Shoftim

My Musing
What makes the Jews better?
The initial reaction might be Torah or ethics/morals. This week’s midrash takes the lead on this question and answers that it is our more exacting legal system.
What does it mean that God chose to give the Torah and His laws to the Israelites? Are we inherently more law abiding?
The midrash seems to counter that the Gentiles are law abiding and have a Divine imperative to create a just legal system. What sets us apart is that we are more exacting. As an example offered by the midrash- justice can be administered in a Gentile court by one judge on the evidence offered by one witness. The Beit Din system requires three judges for civil disputes and 23 judges for death penalty. The two witnesses are subjected to a heightened scrutiny. I guess being more demanding can be good.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן א
(דברים טז:יח) "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"

We are commanded to establish courts of law and methods of enforcement in all our neighborhoods. The midrash will focus on the “to you”.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" זה שאמר הכתוב (תהלים קמז:יט) "מַגִּיד <דברו> דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל"
"דְּבָרָיו", אלו דברי תורה, " חֻקָּיו", אלו המדרשות, " וּמִשְׁפָּטָיו" אלו הדינין. לא נתן הקדוש ברוך הוא את התורה ואת המשפטים אלא לישראל בלבד.

The midrash relates a verse from Psalms to our parsha which describes the Torah and the laws as being the unique domain of the Israelites.

ומנין אתה למד?
שישראל ועובד כוכבים ומזלות שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לעכו"ם לך עמי לערכאות שלכם. ושהוא עובר בלאו, שנאמר,(תהלים קמז:כ)"לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ"

The midrash continues with a halacha that if an Israelite is engaged in a legal dispute with a

Gentile then every effort must be made to use the adjudication of an Israelite court. The reason is given as another verse from Psalms that states that the Gentiles do not know the laws. Of course that statement is problematic- the Gentiles are enjoined to have courts of law as one of the seven Noahide commandments.

והלא אומות העולם נצטוו על הדינין שהיא אחת משבע מצות שנצטוו בני נח?!
ומהו " וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם"? אלו דקדוקי הדין.
שכך שנינו: מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ובני נח הורגים בעד אחד, ובדיין אחד, ושלא בהתראה. משאין כן בישראל, לפי שדיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה. וכתיב (דברים יט:טו)" לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" וצריכין דרישה וחקירה.

The answer given by the midrash is that the systems of law differ by the intricacies. The Gentile courts are presided over by one judge and accept the testimony of a single witness. The Israelite courts require three judges for torts and 23 judges for death penalty cases. And the Israelite courts require prior warning before the defendant can be accused and that the witnesses be investigated.

כיצד בודקין את העדים?
מכניסין אותן ומאיימין עליהם, ועוד היו בודקין בשבע חקירות: באיזה יום?, באיזה שבוע, באיזה חדש, בכמה לחדש, באיזה שעה, באיזה מקום? מכירין אתם אותו? התריתם בו? כדאמרינן במסכת סנהדרין.

How are the witnesses checked? The pair are separated warned (threatened) and questioned in seven arenas.
The Midrash proceeds to enukerate glorious times in our ancient history where the Israelites were praised in scrioture and among the nations for their legal system. Among the leaders who established the law are the prophet Samuel, King David, and King Jehosaphat, and Moses on the advice of Jethro. Even Jerusalem was recognized for its high level of Justice.

וכן את מוצא בפרנסי ישראל שלא נשתבחו אלא על ידי הדין. בשמואל כתיב (שמואל א , ז:טז)"וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה"
ואף דוד לא נשתבח אלא על ידי הדין כמה דכתיב (דברי הימים א, יח:יד)" וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ"
ואף יהושפט, כיון שנתחזק במלכות לא נתעסק בעסקי מלכות, ולא בעושר, ולא בכבוד, ולא בדבר אחר, אלא בדין, שנאמר, (דברי הימים ב, יז: א)"וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו וַיִּתְחַזֵּק עַל יִשְׂרָאֵל"
מהו " וַיִּתְחַזֵּק "?
שנתחזק ומינה את הדיינין ואומר (דברי הימים ב, יז:ו) "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְדֹוָד וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה"
גסות רוח היתה בו! שהוא אומר "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ", אלא שמינה דיינין עליהן היודעין ללכת בדרכי ה' שנאמר (בראשית יח:יט)" כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְדֹוָד עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
ואומר לדיינין ראו (דברים א:יז) "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו"
ומה משה שלא נצטווה על הדיינין אלא ממה שאמר לו יתרו שנאמר, (שמות יח:כא)" וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת", הושיב סנהדרין, אנו שנצטוינו בתורה למנות סנהדרין שנאמר "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" על אחת כמה וכמה!
ומנין שהושיב משה סנהדרין על ישראל?
דכתיב (שמות יח:כה)" וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"
ואף ירושלים לא נשתבחה אלא על ידי הדין שנאמר (יחזקאל טז:יד)" וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְדֹוִד"

But Jerusalem was destroyed when its system of justice was perverted. And God will extract in kind payment for those that pervert justice.

ואיזה הוא הדור זה הדין שנאמר (שמות כג:ג)" וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ", ולא חרבה ירושלים אלא על קלקול הדין שנאמר (יחזקאל כב:ה)" הַקְּרֹבוֹת וְהָרְחֹקוֹת מִמֵּךְ יִתְקַלְּסוּ בָךְ טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה" שם שהיה לך על ידי הדין טמאת. וכתיב (ישעיהו א:כא) "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים על ידי שהיתה "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ". לכך אמר להם ירמיה (איכה ד:יב)" לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ <וכל> כֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם" וכתיב (איכה ד:יג)" מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים". באותה שעה נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא נפרע לעצמו מן הדיינין שנאמר (ישעיהו א: כד) "לכן נאם האדון ה' צבאות אביר ישראל וגו', ואין לכן אלא לשון שבועה שנאמר (שמואל א , ג:יד)" וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם"
אין אביר אלא אב ב"ד שנאמר (שמואל א, כא: ח) "ָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי יְדֹוָד וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל" , ללמדך שהקב"ה נעשה אב ב"ד להפרע מהן
מניין שבדיינין הכתוב מדבר? ראה מה כתיב אחריו (ישעיהו א: כו ) "ָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" לפיכך אמר דוד "מַגִּיד <דברו> דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל"