “Remember what Amalek did unto thee”. On what do we recall him? On an empty table, as it says, “Therefore it shall be, when the LORD thy God hath given thee rest from all thine enemies round about, in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it, that thou shalt blot out the remembrance of Amalek from under heaven; thou shalt not forget. “

Balak בלק

My Musing

Besides being a midrashic source for the more famous teaching that the Israelites were redeemed from Egypt because they merited to remain faithful to their heritage in four ways, this midrash also calls it as it sees it. There were times where the nation did not uphold all the parts fo the four values. But rather than looking at these events as being defamatory- view them as testimony to the uniqueness of the rabbis where they were able to look upon a negative event honestly and not subject it to jingoistic editing.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן טז

(במדבר כה:א) " וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב"

And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab.

ילמדנו רבינו: בזכות כמה דברים נגאלו ישראל ממצרים.

כך שנו רבותינו בזכות ד' דברים: שלא שנו את שמותם, ולא שנו את לשונם, ולא גלו מסתרים שלהם, ולא נפרצו בעריות.

Our Master should instruct: In the merit of a number of things was Israel redeemed from Egypt: That they did not change their names, that they did not change their language, that they did not reveal the secrets, and did not breach sexual mores.

לא שנו שמותן, שראובן ושמעון ירדו וראובן ושמעון עלו.

לא שנו את לשונם שנאמר (בראשית מה:יב) " וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין:  כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" שהיו מספרין בלשון הקודש.

They did not change their names as Reuben and Shimon went down [to Egypt] and Reuben and Shimon came up.

They did not change their language as it says, “And, behold, your eyes see, and the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth that speaketh unto you.” That they spoke in the Holy tongue.

לא גלו מסתרין שלהן שנאמר (שמות ג:כב) " וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם, עַל-בְּנֵיכֶם וְעַל-בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם, אֶת-מִצְרָיִם" והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש ולא גלה אחד מהן למצרים.

They did not reveal their secrets, as it says, “but every woman shall ask of her neighbour, and of her that sojourneth in her house, jewels of silver, and jewels of gold, and raiment; and ye shall put them upon your sons, and upon your daughters; and ye shall spoil the Egyptians.'” And this was deposited with them for 12 months and not one revealed it to the Egyptians.

ולא פרצו בעריות שכך כתיב (שיר השירים ד:יב) "גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם"

" גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה;" אלו הזכרים, "גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם" אלו הבתולות. תדע לך שהרי אחת היתה ומפרסמה הכתוב שנאמר (ויקרא כד:י) " וַיֵּצֵא, בֶּן-אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן-אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּנָּצוּ, בַּמַּחֲנֶה, בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" וכל אותן מ' שנה שהיו במדבר לא סרחו בעבירה עד שבאו לשטים לפיכך כתיב "וישב ישראל בשטים" שטים שעשו שטות שנאמר (משלי ו:לב) " נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר-לֵב;    מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, הוּא יַעֲשֶׂנָּה "

And they did not breach sexual mores as such it is written, “A garden shut up is my sister, my bride; a spring shut up, a fountain sealed” A garden shut up is my sister, my bride;” refers to the men, “a spring shut up, a fountain sealed” refers to the young women. You should know that there was one who was and the scripture publicizes her as it says, “And the son of an Israelitish woman, whose father was an Egyptian, went out among the children of Israel; and the son of the Israelitish woman and a man of Israel strove together in the camp.” And all those 40 years that they were in the wilderness, they did not spoil in sin until they came to Shittim. Therefore it is written, “And Israel abode in Shittim” Shittim, that there were foolish [shtut]as it says. “He that committeth adultery with a woman lacketh understanding; he doeth it that would destroy his own soul.”

Shelach שלח

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שלח סימן ט

(במדבר יג:כד) "למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל"

That place was called the valley of Eshcol, because of the cluster which the children of Israel cut down from thence.

זה שאמר הכתוב (ישעיהו מו:י ) "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה" שהכל היה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא.  אשכול, אוהבו של אברהם היה. ונקרא 'אשכול' על אודות האשכול שעתידים ישראל לכרות אשכול ממקומו.

This is what The Scripture says, “Declaring the end from the beginning, and from ancient times things that are not yet done; saying: 'My counsel shall stand, and all My pleasure will I do';” That everything was expected by the Holy One, blessed be He. Eshkol was one of the admirers of Abraham. And he was called Eshkol, on account of the clusters that were to be cut by Israel from his region.

(במדבר יג:כו-כח) "וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ. ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם"

“And they went and came to Moses, and to Aaron, and to all the congregation of the children of Israel, unto the wilderness of Paran, to Kadesh; and brought back word unto them, and unto all the congregation, and showed them the fruit of the land. And they told him, and said: 'We came unto the land whither thou sentest us, and surely it floweth with milk and honey; and this is the fruit of it. Howbeit the people that dwell in the land are fierce, and the cities are fortified, and very great; and moreover we saw the children of Anak there.”

כך דרכם של מספרי לשון הרע. פותחין בטובה, ומשלימין ברעה. (במדבר יג:כט) "עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" מה ראו לפתוח בעמלק? משל למה הדבר דומה? לתנוק שסרח ולקה ברצועה. כשמבקשין להפחידו מזכירין לו הרצועה שלקה בה. כך היה עמלק, רצועה רעה לישראל. ומה ראה לישב לו על הספר על דרך כניסתן של ישראל לארץ? אלא כך צוהו, עשו זקנו לקדמן לדרך, ועקר ממקומו וישב לו בדרך, שנאמר (במדבר יד:מה) "וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה" אלו הגבורים יושבין על הדרך, ועל יד הירדן. לפיכך נתכוונו המרגלים לשבור לבן של ישראל. שנאמר, (במדבר לב:ט) "ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יקוק"

This is the method of those who practice evil speech. They open with something pleasant and finish with evil. “Amalek dwelleth in the land of the South; and the Hittite, and the Jebusite, and the Amorite, dwell in the mountains; and the Canaanite dwelleth by the sea, and along by the side of the Jordan.'” Why did they begin their report with Amalek? It is analogous to a child who was  punished with a leather strap. Whenever you need a deterrent, you simply show him the strap and he is frightened. Amalek was similar- they were the strap to Israel. And why was “he” [Amalek] given a place to wait for them to approach Israel? Rather he was commanded by Eisav to the ancestors. And he uprooted himself [Amalek} from his natural place and placed himself purposely intercepting Israel’s path. As it says, “Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah.” These are the brave ones who sat on the way and on the path. Therefore the Spies choose to break the hearts of Israel.  As it says, “For when they went up unto the valley of Eshcol, and saw the land, they turned away the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which the LORD had given them”

beha'alotecha בהעלתך

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך סימן ה

(במדבר ח:ב) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"

זה שאמר הכתוב, (תהלים יח:כט) "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְדֹוָד אֱלקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" 

'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.' This is what scripture said “For Thou dost light my lamp; the LORD my God doth lighten my darkness.”

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, 'רבונו של עולם, אתה אומר שנאיר לפניך, אתה אורו של עולם, והאורה [דרה] אצלך דכתיב, (דניאל ב:כב) "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא <ונהירא> וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא"  ואתה אומר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ וגו', הוי "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי.

Said Israel before the Holy One, blessed be He, ‘Master of the universe, You said that we should illuminate before You, (but) You are the source of the light for the world, and the light is [lives] next to You, as it is written, “He revealeth the deep and secret things; He knoweth what is in the darkness, and the light dwelleth with Him.” And You say “shall give light in front of the candlestick.'” That is ““For Thou dost light my lamp”

 אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'לא שאני צריך לאורכם, אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, כדי לעלות אתכם בפני כל האומות, שיהו אומרין ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל. למה הדבר דומה? לפיקח וסומא שהיו מהלכין בדרך, אמר לו הפיקח לסומא, 'בא ואני מסמך אותך, והיה מסמכו ומהלך. כשנכנסו לעיר ונכנסו לבית, אמר לו פיקח לסומא, 'צא והדלק לי את הנר הזה והאר לי.'  אמר לו הסומא, 'כ'שהייתי בדרך אתה היית מסמכני עד שנכנסתי לבית. ואתה היית מלוה אותי. ועכשיו אתה אומר לי, 'צא והדלק לי את הנר הזה והאר לי!'     אמר לו הפיקח, שלא תהא מחזיק לי טובה, שהייתי מלווך בדרך. לכך אמרתי 'לך האר לי'.

Said to them the Holy One, blessed be He, “It is not that I need your light, rather, you should light for me, as I light for you, in order to raise you up in front of all the nations, that they should say, look how Israel lights for the One who lights everything. To what is this analogous? To a sighted man and a blind man, who were traveling. The sighted man said to the blind man, ‘come and I will guide (support) you, and  he guided him and they walked. When they got to the city and entered the house, said the sighted man to the blind man, ‘please go and light this candle for me and bring me light.’ Said the blind man, when we were walking on the road, you guided me until we entered the house. And you were escorting me. Now you tell me “‘please go and light this candle for me and bring me light.’” Said the sighted man, that you should not owe me a favor, that you escorted me. Therefore- ‘Go and light for me”

 כך הפיקח זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר,  (זכריה ד:י) "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְדֹוָד הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ"  והסומא אלו ישראל, שנאמר, (ישעיהו נט:י) נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים"

והיה הקדוש ברוך הוא מנהיגם ומאיר להם, שנאמר, (שמות יג:כא)  "וַידֹוָד הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"

Thusly, the sighted man is analogous to the Holy One, blessed be He, and it says, “For who hath despised the day of small things? even they shall see with joy the plummet in the hand of Zerubbabel, even these seven, which are the eyes of the LORD, that run to and fro through the whole earth.' And the blind man is Israel, as it says, “We grope for the wall like the blind, yea, as they that have no eyes do we grope; we stumble at noonday as in the twilight; we are in dark places like the dead.” And the Holy One, blessed be He, guides them and lights the way for them, as it says, “And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:”

כיון שעמד המשכן קרא הקדוש ברוך הוא למשה, ואמר לו, 'אמור להם שיאירו לי, שנאמר "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו וגו'". אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא, "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי וגו'". ואתה אומר שנאיר לך, אמר להם הקדוש ברוך הוא, בשביל לעלות אתכם אמרתי לכם שתאירו לי, כשם שהארתי לכם, לכך נאמר "בְּהַעֲלֹתְךָ".

Since the Sanctuary was standing, the Holy One, blessed be He, called out to Moshe and said to him, “say to them that they should illuminate me, as it says, “'Speak unto Aaron, and say unto him:” Said Israel to the Holy One, blessed be He, “For Thou dost light my lamp” And you say, that we should light You, said to them the Holy One blessed be He, to raise you I said to you to light for me, just as I lit for you. Therefore it says, “When you lit up”

naso נשא

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן י

(במדבר ו:כג -כז) "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם. יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם"

'Speak unto Aaron and unto his sons, saying: Thus you shall bless the children of Israel; ye shall say unto them: The LORD bless thee, and keep thee. The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee; The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace. So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them.'

דבר אחר. "כֹּה תְבָרֲכו"ּ "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ" יְבָרֶכְךָ" בעושר, "וְיִשְׁמְרֶךָ"  שתהא עושה מצות.

"יָאֵר יְדֹוָד פָּנָיו" ויעמיד ממך בנים בני תורה. שנאמר, (משלי ו:כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"

Another idea. "Thus you shall bless”, "The LORD bless thee, and protect thee". Bless you with wealth and protect you to enable you to fulfill commandments. " The LORD make His face to shine upon thee," that you should raise many children to be Torah observant, as it says, " For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and the way of life is reproofs of instruction;"

דבר אחר. "יָאֵר יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ", יעמיד ממך כהנים שמאירין את המזבח. שנאמר, (מלאכי א:י) "מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם" וכתיב, (ויקרא ו:ה) "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים"

"וִיחֻנֶּךָּ", שנה רבי חייא הגדול, יחנה ה' אצלך.

Another idea. " The LORD make His face to shine upon thee," that many Kohanim should emerge from you who will illuminate the altar. As it says, " Oh that there were even one among you that would shut the doors, that ye might not kindle fire on Mine altar in vain! I have no pleasure in you, saith the LORD of hosts, neither will I accept an offering at your hand." And it is written, " And the fire upon the altar shall be kept burning thereby, it shall not go out; and the priest shall kindle wood on it every morning; and he shall lay the burnt-offering in order upon it, and shall make smoke thereon the fat of the peace-offerings."

            " and be gracious unto thee;" taught Rabbi Chiyah, the great, God should camp near you.

דבר אחר. "וִיחֻנֶּךָּ", יעמיד ממך נביאים שנאמר, (זכריה יב:י) "וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר"

Another idea. " and be gracious unto thee;", that prophets should come forth from you as it says, “And I will pour upon the house of David, and upon the inhabitants of Jerusalem, the spirit of grace and of supplication; and they shall look unto Me because they have thrust him through; and they shall mourn for him, as one mourneth for his only son, and shall be in bitterness for him, as one that is in bitterness for his first-born.”

דבר אחר.  "וִיחֻנֶּךָּ",  יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך כמו שכתוב, (אסתר ב:יז) "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי"

Another idea. " and be gracious unto thee;", He will give His affection on you in every place that you walk, as it is written, “And the king loved Esther above all the women, and she obtained grace and favour in his sight more than all the virgins; so that he set the royal crown upon her head, and made her queen instead of Vashti.”

"יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ" וכתוב אחד אומר (דברים י:יז)  "כִּי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹקֵי הָאֱלֹקִים וַאֲדֹ-נֵי הָאֲדֹנִים הָא-ֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד"  הא כיצד? עשה תשובה עד שלא נתחתם גזר דין, "יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו". כיון שנתחתם גזר דין "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים".

“The LORD lift up His countenance upon thee,” and another scripture states, “For the LORD your God, He is God of gods, and Lord of lords, the great God, the mighty, and the awful, who regardeth not persons, nor taketh reward.” How [is this inherent contradiction understood]? If you repent before the judgment is sealed, “The LORD lift up His countenance upon thee,” Since the judgment is sealed, “who regardeth not persons, nor taketh reward.”

דבר אחר. "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ" עם הברכה, שמירה. מלך בשר ודם יש לו אוהב בסוריא והוא יושב ברומי, שלח המלך אחריו, 'עלה,' ובא אצלו, נתן לו מאה ליטרין של זהב. טענו, יצא לדרך נפלו עליו לסטין ונטלו כל מה שנתן לו המלך וכל מה שהיה אצלו, שמא יכול לשמרו המלך מן הלסטין? לפיכך כתיב "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ."

Another idea. “The LORD bless thee, and keep thee” along with the blessing is the protection. The king of flesh and blood has a dear friend in Syria and he sits in Rome, the king sends to his friend, ‘Come’ and he comes to him and the king gives him 100 gold liras. He takes leave of the king and goes on his way. On the road, highwaymen fall upon him and take all that the king gave him and all that he had, could the king protect him from the highwaymen? Therefore it is written, ““The LORD bless thee, and keep thee”

דבר אחר. "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ", יברכך בממון, שלא תהא עשוי במדינה פניאס, ושלא תבוא זימיא למדינה, ויאמרו לך, 'תן זהב.' אלא, "יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד וְיִשְׁמְרֶךָ"

דבר אחר. יְבָרֶכְךָ בבנים, וְיִשְׁמְרֶךָ בבנות, שהנקבות צריכות שמירה. וכן הוא אומר (תהלים קכא:ה) "יְדֹוָד שֹׁמְרֶךָ יְדֹוָד צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ"

Another idea.” “The LORD bless thee, and keep thee” bless you with money, that you should not be made in the state a pauper and that you should not arrive penniless to the state and they will say to you, ‘give over the gold’ rather ““The LORD bless thee, and keep thee””

Another idea. Bless you with sons and protect you with daughters, that the females require protection, and thus he says, “The LORD is thy keeper; the LORD is thy shade upon thy right hand.”

"יָאֵר יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" יאר לך מאור פניו, ואין "יָאֵר אלא חיים. שנאמר,(משלי טז:טו) "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ"  וכן הוא אומר (תהלים קיח:כז) "אֵל יְדֹוָד וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ"   וכן הוא אומר (תהלים סז:ב) "אֱלֹקִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה"

“The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee;” He will illuminate from the light of his face, and there is no use of the world, “illuminate” except regarding life. As it says, “In the light of the king's countenance is life; and his favour is as a cloud of the latter rain.” And similarly it says, “The LORD is God, and hath given us light; order the festival procession with boughs, even unto the horns of the altar.” And similarly it says, “God be gracious unto us, and bless us; may He cause His face to shine toward us; Selah”

"יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו" וכי הקדוש ברוך הוא נושא פנים? והלא כבר נאמר, "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים". אמר הקדוש ברוך הוא, 'כשם שהם נושאים לי פנים, אף אני נושא להם פנים.' כיצד? כתבתי בתורתי, (דברים ח:י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"  ואדם יושב הוא ובניו ובני ביתו, ואין לפניהם כדי שובע, והן נושאין לי פנים ומברכין. ודקדקו על עצמן שיברכו על כזית ועל כביצה. לפיכך, " יִשָּׂא יְדֹוָד פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"

“The LORD lift up His countenance upon thee,” And does the Holy One, blessed be He, lift up His countenance? And is not already said, “who regardeth not persons, nor taketh reward.” Said the Holy One, blessed be He, just as they lift their faces to Me, I will lift my face to them. How? I wrote in my Torah, “And thou shalt eat and be satisfied, and bless the LORD thy God for the good land which He hath given thee.” And a person sits with his children and family, and they in front of them less than is satisfying, yet they lift their faces and bless. And they were strict to be certain to bless even on the amount of an egg or an olive. Therefore “The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace.”

"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם" אָמוֹר מלא כתיב. אמר להם הקדוש ברוך הוא לכהנים, 'לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכין אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין אותם בכונת הלב כדי שתשלים הברכה בהם.' לכך נאמר אָמוֹר מלא

“Thus you shall bless the children of Israel; ye shall say unto them”, Say is written complete [not lacking any vowels]. Said the Holy One, blessed be He, Do not bless them because I said to bless them in confusion, rather to bless them with intention that the blessing should be fulfilled. Therefore it is written in complete form.

[בס"א אמור מלא ונקוד פת"ח לומר שצריך אדם ליתן שלום לחברו בפה מלא.]

Bemidbar במדבר

My Musing

If Torah is free for all who want it- why don’t more people take advantage of it? Because it takes a special person to truly acquire Torah. Torah is not going to make you better- you need to be better to be worthy of Torah.

 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת במדבר סימן ו

(במדבר א:א) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"

And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:

אשריך משה! ששים רבוא עומדין, והכהנים והלוים והזקנים והכל עומדין, ומכלם, לא דבר אלא עם משה. שנאמר," וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי"

Fortunate are you Moshe!  Sixty myriads in attendance, and the Kohanim, the leviim and the elders standing, and from all of them, not one was spoken to except for Moshe. As it says, "And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai"

ולמה בְּמִדְבַּר סִינַי?, מכאן שנו רבותינו בשלשה דברים נתנה התורה באש ובמים ובמדבר.

באש שנאמר,(שמות יט:יח) "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְדֹוָד בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד"

במים שנאמר, (שופטים ה:ד) "יְדֹוָד בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם"

במדבר שנאמר, (במדבר ג:יד) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר"

And why in the wilderness of Sinai? From here the Rabbis taught, The Torah was given under three conditions, in fire, water and wilderness.

In Fire, as it is written, "Now mount Sinai was altogether on smoke, because the LORD descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly."

In water, as it says, "LORD, when Thou didst go forth out of Seir, when Thou didst march out of the field of Edom, the earth trembled, the heavens also dropped, yea, the clouds dropped water."

In the wilderness as it says, "And the LORD spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, saying:"

למה נתנה בשלשה דברים אלו? לומר לך, מה דברים הללו חנם לכל באי עולם, אף התורה חנם לכל באי עולם. שנאמר, (ישעיהו נה:א) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב"

Why was the Torah given in these three conditions? To tell you, just as these are free to the world, so the Torah is free to the whole world. As it says, "Ho, every one that thirsteth, come ye for water, and he that hath no money; come ye, buy, and eat; yea, come, buy wine and milk without money and without price."

בְּמִדְבַּר סִינַי: למה בְּמִדְבַּר סִינַי? אלא, כל מי שאינו עושה עצמו הפקר במדבר אינו יכול לקנות את התורה לכך נאמר " בְּמִדְבַּר סִינַי”

In the wilderness of Sinai, Why in the wilderness of Sinai? Rather, anyone who does not humble himself (make himself without any worth) as the wilderness cannot acquire the Torah, therefore it says, "In the wilderness of Sinai"