Metzora מצורע

My Musing This is a juicy or meaty midrash. So many psukim and so many ideas converging on one: integrity. The common refrain of the cause of tzaraat is lashon hara, evil speech. The midrash goes to lengths to show how many different events can trigger the Divine punishment and that there are gradations. While the common way to look at this is to be careful with all we do, there is also the inherent warning to be careful with what you even think about another and I believe that implicit in the midrash is the idea that even if you see a person has tzaraat, you will never be able to know for certain the cause. There is a second part toeh midrash which appears to have been added later. More on that another time.

מדרש תנחומא פ' מצורע ד (ויקרא יד:ב) "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן"

“This shall be the law of the leper in the day of his cleansing: he shall be brought unto the priest”.

ילמדנו רבינו: על כמה דברים נגעים באים על האדם? כך שנו רבותינו- על אחת עשרה דברים הנגעים באים על האדם: על עבודת גילולים; ועל חלול השם; ועל גלוי עריות; ועל הגנבות; ועל לשון הרע; ועל המעיד עדות שקר; ועל הדיין המקלקל את הדין; ועל שבועת שוא; ועל הנכנס בתחום שאינו שלו; ועל החושב מחשבות של שקר; ועל המשלח מדנים בין אחים. ויש אומרים אף על עין רעה.

Our Master should instruct: How many things cause the leprous afflictions to humans? This is what our rabbis taught- eleven actions bring the affliction of bodily lesions to mankind: Act of idol worship; defaming God’s name; sexually immoral acts; theft; slander; false testimony; an improper judge; false oaths; encroachment; one who entertains false thoughts; sows conflict among brothers; and those who say the evil eye.

על עבודת גילולים מנין? שבשעה שעשו ישראל את העגל לקו בצרעת שנאמר (שמות לב:כה)"וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם" ונאמר במצורע (ויקרא יג:מה)"וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" על קללת (חלול) השם מנין? מגלית שקלל ואמר (שמואל א יז:ח)"וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי" ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו:ג) "יְקֹוָק אִישׁ מִלְחָמָה יְקֹוָק שְׁמו" וכתיב(שמואל א יז:מו) "הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְקֹוָק בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים לְיִשְׂרָאֵל" ואין סגירה אלא צרעת שנאמר (ויקרא יג:ה)"וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית"

Due to idol worship. From where do we learn this? That at the moment that Israel made the (golden) calf they were stricken with the leprous afflictions, as it says, “And when Moses saw that the people were broken loose--for Aaron had let them loose for a derision among their enemies—“ and it says regarding the leprous, “And the leper in whom the plague is, his clothes shall be rent, and the hair of his head shall go loose, and he shall cover his upper lip, and shall cry: 'Unclean, unclean.'” Due to cursing (desecrating) the name. From where do we know this? From Goliath who cursed and said, “And he stood and cried unto the armies of Israel, and said unto them: 'Why do ye come out to set your battle in array? am not I a Philistine, and ye servants to Saul? choose you a man for you, and let him come down to me.” And there is no “man” except for the Holy One, blessed be He, as it says, “The LORD is a man of war, The LORD is His name” And it is written, “This day will the LORD deliver (close) thee into my hand; and I will smite thee, and take thy head from off thee; and I will give the carcasses of the host of the Philistines this day unto the fowls of the air, and to the wild beasts of the earth; that all the earth may know that there is a God in Israel;” and there is no “closing” except with regard to the leprous lesions, as it says, “And the priest shall look on him the seventh day; and, behold, if the plague stay in its appearance, and the plague be not spread in the skin, then the priest shall shut (close) him up seven days more.”

ועל גלוי עריות מנין? דכתיב (ישעיה ג:יז) וְשִׂפַּח אֲדֹ-נָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיקֹוָק פָּתְהֵן יְעָרֶה" ואין וְשִׂפַּח אלא צרעת שנאמר (ויקרא יד:נו) "וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת" על הגניבות מנין? שנאמר (זכריה ה:ד) "הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו " הרי על הגניבות. על שבועת שוא מנין? דכתיב " וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו" איזהו דבר שמכלה עצים ואבנים? רבי אומר זו צרעת, שנאמר(ויקרא יד:מה)"וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא"

And on sexual immorality, from where? As it is written, “Therefore the Lord will smite with a scab the crown of the head of the daughters of Zion, and the LORD will lay bare their secret parts.” And there is no use of the word ”smite with a scab” except the leprous lesions as it says, “and for a rising, and for a scab, and for a bright spot;” And on theft, from where do we know? As it says, “I cause it to go forth, saith the LORD of hosts, and it shall enter into the house of the thief, and into the house of him that sweareth falsely by My name; and it shall abide in the midst of his house, and shall consume it with the timber thereof and the stones thereof.'” Are for the theft. And on false oath, from where do we know? As it is written, “and it shall enter into the house of the thief, and into the house of him that sweareth falsely by My name; and it shall abide in the midst of his house, and shall consume it with the timber thereof and the stones thereof.” What object obliterates stones and timber? Rebbe said, it is the leprous lesions, as it says, “And he shall break down the house, the stones of it, and the timber thereof, and all the mortar of the house; and he shall carry them forth out of the city into an unclean place.”

ועל לשון הרע מנין? ממרים דכתיב (במדבר יב:י)"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת" כתיב "זאת תהיה תורת המצורע" המוציא שם רע. ועל המעיד עדות שקר מנין? שעל שהעידו ישראל עדות שקר ואמרו (שמות לב:ד) "וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" לקו בצרעת שנאמר (במדבר ה:ב) " צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" וכן הוא אומר "וירא משה את העם כי פרוע הוא"

And on evil speech (slander) from where do we know? From Miriam, as it is written, And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow; and Aaron looked upon Miriam; and, behold, she was leprous. It is written, ““This shall be the law of the leper” The metzora- motzi shem ra. And on false testimony from where do we know? From the event (of the golden calf where they declared it to be their god) that Israel falsely testified and said “And he received it at their hand, and fashioned it with a graving tool, and made it a molten calf; and they said: 'This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'”were stricken with leprous lesions as it says, “'Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;” And it was with Moshe as he said ““And when Moses saw that the people were broken loose”

ועל הדיין המקלקל את הדין שנאמר (ישעיהו ה:כד) " לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תּוֹרַת יְדֹוָד צְבָאוֹת וְאֵת אִמְרַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ" ואין פרחם אלא צרעת שנאמר ואם פרוח תפרח הצרעת. ועל הנכנס בתחום שאינו שלו מנין? מן עוזיהו שנכנס בתחום הכהונה שנאמר (דברי הימים ב,כו:יט) " וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְדֹוָד מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת" ועל המשלח מדנים בין אחים מנין? מפרעה, שנאמר (בראשית יב:יז) "ַיְנַגַּע יְדֹוָד אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם"

And due to the judge who judges inappropriately, as it says, “Therefore as the tongue of fire devoureth the stubble, and as the chaff is consumed in the flame, so their root shall be as rottenness, and their blossom shall go up as dust; because they have rejected the law of the LORD of hosts, and contemned the word of the Holy One of Israel.” And there is no blossom other than leprosy as it says, “as the lesion sprouts and grows.”

ועל עין הרע. אמר רבי יצחק, כיון שעיניו של אדם רעה להשאיל חפציו, אדם הולך ואמר ליה 'השאילני מגלך השאילני קרדומך' או כל כלי חפץ, והוא אומר, 'ארור הוא מי שיש לו מגל או קרדום'. מה הקדוש ברוך הוא עושה? מלקה אותו בצרעת, ובא לכהן ואמר 'כנגע נראה לי בבית'. והוא מצוה ונתץ את הבית, והכל רואין כליו כשהן גרורין ומוציאן לחוץ, ומפרסמין את כליו. והכל אומרים, 'לא היה אומר שאין לו מגל, שאין לו קרדום, הרי יש לו חפץ פלוני ופלוני שלא רצה להשאיל והיה עינו צרה להשאיל. והוא אומר 'שקערורות' אל תקרי 'שקערורות' אלא 'ושקע ארורות', שהיה אומר 'ארור הוא ושקע ביתו'. וראו הכל ארורתו, שנאמר (איוב כ:כח) " יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ"

And on the evil eye, “Said Rabbi Yitzchak, since the eye of man is evil when it come sto lending out his property, a person goes and says to him, ‘Lend me your scythe, lenf me your sickle, lend me an object’ and he answers, cursed he who has such an item.What does the Holy One, blessed be He do? He strikes him with the leprous lesions and he goes to the priest and says ‘a lesion like this I have in my house’ and the priest commands to break the house and everyone sees what he has becuae they are dragged and displayed outside and everything is disclosed. And everyone says, Was not he the one who said he did not own such an item” behold he does possess these objects. And he did not want to lend them out, and his eye was evil to lending. All saw his cursedness as it says, “The increase of his house shall depart, his goods shall flow away in the day of his wrath.”

ויש אומרים אף על גסות הרוח. מנין? מנעמן שנאמר (מלכים ב,ה:א) " וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְדֹוָד תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע" ואף על האומר דבר בחבירו שאין בו. שכן את מוצא במשה על שאמר (שמות ד:א) "ויעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְדֹוָד". אמר לו הקדוש ברוך הוא, 'מאמינים' דכתיב (שמות ד:לא) " וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְדֹוָד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" בני מאמינים דכתיב (בראשית טו:ו) " וְהֶאֱמִן בַּידֹוָד וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" אלא צריך אתה ללקות שכל החושד בכשרים לוקה בגופו. שכן כתיב (שמות ד:ו) " וַיֹּאמֶר יְדֹוָד לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"

And there are those who say that arrogance is a cause of leprosy. From where do we know? From Na’aman as it says, “Now Naaman, captain of the host of the king of Aram, was a great man with his master, and held in esteem, because by him the LORD had given victory unto Aram; he was also a mighty man of valour, but he was a leper.” And even on the person who claims about his friend something that isn’t true. That we find regarding Moshe, that he said, “And Moses answered and said: 'But, behold, they will not believe me, nor hearken unto my voice; for they will say: The LORD hath not appeared unto thee.'” Said to him the Holy One, blessed be He, they are believers, as it is written, “And the people believed; and when they heard that the LORD had remembered the children of Israel, and that He had seen their affliction, then they bowed their heads and worshipped.” They are the children of believers as it is written (regarding Abram), “And he believed in the LORD; and He counted it to him for righteousness.” And you must be afflicted, since everyone who suspects a proper person of impropriety is afflicted bodily. And so it is written, “And the LORD said furthermore unto him: 'Put now thy hand into thy bosom.' And he put his hand into his bosom; and when he took it out, behold, his hand was leprous, as white as snow.”

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, 'ראו מה ביניכם לבין האומות. כשהן חוטאין, בגופן אני נוגע תחלה, ואחר כך בבתיהם, שנאמר (בראשית יב:יז) " וַיְנַגַּע יְדֹוָד אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים [ואחרי כן] וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם". אבל אתם, אם חוטאים, בבתיכם אני מלקה תחלה. מנין? ממה שקראו בענין (ויקרא יד:לד) " כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם ארץ, מה חטאת שהיא לוקה?! אלא בעון בני אדם הארץ לוקה. שנאמר (תהלים קז:לד) " אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ" למה " מֵרָעַת"? כדי שיראו הבריות וילמדו. וכן הוא אומר (ישעיהו כו:ט) "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל"

Said the Holy One, blessed be He, to Israel, ‘behold, what is different between you and the other nations. When the other nations sin they are first afflicted in their bodies and then their houses as it says, “And the LORD plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife.” But you, if you sin, I afflict you in your houses first. From where do we know this? From what is written in the topic, “When ye are come into the land of Canaan, which I give to you for a possession, and I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession;” The land, what did it sin that it gets punished? Rather, for the iniquity of the mankind it is afflicted. As it says, “A fruitful land into a salt waste, for the wickedness of them that dwell therein. “ Why “for the wickedness”? So that the creations will see and learn. And so it says, “With my soul have I desired Thee in the night; yea, with my spirit within me have I sought Thee earnestly; for when Thy judgments are in the earth, the inhabitants of the world learn righteousness.”

The midrash continues on a slightly different tangent: Why does the earth suffer for humanity?

מפני מה היסורין באין לעולם? מפני הבריות כדי שיראו ויסתכלו ויאמרו מי שחטא לוקה ומי שלא חטא אין לוקה. ולמה העצים והאבנים והכותלים לוקין? כדי שיראו בעליהם ויעשו תשובה. וכך אתה מוצא כשחטאו ישראל בקש הקב"ה להגלותן בבת אחת קודם האומות. אלא אמר 'אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשיו נעשין חרפה וקלון לכל האומות' מה עשה? הביא סנחריב הרשע על כל האומות והגלה אותן שנאמר (ישעיהו י:יד) " וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף" וכתיב (ישעיהו י:יג) " כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים <ועתידתיהם> וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים" וישראל רואין שהגליתי את האומות שביניהם ויעשו תשובה ויראו דין שלימה שאני עושה. באו"ה ויראו משפטי אולי יעשו תשובה שנאמר (צפניה ג:ו) " הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב" וכתיב בתריה אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר כיון שלא עשו תשובה מיד גלו לפיכך הקב"ה מתרה בהם ומלקה בתיהן כדי שיעשו תשובה שנאמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בגופו שכן בפרשה אחרת אומר איש איש כי יהיה זב בבשרו לפי' האבנים לוקות תחלה חזר בו מוטב ואם לאו בגדיו לוקין שנאמר והבגד כי יהיה בו נגע וגו' חזר בו מוטב ואם לאו מלקה בגופו שנאמר ואיש כי ימרט ראשו עדיין יש במריטת הראש ממש ספק לטמא ספק לטהר חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בשחין שנאמר ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא שחין גדול ממריטת הראש חזר בו מוטב ואם לאו לוקה בחמשה מגלבין שאת ספחת בהרת נתק נגע וכל כך למה על שלא חזר בו אמר הכתוב (משלי יט:כט) נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו את כל אלו משל לעבד רע שהיה עומד לימכר כיון שהלך רבו לקנותו היה יודע בו שהיה עבד רע לקח עמו כבלים ומגלבין שאם סרח יהיה רודה אותו בהן כיון שסרח הביא את הכבלים וכבלו הביא את המגלבין והכהו אמר ליה העבד לא היית יודע שאני עבד רע למה לקחת אותי א"ל לפי שהייתי יודע שאתה קשה התקנתי לך כבלים ומגלבין שאם תסרח אני רודה אותך בהן אף הקדוש ברוך הוא יתנרך שמו לעולם, עד שלא ברא את האדם התקין לו את כל היסורין לפי שהיה יודע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. לפיכך התקין לו את כל אלו שאם סרח הרי רודה אותו בהן שנאמר, "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים" מהו ּמַהֲלֻמוֹת? מחה למות, שהוא מתרה בו תחלה. אם חזר בו מוטב, ואם לאו מלקה את גופו. מנין? ממה שקראו בענין "וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"

תזריע Tazria

My Musing This week's midrash is reminiscent of the different sides to the Golem controversy that occupied the kabbalists from the late middle ages onward. Starting with the Sefer Yetzira, The Book of Creation, attributed to the patriarch Abraham but available in the middle ages to the other kabbalistic works that were extant in that time, the struggle has been between demonstrating that mankind can be like God and create lives versus the realization that even what mankind can create pales in its complexity to what God creates

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן ב

(ויקרא יב:ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא"

"Speak to the children of Israel, saying: If a woman be seeded and give birth to a male, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her menses she will be unclean."

דבר אחר: "וְיָלְדָה זָכָר", זה שאמר הכתוב (שמואל א,ב:ב) "אֵין קָדוֹשׁ כַּידֹוָד כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" מהו "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ"? מלך בשר ודם בונה פלטרין, הם מבלין אותו. אבל הקדוש ברוך הוא מבלה את עולמו. כביכול, "כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ". "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" אין צייר כאלקינו. כיצד? מלך בשר ודם צר צורה על הכותל, שמא יכול לצור על המים?! הקדוש ברוך הוא צר את העובר במעי אמו בתוך המים, הוי אומר וְאֵין צייר כֵּאלֹקֵינו.

Another exposition: "and give birth to male" this is what the scripture said, "There is none holy as the LORD, for there is none beside You; neither is there any rock like our God." What is meant by "for there is none beside You? A king of flesh and blood builds a palace, and they appoint it for him. But the Holy One, blessed be He, appoints his world. As if to say, "for there is none beside You". " neither is there any rock like our God.", there is no creator like our God. How? A king of flesh and blood draws on the wall, but can he draw on water?! The Holy One, blessed be He, draws the figure of the fetus in the womb in the water, that is to say 'there is no creator like God'.

דבר אחר: מלך בשר ודם צר צורה על הכותל, אינו יכול לצור בה רוח ונשמה; והקדוש ברוך הוא צר צורה בתוך צורה, כלומר, יצר העובר במעי אמו, ונותן בתוכו רוח ונשמה. הוי אומר ואין צייר כאלהינו.

Another exposition: A king of flesh and blood draws a figure on the wall, but he cannot invest it with spirit and soul; and the Holy One, blessed be He, forms a figure within a figure, that is to say, He creates the embryo within the mother's womb, and implants it with spirit and soul. That is to say, ' there is no creator like our God'.

דבר אחר: "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ", אדם צר צורה. הוא מדבר וצורתו אינה מדברת, והאדם עומד ומשבח צורתו. אבל הקדוש ברוך הוא, צר את האדם, והאדם עומד ומדבר ומשבח להקדוש ברוך הוא.

Another exposition: " neither is there any rock like our God.", A human forms a figure. He speaks and the form does not speak, and the man stands and praises his creation. But the Holy One, blessed be He, forms the man, and the man stands and praises the Holy One blessed be He.

בשר ודם מבקש לצור צורה. כמה סמנין הוא נותן עד שלא צר אותה הצורה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא צר את האדם בתוך טיפה אחת. בוא וראה הטווס הזה שס"ו (66) מיני צבעונים יש בו. ומהיכן הוא נוצר? מתוך טיפה של לובן נוצר. ולא תאמר בעוף, אלא אפילו אדם נוצר מתוך טיפה של לובן. שנאמר, "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" הוי אומר "וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ". בשר ודם צר צורה אבל צורתו אינה עושה צורה. הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא, צר צורה, וצורתו עושה צורה. שהוא צר את האשה והאשה יולדת ועושה צורה כיוצא בה.

Flesh and blood desire to form a figure. How many signs does he give until he forms the figure? But the Holy One, blessed be He, is not like that. He forms the human in one drop. Come and see this that there are sixty six colors in it. And from where is this being created? From one white drop it is created. And it is not only a bird that is created like this, but mankind is created from this one drop. As it says, "a woman who is seeded and gives birth to a male" that is the meaning of the verse " neither is there any rock like our God." Flesh and blood may even form a figure, but the figure cannot form a figure. The Holy One, blessed be He, is not like that. Rather, He forms a figure, and that figure can form a figure. That He formed the woman and the woman gives birth and creates a form similar to her.

שמיני Shemini

My Musing
Over the past two decades the right to Shechita, ritual slaughter, has been challenged. Often the challenge is that other methods not sanctioned by halacha, Jewish law, are less painful and therefore more humane to the animal. The midrash asks a similar question, going so far as to claim that in the special meal reserved for the righteous in the world to come, they will eat of the leviathan and other animals as "road kill" not requiring shechita. So why is it important?
Because, in the words of the midrash, Shechita involves you in the death. I view this as making you aware that you killed a living creature for your meal. There is nothing that can sensitize you more.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמיני סימן ז
(ויקרא יא:א-ב) "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם. דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ "

And the LORD spoke unto Moses and to Aaron, saying unto them:
Speak unto the children of Israel, saying: These are the living things which ye may eat among all the beasts that are on the earth.

ילמדנו רבינו: כמה בהמות טהורות יש בעולם?
כך שנו רבותינו: עשר בהמות הן: (דברים יד:ה) "אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר",(דברים יד:ד "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ) [ו] שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים". יותר מאלה אין בעולם.

Our master should instruct: How many pure strains of cattle are there in the world?
Thus taught our teachers: The ten pure types of cattle are: "the hart, and the gazelle, and the roebuck, and the wild goat, and the pygarg, and the antelope, and the mountain-sheep. (These are the beasts which ye may eat:) the ox, the sheep, and the goat,

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, 'הזהרו עצמכם שלא לשקץ את עצמכם בבהמה טמאה ובשרץ טמא.' כך אמר דוד (תהלים יח:לא) "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְדֹוָד צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ"

Said the Holy One, blessed be He, 'be careful to not defile yourselves with an impure animal and with the impure crawlers' Thus said David, "As for God, His way is perfect; the word of the LORD is tried; He is a shield unto all them that take refuge in Him."

בשביל לצרף בריותיו. אמר לו, 'רבי, מה אכפת להקדוש ברוך הוא שיאכלו ישראל בלא שחיטה, שיהא ישראל נוחר ואוכל ושוחט מן הצואר מן הירך?'
'תדע, שלא נצטוה השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל. כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה. תדע לך, לויתן בריה משונה היא, והמלאכים יגורו ממנו. שנאמר (איוב מא:יז) "מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ"

To include His creations. Said to him, 'My master, what does it matter to the Holy One, blessed be He, that the Israelites should eat meat that has not been slaughtered? That Israel should cut and eat, and slaughter from the neck and the thigh?
Know, that this slaughter was not commanded except to include Israel. Because in the future there will a feast made for the righteous from the animals and the leviathan, and there will not be any slaughter. Know, that the leviathan is a different creature, and the angels are challenged by it. As it says, "When he raises himself up, the mighty are afraid; by reason of despair they are beside themselves."

והם זורקין עליו כמה רמחים של ברזל, כתבן הוא חושבן, שנאמר (איוב מא:יט) "יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה" וכן בהמות שדי קשה, שהוא רובץ על אלף הרים. שנאמר (תהלים נ:י) "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף"
And they throw iron spears on it, their writing is their thinking, as it says, "He esteems iron as straw, and brass as rotten wood." And similarly the animals that are hard, that they jump over a thousand mountains. As it says, "For every beast of the forest is Mine, and the cattle upon a thousand hills."

והיכן הן נשחטין? אלא זה לזה מזדווגין שניהם שנאמר (איוב מא:ח) "אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם" בהמות יגש בלויתן ואוחז בקרניו ובוקע, ולויתן הפך יהיה מיתתו, שמכה אותו בזנבו והורגו. והצדיקים הולכין ונוטלין מנות מנות. מכאן שחיטה? אלא בשביל לבדוק ולצרף את ישראל.

And where are they slaughtered? Rather (for that meal) they pair together as it says "One is so near to another, that no air can come between them." The cattle approach the leviathan and grab its horns and pierce it, and the leviathan flips around and that is its death, that it is hit in its tail and kills it. And them righteous go and take portions from the remains. So what is the purpose of ritual slaughter? To check and involve Israel.

Tzav צו

My Musing
Dedicated to the memory of the members of the Fogel family who were so brutally and heinously massacred last week in Itamar. (I apologize if this is a repeat selection)

This week’s midrash takes what I term midrashic license to bring out a point that is seemingly unrelated to the text. Focusing on the phrase Torat zevach Hashlamim, the midrash takes the root idea of Torah and Shalom from that phrase and expands from there.
The Torah is entirely focused on creating peace. In fact in the efforts of peace the midrash implies, Moshe demurred from the will of God. Yet, as the text used by the midrash demonstrates there is even a limit to the pursuit of peace. Moshe deviated from God’s direction in approaching the nations surrounding Canaan peacefully, however as the Torah explains, and the midrash makes clear, if they are not interested in peace then we have to smite them.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן ג
(ויקרא ז:יא) "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַידֹוָד"

And this is the law of the sacrifice of peace-offerings, which one may offer unto the LORD.

זה שאמר הכתוב (משלי ג:יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם" כל מה שכתוב בתורה לשום שלום הוא נכתב. ואף על פי שכתוב בתורה מלחמות אף המלחמות לשום שלום נכתבו.

This is what the scripture says, "Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace." All that is written in the Torah is written to promote peace. And even though war is discussed in the Torah, even wars are discussed to promote peace.

אתה מוצא שבטל הקדוש ברוך הוא גזרתו מפני השלום; אימתי? בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים כ:יט) "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" וכל אותו הענין. אמר לו הקדוש ברוך הוא שיחרים אותם, שנאמר, (דברים כ:יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְדֹוָד אֱלקֶיךָ"

You find that the Holy One, blessed be He, nullified his decree for the sake of peace; When? At the time that the Holy One, blessed be He, said to Moshe, "When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shall not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou may eat of them, but thou shall not cut them down; for is the tree of the field man, that it should be besieged of thee?" and all the pertaining matters. Said to him the Holy One, blessed be He, to annihilate them, as it says, "but thou shalt utterly destroy them: the Hittite, and the Amorite, the Canaanite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite; as the LORD thy God hath commanded thee;"

ומשה לא עשה כן. אלא אמר, 'עכשיו אני הולך ומכה מי חטא ומי שלא חטא, אלא בשלום אני בא עליהם'. שנאמר (דברים ב:כו,כז) "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר:'אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול'."

And Moshe did not do this. Rather he said, 'now, I am going and striking who sinned and who did not sin, but for peace I come upon them'. As it says, "And I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth unto Sihon king of Heshbon with words of peace, saying: 'Let me pass through thy land; I will go along by the highway, I will neither turn unto the right nor to the left."

כיון שראה שלא בא לשלום הכהו שנאמר, (במדבר כא:לה) "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"

Since he saw that they did not come in peace, he smote them as it says, "So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining; and they possessed his land."

אמר הקדוש ברוך הוא, 'אני אמרתי "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" ואתה לא עשית כן. חייך! כשם שאמרת כך אני עושה שנאמר, (דברים כ:י) "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" לכך נאמר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם"

Said the Holy One, blessed be He, 'I said "but thou shall utterly destroy them" and you did not do that. On your life! As you said so I do, as it says, "When thou draw nigh unto a city to fight against it, then proclaim peace unto it." Therefore it says, ""Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace."

Vayikra ויקרא

My Musing
The midrash continues with the idea that Moshe did not want to be leader- he shied away from the position, yet the midrash demonstrates, he was great and deserved of the opening of this week;s parsha that God called him.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ד
(ויקרא א:א) "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר "

And the LORD called unto Moses, and spoke unto him out of the tent of meeting, saying:

מהיכן קרא לו? מאהל מועד.
יהא שמיה מברך לעלם, שמניח העליונים ובחר בתחתונים לשכן במשכן בשביל אהבתן של ישראל. וכן אמר שלמה (מלכים א, ח:כז) "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי"
יש פוחר מתאוה לכלי חרס כביכול כי יוצר הכל הוא. אלא בשביל האהבה (תהלים פד:ג) "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְדֹוָד לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי"

From where did He call him? From the Tent of meeting. May His name be blessed forever, that He left the upper bodies and chose to be with the lower creatures to dwell in the Sanctuary because of His love of Israel. And so did Solomon say, “But will God in very truth dwell on the earth? Behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house that I have built”
There is the potter who desires a ceramic utensil because he created the entire piece. But for love “My soul yearns, yea, even pines for the courts of the LORD; my heart and my flesh sing for joy unto the living God.”

וכן הוא אומר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" "מֵאֹהֶל מוֹעֵד. גדול היה משה, ראה מה כתיב (בראשית א:ה) "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" וכאן "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" זו קריאה וזו קריאה. מי גדול, השובה או הנשבה? הוי אומר הנשבה.

And similarly it says, “And He called to Moshe” “from the Tent of meeting”. Great was Moshe, see what is written “And God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, one day.” And here “And He called to Moshe”. This is a calling and that is a calling. Who is greater the captor or the captured? This is to say the captured.

ראה מה כתיב "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם", ואין אור אלא תורה שנאמר (משלי ו:כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"
ומשה שבה כל התורה שנאמר (תהלים סח:יט) "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלקִים"
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה. 'בעולם הזה עשיתיך ראש על כל ישראל, ולעולם הבא כשיבואו הצדיקים ליטול שכרם אתה בא בראש כולם שנאמר (דברים לג:כא) "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְדֹוָד עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל"

See what is written, ““And God called the light Day” and there is no light [in reference to anything else] other than the Torah as it says, “For the commandment is a lamp, and the teaching is light, and reproofs of instruction are the way of life”
And Moshe captured all the Torah as it says, “Thou hast ascended on high, Thou hast led captivity captive; Thou hast received gifts among men, yea, among the rebellious also, that the LORD God might dwell there.”
Said to him the Holy One, blessed be He, ‘In this world, I made you head of all Israel, and in the world to come, when the righteous come to take their reward, you will be at their head as it says, “And he chose a first part for himself, for there a portion of a ruler was reserved; and there came the heads of the people, he executed the righteousness of the LORD, and His ordinances with Israel.”

Pekudei פקודי

My Musing
There is so much to read into this week's selection. In the middle ages, the concept of replacement, namely that the Jews who had been the chosen people and were rejected by God could not return to their pristine estate and that God had a new chosen people. The opening of the midrash is a direct refutation of this idea. But the midrash goes further in that it drives home the idea that God all along wants to be with us and that it is our misdeeds which drive him away,

but as soon as we can turn our direction, He will return, albeit in increments.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ו
(שמות לח:כא) "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

These are the accounts of the tabernacle, the tabernacle of the testimony, as they were rendered according to the commandment of Moses, through the service of the Levites, by the hand of Ithamar, the son of Aaron the priest.

עדות לכל באי העולם שנמחל להם על מעשה העגל. למה הדבר דומה? למלך שנשא אשה והיה מחבבה. כעס עליה והלך לו. היו שכנותיה אומרות, 'שוב בעליך אינו חוזר לך.' לימים בא ונכנס. עמד בפלטרין ואכל ושתה עמה ועדיין שכנותיה לא היו מאמינות שנתרצה לה. ומתוך כך ראו ריח בשמים עולה מן הבית ידעו הכל שנתרצה לה.

It is testimony to the entire world that they (the Israelites) were forgiven for the act of the golden calf. To what is this similar? To a king who marries a woman and adored her. Then he was angered by her and left on his own. Her neighbors would say, "your husband will never return". After many days he returned and came in. He stood at the palace and feasted with her and still her neighbors would not believe that she had made amends to him. And for this the king made sure to enable all to see the pungent smoke rise from the house from the food she cooked for him and this way all knew that she was fully forgiven and restored to her rightful place.

כך הקדוש ברוך הוא חבב את ישראל ונתן להם את התורה וקרא אותם ממלכת כהנים וגוי קדוש. לאחר ארבעים יום סרחו, אמרו הגוים, 'שוב אינו חוזר עליהם.' עמד משה ובקש רחמים, ואמר לו
(במדבר יד:כ) "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ"
אמר משה, 'מי מודיע לאומות?'
אמר ליה, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
כיון שראו אומות העולם הריח של קטרת מתמר ועולה מתוך המשכן ידעו שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא.

Similarly the Holy One, blessed be He, adores Israel and gave them the Torah and called them a priestly kingdom and a holy nation. After forty days they spoiled, and the nations said, "'surely God will not return to them" Moshe stood up and requested mercy, and God said to him, "And the LORD said: 'I have pardoned according to thy word."
Said Moshe, "who will let the nations know?"
He said to him, "And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them"
Once the nations of the world saw the scent of the incense spread and rise from the Sanctuary, they knew that the Holy One, blessed be He, had forgiven them.

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן" וכתיב (שמות א:א) "[ו]ְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"
בא וראה כמה חבב הקדוש ברוך הוא את המשכן. שהניח את העליונים ושכן בתוך המשכן. אמר רבי שמעון, 'עיקר שכינה בתחתונים היתה. שנאמר, (בראשית ג:ח) "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְדֹוָד אֱלֹקִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְדֹוָד אֱלֹקִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן".
בא אדם וחטא, נסתלקה מן הארץ לשמים. עמד קין והרג את אחיו, נסתלקה מן הרקיע הראשון לשני. עמד דור אנוש, והכעיס לפניו, נסתלקה מן השני לשלישי. עמד דור המבול והשחית דרכו, נסתלקה מן השלישי לרביעי. דור הפלגה נתגאה, נסתלקה מן רביעי לחמישי. סדומיים קלקלו, נסתלקה מן החמישי לששי. עמדו אמרפל וחבריו, נסתלקה מן ששי לשביעי.

"These are the accounts of the tabernacle" and it is written " "[And] these are the names of the sons of Israel, who came into Egypt with Jacob; every man came with his household"
Come and see how the Holy One, blessed be He, adores the Sanctuary. That he left the upper bodies and dwelled in the midst of the Sanctuary. Said Rabbi Shimon, ' the essence of the Divine Presence is in the lower bodies. As it says, " And they heard the voice of the LORD God walking in the garden toward the cool of the day; and the man and his wife hid themselves from the presence of the LORD God amongst the trees of the garden"
Came along Adam and he sinned, and the Divine Presence removed itself to the heavens. Stood Kain and killed Hevel, and It was removed from the first firmament to the second. Stood the generation of Enoch and angered in front of Him (according to tradition this generation began the worship of idols), and It was removed from the second to the third. Came the generation of the Flood and laid waste to the path of the world and removed It from the third to the fourth. The generation of the great divide ( the Tower of Babel story) were haughty and It was removed from the fourth to the fifth. The Sodomites ruined the world further, and It was removed from the fifth to the sixth. Came Amraphel and his cronies and their wars removed It from the sixth to the seventh.

עמד אברהם וסגל מעשים טובים. נמשכה השכינה מן שביעי לששי. יצחק משכה מן ששי לחמישי. יעקב מן חמישי לרביעי. לוי בנו מן רביעי לשלישי. קהת בן לוי מן שלישי לשני. עמרם מן שני לראשון. משה ביום שהוקם המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן, זה שאמר הכתוב (משלי ב:כא) כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ", ישכינו השכינה בארץ.

Stood Abraham and did good deeds. This drew the Divine Presence back from the seventh to the sixth. Isaac pulled It from the sixth to the fifth. Jacob drew it from the fifth to the fourth. Levi his son drew It from the fourth to the third. Kehat the son of Levi drew It back from the third to the second. Amram (Moshe's father) drew It from the second to the first. Moshe, on the day he erected the Sanctuary and the glory of God filled the sanctuary, this what the scripture says, " For the upright shall dwell in the land, and the whole-hearted shall remain in it." The Divine Presence will dwell in the land.

vayakhel ויקהל

My Musing
If my reading of this week's midrash (apologies for getting it out so late- power outages and job hunting delay my posting) is correct it is a radical idea. If we rationally and with good intentions and without subverting halacha, see the opportunity to serve God in a way not prescribed yet not proscribed by halacha, we may, and even possibly we must follow the dictates of reason even if they do not follow God's word to the letter, but rather to the spirit and do not contradict God's words to the letter.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקהל סימן ו
(שמות לז:א) "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ"

And Bezalel made the ark of acacia-wood: two cubits and a half was the length of it, and a cubit and a half the breadth of it, and a cubit and a half the height of it.

זה שאמר הכתוב (תהלים קיט:קל) "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו היה העולם כלו מים במים שנאמר (בראשית א:ב) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"

This is what the scripture said “The opening of Thy words gives light; it gives understanding unto the simple.” When the Holy One, blessed be He created His world the world was covered entirely in water as it says, “Now the earth was unformed and void, and darkness was upon the face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters.”

רבי יהודה ור' נחמיה; רבי יהודה אומר החשך ברא הקדושברול הוא תחלה ואחר כך ברא את העולם. ורבי נחמיה אומר העולם ברא הקדוש ברוך הוא תחלה ואחר כך ברא את החשך.
שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן, אמר לו, 'אתה בעל הגדה, אמור לי היאך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם משברא עולמו ברא את האור?
אמר לו רבי שמואל בר נחמן, 'כשבקש לברוא את העולם נתעטף באורה וברא את העולם שנאמר(תהלים קד:ב) "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" ואחר כך נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, לפיכך "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים"

Rabbi Yehudah and Rabbi Nechemia disputed; Rabbi Yehudah said that the darkness was created by the Holy One, blessed be He first and after that He created the world. And Rabbi Nechemia said that the Hoy One, blessed be He, created the world first and then created the darkness.
Rabbi Shimon ben Yehotzadak as Rabbi Shmuel bar Nachman, and said to him, “You are a master of the Agadah, tell me how the Holy One, blessed be He, created the world, from when He created the world He created Light?
Said to him Rabbi Shmuel bar Nachman, When He wanted to create the world, He enveloped himself in light and created the world, as it says, “Who covers Thyself with light as with a garment, who stretches out the heavens like a curtain”

ר' יהודה בר אלעאי אומר, 'משל למלך שבקש לבנות פלטרין, והיה אותו מקום של חשך, והדליקו בו את הנרות ואחר כך בנה. כך הקדוש ברוך הוא; היה העולם חשך שנאמר, "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" ונתעטף באור ואחר כך ברא את העולם, הוי "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים".

Rabbi Yehudah bar Ila’I said, ‘This is similar to a king who wants to build a palace, and it was a place of darkness, and he lit candles and then built. Similarly with the Holy One, blessed be He, the world was dark as it says, “, and darkness was upon the face of the deep” and He enveloped himself in light and then created the world, that is “The opening of Thy words gives light; it gives understanding unto the simple.”

ומהקדוש ברוך הוא למדו הצדיקים שיהיו מתחילין תחלה באורה. כיצד? בשעה שאמר משה לבצלאל מאמרו של הקדוש ברוך הוא שאמר, (שמות כה:ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", אמר לו משה, 'לך, ועשה את המשכן,. במה פתח תחלה? "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן", זה שאמר הכתוב (משלי ט:ט) "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח". משה אמר לו להתחיל במשכן והוא התחיל בארון. למה? בשביל שהארון מקום התורה שהוא אורו של עולמים העולם הזה והעולם הבא.

And from the Holy One, blessed be He, the righteous learned that one begins with light. How? At the moment that Moshe told Betzalel the statement of the Holy One, blessed be He, who said, “And they will make for me a sanctuary and I will dwell in it”, said to him Moshe, ‘Go, and make the sanctuary. What did he begin with, “And Bezalel made the ark of acacia-wood” This is what the scriptures said, “Give to a wise man, and he will be yet wiser; teach a righteous man, and he will increase in learning.”
Moshe said to him to begin with the Sanctuary and he began with the ark. Why? Because the ark is the place of the Torah which is the light of the worlds, this world and the world to come.

"הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח" מדבר בנח. כיצד? כשעשה נח התיבה אמר לו הקדוש ברוך הוא, (בראשית ז:ב) "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" וכשיצא מן התיבה מה כתיב בו?(בראשית ח:כ) "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ" מה שלא נצטווה. אמר נח, לא צוה לי הקדוש ברוך הוא להרבות מן העוף טהורות אלא כדי להקריב מהם עולות וקרבנות. לפיכך "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר" "הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח".

“teach a righteous man, and he will increase in learning.” Describes Noah. How? When Noah made the Teva, ark, said to him the Holy One, blessed be He, "Of every clean beast thou shalt take to thee seven and seven, each with his mate; and of the beasts that are not clean two [and two], each with his mate" and when he exited from the ark what is written about him? "And Noah built an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar." That which was not commanded of him. Said Noah, I was not commanded by the Holy One, blessed be He, to take many of the pure birds except to be able to offer them as sacrifices. Therefore " and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar." "“teach a righteous man, and he will increase in learning.”

"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד" זה בצלאל בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לעשות משכן, אמר לו בצלאל, 'מה מבקש מן המשכן הזה?' אמר ליה, 'לשכון בו וללמד תורה לישראל.' אמר לו בצלאל, 'והיכן תהא התורה נתונה?' אמר לו משה, 'משאנו עושין את המשכן נעשה את הארון'. אמר לו, 'לא כן, נעשה את הארון תחלה, ואחר כך נעשה משכן.'

“Give to a wise man, and he will be yet wiser;" This refers to Betzalel at the moment that the Holy One blessed be He said to him through Moshe to make the sanctuary, said to him Betzalel, 'What do we want from this mishkan?' Said to him, to dwell in it and teach Torah to Israel. Said to him Betzalel, and where will the Torah rest?' Said to him Moshe, When we build the mishkan we will build the ark. Aid to him, 'not so, we will build the ark first and then the mishkan.